ארכיון יומי: 20 ביולי 2021


פתגמים..ווסטמארק-נשים…חתונה

ווסטמארק…פתגמים

WOMEN—MARRIAGE

Islam looks upon women with an unfriendly and suspicious eye. It pronounces their general depravity to be much greater than that of men. According to Muhammadan tradition the Prophet said : “ I have not left any calamity more hurtful to man than woman. … O assembly of women, give alms, although it be of your gold and silver ornaments ; for verily you are mostly of hell on the day of resurrection.

״ And women are stupid and ignorant as well as wicked.

The Moors are acquainted with the Muhammadan saying

N-nsa naqsatu (or, qilla't) ‘aqlin wa din,

 “ Women are defective in understanding and religion ״ (Fez, Tangier).

النسا ناقصت ( قلة) عقل و دين

אְנּנסָא נָאקֵּסָאת (קֵלְת) עָאקֵל וּדִין

 

N-nsa nsahum allah mer rhamtu,

" Women have been omitted by God from his mercy.”

النسا نساهم الله من رحمته

אֵנּנסָא נְּנסָאהוּם אַלַלה מֵן רחְמַתְהוֹ

 

Zein r-rajil f 'aqlu u ‘aql l-mra fzeinha,

 “ The beauty of the man is in his intelligence, and the intelligence of the woman is in her beauty.”

زين الرجل في عقله و عقل المراة في زينها

זִין אֵרָאזֵל פְעְקְלוֹ, וּעְקְל אְלְמרָא פִזִינְהָא

 

Women are the friends of the devil. They are possessed by jnun (jinn), who help them to practise witchcraft; nay many women are really jnun in disguise. Their looks are dangerous ; it is said :—

(4) Ida lquti l-m'aiyna bzaq fe treqha u da'i la bi l-qrina,

إذا لقيت المعينه ابزق في طريقها و اداع  لها بالقرينة

אִידָא לְקּיִתִי לְמְעַיְינָא, אֵבְּזֵק פִי טְרִיקְּהָא וּאֵדָאע לִיהָא בְּלְקְרְינִיּה

 “ If you meet a woman who has an evil eye, spit on her way and wish her the Qrina ” (a female spirit causing the death of infants).

מתוך 114 "סורות" (פרקים), הקוראן מקדיש סורה שלמה לנייני נשים והיא סורה מספר 4, בה הוא דן בעניינים רבים הקשורים לאישה בקוראן….
אביא כאן כמה דוגמאות, ככתבן וכלשונן הערבית מתוך הקוראן ובעברית מספרו המצויין של פרופסור אורי רובין "הקוראן" מתורגם על ידו לעברית….

מאפייני הטובות שבהן 34:4;הכאת האישה

 

  الرِّجَالُ قَوَّامُونَ عَلَى النِّسَاء بِمَا فَضَّلَ اللّهُ بَعْضَهُمْ عَلَى بَعْضٍ وَبِمَا أَنفَقُواْ مِنْ أَمْوَالِهِمْ فَالصَّالِحَاتُ قَانِتَاتٌ حَافِظَاتٌ لِّلْغَيْبِ بِمَا حَفِظَ اللّهُ وَاللاَّتِي تَخَافُونَ نُشُوزَهُنَّ فَعِظُوهُنَّ وَاهْجُرُوهُنَّ فِي الْمَضَاجِعِ وَاضْرِبُوهُنَّ فَإِنْ أَطَعْنَكُمْ فَلاَ تَبْغُواْ عَلَيْهِنَّ سَبِيلاً إِنَّ اللّهَ كَانَ عَلِيًّا كَبِيرًا

הגברים מופקדים על הנשים בתוקף כל אשר רומם בו אלוהים את אלה על אלה, ובתוקף הממון שיוציאו, הטובות הן האדוקות השומרות על הנסתר כדרך שישמור אלוהים.אשר לנשים אשר תחששו פן תמרודנה, הטיפו להן מוסר ופִרשו מהן במשכב, והכּו אותן, ואם תשמענה לכם, אל תבקשו דרך לצאת כנגדן ואלוהים עליון וכביר.

כל אשר רומם בו את אלה על אלה : יתרון הגבר על האישה הוסבר בכך שהוא עולה עליה בשכלו ומיטיב ממנה לשלוט, לנהל, ללחום וכו', ובכך שאלוהים העניק לו חלק גדול יותר בירושה באוה סורה, סורת הנשים בפסוק 11 – אני מצטט, אלוהים מצווה כי כך תנהגו בילדיכם : לבן חלק כחלקן של שתי בנות….

את אחי אנוכי מבקש-שלום פוני כלפון-אם הבנים- תשע"ב-ילדות במרוקו.

את אחי אני מבקש

 

נאמר גם ״הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה״(אבות א, יב) – תורה שמדברת אל הלב, תורה שמקיימים מאהבה ולא מיראה או מפחד של עונש, איום או נידוי. בזמנו הזדעזעתי לראות חילול שבת, מפני שלמדנו שאם היהודים היו שומרים שתי שבתות כראוי היה בא המשיח, ויודעים אתם כמה ייחלנו למשיח, אנו ואבותינו, והנה בא איש אחד ומעכב את בואו של משיח?! למדנו שיש לנו חופש בחירה ״נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים״ ולפני כן כתוב ״לא בשמים היא״, בידינו וביכולתנו לעשותו, כלומר לעשות את הטוב. לכן, כל אחד נושא בתוצאות מעשיו. רבותינו ז״ל ידעו ש״אין צדיק אשר בארץ יעשה טוב ולא יחטא״. לכן ניתנה לנו אפשרות התשובה לכפר על מעשינו, כמו שעשו אנשי נינוה. הלוא נאמר ״חי אני נאום אדוני ה׳ אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב הרשע מדרכו וחיה״. אפילו חוטאים גמורים יכולים לקנות עולמם אם חוזרים בתשובה, ועוד גדול כוחה של תשובה שעליה נאמר ״במקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין״. כוחו של בעל תשובה גדול מזה של צדיק בגלל שני דברים: (א) מפני שהרשע הודה בחטאו ועשה תשובה. והצדיק? לא יודעים! אולי חטא ולא מודה בזה? אין דבר כזה אדם מושלם. רק ה׳ מושלם; (ב) מפני שהרשע התנסה בחטא וגבר על יצרו. לכל אחד יש את האפשרות לפדות את עצמו בתשובה כמו שאמרה ברוריה לבעלה ר׳ מאיר.

היו בריונים שציערו את רבי מאיר והוא התפלל עליהם שימותו. אמרה לו ברוריה, בתו של ר׳ חנניא בן תרדיון, הלוא כתוב ״יתמו חטאים…״ ולא ״חוטאים״. ענה לה רדי לסוף הפסוק, מה כתוב? ״ורשעים עוד אינם״.אמרה לו, אם כן בקש עליהם רחמים שיחזרו בתשובה, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום, ״מה בצע בדמי ברדתי אל שחת? היודעך עפר? העיד אמיתך? לכן למדנו ששערי תשובה פתוחים תמיד לקבל שבים. אי אפשר בלי האפשרות של תשובה בחיים, מאחר שבני תמותה אנחנו ונתונים לפיתויים ולחטא. למדנו גם ״ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא״. האמת היא, שהאדם נשפט לפי מעשיו בעיני עצמו ובעיני זולתו. ישנם יהודים אדוקים, כולל רבנים שעברו על העברות המוסריות שבתורה, עברות שבין אדם לחברו, כגון דרך ארץ, רדיפה אחרי הכבוד, זלזול ברבנים מתחרים על משרות ועוד, ויש בני אדם שאינם אדוקים ובכל זאת מקיימים את המצוות המוסריות שבתורה, מקפידים על כבוד זולתם, נמנעים מרכילות ולשון הרע ועוד. לה׳ לא אכפת אם חיללנו את השבת או לא קיימנו את המצוות שבתורה. ה׳ לא מתערב במעשינו. אנחנו לא עושים לו טובה אם מקיימים מצוות, כי הוא לא זקוק לזה. הוא נתן לנו את החיים ואת הבחירה החופשית ואנחנו קובעים את דרך חיינו, לטוב או לרע. אז מדוע מקיימים מצוות? זה עניין שבינינו ובין עצמנו. אילו חיים אנו בוחרים לעצמנו, איך אנחנו חיים, באושר או בעגמת נפש – זאת תוצאה של מעשינו הטובים או הרעים. בקיום המצוות המוסריות שבין אדם לחברו האדם מגיע לשלווה נפשית, להרגשה טובה, לביטוי ולהגשמת הניצוץ האלוהי הקיים בנו, והשכר שלנו זה הסיפוק שאנחנו מרגישים אחרי קיומו של מעשה טוב, ולהפך. עברה על כך מלווה אותנו בייסורי מצפון, בחוסר מנוחה נפשית, בהרהורי חרטה ובהרגשה רעה שמעשינו השליליים משאירים בנו. האדם נשפט לפי מעשיו בעיני עצמו ובעיני זולתו, כפי שאמר עקביה בן מהללאל לבנו לפני מיתתו: בנו ביקש אותו ״פקוד עלי חבריך [כלומר תן לי מכתב המלצה]. אמר לו: איני מפקיד, אמר לו: שמא עילה מצאת בי? אמר לו: לאו. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך״.

כל העניין הזה גרם לי הרהורי מחשבה ביני לבין עצמי על מושגים שונים ביהדות שלמדנו מפי מורינו. כמו צדק, גאולה, חטא ומעל הכל המושג ״משיח״. זה העסיק אותי מאוד. האם זה יקרה בדורנו? האם נזכה סוף סוף לראות במו עינינו את גאולת עמנו? האם אפשר לעשות משהו כדי לעזור ולהחיש את הגאולה? אמרו לנו שאסור לדחוק את הקץ! ובכן, נשב בחיבוק ידיים כל הזמן ונחכה לנס מבלי שננקוף אצבע? ומה עם יישוב ארץ ישראל שכבר התחיל? האם לא מחובתנו לעלות ולבנות את הארץ? הרי למדנו בבראשית מתוך הפסוק בפרשת ״לך לך״: ״ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוהים״. מכאן פירש רש״י שהדר בחו״ל כמו שאין לו אלוה וכן בפרשת ״ויצא״: ״וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלוהים עמדי וכו'… והיה ה׳ לי לאלוהים״, כלומר רק בארץ ישראל יהיה לו לאלוהים. מכאן מסיקים רבותינו ז״ל שכל הדר בחו״ל כאילו אין לו אלוה… ורש״י מפרש את אותו הדבר על הפסוק ״… אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוהים״. אלוהים לעם ישראל, רק בארץ ישראל. אותו הדבר ״… עם ה׳ אלה ומארצו יצאו״ ארצו של אלוהים היא ארץ ישראל ולא הגולה. רמז לכך מוצאים גם בפסוק ״… ושכנתי בתוכך נאום ה׳״. אלוהים ישכון בתוך ציון ולא בגולה. אני נזכר במה שלמדנו על ר׳ יוחנן הסנדלר ועל ר׳ אליעזר בן שמוע, בזמנו של ר׳ עקיבא. הם חשבו לברוח לבבל ויצאו לדרך. כשהגיעו לצידון התחרטו. קרעו את בגדיהם ובכו. מיד חזרו על עקבותיהם והכריזו: ״ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה״. כמו כן ר׳ יוחנן בן נפחא שאמר: ״כל המהלך ארבע אמות

בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא״. ועוד דבר מעניין שלמדנו בתלמוד בבלי על מגילת רות: ״ר׳ שמעון בר יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ ישראל חוץ לארץ״.

 מה שהעסיק אותי יותר ויותר היה עניין המשיח, הגולה וגאולת הארץ. כנחמה אני נזכר בפרשת ״ויצא״. יעקב אבינו מהסס לרדת מצרימה לבנו יוסף וה׳ אומר לו ״אל תירא… אנוכי ארד עמך מצרימה״. מכאן, שהשכינה יורדת עם ישראל לגולה. נאמר גם ״עמו אנכי בצרה״ מכאן אולי החידוש של הקבלה על ״שכינתא בגלותא״, כלומר השכינה גם היא בגולה אתנו. שלוש פעמים ביום אני חוזר על הקטע ב״עמידה״ בתפילת שמונה עשרה: ״תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו וקבצנו מהרה יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו. ברוך אתה ה׳ מקבץ נדחי עמו ישראל״. השאלה ״מה עושים כדי לקרב תקיעת שופר זו״, הציקה לי מאוד. אי אפשר לחזור על זה יום יום ולא לעשות דבר. האם נמשיך לשבת בחיבוק ידיים או שעלינו ליישב את ארץ ישראל בניגוד לדעתם של הרבנים? אני מתחיל לחשוד שבגלל הישיבה הממושכת בגולה אבותינו משתמשים במשיח כאמתלה לשבת בחיבוק ידיים. אני מתחיל להבין שהמשיח הפך למטרה בפני עצמה במקום אמצעי לגאולה. העבודה שלנו לא תיעשה בידי אחרים ולא בדרך נס, אלא אנחנו נצטרך להתחיל במלאכה של יישוב הארץ כדרך לקרב את הקץ, כמו שלמדנו ״לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה״.לכן עלינו להתחיל את מלאכת יישוב ארץ ישראל בעצמנו ולא להצדיק את ישיבתנו בגולה באמתלות שונות על איסור דחיקת הקץ.

את אחי אנוכי מבקש-שלום פוני כלפון-אם הבנים- תשע"ב-ילדות במרוקו.

Curses and profanity in Moroccan Judeo-Arabic Jonas Sibony

CURSES AND PROFANITY IN MOROCCAN JUDEO-ARABIC

AND WHAT’S LEFT OF IT IN THE HEBREW SOCIOLECT OF ISRAELIS

FROM MOROCCAN ORIGINS

JONAS SIBONY

GEO – Strasbourg University (France)

Un grand merci a Mr Jonas Sibony 

Abstract. As the other Moroccan Arabic speakers, Jews from Morocco use many kinds of curses and profanities, some are very common but others are more specific. Alongside the ones they share with their

Muslim neighbors, they’re used to borrowing words and concepts from the Jewish texts, mostly from the Bible and the Talmud. Those Hebrew and Aramaic words, are integrated in Arabic syntax to formulate innovative and peripheral sentences. Today most of this community has left Morocco and lives in the state of Israel. Those curses and profanities are still used in this very new context, sometimes just the way they were and sometimes in the middle of Hebrew sentences and therefore now integrated into Hebrew syntax.

Judeo-Arabic dialects are the Jewish counterparts of the Arabic“dialects”. In other words where there is a Jewish community in an Arabic speaking area, there is a Judeo-Arabic dialect. If the specificities of those dialects are mainly noticeable (actually emphasized) in the written language, the spoken language retains nevertheless particular features such as

discreet Hebrew or Aramaic loanwords originating from written religious sources1. Other specificities are to be found in accents (Leslau 1945: 63), use of old-fashioned terms, archaic syntactic structure or preservation of other traits belonging to earlier stages of the language than in other Moroccan dialects (Vicente 2010: 148). Actually, most of those Jewish dialects present distinctive features of the Pre-Hilali dialects (Lévy 2009 : 176). All those specificities are due to the particular history of the Jewish community – mainly migrations and social isolation –, in other words, specific linguistic features for specific context Moroccan Jews used many kinds of curses, insults, teasing or various phrases of harsh criticism, in Moroccan Arabic (darija), or more specifically in their dialects within the Arabic dialects, the Jewish sociolects. A large number of those curses are actually the same one can hear from the Muslim speakers. But some contain specificities. These include the use of Hebrew words (or so-called Hebrew words) (See Sibony 2019b) or references made to the Bible or the Talmud, to various Jewish concepts, to Jewish culture or Jewish life in Morocco, life in the Mellah, the organization of the cult and the condition of the Jews.

This article is not intended to be exhaustive with regard to the unlimited number of phrases existing nor to the presentation of the various formats of curses. A number of very serious studies have already dealt with the subject of North-African Arabic curses, such as Westermarck (1926, 1930), Boudot-Lamotte (1974), Steward (2014), and even specific studies on the Jewish ones: Malka & Brunot (1939), Stillman (2008) and Sibony (2019b).

The object of this article will be, as a first step, to emphasize the specificities of the Moroccan Jewish curses by adding a number of linguistic comments; I'll start giving a few examples of expressions heard from Jewish speakers but without any special feature, then I will quote ones with specific references. In a second phase, I will try to examine what is left of this cultural aspect in Modern Hebrew as spoken by Israelis from Moroccan origin.

Məllāḥ is the generic name for Jewish neighborhoods in Morocco.

 

Curses and profanity in Moroccan Judeo-Arabic Jonas Sibony.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 171 מנויים נוספים

יולי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר