ארץ ישראל בשירת יהודי מרוקו של המאה העשרים-יוסף שיטרית-מקדם ומים כרך ז'

ב. פיוט על גאולת ישראל במלחמת העצמאות

הפיוט נמצא ב״י מרדכי קנינו בלבד. חסרות כאן שבע סטרופות(האותיות מ ס ע ו ד ש ב של האקרוסטיכון). השיר נכתב כנראה אחרי השיר הקודם, לאחר התרחקות קולות המלחמה וכניסתה לתוקף של הפסקת האש האחרונה. בסטרופות שלפנינו המשורר מעלה על נס את הצלת עם ישראל מאויביו (טורים 5-1) לאחר מלחמה קשה שבה השתתפו ארצות ערב(ט׳ 9-6), ומציין את פעולות התיווך של האו״ם בין ישראל לאויביה (ט׳ 10-13) תוך הזכרת זכויות העם היהודי על הארץ על פי ההבטחה שרשומה במקרא (ט׳ 13-12). בתוצאות המלחמה, בקום המדינה ובקיבוץ הגלויות רואה המשורר אירועים משיחיים שהם חלק מן הגאולה השלמה (ט׳ 46-43, 54-51). כן הוא מברך את שלושת האנשים שעומדים בראש המדינה, הנשיא חיים ויצמן, ראש הממשלה דוד בן גוריון ושר החוץ משה שרת (ט׳ 50-47).

 

אשר למתכונת הפיוט, זהו שיר בעל תבנית מעין־אזורית הכולל שלוש־עשרה סטרופות ורפרן שהוא פסוק מקראי. הסטרופות מורכבות משלושה טורי ענף דו־צלעיים ומטור אזור אחד. מבנה החריזה ברפרן שת ובטורי הסטרופות אבאבאבבת גדגדגדדת הוהוהוות וכר. גם שיר זה הורכב על הלחן של פיוט אחר.

 

כתובת השיר: ״פיוט על גאולת ישראל בארץ הקדושה;

נו׳ מלכי מקדם;

בא סימן: אני מסעוד שבת חזק״.

המקור: כ״י מרדכי קנינו, ללא עימוד.

 

אַל חָנוּן, צוּר עוֹטֶה אוֹרָה' / שָׁבְּחוּ וְהֹדּוּ לִשְׁמוֹ,

כִּי גָּאֵל אֻמָּה טְהוֹרָה / מֵאוֹיְבִים בָּהֶם נִלְחֲמוּ.

הוֹצִיא מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹרָה / לִירֵאָיו וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.

וְיָרֹם קֶרֶן לְעַמּוֹ, / תְּהִלָּה לְעַם קְרוֹבוֹ.

5-זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' / נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ

 

נִקְבְּצוּ הַגּוֹיִים יַחְדָּו / יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה

עַל עַם מַרְעִיתוֹ צֹאן יָדָיו / בְּאֶרֶץ צְבִי הַיְּקָרָה.

יַחַד יָסוֹבּוּ גְּדוּדָיו / לְכַלּוֹת אוֹתָם בִּמְהֵרָה.    

הָאֵל הַפּוֹדֶה מִצָּרָה / הָיָה עֶזְרַת עַם קְרוֹבוֹ

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' / נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ

 

10 יַחַד בָּאוּ הַלְּשׁוֹנוֹת / לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם,

וְכָל שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת / לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט דִּינֵיהֶם.

יִשְׂרָאֵל [????? ?]וֹת / יְרֻשָּׁה מֵאֲבוֹתֵיהֶם,

כַּכָּתוּב בְּכָל סִפְרֵיהֶם, / אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קוֹרְאִים בּוֹ.

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' / נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ

           

14־11(????????????????]

 

תִּכְלֶה כְּעָשָׁן הָרִשְׁעָה / וְתִמְלוֹךְ אַתָּה ה'.

וּמְלֵאָה הָאָרֶץ דֵּעָה / בְּלֵב נְעָרַי וּזְקֵנַי

45 וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה / לָדַעַת סוֹדוֹת ה'

בְּבוֹא מְשִׁיחַ ה' / אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.         

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' / נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ

 

חֹן עַל מְשׁוֹרֵר הָאֶבְיוֹן, / כִּקְטֹרֶת תַּחֲשֹׁב שִׁירָתוֹ;

תִּחְיֶה אָדוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, / תַּאֲרִיךְ יְמֵי מַמְלַכְתּוֹ.

בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע צִיּוֹן / וַאֲדוֹן וַיִזְמָאן אִתּוֹ.

50 אָדוֹן שֵׁרְתוּךּ תִּשְׁמֹר אוֹתוֹ, / בְּהַשְׁקֵט וָבֶטַח יֵשְׁבּוּ.

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' / נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ

           

 

זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינוּהוּ / מָצָאנוּ רָאוּ עֵינֵינוּ.

אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ כִּי טוֹב הוּא / עֵת קִבּוּץ גָּלוּי[וֹ]תֵינוּ,

בָּא עֵת הַזָּמִיר הוּא / וְקוֹל הַתּוֹר בְּאַרְצֵנוּ.

נוֹדֶה עַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ / לָאֵל צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ.

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' / נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ

           

 

מקורות וביאורים

1-צור עוטה אורה: כינוי לאלוהי ישראל, על פי תהלים קד, ב.

3-ליריאיו ולחושבי שמו: על פי מלאכי ג, טו.

4-וירם קרן לעמו תהלה לעם קרובו: על פי תהלים קמח, יד.

5-זה היום עשה…: תהלים קיח, כד.

6-ישמעאל ובני קטורה: עמי ערב.

7-על עם מרעיתו צאן ידיו: עם ישראל, על פי תהלים צה, ז.

8-יחד יסובו גדודיו: על פי דברי הימים ב יח, לא.

9-עזרת עם קרובו: על פי תהלים קמח, יד.

10-באו הלשונות: אומות העולם; הכוונה כנראה לאומות המאוחדות שתיווכו בין ישראל לארצות ערב.

11-לעשות משפט דיניהם: לתווך ביניהם.

43-תכלה כעשן הרשעה: על פי לשון התפילה של ימים נוראים.

44-ומלאה הארץ דעה: על פי ישעיה יא, ט.

45-ואת מי יבין שמועה: שמועת הגאולה הברוכה בניצחון צבא עם ישראל (ישעיה כח, ט).

46-בבוא משיח ה׳ אשר רוח אלהים בו: על פי בראשית מא, לח.

47-כקטורת תחשוב שירתו: תפילת המשורר ששירו ייחשב כהקרבת הקטורת בבית המקדש לעבודת הבורא (על פי לשון התפילה).

49-בימיו תושע ציון: על פי ירמיה בג, ו; ואדון ויזמאן אתו: הכוונה לנשיא חיים ויצמן, ששמו קיבל כאן צליל של שם משפחה יהודי קרוב במרוקו.

50-אדון שירתוךּ: הכוונה לשר החוץ משה שרת, על פי שמו המקורי שרתוק; בהשקט ובטח ישבו: על פי ישעיה לב, יז.

53-בא עת הזמיר הוא וקול התור בארצנו: על פי מקורות שונים בשיר השירים.

54-נודה על פדות נפשנו: מלשון ההגדה של פסח.

 

ארץ ישראל בשירת יהודי מרוקו של המאה העשרים-יוסף שיטרית-מקדם ומים כרך ז'

עמוד 52

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2021
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  
רשימת הנושאים באתר