ארכיון יומי: 24 במאי 2020


פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל- מפפר החצירות והבתים מכנאס-תאזה ודבדו

פאס וחכמיה

 

דאר די קדאמהא

דאר די לוזהא     5                                                                                                         

דאד׳ סלימאן לענקרי        2

דאד אברהם לפילאלי        3

דאר לבאלאג       3

דאר די קדאמהא  5

דאר רבי שמואל   דאנינו    5

דאד בן   זקן        4

דאר שלום דרעי  9

דאר די לוזהא     5

דאר רבי ימין בן זאזון       4

 

דרב לבאב למסדודא

דאד סמחון דרעי  4

דאר רבי יצחק מחפודא     6

דאר יצחק הכהן   3

דאר בן   באבור   4

דאד אסלוקייא     3

דאר בן   חמו       4

דאר רבי יוסף בוסידאן      5

דאר די לוזהא     4

דאר מימון עמאר 5

דאר די   לוזהא    4

 

דרב רבי שלום לעזימי

דאד לכוכא         3

דאר די קדאמיהא 2

דאד די לוזהא      4

דאד אברהם בן אודיז        3

דאר בן לחזאן      5

דאד יוסף לעזימי  3

האר יצתק הכהן   4

דאר יצחק מחפודא           4

דאר רבי שלום לעזימי      4

דאר די לוזוהא    3

דאר משה סודרי  2

דאר      די קדאמהא         2

דאר      בוידר זדידא        3

דאד       רבי ידידיה          4

דאר      בן אנקאס           3

דאר      בן לחזאן            5

דוירא די קדאם שוק         4

 

דרב לגזזארין

דאר שלומיטו      2

דאר יעקב בן שטרית         4

דאר בן אבן צור   3

דאר ימין אסודרי 4

דאר די לוזהא     5

דאר רבי דוד חסין            5

דאר אסלוקייא    4

דאד אצליווא       1

דאר די לוזהא     3

דאר מכלוף זייאן  2

דאר אליהו זייאן  5

דאר דוד מריג׳ן    3

דאר דוד דרעי     3

דאר מכלוף :בן שלוש       5

דאר בן טאפירו    3

 

דרב לעטארין

דאר לבייא          7

דאר רבי פתחיה   4

דאד דניאל כהן    5

דאר די לוזהא     3

דאד יוסף בן לוזירי           4

דאר די לוזהא     3

דאד אברהם בירדוגו         3

דאר יעקב סודרי  4

דאד אתברנא       2

דאר יצחק עטייא  4

דאר בן סודרי      4

דאר ג'יאן           6

דאר רבי שלמד,   2

דאר רבי אהרן חלדאה      2

 

דרב אשקאייא

דאר לעאמרייא    3

דאר יוסף תורג׳מאן          2

דאר זילאסי        2

דאר דוד כהן       4

 

דרב למערה

אדוירא זדידא     3

דאר רבי דוד חלואה         5

דאר די קדאמהא  4

דאר רבי דוד הלואר,        3

דאר רבי יוסף ברדוגו       3

דאר אלעזר בן הרוס         3

דאד יוסף בודוך   2

דאר בן ארבאייבי 3

דאר די קדמהא    3

דאר דוד טולידאנו           3

דאר שמחה לכחאלא         3

דאר רבי חנניה    3

דאר די לוזהא     3

דאר יהודה לחפאף           5

דוירא די קדאמהא            3

 

דרב די רבי אלישע

דאר רבי יעקב בן שמחון    6

דאד יצחק וואקראט         6

דאר אברהם בוטבול         5

דאר לבאבור       6

דאר חללאב לעתרוז         5

דאר יוסף כהן      3

דאר למטאמר      7

דאר שמואל בירדוגו         3

דאר יוסף כהן      2

דאר רבי אברהם הסין       5

דאר בן וואענונו  6

דאר אדאלייא      5

 

דרב אדקאקין

דאר יוסף אבן צור            3

דאר שמואל הלוי 4

דאר יחייא לובטון            3

דאר אלעזר בן שאעיטו     3

דאר רבי חיים      3

דאר שמואל הלוי 9

דאר אליהו בן אודיז         4

דאר שלמר, עטייא           9

דאר די קדמהא    7

דאר אברהם בן וואיעיש    5

דאר רבי שלום משאש      5

דאר די קדמהא    9

 

פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל- מפפר החצירות והבתים אשר בעי״ת מכנאס יע״א-עמ' 134

11/05/20

 

 

דרב אלגנדור

דאר רבי שמעיה  4

דאר יודא עמאר   3

דאד רבי שלמה בן חרוש   4

דאד רבי מתחיה   5

דאר מימון עמאר 4

דאר שלמה זריהן 2

דאר מרדכי עמאר            5

דאר רבי יוסף הלוי           5

דאר רבי יעקב טולידאנו    4

דאר די קדאמהא  4

דאר רבי שלמה עמאר       4

דאר די קדאמהא  2

דאר רבי אברהם עמאר     4

דאר יודא בוידר   5

דאר רביא ברהם טולידאנו 6

דאר די קדאמהא  2

דאר בן   עמימר   4

דאר די   לזזהא    3

דאר מכלוף עטייא            5

דאר די   קדמהא  4

דארבן    באג׳א    8

דאר מזל            טוב       3

דאר די   קדמהא  8

דאר בן זיתון       8

דאד די קדאמד״א 2

דאר די לוזהא     3

דאר בן שריקי     8

דאר יעקב בן שלוש          8

דאר בן אגריר     4

דאר יחייא וודאיין            3

דאר די קדאמהא  3

דאר די לההא      2

דאר אברהם לפאסי          4

דאר משה בן לחסן           4

 

דרב ל הכם

דאר לחכם          3

דאר שלמה בן שטרית       5

דאר בן   ואענונו  6

דאר יוסף בן שטרית         6

דאר אליהו בן שטרית       8

דאר מימון בן הרוש          7

דאר מרדכי טובי  7

דאר רבי שלמה בן הרוש   4

דאר אברהם בן שיך          4

דאר יוסף בן שיך 4

דאר יודא אזוגי    4

דאר רבי מרדכי אבן צור 6

דאר שמואל אזוגי            6

דאר אברהם עטייא           7

דאר יוסף בן רובין            6

דאר רבי יעקב בירדוגו      4

 

דרב למעאדי

דאר שמואל טולידאנו       3

דאר די לוזהא     7

דאר למעאדי       5

דאר חביב טולידאנו          2

דאר בוכרים        4

דאר די קדאמהא  6

דאר דוד עטייא    9

דאר רבי שלמה זדידא       6

דאר רבי הדוש    5

דאר ימין בן שטרית          5

דאר רבי אבא      5

דאר רבי יקותיאל 4

דאר רבי אברהם הלחמי 5

דאר בן עטר        4

דאר יצחק בן סיסו            3

 

דרב לברזא

דאד רבי ראובן    2

דאר רפאל טולידאנו         3

דאר אצליווא סגירא         2

דאד לכוואהנא    7

דאד אדהאבין      6

דאר בן כנאס       6

דאד אברהם עטייא           5

דאר חיים מאמאן 3

דאד די קדאמהא  4

דאר ברוך טולידאנו         5

דאר לוי קאבאליר            3

דאר לברנוסייא

עמוד 135

6

דאר רבי שלמה מחפודא

2

דאר די קדאמהא

4

דאר רבי משה בן וואעיש

3

דאר די קדאמהא

7

דאר מכלוף דרעי

3

דאר די קדמהא

7

דאר רבי עזוז

3

דאר די קדמהא

4

דאר בן לגראבלי

8

דאר די לוזהא

2

דאר יוסף בן וואעיש

2

דאד די קדאמהא

3

דאר די לוזהא

4

 

דאר די קדאמהא

4

דאר אסתר סמחון

5

דאו* די קדאמהא

7

דאר אסתר לגולא

5

דאר די לוזהא

6

דאר די קדאמהא

 

 

 

 

 

דריבא די באב למללאח

14

דאר לעניים

4

דאר בן ידיר

2

דאר די קדאמהא

3

דאר די ל ההא

30

פנדק לבגר מ״מ

6

 

 

פנדק לבהאיים

יע״א הנז״ל סך 261 מספר הבתים

מבנאס

מספר החצירות אשר בעי״ת

 

בכל בית תכיל עיר מכנאס 4608

נפשות

1152 לפי חשבון השוה ארבע

 

 

עליהם כהם אלף פעמים.

נפשות אדם מישראל, יוסף ה׳

 

           

מספר בתי כנסיות אשר במכנאם יע״א

 

 

 

 

צלאת רבי ידידיה הכהן צלאת רבי שלום לעזימי

צלאת דרב לעטארין הנקרא על שם רבי ימין זאזון.

צלאת שלום דרעי

 

צלאת רבי אברהם עמאר

צלאת רבי יעקב בין שמחון

 

צלאת רבי שלמה בן הדוש

צלאת רבי יוסף בירדוגו

 

צלאת רבי יעקב בירדוגו

צלאת רבי יוסף חלואה

 

צלאת רבי !רפאל בירדוגו

צלאת רבי דוד בוסידאן

 

צלאת רבי שמעיה מימראן

צלאת רבי משה בן וואעיש

 

צלאת רבי מתתיה בירדוגו

צלאת רבי ברוד טולידאנו

 

צלאת רבי שמואל דאנינו

צלאת רבי אברהם טולידאנו

 

 

צלאת רבי יצחק אבן צור

מספר הכתים והחצירות אשר כעי׳׳ת תאזא יע״א

 

3

דאר ארוהיבי

10

דאר קסום

4

דאר בן לפעיר

4

דאר בן לוטאטי

3

דאר בנת עאזאר

3

דאר שמעון שאשפורטאש

5

דאר מאכא

3

דאר בן שגטוב

7

דאר אברהם בן יעקב

4

דאר בן זראד

4

דאר שיך שמואל

6

דאר שלמה בן הדידו

5

דאר בלילו

6

דאר ברהים בן מסעוד

2

דאר רבי מנחם

7

דאר טבילה

4

דאר יוסף בן חיים

4

דאר בנת שלום

5

דאר אצבעוני

6

דאר סעדיה בר יששכר

6

דאד משה בר שמואל

9

דאד בן וואווא

5

דאר עכיכו

2

דאר רבי יהושפט

4

דאר יספיכו

4

דאר אליהו מויאל

5

דאר יוסף בן יעקב

4

האר מסעוד ארוואץ

ארבע     הבתים 134 לפי חשבון השווה       מספר    מספר החצירות הנ״ל 28

נפשות בכל בית יש כעיר תאזא 536 נפשות אדם מישראל, יוסף ה׳ עליהם                                 

            כהם אלף פעמים. יש להם שתי בתי כנסיות ותנור אחד.

 

מספר חחצירות והבתים אשר בעיר דבדו יע׳׳א        

2

דאר תויתא

3

דאר אנכוז

4

דאר אזרנאף

4

דאר שלמה בן צולטאן

6

דאר משה די רבי יעקב

2

דאר רבי שלמה בר כלילף

2

דאר רסידי

4

דאר ברמליל

3

דאר בן להביל

3

דאר אהרן בר שלטה צלטאן

8

דאר בן ברידי

4

דאר אהרן ן׳ חמו בר דוד

3

דאר בן חידא

4

דאר אזאגורי

3

דאר בן בוזי

7

דאר בן זגאיי

2

דאר יוסף הכהן

3

דאר פופו

3

דאר בן שמואל

7

דאר אב׳ כהן ך דוד ויוסף

6

דאר בן דאווד

5

דאר בוסתא

2

דאד בן לגזיה

4

דאר אהרן די חכיכא

3

דאד שלמה בן לעריווס

4

דאד דוד די רבי יצחק

4

דאד יוסף בן עכו

3

דאר רבי אברהם בן חיים

5

דאר בן גראבא

5

דאר בן מריומא

3

דאר בן טאנא

4

דאר נעאס

4

דאר משה בן ׳עכו

5

דאר רבי שלמה דצבאן

3

דאר יהושע

4

דאר בן רהז

3

דאר בן קונינא

3

דאר לכנוס

6

דאר להרהאר

5

דאר בן נפאח

4

דאר יצחק די משה בן יצחק

5

דאד בן אפרים

דאר לכהיחל 4

2

דאד יוסף בן סיסו

 

דאר בן הארנונא 5

2

דאר ורדאז

 

דאר פינחס דסבאע 1

4

דאר עווז ארגבא

 

דאר אולאד בן דאווד 6

4

דאד בן רחל

 

דאר אלבה 3

5

דאר אולאד רצידי

 

דאר שבאטא 3

3

דאר מש ישו

 

דאר סיך 4

1

דאר סחראווי

 

דאר אברהם די בן סלאם 2

2

דאר בן רובין

 

דאר בן זהור 6

3

דאר אברהם בן מרדכי

 

 

3

 

דאר מרג׳אד

 

             

            דאר בן רזיגא

5          דאר די קדאמהום די משה כהן

3          דאר בן אסמין

5          דאר דודו די רובין

2          דאר יצחק דלהרהאר

4          דאר מכלוף דלכהן

4          דאר מריקא

4          דאר אברהם בן חמו

1          דאר בן בריחם

5          דאד לבגדאדי

3          דאר אברהם בן סוסאן

5          דאר זרוואל

 

בתי כנסיות אשר בעיר דברו

אצלא די אולאד בן צולטאן

אצלא די אולאד בן סוסאן

אצלא די אולאד מרציאנו

אצלא די אולאד בן חמו

אצלא די אולאד דווד

אצלא די אולאד סבאן

אצלא די אולאד בן עכו

צלא די אולאד עאנק׳ונינא

אצלא די אולאד בן דוד

אצלא דדוגם

אצלא די אולאד בן מסים

 

 
 
 
 
 
 
 

2

 
 
 
 
 

 

 

מספר החצירות אשר בעיר דברו יע״א חמשה ושבעים, מספר הבתים מאתים ושמונים. לפי חשבון השוה ד׳ נפשות לכל בית יש נפשות בעיר דבדו 1120. ברכת ה׳ עליהם.

פאס וחכמיה-רבי דוד עובדיה ז"ל- מפפר החצירות והבתים מכנאס-תאזה ודבדו -עמ' 138

 

מודעות חדשה לאנומליות וללשון-ניצניה של תנועת השכלה עברית במרוקו בסוף המאה הי"ט-מקדם ומים כרך ב'-סיום המאמר

מקדם ומים כרך ב

 

לכאורה נראית גישתו המיתולוגית של ר׳ דוד אלקאיים כלפי הלשון העברית מוזרה ואף תמוהה על רקע השימוש הכללי בעברית בשירת יהודי מרוקו מני דורות רבים, שירה שהוא הכיר היטב מקבצי הפיוטים שהיו ברשותו. כל המשוררים והפייטנים – עשרות רבות ואולי אף מאות – שקמו בארבע־מאות השנים שקדמו לו, כתבו בעברית אלפי פיוטים, בקשות וקינות, בלי שהרגישו צורך בשפה ״רחבה״ או עשירה יותר, ובלי שחשו כל מגבלה שהיא בשימושם בה. גם יתר היצירה הרוחנית של יהודי מרוקו, ההלכתית והפרשנית, נכתבה כמעט כולה בעברית. אלא ששאיפותיו בשירה של ר׳ דוד אלקאיים היו שונות לגמרי. הוא לא רצה להמשיך סתם את מסורת הכתיבה של הדורות הקודמים, אלא למלא ״תאות המשורר להוציא כל רוח שירתו כאותו״. הוא לא היה מעוניין לחבר פיוטים על פי אותו הדגם ובאותם המבנים הלשוניים והתכניים, שחזרו על עצמם הלוך וחזור תחת עטם של המשוררים שקדמו לו, שהתמקדו בשירת הקודש – היינו, בשירת הגלות והגאולה ובשירת הזמן היהודי: השבת, המועדים ומחזור החיים. הוא רצה לפרוץ גם מעגל יצירה מסורתי זה. הוא התעניין גם בנושאים יותר אישיים ופחות קהילתיים, יותר ליריים ופחות צפויים ונדושים. לכן הוא יכתוב שירי הגות, שירי התנהגות ומוסר, שירי טבע, שירים אירועיים, אישיים, קהילתיים או לאומיים, שבהם הוא יתן ביטוי לתחושותיו, לחדוותיו ולאכזבותיו האישיות, המייצגות את עולמו הרוחני והמנטאלי הפרטי. לכן הוא תר אחרי אמצעים לשוניים חדשים, שיאפשרו לו להחיות ולהעביר בצורה קולעת יותר את ״רגשת נפשו״ ואת ״רוח שירו״ שפעמו בקרבו.

צרכים לשוניים חדשים אלו והמודעות החדה שהוא פיתח כלפיהם הם אולי סימנה המובהק והעמוק ביותר של השפעת רוח ההשכלה העברית וספרותה על כתיבתו של ר׳ דוד אלקאיים. לכן גם מצאנו לנכון להאריך פה בניתוח היבט חשוב זה ביצירתו. קריאות צער דומות על עניות הלשון העברית והצורך בהרחבתה, הוא בוודאי קרא בעיתונים המגיד והצפירה, כולל ההצעה להקים מוסד לשוני, שיהיה אחראי על הרחבה זו. כמו כן הוא היה לבטח מודע לשירים הרבים, שנכתבו באירופה בדור תחיית הלשון, בשבח הלשון העברית, ושהתפרסמו מעל דפי העיתונות ומחוצה לה. מתוך הדגשתו את הצורך ב״דברת השפה״ ונסיונותיו לדבר עברית עם חבריו המשכילים, יש גם להסיק שהוא הכיר היטב את מפעלו של אליעזר בן-יהודה, וזאת דרך העיתונים, שיצאו בירושלים ושהגיעו גם הם למוגדור.

אולם לא רק בתחום המודעות ללשון ולאילוצי הכתיבה ניכרת השפעתה הישירה של תנועת ההשכלה בשירתו של ר׳ דוד אלקאיים. אפילו השם שהוא נתן לדיואן שלו, ״שירי דודים״, משמעותי מבחינה זאת. זוהי כותרת נפוצה בשירת ההשכלה, בצורתה זאת או בצורה אחרת: ״שיר הדודים״, ״שירת דודים״.דומה שגם השם ״שיר ידידות״ של קובץ הפיוטים, שערך יחד עם דוד יפלח וחיים אפרייאט ממוגדור, נושא רמזים לעיסוקו בספרות ההשכלה ולמשכילותו, ונבחר על ידו משום כך. זהו צירוף הלקוח מתוך הפסוק הראשון של פרק מ״ה בספר תהלים, שמופיעה בו התיבה ״משכיל״ מיד לפניו: ״למנצח על ששנים לבני קרח משכיל שיר ידידת״. לפעמים אף נתקלים בצירוף ״משכיל שיר ידידות״ בראש שירי השכלה שונים.

סימנים חיצוניים אלה, יחד עם הסימנים העמוקים יותר, שתוארו כאן קודם לכן, מצטרפים לנושאים החדשים ולרגישות החדשה, שכבשו את עיקר יצירתו של המשורר ממוגדור, ומבטלים כל ספק שנותר לגבי השפעתה הברורה של שירת ההשכלה על ר׳ דוד אלקאיים. ומלבד שירי החול, התופסים מקום מרכזי בשירתו – תת־ז׳אנר נדיר מאוד בשירה העברית במרוקו שלפני דור ההשכלה – הרי כתב ר׳ דוד אלקאיים כשלושים שירים תנ״כיים על יסוד פרשיות השבוע שבין ״בראשית״ ל״כי תשא״ ועל יסוד מגלת אסתר. שירים אלה הוא חיבר במיוחד עבור שירת הבקשות, שהתקיימה במוגדור ובמראכש בערבי שבת, לפני עלות השחר של יום השישי, בשבועות שבין סוכות לפסח. הם התפרסמו באנתולוגיה ״שיר ידידות״ שהוא ערך, ואשר כללה את תבנית הפיוטים והבקשות, שנקבעו לכל שבת ושבת משבתות אלו, ואשר הושרו כל פעם על פי מודוס מוסיקלי־אנדלוסי או מודוס אחר. אולם המשורר לא הסתפק בהרקת הטקסט המקראי לכלי פיוטי מחורז, כפי שעשו כמה משוררים לפניו במרוקו, אלא השתמש גם במדרשים ובפירושים המסורתיים, שליוו את הטקסט המקראי, כדי ליצור יצירה העומדת בפני עצמה מכוח סגולותיה הפואטיות. עצמת הביטוי, אפיון הדמויות והחייאתן, השימוש הנרחב בצורות הדו־שיח ויסודות סיפוריים־תיאוריים מפותחים מעניקים לשירים אלה, הבנויים כולם על לחני ה״קצאייד״ הערביים־מוסלמיים, שהיו ידועים בזמנו, ערך לשוני וספרותי רב. גם בשירים תנ״כיים־מדרשיים אלה בולטת השפעתה של שירת ההשכלה.

שירים אלה נהפכו, כאמור, לחלק ממסורת הפיוטים והבקשות של יהודי מרוקו, מסורת שהופצה בימינו דרך הקובץ ״שיר ידידות״ במיוחד. מסורת זאת התחילה להתגבש במרוקו כנראה במאה הי״ז, וכיום היא ממלאת תפקיד חשוב בגיבוש זהותה התרבותית של יהדות מרוקו בארץ ובעולם. ומעניין לציין ששני קבצי הפיוטים שיצאו לראשונה בדפוס הוצאו לאור ונערכו על ידי חברי חוג המשכילים במוגדור. ראשונה יצאה בוינה ב־1890 האנתולוגיה ״רני ושמחי״, על ידי יצחק בן יעיש הלוי, המוכר לנו, שערך אותה יחד עם דוד יפלח וחיים בן חיים. שנייה יצאה, יותר משלושים שנה לאחר מכן, ב־1921, במראכש, האנתולוגיה ״שיר ידידות״, שאותה ערך ר׳ דוד אלקאיים יחד עם דוד יפלח שוב, שהיה ידען גדול במוסיקה האנדלוסית ובשירת ה״קצאייד״, וחיים ש׳ אפרייאט. אם כי שני קבצים אלה בנויים על פי שיטה מוסיקלית שונה (בשני הושם הדגש על עקביות והגיון מסוים בבחירת רצף הלחנים לכל שבת), בכל זאת הם נערכו והובאו לדפוס על ידי אנשים המזוהים בראשוני תנועת ההשכלה העברית במוגדור ומעורבים עמוקות בתהליכי ההתחדשות העברית. תופעה זאת, של עריכת ספרי ליטורגיה ושירה בידי משכילים דווקא, יש בה כדי להעיד על אופייה המיוחד במינו של ההשכלה העברית במוגדור, ומאוחר יותר גם בכל רחבי מרוקו.

חבורת המשכילים, שהתגבשה במוגדור בסוף המאה הי״ט, קמה ללא כל הכוונה מגבוה, ללא כל לימוד או חינוך משותף במוסד חינוכי עברי חדש כלשהו. אלה היו תלמידי חכמים, שקיבלו חינוך יהודי במסגרת המוסדות המסורתיים של הקהילה, ובגיל שלושים ומעלה החלו בפעילותם המשכילית. הם היו משולבים היטב בחיי הקהילה על כל מערכותיהם ומסגרותיהם. הם הגיעו לספרות ההשכלה ולעיתונות העברית בכוחות עצמם בלבד, מתוך סקרנות ורצון להתחדשות. עיסוקם זה היה קודם בול עיסוק משלים בחייהם הקהילתיים, ולא תהליך מהפכני ההופך על פיהן את אשיות אישיותם וחינוכם המסורתי. לכן הם גם ראו כפגיעה אישית קשה ובלתי מובנת את הרינונים שהילכו בקהילה על כפירתם כביכול. תוך כדי דבקותם בכתבי ההשכלה הם סיגלו לעצמם גישות חדשות הן כלפי המצב המשפיל, שבו היתה נתונה יהדות מרוקו מאז ומתמיד, והן כלפי הצורך בחידוש הלשון והשימוש בה. גישות אלה חידדו את השקפת עולמם והכניסו בה תמורות חשובות, אך לא הביאו אותם לחשוב על עזיבת המחנה המסורתי או על הכרזת מלחמת השכלה וקידמה. עם כל השפעת רוח ההשכלה העברית עליהם, הם נשארו מעוגנים היטב בקרקע הקהילה ובבעיותיה, ותרבותה של הקהילה המשיכה להוות עבורם מסגרת ההתייחסות התרבותית הטבעית והיחידה. כפועל יוצא מכך , הם השקיפו על התהליכים מבפנים, ולא מבחוץ, וניסו להכניס שינויים ולהכין תמורות על יסוד הנתונים התרבותיים וההתנהגותיים של הקהילה. לכן היה אך טבעי עבורם לנסות ולקדם את מסורת הפיוטים, שזימנה להם חוויות שיריות ומוסיקליות, על ידי עריכתם והדפסתם של קבצי השירה המסורתית, שהיו קיימים לפני־כן אך ורק בכתיבת־יד וברשותם של מעטים בלבד. לכן מזכיר ר׳ דוד אלקאיים באופן טבעי לגמרי את העושר הלשוני של השירה הערבית־מוסיקלית החצי־ספרותית, שאותה הוא הכיר היטב, ולא כל שירה אחרת, שלא הכיר כלל. לכן הוא גם יראה במוסיקה האנדלוסית ובלחנים של ה״קצאייד״, הידועים היטב, את הקורפוס היחיד והטבעי שממנו הוא ישאב את המשקלים לשיריו הרבים. גישה זו מצד משכילי מרוקו מוכיחה עד במה רב היה, בתחומים מסוימים, השילוב התרבותי של יהודי מרוקו(וצפון אפריקה בכלל) בסביבה המוסלמית השכנה, ומה יכול היה לצמוח בתרבות יהודי מרוקו, אילו נמשכו נסיונות מודעים אלה לשילוב המסורת היהודית והמסורת הערבית בתחומי מפגש אפשריים חסרי מתח דתי, בלי שתפריע בכן נוכחותה של תרבות צרפת, שהשתלטה במרוקו לאחר הטלת הפרוטקטוראט הצרפתי על המדינה.

ומעניין לציין שלתחום מיוחד זה של פיתוח שירת הבקשות והפיוטים המסורתיים היה המשך משכילי ישיר, בקזבלנקה ובארץ, בדמותו של ר׳ דוד בוזגלו (אזור קזבלנקה 1903 – קרית־ים 1975), שתרם יותר מכל פייטן אחר לביסוסה ולטיפוחה של מסורת הפיוטים על פי המתכונת של ״שיר ידידות״, וחינך מאות תלמידים, הממשיכים כיום את דרכו. מלבד ידענותו הגדולה במוסיקה האנדלוסית שעברה למרוקו, בשירה העממית ובמוסיקה המצרית החדשה, נודע ר׳ דוד בוזגלו גם בבקיאותו הרבה ברזי הדקדוק העברי, שאותו הוא לימד בחוגים שונים בקזבלנקה, וכן בשירתו האישית והלאומית (המפוזרת עדיין אצל תלמידיו), שהוא כתב בשתי השפות, העברית והערבית היהודית, במרוקו ובארץ, והרכיב על לחנים ממקורות שונים. בשנים האחרונות נרתם ר׳ חיים שושנה, שנולד ב־1913 במראכש, והיה דיין בקהילות שונות במרוקו ובבאר־שבע, להוצאת מהדורה מתוקנת ומבוארת של הקובץ ״שיר ידידות״ תחת השם ״אעירה שחר״. גם ר׳ חיים שושנה ידוע בבקיאותו הרבה בדקדוק העברי וכן בשיריו האישיים והקהילתיים, שהוא חיבר בעברית עשירה מאוד ומיוחדת, והשזורים ביסודות מילוניים ותחביריים ישנים וחדשים גם יחד.

מחוץ לתחום זה של הפיוט, קם במרוקו במאה הכ׳ דור חדש של תלמידי חכמים, שהיו גם משכילים לפי נוסח מוגדור. אחד המקרים המעניינים ביותר מבחינה זאת הוא מקרהו של ר׳ דוד בן מסעוד דאנינו, שנולד בסוף המאה שעברה בבני מלאל, וחי עד לשנות החמישים המאוחרות בקזבלנקה. בעיר זאת הוא פרסם בצורה של טקסט כפול דו־לשוני, בעברית ובערבית יהודית מליצית ומחורזת, ספרי הגות ופרשנות, הכוללים גם דרשות וסיפורים ממקורות שונים. בפרסומיו השונים הוא הראה התעניינות מרובה בענייני חכמה והשכלה. הוא אף עיבד לסיטואציות יהודיות־רבניות את תוכנן של יצירות ספרותיות אירופיות, לא יהודיות, שאותן הוא קרא בתרגומן העברי. כך הוא עיבד עיבוד מקורי את יצירתו של דנטה על התופת תחת השם ״שרביט הזהב״. תחת הכותרת ״סוד הבריאה״ הוא יצר יצירה חדשה על יסוד רומן ההרפתקאות של ז׳ול וורן ״בבטן האדמה״, שהוא קרא בתרגומו העברי של זאב בן־נפתלי. גם ר׳ דוד דאנינו נתן דרור לרגשותיו הלאומיים והציוניים בדרשות שונות ובטקסטים שונים שהוא פרסם בתוך ספריו.

ניצניה של תנועת השכלה עברית זאת הנצו, כאמור, בקרב שכבת תלמידי החכמים שהנהיגה את קהילות יהדות מרוקו בכל הדורות. רק בקרב רובד חברתי זה יכלו להימצא יודעי הלשון העברית, שהיו מסוגלים לקרוא את העיתונים העבריים ואת ספרי החכמה וההשכלה ולהתרשם מהם. עילית תרבותית זאת היתה היא עצמה מונהגת בידי צאצאיהם של רבנים ותלמידי חכמים ממגורשי ספרד ופורטוגל, שהתיישבו במרוקו בסוף המאה הט״ו ובתחילת המאה הט׳׳ז. עד כמה שנחקר הדבר לא נודעה שכבה חברתית־תרבותית זאת בקנאותה הדתית או בחוסר פתיחותה, במחצית השנייה של המאה הי׳׳ט ובתחילת המאה הכ', אלא להפך. מועטה מאוד היתה למשל התנגדותה – אם בכלל (פרט אולי לרבני מראכש) – למפעלה של חברת כי״ח במרוקו. אחדים מהרבנים שהיו גם משוררים אף חיברו פיוטים לכבודה של החברה, ואחרים יראו מאוחר יותר בפרוטקטוראט הצרפתי את עידן ״החופש והדרור״ של יהדות מרוקו. במאה הכי ישקדו אחדים על פרסום תרומתה הרוחנית של יהדות מרוקו ליצירה היהודית.

אולם יש לציין כאן במיוחד שקרקע נוחה זאת לצמיחתה של תנועת השכלה עברית במרוקו לא נוצלה כלל לטיפוחה של תנועה רחבה ומאורגנת. כל הפעילויות המשכיליות בקהילות השונות, שדווח עליהן כאן, מצביעות יותר על יזמות של חוגים מצומצמים או של יחידים, שנתפסו מסיבות שונות לרעיונות ההשכלה, מאשר על תופעה כללית או מתקרבת לכך. אפילו בחוג התוסס של מוגדור לא קם דור המשך שימשיך ויפתח את הפעילות המשכילית של יצחק בן יעיש הלוי, דוד אלקאיים או נסים הלוי וחבריהם. תנועה עברית ממשית תקום במרוקו רק לאחר שהתנועה הציונית תצליח להתבסס ולהתארגן בשנות השלושים והארבעים, ולאחר שיתעורר הצורך החיוני בחינוך עברי מודרני. ואולם אז שררו תנאים היסטוריים־לאומיים אחרים.

מודעות חדשה לאנומליות וללשון-ניצניה של תנועת השכלה עברית במרוקו בסוף המאה הי"ט-מקדם ומים כרך ב'-סיום המאמר

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מאי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר