דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?- עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"- רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון

יהודה הלוי אונייה

מערכת קבלת החלטות. חיי המחנות התנהלו ביידיש. עבודת הוועדה המתמדת שתפקידה לתאם בין מזכירויות המשותפות של המחנות, והמזכירות המשותפת של כול מחנה שתיאמה את עבודת וועדות המשנה, אוישו ביוצאי אירופה בלבד  ללא נציג למעפילי צפון אפריקה. מזכירויות המחנות קבעו את סדר העלייה והכינו רשימות עולים לפי ספינות. למשל, על ההחלטה העקרונית על סדר העלייה לפלשתינה א"י לא חתום מעפיל מצפון אפריקה. ההזמנה למפגש עם המפקד הבריטי של מחנות קפריסין הופצה ביידיש ונחתמה בידי מזכירות מחנות קראולוס. המפגש התקיים חמישה חודשים אחרי שהבריטים יצאו מפלשתינה א" ומספר המעפילים במחנות היה קטן יחסית. אבל, בין החותמים לא – היה נציג למחנה 55 בו שהו רוב מעפילי צפון אפריקה. הפרוטוקולים של דיוני המזכירויות המשותפות התקיימו ביידיש ונכתבו ביידיש דוחות ואספקת מכסות מזון למעפילים נכתבו ביידיש וברומנית. חוסר השקיפות בקבלת החלטות דיו להטיל ספק בחלוקת שוויונית של מנות המזון לאוכלוסיית המחנות.

סדר העלייה לפלשתינה א"י. סדר העדיפות לעלייה לארץ היה עיקרון עליו הקפידו המעפילים. שינוי –

מועדי העלייה ארצה גובו על ידי התנועות הפוליטיות. יתכן שעקב כך חלף מועד עליית מעפילים מוגרבים ואחרים ארצה. ועדת העלייה פרסמה נוהל שילדים שנולדו אחרי ינואר 1930 זכאים לעלות במסגרת עליית הנוער. כאשר פורסמה רשימת הזכאים הזאת ולמרות שהיו צפון אפריקאים בני אותו שנתון בספינות 'המעפיל האלמוני', 'בן הכט' 'יחיעם ו'כ"ט בנובמבר' התברר שאין בה ילד צפוןאפריקאי אחד. במקרה אחר, הודיעה מחלקת העלייה למעפילי 'בן הכט' ו'אל תפחידנו', 'יהודה הלוי', – ו'שיבת ציון' שטרם נרשמו ולא הצטלמו לתעודת עולה להגיע להירשם ולהצטלם. בין מעפילי ספינות אלה היו למעלה ממאה יוצאי צפון אפריקה, אך ההודעה נמסרה ביידיש. במילים אחרות, השקיפות ביידוע המעפילים במחנה הייתה לוט בערפל עבור מעפילי צפון אפריקה ויתכן שגם עבור מעפילים מאירופה.

העדפת אנשי שלומינו. במחנות קראולוס 'מפא"י' הייתה התנועה הפוליטית הגדולה ביותר עם 655 חברים ) 21.8% (, אחריה 'המזרחי' עם 467 חברים ) 15.45% (, 'העובד הציוני' עם 592 חברים ) 19.46% ,)  השוה"צ' עם 456 חברים ) 15.11% (, בית"ר עם 353 חברים ) 11.77% ( 'אחדות' עם 295 חברים ) 9.71% ,) 'אגודה' עם 147 חברים ) 4.87% ( ו'פח"ח' )פרטיזנים חלוצים חיילים( 27 חברים ) 1.75% .) 693 התופעה העידה על החשיבות הגבוהה שניתנה להשתייכות הפוליטית. ההתפלגות במחנות הקיץ והחורף הייתה דומה. ברשימות אלה נמצא מספר קטן של מוגרבים. אפשר שהיה זה מסר שקשרים מפלגתיים סייעו למעפילים שהתנועה חפצה ביקרם. דלתם של כול תנועות הפוליטיות הייתה פתוחה בפני מעפילי צפון אפריקה. אם כי רובם השתייכו ל'הפוהמ"ז' ומיעוטם ל'מפא"י' ו'לבית"ר'. ניתן לשער, שנציגי התנועות בוועדות השונות היו שומרי הסף של הסיפר הציוני והשלכותיו הפוליטיות עבור מפלגות ארץ ישראליות. הם שקבעו את סדר היום הציבורי במחנות. בין נציגי התנועות שניווטו את החיים במחנות לא היה אף נציג צפון אפריקאי.

שליחים מוגרבים בקפריסין. הזרוע הביצועית של התנועות הפוליטיות בקפריסין הייתה שליחיהן. בשלהי שנת 1946 , לא היה שליח צפון אפריקאי, כי לא היה ידוע לסוכנות היהודית על מעפילים מצפון אפריקה בקפריסין באותה עת. לפי המאגר, שהו אז תשעה מעפילים צפון אפריקאים בלבד במחנות. מינואר 1947 ועד ספטמבר 1947 ידוע רק על ביקורו של אלי מויאל בקפריסין לצורך הכנת דוח על המעפילים הצפון אפריקאים. מספטמבר 1947 עד סוף השנה פעלו בקפריסין שני שליחים אלי מויאל ויצחק אברהמי. כלומר שליח אחד ל – 1,000 מעפילים. האחרון, מחברי הגרעין הצפון אפריקאי מקיבוץ בית אורן, 'ננזף' כשנקט בפעולה שלא עלתה בקנה אחד עם נוהלי התקשורת בסוכנות היהודית. מינואר  1948 עד פברואר 1949 מועד סגירת המחנות לא היה שליח צפון אפריקאי בקפריסין. כך גם ברשימת השליחים של עליית הנוער לחודשים נובמבר דצמבר – 1947

בארץ היו כבר גרעינים צפון אפריקאים שהשתלבו בקיבוצים דתיים )שדה אליהו, בארות יצחק ויבנה( וסוציאליסטים ) בית אורן, רגבים, שדה נחום ובית השיטה( שהיו יכולים לסייע בהדרכה וקליטה של מעפילי צפון אפריקה בקפריסין. לכן, לא ברורה ההימנעות מלשלוח שליחים מגרעינים אלה לקפריסין בעוד שחברים מגרעינים אלה נשלחו באותה עת לתוניס, אלג'יר ומרוקו. בפגישתו של שליח מטעם תנועת 'תורה ועבודה' עם ליטבק, מוועדת העלייה במדור הדתי, שתחום אחריותו היה הקצאת שליחים בקפריסין, הלז לא ראה מקום לשלוח שליח נוסף ולדבריו "כעת איננו מסכים להוסיף אף אחד". בעניין הצפון אפריקאים ליטבק טען, ]…[ ש"לפי הידיעות שקיבל אין צורך באף אחד ומה שיש מספיק בהחלט". לפי המאגר, באותה עת היו כ- 2,000 מעפילים מוגרבים בקפריסין. מרדכי חיות, שליח תורה ועבודה', דיווח למדור הדתי על פעילותו בקרב הצפון אפריקאים במחנה 55 בקפריסין. הוא סבר ש"יש למצוא בהקדם האפשרי מועמד מתאים לשליחות בין יוצאי אפריקה הצפונית". אחרי שהתייעץ עם חברים מתוניס, הם המליצו שהשליח יהיה מיוצאי תוניס או מרוקו ]…[ ו"אם זה יתקל בקשיים יכול לבוא בחשבון גם חבר קבוצה מעולי מצרים ואפטלו ]ואפילו, ב.ד[ תורכיה".  לדרישה זו לא התקבל מענה מהמדור הדתי. ניתן להבין את הטענה כלפי מעפילי צפון אפריקה שלא הייתה להם שפה משותפת עם רוב אוכלוסיית המחנות, אבל חסרונם של שליחים שידעו את השפה המוגרבית והצרפתית בעלי רקע דומה למוגרבים רק חידד והעמיק את התסכול והמרירות של המעפילים המוגרבים שחמל רפאל זיהה בביקורו במחנות קפריסין.

ועד המשפט. גם בוועד המשפט, בית דין של חברים במחנות הגירוש, לא היה חבר צפון אפריקאי. נציגי תנועות מונו לוועד המשפט אם כי לא ברור איזה הכישורים נדרשו מהם. המועצה השנייה של מחנות הקיץ, בה שהו רוב המעפילים המוגרבים, ביקשה לבדוק את קודקס המשפט ]התקנון, ב.ד[ שהיה כתוב ביידיש. אפילו הודעה של מחלקת הביטחון של המחנות על גניבות במחנות החורף, פורסמה ביידיש. המלצה שיתכן ונועדה לשפר את תחושת הביטחון במחנות. כנראה, לא הייתה עירנות ציבורית מספקת למגבלות שהערימה השפה היידית על המעפילים המוגרבים.

תביעות מעטות הוגשו לוועד המשפט על ידי צפון אפריקאים. יתכן שהסיבה לכך הייתה חוסר האמון שלהם במערכת שדיברה יידיש ופסקי הדין שלה היו ביידיש. אם כי הסבר אחר עשוי היה להיות שהתנהגותם של המוגרבים הייתה נורמטיבית ולא הצריכה את שירותיו של וועד המשפט. נמצאה תביעה על גניבה שהוגשה על ידי סוליקה אביטל נגד אברהם פרנק. כתב התביעה, פרוטוקול הדיון ופסק הדין נכתבו ביידיש. לואי פורטל תבע את ויינברגר אריה. )מהות התביעה לא ברורה(לוחות הזמנים של הדיונים המשפטיים, פסקי דין ותקנון משפט החברים נכתבו ביידיש. אך ניתן להניח שאי שליטה בשפה היותה אבן נגף העיקרית שעמדה בפני מעפילים מוגרבים להגיש תביעות.

תרבות, ספורט ופנאי. גם הודעות ועדת התרבות על הרצאות ושל ועדת הספורט על תחרויות ספורט הוכרזו ביידיש. יש להניח שחלק מהמעפילים המוגרבים נטלו חלק בפעילות הספורט בקפריסין. עם זאת, עצם ההודעה ביידיש התעלמה מהם.

ספורט. ועדת הספורט במחנה 65 הודיעה על משחק כדורגל בין מחנה 65 למחנה 67 במגרש של מחנה 64 ועדת הספורט של מפא"י הודיעה, כי תחרות כדורגל של קבוצות 'מפא"י' ו'גורדוניה' מכל המחנות תתקיים במגרש במחנה 64  ברשימת שחקני הכדורגל במחנה 69 לא היו שחקנים צפון אפריקאים, אולי מפני שבמחנה זה היו, לפי המאגר, פחות מ- 50 מעפילים צפון אפריקאים. ועדת הספורט במחנה 69 פרסמה הודעה בלוח המודעות בעברית ]הודעה חריגה, ב.ד[ על קיום אליפות מחנות החורף בכדורגל. 70 לעומת זאת ההודעות על טורניר פינג פונג ]טניס שולחן, ב.ד[, כדורעף וכדורגל פורסמו ברומנית שהייתה  שפתם של מעפילי 'כנסת ישראל' ו'הפאנים'. חרף חסרונה של שפה משותפת הספורט יכול היה לקרב בין שתי התרבויות – – הצפון אפריקאית והאירופאית שנפגשו בעל כורחן בקפריסין.

דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?– עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"– רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

יולי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר