אליהו מויאל-התנועה השבתאית במרוקו-רבי יעקב ששפורטש.

התנועה-השבתאית-במרוקו.

פרק שלישי: רבי יעקב ששפורטש

דמות שנייה שהשפיעה על גורל התנועה במרוקו ותרמה לא מעט לבלימ­תה היא דמותו של רבי יעקב ששפורטש. ששפורטש היה ראש וראשון למתנגדי התנועה ויריבה המושבע והעקבי. הוא היה מחולל הפולמוס הגדול שהתלקח סביב התנועה והיה הכוח המניע והרוח החיה בו. בעטו החד והשנון התסיס, הזעיק והפעיל את קהילות ישראל בכל רחבי העולם.

בניגוד לאלישע אשכּנזי, אשר ידיעותינו על הזדהותו או אי־הזדהותו עם התנועה מעורפלות, הרי על ששפורטש הן ברורות. אנו יודעים שהיה לוחם תקיף וחריף נגד התנועה השבתאית. ספרו הפולמוסי ״ציצת נובל צבי״, הוא אחד המקורות החשובים להכרת דרכי פעולתה של התנועה בכלל ובמרוקו בפרט. חליפת המכתבים בין ששפורטש לבין רבני ״גלילות המערב״, הכלולה בתוך הספר, היא בין המקורות המעטים שנותרו לפליטה בימינו, ואשר שופכת אור על המימדים אליהם הגיעה התנועה במרוקו בהתגלות הראשונה. חשוב לנו לכן שנכיר את דרכו ופועלו של האיש.

רבי יעקב ששפורטש נולד בשנת ש״ע (1610) באורן שבצפון אפריקה למשפחה מיוחסת ממגורשי ספרד. לפי עדותו, היה מצאצאי הרמב״ן, הדור האחד־עשר. ששפורטש היה גאה בייחוסו ונהנה פעמים רבות לציין את שושלת היוחסין שלו. גם תלמידיו התפארו בייחוס של רבם. אחד מתלמידיו, יחיאל מהטוב, מסיים אחד ממכתביו בדברים הבאים: ״כה דברי קטן שבתלמידי מורי נר״ו העומד בקבלת אבותיו ורבותיו של מורי הנודעים בש״ש שערים המצוינים בהלכה מזרע הרמב״ן אשר מורי יצ״ו י״א דור אליו׳׳ וגו׳.

עוד בהיותו בן תשע בלט הנער בכישרונותיו. ידיעותיו בש״ס, בתלמוד ובהלכה הפליאו את מוריו. בשנת שפ״ח (1628), בגיל 18, יצאו לו מוניטין של תלמיד חכם מובהק ורבני עירו הכירו בלמדנותו ובידענותו המופלגות, ומינוהו לחבר בית־דין בתלמסן הסמוכה לאורן.

בשנת שצ״ד (1634 ) והוא בן עשרים וארבע, נתמנה ששפורטש לאב בית־דין ומורה צדק בתלמסן ובכל גלילותיה. עלייתו בסולם ההיררכיה הרבנית הממסדית הייתה מהירה ומסחררת. ההצלחה האירה לו פנים, אך לא לאורך ימים. בשנת ת״ז (1647) התחיל הגלגל להתהפך. באותה שנה הסתבך בסכסוך חמור עם שלטונות המקום, הושם במאסר והודח מכס הרבנות וממשרותיו הרמות בהן החזיק ונאלץ לעזוב את תלמסן. רבי אברהם, בנו של רבי יעקב ששפורטש, כותב בהקדמה לספר אביו ״אוהל יעקב״: ״ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של מלך תאלמאסין לאסרו בנחושתיים ובייסורים קשים על אשר שמו עליו עלילות דברים כדי להוציא ממנו דמי״ם ונתנו ביד צרים אשר עצמו במילי״ן ובעולו״ת מתי״ם עשו בשרו חידודין חידודין וירא יעקב.״מתלמסן נמלט לסאלי, בה מצא מקלט, ובה ישב שנים מספר ללא מעמד מיוחד. הפחד מפני השלטונות גרם לערעור בטחונו והיה חרד לקול עלה נידף. הפחד שמא ידם תשיג אותו הטריד את מנוחתו והוא נאלץ להרחיק נדוד לארצות הים.

בשנת תי״א (1651) עזב את סאלי ושם פעמיו לאמסטרדם הרחוקה, בה ניסה לכבוש לו מקום כבוד בין ראשי הקהילה היהודית. וב־1657 נמנה עם אנשי המשלחת בראשותו של מנשה בן־ישראל שהתייצבה בפני קרומבל כדי לבקשו שיתיר ליהודים לשוב ולהתיישב באנגליה.

בשנת תי״ט (1659) הוזמן על־ידי אחד הנסיכים של השושלת העאלווית לשוב למרוקו כדי למלא שליחות נכבדה אצל מלך ספרד. שליטתו הטובה בשפות אירופיות היתה לו לעזר. התקופה בה אנו דנים היא תקופת ארבעים שנות המהומות אותן תיארנו בפרק השני. מרוקו מסוכסכת מבית. מרידות פורצות מדי יום ביומו. הימים ימיהם האחרונים של הסעידים וראשית עליתם של העלאווים. מאבק מר ואכזר היה נטוש בין נסיכי שתי השושלות ובין הנסיכים העלאווים בינם לבין עצמם. ששפורטש הוזמן על־ידי אחד הנסיכים העלאווים אשר הטיל עליו ללכת למלך ספרד ולבקש את עזרתו כדי לגבור על יריביו. מדובר כנראה בנסיך מולאי מוחמד, בנו הבכור של מוחמר שריף מתפיללאת, ראש הדינסטיה העלאווית. האחרון היה גם אביהם של מולאי ראשיד (1671-1665) ומולאי איסמעיל (1727-1671) אשר עתידים למלוך ולבסס את שלטונה של השושלת ולהשליט סדר במדינה.

ואכן שליחותו יצאה אל הפועל והוא התכונן, לאחר סיומה המוצלח, לשוב ולחזור לאמסטרדם, אך תושבי סאלי שבתוכם התגורר ואשר הכירוהו כאשר גלה מתלמסן, הפצירו בו להתישב בתוכם. ששפורטש נעתר להפצרותיהם והוא התמנה לחבר בית־דין.

בשנת תכ״א (1661) עזב שוב את סאלי וחזר לאמסטרדם, בה מצא כר נרחב לפעילותו. המצב של חוסר יציבות במדינת המגרב, ואי־הבטחון ששררו בה, הם שגרמו להחלטתו לעקור מסאלי ולשוב לאמסטרדם. אם נוסיף שהשנים תכ״ב-תכ״ט (1669-1662) היו שנים שחונות, ״בהן שרר רעב וכפן״ בערי מרוקו ש״אפילו כרים וכסתות נשמטו מבעליהן״, הרי מובנות לנו הסיבות לעזיבתו את מרוקו ושובו לאמסטרדם. אותן סיבות שבגללן עזב את מרוקו לראשונה ״מחמת המלחמות והרעב״ – והלך לאמסטרדם, חזרו על עצמן גם הפעם.

בשנת תכ״ג(1663) עזב את אמסטרדם והתישב בלונדון, בה נבחר לרב לקהילת הספרדים. הוא היה הרב הראשון לקהל עדת הספרדים בלונדון – מאז 350 שנה – אחרי שניתנה הרשות ליהודים להתישב בלונדון. המינוי היה כעין הכרת תודה על פועלו בחבר משלחת בראשותו של מנשה בן ־ישראל שפעלה למען שובם של היהודים לאנגליה.

שהותו בלונדון היתה קצרה. בשנת 1665 פרעה מגפת דבר בלונדון אשר הפילה כשמונים אלף חללים מתושביה של לונדון. ששפורטש נאלץ להמלט על נפשו והתישב בהאמבורג. בעת שהותו בהאמבורג החלו להגיע אליו השמועות הראשונות על הופעת המשיח שבתי צבי ונביאו נתן העזתי.

בשנת תל״ג (1673), לאחר ששככה הסערה שחוללה התנועה השבת­אית ולאחר שהמשיח המיר את דתו, הוזמן ששפורטש על־ידי שלושה אחים, גבירים רמי מעלה ממשפחת פינטו (יצחק יעקב ומשה), לחזור לאמסטרדם ומונה שם לראש בבית־מדרשם המפואר ״כתר תורה״.

גם שהותו באמסטרדם היתה קצרה. אף שם לא מצא מרגוע ומנוח לנפשו, ובשנת תל״ה (1675) קבע את מקום מגוריו בליוורנו, בה התקבל בכבוד רב ונתמנה לראש המתיבתא של ליוורנו ואף מינוהו דיין, ״בכל מעלת שאר הדיינים אשר שם״.

בשנת ת״מ (1680), שוב נוטל הוא את מקל הנדודים וחוזר לאמסטרדם. אחרי מות ר׳ יצחק אבוהב ז״ל, שהיה רבה של אמסטרדם, נקרא ששפורטש לשבת על כסאו בראש ישיבת ״עץ החיים״ ובשנת תנ״ג (1693) נבחר למו״צ ואב״ד באמסטרדם. ״ויקבלו עליהם במקומו לאדון ולפטרון על פיו יחנו ועל פיו יסעו… וכאן היה ומצודתו פרוסה בכל תפוצות ישראל.״ במשרה זו החזיק עד יום מותו. בשנת תנ״ח (1698) נתבקש להחזיר נשמתו לבוראו ויאסף יעקב אל עמיו זקן שבע ימים ושבע רוגז. בן שמונים ושמונה היה במותו. ״ויתאבלו עליו בכל תפוצות ישראל״.

הנה כי כן, כפי שאנו רואים, חייו של ששפורטש הצטיינו בחוסר יציבות. הם היו סוערים, מלאי תלאות ונדודים. מאז נאלץ לעזוב את תלמסן עיר מגוריו, לא ידע מנוחה וחייו היו חיי נדודים. נע ונד היה מעיר לעיר וממדינה למדינה.

קשים ורעים היו ימי חייו. החיים לא פינקו אותו ולא השביעו אותו נחת. בגיל צעיר מאד הגיע לשיא התהילה בהיותו רך לימים. רק בן עשרים וארבע היה כאשר עלה על כס אב בית־דין בתלמסן. כהונה זו העניקה לו יוקרה, עצמה וסמכות, אן מאז ״התנכלו״ לו השלטונות והדיחו אותו ממשרתו וגרשוהו מנחלתו התהפך עליו הגלגל. קרנו ירדה פלאים ומאז לא ידעה נפשו מנוחה. בערגה ובגעגועים רבים הוא נזכר, במחמדים שהיו לו בימי חלדו, כאשר שלט בכיפה בעירו תלמסן ובנותיה, וכאשר קהילותיהן היו נתונות למרותו המוחלטת.

אליהו מויאל-התנועה השבתאית במרוקו-רבי יעקב ששפורטש

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יולי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר