ארכיון יומי: 11 במאי 2020


La communaute de Sefrou- Par le rabbin David Ovadia

רבי דוד עובדיה

RECEPTION À L’OCCASION DE LA FETE DU TRÔNE

Le Président du Comité de la Communauté Israélite Rahamin Tobaly et le Grand Rabbin David Obadia, entourés des membres du Comité, ont reçu dans les locaux le Président du Conseil Communal d’Em Habanim, Son Excellence Hassan El Alaoui, Pacha de la Ville, accompagné des autorités locales et des notabilités musulmanes et israèlites.

Dans une allocution émue et chaudement applaudie et, qui a précédé la prière traditionnelle à l’occasion de la Fête du Trône, le Rabbin David Obadia a rapporté une parabole tirée du Talmud. Il a comparé les voeux formulés par la population du Maroc à ceux faits par ce voyageur perdu dans le désert et eut faim et soif. Lorsqu’il leva les yeux au ciel pour prier Dieu il vit un arbre couvert de feuilles vertes, de fruits succulents et au pied duquel coulait une source. Il mangea et but et ensuite s’adressa à l’arbre: “Quelle prière pourrais-je demander à Dieu en ta faveur? Des feuilles vertes, des fruits délicieux, de l’eau à ton pied tu as — Il me reste à souhaiter que chacun de tes rejets donne un arbre à ton image”.

Nous avons tous, comme ce voyageur, adressé à notre Dieu Très Haut cette prière du vivant de notre regretté Roi Mohammed V et Dieu Miséri­cordieux a exaucé nos prières et nous a donné Hassan II à l’image de son Auguste Père.

Que Dieu lui donne longue vie, l’honneur, la gloire, qu’il le Guide et éclaire dans ses actes, que son règne soit celui du progrès, du bien-être, de la liberté et de la Paix.

Ministère de la Justice

 

 Janvier 1957  23

Monsieur le Pacha de la Ville de Sefrou Excellence,

Je vous serai très reconnaissant de vouloir bien accorder un jour de repos hebdomadaire, outre le Sabbat, à Mr. Mardoché Haroche, balayeur au Mellah.

Ce dernier travaille une demi-journée le samedi, ce qui est contraire à la religion juive.

Comptant sur votre bienveillance coutumière, je vous prie d’agréer, Excel­lence, l’expression de mes salutations respectueuses.

signé: Obadia David.

 

Sefrou, le 25 Janvier 1957 Le Pacha de la Ville de Sefrou à Monsieur David Obadia Grand Rabbin Sefrou

Comme suite à votre lettre en date du 23 Janvier courant relative en l’objet rappelé en marge; j’ai l’honneur de vous faire connaître que je ne vois aucun inconvenient à ce que l’ouvrier Mardoché Harroch prenne son repos le samedi en échange du Dimanche.

Veuillez agréer. Monsieur, mes salutations distinguées.

Signé: El Hassane El Alaoui

La communaute de Sefrou- Par le rabbin David Ovadia-page 247

נהגו העם-קהלת צפרו כרך ג'-רבי דוד עובדיה זצ"ל- חודש אלול וימים נוראים

חודש אלול וימים נוראים

נוהגים לעשות התרת נדרים לצבור בעשרים לחדש אב מ׳ יום לפני ר״ה, וגם בר״ח אלול ארבעים יום לפני יוה״ך ע״פ מ״ש בזוהר דמי שנתחייב נזיפה או נדוי בב״ד של מעלה נשאר בנדויו ארבעים יום עיין בספר כף החיים סי׳ תקפ״א סקי״ב, יושבים עשרה ת״ה והם המתירים (והטעם לר״ח אלול לא יחל דברו ככל ס״ת אלול) דמי שנדר או נתנדה בהלום צריך עשרה כפ״ה שם סק״ך, וגם בערב ר״ה ובערב יוה״ך כמעט כל בני העיר היו נאספים כתות כתות לעשות התרת נדרים ובפתח בית הכנסת עומד אחד ומקבץ צדקה עבור הת״ח המתירים.

מר״ח אלול ואילך קמים לסליחות כמנהג בני ספרד, וכל משך ימי החדש כל הצבור בחרדת הדין היו מזהירים ומזכירים אחד לשני על הדש אלול, ונמנעים מלהשביע אהד לשני והיו קובעים לימוד בתנ״ך — משניות ותיקוני הזוהר.

נהגו לעשות תיקון כרת במשך ימי חדש אלול וגם בליל חששי שבשבוע ששי של ימי העומר ועיין בספר תורה לשמה סי׳ תמ״ט שהביא יסודות על פי הסוד למנהג זה:

רוב הצבור היו מתענים ערב ר״ה, עיין הטעם בספר כפ״ה סי׳ תקפ״א סקנ״ו, מלבד אם היה ברית מילה, או סעודת מצווה.

בסעודת ליל ר״ה היו נוהגים לטבול פרוסת לחם של המוציא בסוכר לסימן טוב, וכן היה מנהג בעיר פאס יע״א כמו שהזכירו רבי אברהם אלנקר במחזורו וז״ל ובארץ מולדתי עיר המהוללה פיס יע״א נוהגים לטבול פרוסת המוציא בסוקר לס״ט וכפי מנהגם, אין קפידא בזה שגם הוא נק׳ מלח ברית כרותה וכמאז״ל גבי על כל קרבנך תקריב מלח (מלכי רבנן בערכו) וכנראה שהוא ז״ל סומך על מ״ש בס׳ הלכות קטנות סי׳ רי״ח שהסוכר הוא מלח גמור ונק׳ מלח ברית עולם.

 יחידים ואנשי מעשה היו אוכלים ריאה בליל ר״ה כסברת רבינו הטור ואומרים ראה נא בעונינו וריבה ריבנו ומהר לגאלנו גאולה שלימה וקרובה למען שמך והאיר עינינו במאור תורתך ועיין מועד לכל חי סי׳ י״ב סקכ״ה.

בימים נוראים ועשי״ת היינו נוהגים לומר קודם התפלה או״א מלוך על כל העולם כלו בכבודך וכו'.

בחזרת הש״ץ בר״ה וביוה״ך כשמגיע לזכרנו, הצבור אומר זכרנו לחיים וגו׳ עד למענך אלהים חיים ומסיימין אל חי ומגן, ולא הייתי יודע מאין הנוסח הזה שאומרים אותו רק הצבור ולא הש״ץ עד שמצאתי בב״י סי' תקפ״ב בד״ה ויש במטבע זה משם שערי אורה [להמקובל מהר״י גיקטיליא] ולפיכך אנו מזכירים בר״ה יום הדין שתי אלו חמדות אלהים חיים, ואל חי ומגן יעו״ש. ורבינו הטור שם לא גריס לה וכתב שם שיש במטבע של זכרנו לחיים י״א תיבות כנגד י״א תיבות שבפסוק החפץ אחפוץ במות רשע וכד וי״א תיבות שבפסוק בשוב רשע מרשעתו וכר, וגם רבינו האר״י כתב שאין צורך לומר אל חי ומגן.

והאבודרהם כתב וז״ל למענך על שם למענה אעשה. אלהים חיים שנא׳ אלהים חיים. אל חי על שם ובשרי ירננו אל אל חי, ע״ב. ונוסחא זו הביאה גם מוחרם קורדווירו ז״ל. ולפי שיש פלוגתא בזה בין הפשטנים והמקובלים. וגם בין המקובלים עצמם לכן בתפילת לחש הצבור אומרים זכרנו כמ״ש רבינו האריז״ל. ובחזרת הש״ץ הצבור לבד היו אומרים זכרנו בהוספת אל חי ומגן. כפשרה בין הפלוגתות הללו, ועי׳ בספר דברי יוסף אירגם מסי׳ א׳ עד סי׳ ה׳ שהאריך בזה. וע״ש בסי׳ ד׳ מהרב יוסף הלוי ז״ל [ונדפסה תשובה זו בספרו מטה יוסף סי׳ ג׳]. שכתב וז״ל וגם פה מצרים נוהגין וכו׳ וגם כשיורדין לפני התיבה להתפלל מוסף בר״ה ויוה״כ עושים כמנהגם שמדלגים תיבות אלו אך כל הצבור נוהגים לאומרם עכ״ל.

הגירסא בתפלת מוסף של ר׳׳ה — ועקידת יצחק לזרעו תזכור כפסק מרן ז״ל בשו״ע או״ח סימן תקצ״א וכ״ד הרמב״ם ז״ל והרב יעב״ץ ח״א סי׳ רמ״ה והמביט ח״א סי׳ ע״ר ומהרי״ט ח״א סי׳ ט' וכ״ה גירסת רבינו משולם, וכ״כ בס׳ היכל הקדש, וגם הד״מ החזיק בגירסת מרן המחבר, וכ״כ הרב דגול מרבבה סי׳ רמ״ה, והגם שהמג״א והט״ז סימן תקצ״ה והאש״ל כתבו דצ״ל לזרע יעקב תזכור אנו אין לנו אלא דברי מרן ז״ל, ומוהריב״ץ בסידור תפלה שלו כתב וז״ל בתפילת לחש יש לגרוס לזרע יעקב ובחזרה ועקידת יצחק לזרעו תזכור כפשרה. בין ב׳ הנוסחאות.

בשני ימים טובים של ר״ה ובשבת תשובה בתפלת אבינו מלכנו מדלגין הפסקה שמוזכר בה חטאים ועונות עיין בספר כפ״ה סי׳ תקפ״א סקט״ז ותקפ״ד סק״ד וח׳ ודלא כמש״כ בס׳ מנהגי ארג׳יל שבס׳ בית יהודה סעיף א׳.

תשליך ביום ראשון של ר״ה ואם חל בשבת עושים ביום שני, טעמים לתשליך ראה בהנשר כנף הראשון נ״ה. היינו נוהגים לנער כנפי הגלימה בסדר ה״תשליך״ וכן אחרי ברכת הלבנה בכל חודש ועיין בם׳ תורה לשמה סי׳ י״א שהביא סמוכות למנהג זה מספר מלכים ב׳ י״ג ונחמיה ה׳ שכל פעל דמיוני הנעשה למטה מחזיק הדבר למעלה. ע״כ.

בליל שני של ר״ה נהגו לומר במקום הפזמון אחות קטנה, פזמון אחר — קדוש תבשר עדתך—ככתוב אצלי בכתב יד.

לא היינו מברכין שהחיינו על תקיעת שופר רק ביום הראשון ועיין במנהגי ארג׳יל בס׳ בית יהודה ועיין בספר כף החיים בסי׳ ת״ר סק״ג ויו״ד וע״ע בס׳ לך שלמה בהשמטות או״ח סי׳ ב׳.

נהגנו לסדר ברית מילה בבית הכנסת כשחל הברית ביום ר״ה וביום הכפורים, וכן ביום תענית צבור על עצירת גשמים, ועיין בתשובת הרשב״א חלק ז׳ סימן תקל״ו וז״ל ומה שנהגו למול בבית הכנסת משום דכתיב ויכרתו ברית לפני ה׳ ואין ברית אלא מילה עכ״ל, ולזה אולי נהגנו לקיים פסוק זה בימים הללו ימי התשובה והצעקה. ובימי מהר״מ מרוטנבורק כבר נהגו למול בביהכנ״ן, ועי׳ תוס׳ פסחים ק״א ע״א ד״ה דאכלו ושתו. המילה היתה ברוב עם בבית הכנסת ורוב צבור בתי כנסיות מפסיקים בין קריאת התורה לתקיעת שופר ובאים לעמוד בברית, ועיין להכפ״ה בסי׳ תקפ״ד ס״ק כח. בימי החול נהגנו לסדר הברית בבית היות ובימי החול היו מתפללים בבית בעל הברית. עיין להרב אבודרהם ועיין יו״ד סי׳ רס״ה שכתב המחבר שמשגרין הכוס לאם. ועיין להש״ך שם סקכ״ד שיש לסדר המילה קודם עלינו לשבח.

במוצאי ר״ה היה נוהג הש״ץ להכריז לפני תפילת י״ה זכרנו, מי כמוך, המלך הקדוש, אתה אמרת, המלך המשפט, עננו, וכתוב, ובספר חיים. (על אמירת עננו בתפילת מעריב שלפני יום התענית עיין מש״כ בזה בערך צומות ותעניות).

בענין ברכת המלך המשפט בעשי״ת היינו נוהגים שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט אינו חוזר, כדעת הרמ״א שם בסי׳ קי״ח סק״א, משום ספק ברכות להקל אפי׳ נגד דעת מרן. וכ״כ הכפ״ה שם סק״א משם הכנה״ג ופוס' אחרים. ורבינו יחיאל אחיו של רבינו הטור כתב שאינו יודע מה הפרש יש בין מלך אוהב צדקה ומשפט ובין המלך המשפט והביאו הטור שם, אך דעת מרן הראש״ל הגרע״י שליט״א פסק דחייב לחזור, עיי׳ בספר יבי״א ח״ב סי׳ ח׳, שהאריך להביא סמוכות לדבריו.

אור ליל ערב יוה״ך נהגו לקחת הכפרות לפי מספר השמות, ואם יש לו שני שמות שני כפרות, או יותר, ולאשר. המעוברת לוקחים שלשה כפרות שתי תרנגולות ותרנגול זכר. והמדקדקים היו מקפידים לשחוט את הכפרות באשמורת הבוקר.

במנחה של ערב יוה״ך הש״ץ לא היה חוזר תפילת י״ח אלא אומרים השלש ברכות הראשונות כל הקהל בקול רם עם הקדושה, בלי חזרה, עיין בב״י הטעם ועיין במחזור שנות חיים למהר״ח פלאג׳י ז״ל.

מנהג היה נפוץ שלא להטמין חמין מערב יוה״ך למוצאי יוה״ך כדעת הי״א שהביא הרמ״א ז״ל בהג״ה או״ח סי׳ תר״ט והטעם דהואיל ומשהה החמין על הכירה לצורך חול נראה כמבשל מיו״ט לחול לבוש ומגן אברהם שם.

כ. אם חל יוה״ך בשבת אומרים מזמור שיר ליום השבת במעריב כמנהג ברצלונא ומנהגי אלג׳יר סעיף ב׳.

נהגו העם-קהלת צפרו כרך ג'-רבי דוד עובדיה זצ"ל- חודש אלול וימים נוראים עמוד 299

פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל- מפפר החצירות והבתים אשר בעי״ת מכנאס יע״א

פאס וחכמיה
פאס וחכמיה

מספר החצרות והבתים שבעיר תהילה מכנאם-רשימה ראשונה

דרב אטוב

 

דאר פילאלא       3

דאר די קדאמהא  3

דאר אדאליא       3

דאר די קדאמהא  3

דאר בן דוידא      2

דאר די קדאמהא  4

דאר מכלוף אצאייג           3

דאר די לוזהא     3

דאר דוד בן בדוך 4

דאר די קדאמהא  2

דאר יסו לענקרי  2

דאר די לוזהא     3

דאר בן חפי         4

דאר בן ביהי        4

דאר מרדכי בן רבי יתייא   4

דאר בן בוידר זדידא         3

דאר די לוזהא     3

דאר בן עדי         3

דאר די קדאמהא  2

דאר די לוזהא     5

דאר משה אצאיג  5

דאר די לוזהא     3

דאר יצחק לענקרי            4

דאר רבי עזריה    4

דאר די קדאמהא  2

 

דאר רבי שמואל בוסידאן 3

 

דאר יעקב בוסידאן      4

 

דאר סלימאין אצאייג  10

 

דאר די קדמהא 6

 

דאר יצחק אזוגי 4

 

דאר אברהם דהאן  4

 

דאר שלום בן יתאח  5

 

דאר לחמאם  4

אדריבא אדווייקא

 

דאר לפרסקירא    6

 

דאר באראטו    5

 

דאר ראמו לחזזאמא    4

 

דאר רבי פינחס     6   

 

דוירא די קדאמהא      2

 

דאר בן נאמוס      6 

 

דאר בריהם    11

 

דאר וואעיש      4

 

דאר די קדאמהא    3

 

דאי חזקיה    3

דרב לגרנא

 

דאר מאיד אזוגי   5

 

דאר בן אדראווי   7

 

דאר :אברהם בטאן  5

 

דאר די לוזהא   4

 

דאר לאללא אסתר 3

 

דאר די קדאמהא

דאר די לוזהא     5                                                                                                         

דאד׳ סלימאן לענקרי        2

דאד אברהם לפילאלי        3

דאר לבאלאג       3

דאר די קדאמהא  5

דאר רבי שמואל   דאנינו    5

דאד בן   זקן        4

דאר שלום דרעי  9

דאר די לוזהא     5

דאר רבי ימין בן זאזון       4

 

דרב לבאב למסדודא

דאד סמחון דרעי  4

דאר רבי יצחק מחפודא     6

דאר יצחק הכהן   3

דאר בן   באבור   4

דאד אסלוקייא     3

דאר בן   חמו       4

דאר רבי יוסף בוסידאן      5

דאר די לוזהא     4

דאר מימון עמאר 5

דאר די   לוזהא    4

 

דרב רבי שלום לעזימי

דאד לכוכא         3

דאר די קדאמיהא 2

דאד די לוזהא      4

דאד אברהם בן אודיז        3

דאר בן לחזאן      5

דאד יוסף לעזימי  3

האר יצתק הכהן   4

דאר יצחק מחפודא           4

דאר רבי שלום לעזימי      4

דאר די לוזוהא    3

דאר משה סודרי  2

דאר      די קדאמהא         2

דאר      בוידר זדידא        3

דאד       רבי ידידיה          4

דאר      בן אנקאס           3

דאר      בן לחזאן            5

דוירא די קדאם שוק         4

 

דרב לגזזארין

דאר שלומיטו      2

דאר יעקב בן שטרית         4

דאר בן אבן צור   3

דאר ימין אסודרי 4

דאר די לוזהא     5

דאר רבי דוד חסין            5

דאר אסלוקייא    4

דאד אצליווא       1

דאר די לוזהא     3

דאר מכלוף זייאן  2

דאר אליהו זייאן  5

דאר דוד מריג׳ן    3

דאר דוד דרעי     3

דאר מכלוף :בן שלוש       5

דאר בן טאפירו    3

 

דרב לעטארין

דאר לבייא          7

דאר רבי פתחיה   4

דאד דניאל כהן    5

דאר די לוזהא     3

דאד יוסף בן לוזירי           4

דאר די לוזהא     3

דאד אברהם בירדוגו         3

דאר יעקב סודרי  4

דאד אתברנא       2

דאר יצחק עטייא  4

דאר בן סודרי      4

דאר ג'יאן           6

דאר רבי שלמד,   2

דאר רבי אהרן חלדאה      2

 

דרב אשקאייא

דאר לעאמרייא    3

דאר יוסף תורג׳מאן          2

דאר זילאסי        2

דאר דוד כהן       4

 

דרב למערה

אדוירא זדידא     3

דאר רבי דוד חלואה         5

דאר די קדאמהא  4

דאר רבי דוד הלואר,        3

דאר רבי יוסף ברדוגו       3

דאר אלעזר בן הרוס         3

דאד יוסף בודוך   2

דאר בן ארבאייבי 3

דאר די קדמהא    3

דאר דוד טולידאנו           3

דאר שמחה לכחאלא         3

דאר רבי חנניה    3

דאר די לוזהא     3

דאר יהודה לחפאף           5

דוירא די קדאמהא            3

 

דרב די רבי אלישע

דאר רבי יעקב בן שמחון    6

דאד יצחק וואקראט         6

דאר אברהם בוטבול         5

דאר לבאבור       6

דאר חללאב לעתרוז         5

דאר יוסף כהן      3

דאר למטאמר      7

דאר שמואל בירדוגו         3

דאר יוסף כהן      2

דאר רבי אברהם הסין       5

דאר בן וואענונו  6

דאר אדאלייא      5

 

דרב אדקאקין

דאר יוסף אבן צור            3

דאר שמואל הלוי 4

דאר יחייא לובטון            3

דאר אלעזר בן שאעיטו     3

דאר רבי חיים      3

דאר שמואל הלוי 9

דאר אליהו בן אודיז         4

דאר שלמר, עטייא           9

דאר די קדמהא    7

דאר אברהם בן וואיעיש    5

דאר רבי שלום משאש      5

דאר די קדמהא    9

 

פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל מפפר החצירות והבתים אשר בעי״ת מכנאס יע״א-עמ' 134

 

 

לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור-פאס וחכמיה כרך ב'

רבי דוד עובדיה

חשון התר״ח – 1848

בבוא לכאן פאס יע״א החכם השלם והכולל כמה״ר שלמה זרקא ישצ״ו מעיר תונס יע״א בשליחות חו׳׳ר עירו הביא בידו ספר הבתים תשובות כ״י להמאור הגדול גאון עוזינו הרשב״א זצ״ל זיע״א, ההוא אמר שרצונו להעלותו על מזבח הדפוס, ולפי שראיתי שכוונתו רצויה לשמים להדפיסו ואותו שהיה בידו הוא כתב יד ישן הרבה והתחיל לימחק נתתי בידו אחד היה לי יפה הרבה ,אמרתי אולי יגלגלו מן השמים זכות זה על ידי יה״ר וכר והבטיח אותי שאם יגמור ה׳ בעדו והעלהו על מזבח הדפוס ישלח לי אחד חנם אין כסף וכתבתי לו הסכמה עליו וזהו מה שכתבתי.

מה נכבד היום הזה יום בשורה, ליהודים היתה אורה זו תורה, מצה שמורה במקום טהרה, תורתן של ראשונים כמלאכים תשובות כ״י לחד מן קמייא ארי שבחבורה, עיר וקדיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות ארך האבר מלא הנוצה בוצינא דנהורא, שמו נודע בשערים בקדושה ובטהרה, ראשון לכל דבר שבקדושה כתר ועטרה, האדם הגדול בענקים בהיר הוא בשחקים קולע אל השערה, גדול אדונינו הרשב״א זצלה״ה זיע״א עין ל״ו ראתה הלכתא גבוורתא עמיקתא ומסתרתא זיקוקין דנורא, תורה יבקשו מפיהו דינא זוטא ודינא רבא הן הן גופי הלכות ויהי כמשיב גדולה תשובה הלכה ברורה, וכאשר על דרכינו נגה אור יקרות גבר בגוברין מן המהדרין חכם לבב ואמיץ כח, עצם שה״ן ב״ו מ׳׳ח, רב נהור״א, כוליה גופאי החכם השלם והכולל וכלל״א הוא כלל״א נמרצ״ת נחל נובע מקור חכמה, מוציא לאור כל תעלומה, הלכתא בטעמא, כלילא דוורדא סומקא, דקה מן הדקה, כמה״ ר שלמה זרקא, ישצ״ו מכל צרה וצוקה, ארי עלה מעיר גדולה רבת תהלה, מה שאין הפה לספר יכולה, העיר רבתי עם בלולה במקרא ומשנה וגמרא אמרי נועם העירה תונס יע״א צדיק בא לבית מלונינו אתא ואייתי בידיה האי ספרא דבי רב תנא הוא ופליג ים החכמה לגזרים הרב דומה למלאך וה׳ נתן חכמה לשלמה מה נאה אילן זה חכם בחכמתו, שלם הוא ושלימה משנתו, נפשו אוותה לזכות את ישראל זכייה דאורייתא, לאדפוס״י הדר״א זאת! חק״ת התורה, אתייא חוק״ה חוק״ה, הלכה פסוקה, לספק במתיקה, ותצא דינ״א בכל עבר ובכל פנה, דבר הסמוי מן העין דלא שלטא ביה עינא, כל קבל דנא, ספר״א דבלי בארעא והיה העלמ״ה, זה כמה, כתב יד ישן נושן עד שכמעט אין ניכר רשומו, ויקץ שלמ״ה ותחל רוח ה׳ לפעמו, ויעת״ק משם הכל עשה יפה בעט״ו עט סופר, ואוסיף מדיליה נופך ספיר, הגי״ה לאר״ש היה קורא והגי״ה כל הדבר הקשה והיה לזרא, עומד עליו ומבאר״ו בדרך ישרה, ופתח לו דלתות העזרה בראיה ברורה, ממשנה וגמרא, בדין הוא שיטול שכרו מאת ה׳ מן השמים יהי עליו סתרה ושמרו כרועה עדרו, ילך וישוב לביתו, ישאהו על אברתו, ויעל המלך שלמה

מה טוב ומה נעים אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, למען דפו״ס האי ספר״א רבא זגא דדהבא, למעלתו אין קץ וקצבה, ברבות הטובה, אי לזאת אתם גם אתם נדיבי עמים, הנאהבים והנעימים, ישראל בני מלכים השדים והנסיכים, בוזו כסף בוזו זהב ואל תחוסו על ממונכם, החלש יאמר גבור אני לתת לכסף מוצא כספים אין להם שמירה, להביא הדבר לידי גמר חיש קל מהרה ,ידיכם דמי״ם מלאו לקוח את ספר התורה, ובלבד שתעטרוהו בזהובים, הקטר חלבים יחיד ורבים, אין לחוש להא דרב הונ״א, והיה לך למנה הבית אשר בנה המלך שלמה

מה נאמר לאדוני רבת שבעה לה נפשיגו, חרפה ובוז ויוסיפו עוד שנוא, עד הכאה עד קללה לנו ולמולדתינו, ורקיקה מקל ותומר ונהיה כטמא כולנו, נא גבור קנא לשם קדשך ודרוש דמינו מיד קמינו, כלם מן העולם, מקטנם ועד גדולם, ולנו עדת ישראל גואל תביא ינון שמו, עני ורוכב על המור משי״ח לפי תומו לקבץ שה פזורה איש איש ממקומו, ונקומה ונעלה ציון קריה נאמנה, שקטים ושאננים איש תחת גפנו ותחת תאנתו מנוחה נכונה, על התורה ועל העבודה עבודת לויה וכהונה, וארמון על משפטו ישב כבראשונה, וישוב דודי להיכלו, אפריון עשה לו, המלך    שלמה

נאם הצעיר בן קטי״ן קטנ״י עבה, דלא ידע לכווני אימר״א כיצד מוציאין את התיב״ה, בצק שבסדקי עריבה, עבד נרצע לעבודת הצור שלמה אבן צור בן לא״א החכם השלם והכולל חן ערכו מי ימלל בר אבחן ובר אוריין הדיין המצויין כמוה״ר יעקב נר״ו נין ונכד להגאון המפורסם א״ז מוהר״ר יעב״ץ זצלה״ה.

זה כתבתי בחשון תר״ח וחתם עליה מר אבא נר״ו.

לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור-פאס וחכמיה כרך ב'-עמ' 253

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 157 מנויים נוספים

מאי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר