נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים -מנהגי בר מצוה

מנהגי בר מצוה

נהגו לספר את חתן הבר מצוה, בליל ערב הכנסו למצוות, במעמד קרובים וחברים, תוך שירה וזמרה, ומורחים על כף ידו ״חינה״;

כן המנהג בכמה קהלות במרוקו, והביאו בקובץ מנהגים לר״ש דנינו, ובספר יהדות מרוקו(עניני בר מצוה), ומקורו על פי הסוד כדי להסיר מעליו השערות שהם דינים ולהכינו ליומו הגדול:

נהגו ביום הבר מצוה, באים קרובים וחברים לבית הורי החתן השכם בבוקר, והחתן מברך ברכות השחר לפניהם, וכשמגיע לברכת עוטר ישראל בתפארה, מתעטף בציצית ומניח תפילין, בסיוע תלמיד חכם, ואת התפילין של הראש מניח לו אביו, ויש נהגו שהאב מניח לו של יד, והרב מניח לו של ראש:

כן המנהג פשוט, והביאו בספר יהדות מרוקו, מפי השמועה:

יש נהגו שבני המשפחה, מתכבדים לכרוך לו את הכריכות של התפילין, וכ״ז תוך תרועת שמחה:

כן הביא שם בספר יהדות מרוקו מפי השמועה:

יש נהגו להביאו לשיחה בטלה בין תפילין של יד לשל ראש, ומברך גם על של ראש ״על מצות תפילין״:

כן הביא בקובץ מנהגים לר״ש דנינו, ובספר נר לעזרא דן בזה מפאת ברכה שאינה צריכה, ומסקנתו שאין למחות ביד הנוהגים כן, שיש להם ע״מ לסמוך, והמחמיר תע״ב:

נהגו אחרי הנחת התפילין, מברך ברכת שהחיינו:

כן הביא בספר נו״ב (עמוד רמ״ד), ומהיות טוב שילבש בגדים חדשים ויכוון על הכל:

יש נהגו להניח לו את התפילין, בפתח אחורי הדלת:

כן הביא שם בספר נו״ב, וטעם לזה, לרמז לו לבר מצוה, כי מעתה הוא כעבד נרצע באזנו ובדלת, והוא עבד להקב״ה לעולם, לטוב לו כל הימים:

נהגו רבים לקחת את חתן הבר מצוה לטבול במקוה או מעין, ויש שנהגו לרחוץ לו

שם ידיו ורגליו:

כן נהגו בדבדו ובסביבותיה, וזה מנהג מימי חכמי ספרד, וראה בקובץ מנהגים לר״ש דנינו, וביהדות מרוקו(עניני בר מצוה):

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים –מנהגי בר מצוה

עמוד 141