ארכיון יומי: 14 ביולי 2021


Culte des saints musulmans dans l’Afrique du Nord et plus spécialement au Maroc

Edouard Montet

Noms donnés aux saints.

Dans l'Afrique du Nord, des noms variés et nombreux sont employés pour désigner les saints.

 Le plus répandu, au Maghreb, à l’exception toutefois du Maroc, est celui de Marabout. En Algérie, il est d’un emploi courant et on le trouve usité de là jusqu'en Egypte.

Le terme de marabout vient du mot arabe merâbet  qui désignait, à l’origine, ceux qui servaient comme soldats Dans les ribàt\ fortins établis sur la frontière des pays musulmans, pour se défendre contre les infidèles, et qui devenaient des points d’appui pour l’attaque dirigée contre les chrétiens. Dans ces redoutes, le Guerrier musulman se livrait à des exercices de piété. Lorsque le temps de la guerre sainte fut passé, les ribât’ se transformèrent en édifices religieux (zâouia), et le merâbet’ ne fut plus qu’un personnage religieux, un apôtre d’Allah, zélé ou même fanatique. C’est ainsi que le mot de marabout en est venu à être le qualificatif par excellence des exaltés en religion, de ceux qui, par leur sainteté ou par leur ardeur missionnaire, s’élèvent incontestablement au-dessus de la masse des fidèles.

Le terme de marabout a pris, avec le temps, une extension extraordinaire; non seulement il s’emploie couramment  pour désigner les saints et par suite, dans le

langage des Européens, leurs tombeaux, mais il s’applique encore à tout ce qui revêt un caractère sacre animaux, arbres, pierres, etc. On sait qu’en français un

oiseau exotique porte même le nom de marabout. Un fait assez curieux à signaler ici, et qui montre combine chez certains Berbères l’islamisation ne s’est faite que d’une manière incomplète, tant elle y a rencontré de résistance effective ou passive indéniable, c’est que dans la langue touareg, par exemple, il n’y a pas de mot spécial

pour nommer le marabout. En touareg, le terme aneslem (fém. taneslemt). dérivé du verbe arabe, passé dans cette langue, islam être sauvé, désigne toute personne

consacrée à Dieu, à quelque religion qu’elle appartienne, qu’il s’agisse d’un marabout, d’un prêtre ou d’un simple fidèle.

Au Maroc, les saints sont habituellement appelés Sîdi « Mon Seigneur, » qualificatif usité aussi dans d’autres régions, et souvent ils y reçoivent le titre de Moùlaye « Mon Maître. »

Le saint est encore qualifié de ivalî « celui qui est près » de Dieu, l’ami de Dieu. On emploie aussi, en parlant de certains d’entre eux, le terme de bahloûl simple

d’esprit; nous avons cité plus haut un exemple typique de cette catégorie. Quant au mot medjdhoûb, il s’applique à celui qui est habituellement « ravi en extase. » Les illumines sont des medjdhoûb.

Tous les termes que nous avons énumérés sont usités en parlant des saints vivants aussi bien que de ceux qui sont morts.

Chez les Abàdhites"  le titre de 'ammi « mon oncle » est donné aux saints.

Quant aux femmes saintes ou maraboutes, elles sont appelées Setü « Madame, Ma Maîtresse, » et par les letters Seyyida « Dame, Maîtresse, » abrégé en Sida, féminin

de Seyytd « Seigneur, Maître, » d'où est dérivé Sîdî. Settî n’est d’ailleurs qu’une forme contractée de Seyyîdatî « Madame, Ma Maîtresse. »

Les maraboutes sont le plus souvent désignées par le mot berbère Làlla « Madame, » et aussi « Maîtresse. » Les Kabyles leur donnent fréquemment le nom de Imma « Mère. »

Multiplicité des saints.

Dans l'islàm de l’Afrique du Nord, les saints sont vraiment innombrables et leur multiplicité s’accroît, comme nous l’avons observé, plus on s’avance vers l'ouest

de ce continent. Cela est si frappant qu’on rencontre dans certaines localités de cette partie de l’Afrique de véritables accumulations de Qoubbas, c’est-à-dire de tombeaux

de saints. Tel est aux portes de Tlemcen cet admirable paysage où se dressent les mausolées, en ruines pour la plupart, de toute une compagnie de marabouts. Tel est,

au Maroc, dans le faubourg d’Azemmoûr, le sanctuaire vénéré de Moùlaye Boû Chàb'b, entouré de nombreux tombeaux de saints. L'un des plus grands saints du

Maroc, Aloidaye Boû Ghâ'îb semble avoir attiré dans son voisinage une élite de personnages morts en odeur de sainteté.

Aux environs de la ville d'Azemmoûr et du sanctuaire de Moùlaye Boû Châ'îb se dressent plusieurs Karkors, monceaux de cailloux, ayant une signitication religieuse,

et formés par les musulmans pieux qui, en passant, ajoutent leur pierre au tas sacré. Les karkors (de l’arabe kerker, casser en gros morceaux, entasser, amonceler)

sont comme des sentinelles annonçant l’approche d’un lieu saint. Sans constituer des avenues conduisant aux sanctuaires, comme les sphinx d’Egypte et les taureaux

ailés d’Assyrie, ou comme les allées de menhirs de Carnac ', ils n’en sont pas moins les indices certains, dans plusieurs lieux saints du Maroc, de la proximité de tombeaux vénérés.

C’est surtout au Maroc que les saints sont nombreux. On en jugera, en lisant, dans l’ouvrage de Mouliéras que nous avons cité, les listes de saints qu’il dresse à propos des localités qu’il décrit.

La multiplicité des saints, attestée par le grand nombre de tombeaux aux coupoles (Qoubbas) blanches, est telle que plusieurs marabouts ont plus d'un mausolée.

Sîdî Boû Djeddaïn, « Mon Seigneur aux deux grands pères, » dans le Rîf, repose en entier dans des tombeaux différents, à Taza et chez les Benî-Toûzîn.

Moûlaye Boû-Chtà, « Mon Maître l’homme à la pluie, fut enterré une première fois dans le village d’Eç-Çafiyyîn, sa résidence habituelle. Les Benî-Mezgelda, qui avaient

pour le défunt marabout une profonde vénération, vinrent pendant la nuit déterrer le cadavre du saint et l’inhumèrent chez eux dans le village d’Ez-Zghira. Les habitants

d’Eç-Çafiyyîn, informés du rapt, rouvrirent la tombe de Boû-Ghtâ, que les voleurs avaient eu soin de combler, et constatèrent avec bonheur que le corps du saint était

toujours à sa place. Les Benî-Mezgelda, auxquels cette nouvelle fut annoncée triomphalement par leurs rivaux d’Ec-Çahyyîn, affolés se hâtèrent d’enlever la terre de la fosse où ils avaient couché Boû-Chtâ et ils constatèrent que la dépouille mortelle du marabout y reposait toujours On pourrait citer bien d’autres exemples de cette

ubiquité d’un genre special.

Le lecteur ne sera pas étonné d'apprendre que, dans des milieux aussi crédules, on rencontre des  tombeaux de saints apocryphes : prétendus compagnons du Prophète ect,

Culte des saints musulmans  dans l’Afrique du Nord et plus spécialement au Maroc

Edouard Montet

Page 20

קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי-קינות לחכמי אביחצירא-בת ציון כלה נאה.

קהילות-תאפילאלת

כ. קינות לחכמי אביחצירא

בין הקינות הנאמרות בתשעה באב נתחברו אחדות בידי חכמי אביחצירא ומופיעות בכתבי יד.

להלן הקינות המוהדרות כאן לראשונה.

׳ציון כלילת יופי׳ לר' יעקב אביחצירא זצ״ל.

׳בת ציון כלה נאה׳ לר׳ יצחק אביחצירא זצ״ל.

׳ציון עיר יוצרי׳ לר׳ יצחק אביחצירא זצ״ל.

׳אל מקודש׳ לר׳ מסעוד אביחצירא זצ״ל.

׳יום סידנא׳(בערבית יהודית), עיבוד ל׳אל מקודש׳, גם היא לר׳ מסעוד אביחצירא זצ״ל.

כל הקינות הן על פי צילום כתב יד ר׳ מסעוד מלול ז״ל מטבריה, עם ציון מקורות אחרים.

  1. 2. בת ציון כלה נאה

כתובת: קינה תמרור ציון, ולשונה קשור מאלף ועד תיו, ובסופה סימן אביחצירא אמיץ.

הסוג: קינה לאומית לתשעה באב.

התבנית: מעין אזורית. בשיר מחרוזות מרובעות טורים: שלושה טורי ענף וטו

החריזה: אאאב / גגגב / …

המשקל: שבע הברות בכל טור.

החתימה: יצחק אביחצירא אמיץ(בראשי הטורים: 52-45). תמרור: ׳ציון הלא תשאלי׳ לד יהודה הלוי.

המקור: צילום כתב יד ר׳ מסעוד מלול ז׳׳ל מטבריה; אוסף מיכאל קרופ 550 כתב יד ביה״ס הלאומי והאוניברסיטאי 75409-ע, עם׳ 44 ב.

מבוא:היצירה כולה היא קינה על ציון וירושלים. בשני הבתים הראשונים הפיוט מעמת את עברה המפואר של בת ציון עם מצבה העגום לאחר החורבן:

בַּת צִיּוֹן כַּלָּה נָאָה / מְקוֹם תּוֹרָה וּנְבוּאָה // אֵיךְ לַשּׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה / הָיָה מָקוֹם מִשְׁכָּנִי

 הַלֹּא הָיִית אֲהוּבָה / לְאֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה // אַךְ עַתָּה אֶת עֲזוּבָה / מֵעַמֵּי וַהֲמוֹנֵי

בהמשך המשורר פונה הן לציון והן לעצמו בקריאה לבכי, לדאגה ולקולות של צעקה וצווחה: ׳קול צעקה וצרחה / ויגון ואנחה׳. הקינה מציגה בפני הקורא כמה מחזות ומראות של החורבן: חורבן בית המקדש, הערים ששממו מבתיהם, שפיכות דמים של ׳ אַנְשֵׁי חָכְמָה וְעֵצָה / וַאֲגֻדּוֹת וּדְרָשָׁה ׳ עם כוהנים ולוויים והסתלקות השכינה שנסעה והלכה. בתים אחרים מתמקדים באויב המחלק שלל וביזה ושמח לאיד. המשורר משתף את נופי הטבע באבל על ציון. יום החורבן הוא גם יום של ליקוי מאורות שבו השתלטה החשכה. יום החורבן הוא יום כעס וצרה: ׳ הַיּוֹם הַהוּא יוֹם עֶבְרָה / גָּדְלָה צוּקָה וְצָרָה'.בקינה מודגש צידוק הדין של ישראל המודה שהחורבן בא בגלל עוונות וחטאים. מקורות ההשראה של השיר הם מגילת איכה על תיאוריה ומדרשים על החורבן, במיוחד מדרש איכה רבה. תיאורים מדרשיים הם המלאכים המתערבים למען עם ישראל ומתחננים בפני האל לביטול גזרת החורבן: ;רָגְזוּ מַלְאֲכֵי מַעְלָה / צָעֲקוּ בְּחַלְחָלָה // לִפְנֵי נוֹרָא עֲלִילָה / לְרַחֵם עַל הֲמוֹנִי ׳, השכינה שנסעה והלכה, והקב׳׳ה הנכנס להיכל ובוכה על החורבן: ׳ אָדוֹן שׁוֹכֵן שָׁמַיְמָה / לִבְכּוֹת נִכְנָס פְּנִימָה ׳(25). הקינה רוויה עצב רב ורגשות של חמלה ורחמים על ציון וישראל.

כדרכה של הקינה היא נחתמת בנחמה שעניינה פנייה לה׳ לרחם על צאנו, לקבץ את נדחי ישראל ולהשיב את שבותם.

412

בַּת צִיּוֹן כַּלָּה נָאָה / מְקוֹם תּוֹרָה וּנְבוּאָה 

אֵיךְ לַשּׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה / הָיָה מָקוֹם מִשְׁכָּנִי

 

 הַלֹּא הָיִית אֲהוּבָה / לְאֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה 

אַךְ עַתָּה אֶת עֲזוּבָה / מֵעַמֵּי וַהֲמוֹנֵי

 

5 הַרְבֵּה מְאֹד דְּאָגָה / בְּכִי אַל תִּתֵּן פוּגָה

עַל כִּי אֲדוֹנִי הוֹגָה / אוֹתִי עַל רֹב זְדוֹנִי

 

אֵיךְ נֶהֱפַךְ זִיו כְּבוֹדֵךְ / פָּנָה הַדָּרֶךְ הוֹדֵךְ

נָפַל חֶרֶב יְסוֹדֵךְ / הָיָה לַשַּׁמָּה גַּפְנִי

 

חֵיל וְחוֹמוֹת גְּבֹהִים / עָרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם

שָׁמְמוּ מִיּוֹשְׁבֵיהֶם / מֵרֹב גֹּדַל עֲוֹנִי

 

אוֹיֵב רָאָה יוֹם תִּקְוָה / גַּבָּהּ לָבַשׁ גַּאֲוָה

שָׂמַח לְשִׂבְרֵךְ נָאוָה / לְחֶרְפָּתִי וּקְלוֹנִי

 

חַלֵּק שָׁלָל וּבִזָּה / וַיִּלְבַּשׁ חֵמָה עַזָּה

רָעֲשָׁה אֶרֶץ רָגְזָה / יוֹם חָרָה אַף אֲדוֹנִי

 

  1. בת ציון: על פי יש׳ א, ח. כלה נאה: על פי בבלי כתובות יז ע״א. מקום תורה ונבואה: ארץ ישראל היא מקום שהוכשר לנבואה. השווה הכוזרי, מאמר שני, סימן יד: ׳שכל מי שנתנבא לא נתנבא אלא אם בה או בעבורה', ורמב״ן דב׳ יח, טו: ׳אין נבואה אלא בארץ ישראל׳. 2. איך… משכני: איך נהפך בית המקדש לחורבה. לשואה ומשואה: על פי צפ׳ א, טו. 3. הלא…מרבבה: בעבר היית אהובה לה׳. השווה יר׳ לא, ב: ׳ואהבת עולם אהבתיך׳. דגול מרבבה: על פי שה״ש ה, י. 4. אך…והמוני: נטושה ומרוקנת מעם ישראל. 5. הרבה…פוגה: אל תפסיקי לדאוג ולבכות. בכי…פוגה: על פי איכה ב, יח. 6. על…זדוני: ה׳ הענישני בגלל עוונותיי, על פי איכה א, ה, ׳כי ה׳ הוגה על רב פשעיה׳. הוגה: הדאיב, משורש יג״ה. 7. איך…כבודך: איך נשתנה לרעה זיווך והדרך. פנה הדרך הודך: על דרך רות רבה ב, יב, ׳פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה׳. 8. יסודך: ציון, ירושלים והמקדש. היה לשמה גפני: כרם הגפן, משל לישראל ולארצו חרבה, עדה״ב יואל א, ז. 10-9. חיל…עוני: ערי ישראל ומבצריהם שוממים מאין יושב. 11.אויב…תקוה: לאויב הייתה תקווה גדולה בהצלחתו. גבה לבש גאוה: עדה״ב תה׳ צג, א. 12. שמח לשברך נאוה: שמח לאסון ישראל. לחרפתי וקלוני: החורבן הוא חרפה וקלון לישראל. 13. חלק שלל ובזה: שלל את רכושם של ישראל וחילק לאנשיו. וילבש חמה עזה: להילחם נגד ישראל. על פי משלי בא, יד. 14. רעשה ארץ רגזה: עדה״כ תה׳ עז, יט, ׳תבל רגזה ותרעש הארץ׳. יום…אדוני: ביום בו כעס ה', עדה״כ דב׳ יא, יז.

קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי-קינות לחכמי אביחצירא

אראנו נפלאוה-לרבנו האריו״ל ורבנו גדליה חיון ע״ה.מאת הרב משה שמיר אסולין.

אראנו נפלאוה

לרבנו האריו״ל ורננו גדליה חיון ע״ה.

יום ההילולה שלהם – ה׳ מנחם אב.

האריז״ל ־ רבי יצחק לוריא אשכנזי ע״ה [1534 ־ 1572]. שורש נשמתו ־ רבי שמעון בר יוחאי.

שיטת רבנו האריז״ל בקבלה, באה לידי ביטוי בשלושה רבדים: א. עולם הצמצום. ב. שבירת הכלים. ג. עולם התיקון. וכן בעולם הגלות והגאולה.

קבלת האריז״ל, פרצה לאויר העולם, שנים מועטות לאחר גירוש ספרד בט׳ באב רנ״ב [1492].

מבחינה הגיונית, חכמי ספרד הרבים בדור הגירוש, התקשו להבין מדוע נחתה עליהם גזירת השמד והגירוש מספרד, כאשר את ״תור הזהב בספרד״, מעטרים דורות של חכמים מחוכמים כמו הרי״ף, רבי יוסף אבן מיגאס, הרמב״ם, הרמב״ן, הרץ, הרא״ש, הטו״ר, הרשב״א, ריה״ל, רשב״ג, רבי אברהם אבן עזרא, בעל ״צרור המור״ רבי אברהם סבע, בעל ״עקדת יצחק״ רבי יצחק עראמה, רבי יצחק אברבנאל ששימש כשר האוצר בתקופת הגירוש – השמנה והסלטה של הראשונים, לכן הב פנו לתורת הח״ן, כדי לנסות להבין, על מר ולמה, נחת עליהם החורבן.

בצפת הגלילית, התקבצו חכמים רבים כמו מרן רבי יוסף קארו שנולד בספרד, וגורש עם משפחתו בהיותו בן עשר, רבי שלמה הלוי אלקבץ – מחבר ״לכה דודי״, המקובל האלוקי רבי משה קורדברו – רבו של האריז״ל, רבי חיים ויטאל, הרדב״ז, רבי אלעזר אזכרי, המבי״ט וכו'.

תופעה דומה, התרחשה 1500 שנה קודם לכן, כאשר עשרות שנים אחרי חורבן בית המקדש בט׳ באב, התגלה הזהר ע״י רבי שמעון בר יוחאי, תלמיד רבי עקיבא שהיה בין עשרת הרוגי מלכות, 65 שנה אחרי החורבן.

בשני האירועים הנ״ל, תורת הקבלה מנסה להבין את סוד החורבן, ואיך ניתן לתקנו. כמו שרבי אבא כתב את דברי הזוהר בשם רבו – הרשב״י, כך רבי חיים ויטאל כתב את תורת רבו – האריז״ל.

האר״י הק׳ שמצד אביו הוא ממוצא אשכנזי, ומצד אמו ממשפחת פרנסיס הספרדית, נולד ברובע היהודי בירושלים ברח׳ ״אור החיים״, והתייתם מאביו בגיל צעיר. מסיבות כלכליות, אמו החליטה להגר עם בנה למצרים אצל אחיה מרדכי פרנסיס שהיה מראשי ועשירי הקהילה הקהירית.

הדוד תמך בו, כך שיכל להתפנות ללימוד תורה במשר שנים רבות. הוא למד עם הרדב״ז וכו', ובמשר 13 שנה, הוא הסתגר בבקתה ליד הנילוס, ועסק בקבלה ב־1569, הוא עלה לצפת, שם גילה את תורתו לתלמידו המובהק רבי חיים ויטאל, שגם כתב את תורתו.

האר״י הק׳ יסד שיטה חדשה בקבלה,

שבראת העולם התאפשרה ע״י שיטת הצמצום של האין סוף. כביכול, אלוקים צמצם את עצמו ויצר מקום לעשר ספירות=כלים.

כאשר״נשפך האור האין סוף לתוך הספירות = הכלים״, הכלים לא יכלו להאכיל אותו, ואז חלה ״שבירת הכלים״, כך שחלק מהניצוצות התפזרו לתוך הקליפות, וכך ניתנה שליטה לרע בעולם. מתפקידנו לדלות את אותם ניצוצות ע״י ״עולם התיקון״.

כלומר, יכולים אנו לתקן את מעשינו, כמו שמתקנים מכונית, או כל דבר אחר.דוגמא לתיקון ׳שנאת חינם׳ ע״י ׳אהבת חינם׳, בה עסקו המקובלים:

א-הרשב״י אומר בתחילת האידרא לתלמידיו: ״אנן בחביבותא תליא מילתא״. יש שפירשו את דבריו כך: כל גילוי הסודות, תלוי בחביבות ואהבת החברים.

ב-רבנו האריז״ל כותב בשער הכוונות [חלק א, שער השישי]: ״צריך שנקבל על עצמנו לפני תפילת שחרית את מצות ״ואהבת לרעך כמוך״, ולכוון לאהוב כל אחד מבני ישראל, ועל ידי זה תעלה תפילתנו הכלולה מכל תפילות ישראל״. גאולתו תבוא ע״י ״אהבת חינם״ במקום ״שנאת חינם״ בגינה נחרב המקדש.

כמו שהקב״ה ״אוהב את עמו ישראל״ [מתוך התפילה], כך מצווים אנו לאהוב כל יהודי, ולעשות לו רק טוב.

ג-רבי משה קורדברו – הרמ״ק: ״ולכך ראוי לאדם להיות חפץ בטובתו של חברו, ועינו טובה על טובת חברו, וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא הוא ממש. ומטעם זה נצטווינו ׳ואהבת לרעך כמוך׳ (תומר דבורה פרק א׳).

ד-רבי אלעזר אזכרי ע״ה, מחבר הפיוט ״ידיד נפש׳/ ו״ספר חרדים״ שחי בתקופת האריז״ל, הביא בספרו את דברי הלל באבות: ״הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבם לתורה״(א, יב). הרב שואל: הרי ניתן ללמוד זאת מפס׳ מפורש בתהלים: ״סור מרע ועשה טוב – בקש שלום ורודפהו״(לד,ט).

תשובת הרב: החידוש בדברי הלל, השימוש בביטוי ״הוי״ – לשון ציווי. כל אחד מאתנו מצווה לאהוב את השלום. לא יאמר אדם: ״אני איני יכול למחול לפלוני שביזה אותי; הטבע שלי קשה ולא אוכל להפכו וכו׳״ כדברי קודשו. הרב מספר על הרב יוסף סאראגוסי – רבו של הרדב״ז שחי בצפת, והיה אמון על עשיית שלום בין אדם לחברו, ואפילו בין הגויים – וזכה לראות את אליהו הנביא ליד ציונו הקדוש של רבי יהודה בר אלעאי, בואכה מירון.

ה-רבנו־אור־החיים־הק, אומר על מצות ׳ואהבת לרעך כמוך אני יהוה״(יקרא יט, חי): המצוות הרבות בפרשתנו, מתפרסות על תחומים רבים, ובעיקר בין אדם לחברו. וכדבריו: ״באמצעות יחוד הלבבות מתייחד שמו יתברך, היות שכל ישראל הם ענפי שם הוי-ה ברוך הוא. ונתחכם ה׳ לצוות בעניין הנהגת ישראל זה עם זה בהדרגות.

מצווה א': ״לא תשנא את אחיך בלבבך״.

מצוה ב: ״הוכח תוכיח את עמיתך. ולא תישא עליו חטא״.

מצווה ג׳: ״לא תיקום ולא תיטור את בני עמך.

מצווה ד׳: ״ואהבת לרעך כמוך – אני יהוה״ (קדושים יט, יז- יח).

רבנו־אוה״ח-הק׳ מסביר את תרשים הזרימה כך:

אם פגע בך אחיך, דון אותו לכף זכות, ואל תשנא אותו בלבבך, אלא הוכח אותו בפיך, ובכך ׳לא תישא עליו חטא׳ השנאה. אולי הוא יסביר את פשר מעשהו, או יחזור בתשובה. ע״י כך, אתה לא תבוא לידי ׳נקמה ונטירה׳, ואז לקיים את – ׳ואהבת לרעך כמוך׳, שזה כלל גדול בתורה כדרשת רבי עקיבא.

רבנו מסיים את פירושו כך: ״ודקדק לומר ׳אחיך, ׳עמך׳ – לומר שאין מצוה אלא על אנשים שעושים מעשה עמך. אבל שונאי ה׳ כגון המומרים והאפיקורסים – אסור לאהוב אותם. ואדרבא צריך לשנאתם, כאומרו: ״הלא משנאך יהוה אשנא״(תחלים קלט כא).

ו-על הכתוב בהגדה של פסח: ״שלא א.ח.ד בלבד ־ עמד עלינו לכלותינו״. א.ח.ד – מלשון א.ח.ד.ו.ת. א.ח.ד בגימטריה, אהבה = 13. כאשר נהיה מאוחדים, ונאהב איש את רעהו באהבת חינם ־ איש לא יכול לכלותינו. (הרב נסים פרץ).

המסר האמוני מהאמור לעיל: מצות ״אהבת חינם״ בין חלקי עם ישראל, היא הפתרון לגאולה.

פרשת דברים      באזר־* החיים

רבנו גדליה חיון ע״ה –

ר״י המקובלים ״בית אל״ בעיר העתיקה ומייסדה. ישיבתו הרמתה, ממשיכה להאיר בתורת הח״ן עד היום.

רבנו גדליה חיון ע״ה היה רבו של החיד״א, והוא פעל במקביל לרבנו-אור-החיים- הק׳, ואף נתן הסכמה לספרו ״ראשון לציון״. החיד״א מכנה אותו קדוש, וישנם סיפורים רבים המתארים את גודל קדושתו. הוא היה חמיו של הרש״ש – המקובל רבי שלום שרעבי ע״ה. הוא קבור בהר הזיתים בירושלים וישיבתו ממשיכה להאיר בתורת החץ – מזה 280 שנה.

שני סיפורים שיעידו על גדולתו כי רבה. כאשר הגיע הרש״ש לישיבה, הוא הסתיר את גדולתו בקבלה, וביקש לשמש כשמש. באחד הימים, הרב חיון ותלמידיו התקשו בנושא קבלי. בלילה, הרש״ש כתב על פתק את התשובה, ושם אותה בספרו של ראש הישיבה. למחרת, הרב גדליה מגלה להפתעתו את הפתק והכתוב בו – רזין דרזין. בישיבה כבר נפוצה השמועה, שאליהו הנביא כתב את התשובה. המקרה חזר על עצמו שוב ושוב.

ביתו של הרב חיון, שרה, החליטה להתחקות אחרי ״הנס״. להפתעתה כי רבה, היא מגלה שהשמש שלום, כותב את התשובה. היא מיד סיפרה לאביה. הרב חיון יכל להעלים את העניין, ולהמשיך להתפאר שאליהו הנביא מתרץ את הקושיות ופותר את הבעיות, ובפרט שחכם שרעבי ביקש ממנו לא להתגלות.

הרב חיון לעומת זאת, ענה לו שמן השמים רוצים לגלותו, לכן כבר למחרת הוא סיפר לכולם, והושיב אותו לידו, ומינה אותו לתפקיד ראש הישיבה אחריו, ואף מסר לו את ביתו שרה לאישה. בזכות הענוה והצניעות של הרב חיון, זכינו כיום לכל תורת הרש״ש, המהווה את הבסיס להבנת תורת האריז״ל.

מספרים עליו שכאשר הגיע להונגריה כשד״ר מטעם הישיבות בירושלים וחברון, הוא פגש את ה״חתם סופר״ שמאוד התפעל מגדולתו בתורה. ה״חתם סופר״ ביקש ממנו שלא יטרח באיסוף התרומות, הוא כבר ידאג לכך. אנשים רבים החלו להגיע אליו כדי להתברך, ועל הדרך גם תרמו סכומים נכבדים. הגיע עשיר אחד עם 250,000 רובל. הרב חיון לא רצה לקבל את הכסף, בגלל שהריח בו ריבית.

העשיר נעלב, והחליט לנסוע עם הכסף לישיבת ״בית אל״ של הרב חיון. העשיר נפגש עם רבני וגבאי הישיבה, ותרם להם את הכסף, באמצעותו החליפו את הריהוט וכו'. כאשר הרב חיון חזר לישיבה, הוא נעמד בכניסה, ולא יכל להיכנס בגלל ריח של ריבית. כאשר סיפרו לו את הסיפור, ביקש מיד להוציא את כל הריהוט החדש שנקנה מכספו של העשיר, שכאמור, יש בו ריח ריבית, ולהחזיר את הישן. אשריו ואשרי חלקו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 171 מנויים נוספים

יולי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר