נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון-מנהגי שבת קודש.

נתיבות המערב

מד. נהגו שהעולה לתורה בירידתו. מתנשק עם קרובי המשפחה. והבנים מנשקים ידי אביהם, ובדרכו מושיט יד למתפללים. הם מברכים אותו בברכת ״חזק ואמץ״, והוא משיב להם ״ברוך תהיה״:

מד. כן המנהג פשוט, והביאו בספר אוצרות הפוסקים (ס״ת) ובנו״ב (עמוד קמ״ג), ובספר אוצר פסקי הסידור (עמוד פ״ג) ואלו בספר קיצור שו״ע להר״ב טולידאנו(עמוד קל״ג) החמיר בדבר עיי״ש, וראה ביחו״ד למרן הגרע״י(ח״ה סימן י״ב):

מה. נהגו אם אין כהן, עולה ישראל במקום כהן. ואין לוי עולה ראשון, ויש נהגו להעלות לוי במקום כהן:

מה. כן המנהג פשוט, והביאו בספר ויאמר יצחק להר״י בן ואליד (ליקוטי ס״ת), וראה במקור חיים (סימן קכ״ב), ובכה״ח (סימן קל״ה סק״מ) באורך בזה, ונהרא ונהרא ופשטיה:

מו. נהגו אם כהן עולה לשאר עליות, מכריז החזן: יעמוד (פלוני) אף על פי' שהוא כהן:

מו. כן המנהג והביאו בספר תבואות שמש(סימן ע׳), ובספר קרית חנה דוד(סימן כ״א), ובקובץ מנהגים לר״ש דנינו, וכן מנהג יהודי תוניס ולוב, ויסודו משו״ע או״ח (סימן קל״ה ס״ו) והטעם שלא יאמרו פגום הוא ומשום כך עלה לשאר עליות, ועיי״ש באחרונים:

מז. נהגו כשהאב עולה לתורה, הבנים עומדים על רגליהם עד שובו למקומו:

מז. כן המנהג והביאו בכה״ח (סימן קמ״א סקל״ה), ובקובץ מנהגים לר״ש דנינו, להסמיך כבוד אביו לכבוד ה׳ שהרי השוה הקב״ה כבודם לכבודו(ראה קידושין ל״א), וראה בזה באוצר טעמי המנהגים (עמוד רל״ט):

מח. נהגו שאין אב ובנו או שני אחים, עולים לתורה זה אחר זה, ויש נהגו אף לא באותה פרשה:

מח. כן המנהג פשוט, והביאו בנו״ב(עמוד קמ״ו) והוא מיוסד ע״פ השו״ע (סימן קמ״א ס״ו) וראה שם, בברכ״י ובכה״ח שם, ובלקט הקציר (עמוד קי״ט):

מט. נהגו שאין קטן עולה לתורה, וכ״ש שאינו קורא בתורה להוציא ציבור ידי חובתם, ויש שנהגו להקל להעלות קטן לתורה:

מט. כן המנהג והביאו במקור חיים (ח״ג פרק קכ״ב סי״ג), ובעשה לך רב (ח״ז עמוד קנ״א), ומאידך בשו״ת שמש ומגן (סימן מ׳) ובשו״ת מקוה המים (ח״ג סימן כ״ח) כתבו שקטן עולה, וראה בזה באוצרות הפוסקים (שבת):

נ. נהגו שעם הארץ וסומא עולים לתורה:

נ. כן המנהג פשוט, והביאו בספר הליכות שבא (סימן כ״ד) ובנוהג בחכמה(עמוד קמ״ה), ובשו״ת שמש ומגן(ח״ב יסמן נ״ח), ובספר לך שלמה (ס״ב), ובנתיבי עם (עמוד פ״ו), ובנר לעזרא (סימן כ״ג), וראה בכה״ח (סימן קמ״א סקט״ו) שכתב שכן המנהג להקל:

נא. נהגו לא להוריד ס״ת שנמצא בו דיבוק, כשאינו משנה צורת האות, ויש שהחמירו כדבר:

נא. כן המנהג להקל והביאו בספר ויאמר יצחק (ליקוטים), ובספר דרכי דוד(סימן כ״ג), ומאידך בקיצור שו״ע להר״ב טולידאנו (עמוד קל״ב) כתב להחמיר, וכן דעת מרן החיד״א בברכ״י (סימן קמ״ג סק״ג) וראה בזה במנהגי החיד״א (עמוד ק״ב):

נב. נהגו שאין מורידים ספר תורה, אם נמצאת בו מלה מיותרת, או יריעה קרועה אפילו רובה:

נב. כן כתב בספר שופריה דיוסף (סימן י׳), ובספר ויאמר יצחק (ליקוטים סימן י״ח), ובספר קרית חנה דוד (ח״א סימן י׳) והביא דבריהם באוצרות הפוסקים (ס״ת):

נג. נהגו כשמורידים ספר תורה, מניחים אותו על התיבה, ומוציאים אחר לקרוא בו, ויש נהגו להורידו על גבי ספסל;

נג. כן המנהג פשוט, וכן מנהג ירושלים וכמבואר בכה״ח (סימן קמ״ג סקמ״ה), עיי״ש, ובספר נו״ב (עמוד קמ״ח) הביא את המנהג השני עיי״ש:

נד. נהגו כשיש שמחה, להוסיף על העולים לפי הצורך, וחוזרים על הקטע המסיים את ששי(דהיינו ג׳ פסוקים):

נד. כן המנהג פשוט והביאו בנהגו העם (שבת) ומקורו מהריב״ש, וכן נפסק בשו״ע (סימן רפ״ב ס״ב), וכן הביא בספר הליכות שבא (סימן כ״ד) וראה בספר ויאמר יצחק (או״ח סימן ל״ח):

נה. נהגו כשיש בעלי שמחות שונים, העליות כסדר זה: אבי הבן קודם לחתן, (ויש נוהגים ההיפך), וכשהם שני חתנים, או שני אבי הבן, תלמיד חכם קודם, ואם שניהם שוים, הנולד ראשון עולה אביו ראשון, ובחתנים לפי הגורל, והאמת והשלום אהבו:

נה. כן הביא בספר נוהג בחכמה (עמוד קמ״ז) בשם פוסקים ושכן המנהג עיי״ש, וראה בזה גם בספר ויאמר יצחק (ס״ת), והעיקר האמת והשלום אהבו, שגדול השלום:

נו. נהגו בפרשת תוכחה להעלות שמש בית הכנסת, או איש זקן עם הארץ:

נו. כן הביא בספר נוהג בחכמה (עמוד ק״מ) ומקורו מספר חסידים, והטעם כדי שלא יעלה ת״ח ויתקיימו דבריו ח״ו, וראה בזה בכה״ח (סימן תכ״ח סקל״ד) ובאוצרות המסרב (שבת):

נז. נהגו לקרוא את פרשת התוכחה בקול נמוך, ובגמר הברכה האחרונה אומר החזן: מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס, וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ, כִּי אֶת אֲשֶׁר.יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן ;רָצָה, וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב:

נז. כן המנהג פשוט והביאו בספר ליצחק ריח (ליקוטים), ובספר נהגו העם (קריאת התורה), ואמרתי טעם לזה ע״ם מש״כ בביאור הלכה (סימן תכ״ח בד״ה בפסוקים), ראיתי שערוריה שיש מקומות מהישובים, שאין קורין בתורה בשבתות בחוקותי וכי תבוא עיי״ש, וכדי להוציא ממנהג זה, של ביטול קריאת התורה נהגו כן, וראה בזה בספר אוצר טעמי המנהגים (עמוד רמ״ט):

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון-מנהגי שבת קודש

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מאי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר