אליעזר בשן-יהודי דמנאת על פי תעודות חדשות-ברית 30 בעריכת מר אשר כנפו-תשע"א

• 13 במאי 1885 הצהרת הסולטאן לבטחונו של דוד עמאר

דוד עמאר קיבל מכתב מהסולטאן, להבטחת דרכו בשליחותו, ובו נכתב: 'להוי ידוע ממכתבי זה שהענקנו לנושא כתב זה, היהודי דוד עמאר מדמנאת בטחון גמור ושלוה במקום מגוריו. איש לא ירים ידו עליו, ואנו מצוים שהמושלים שלנו והממונים ישימו לב לפקודתנו ויבצעוה, ולא יתכחשו לה, כל זמן שהם חיים. הוראה זאת ניתנה בהשראת הבורא',

• 18 במאי 1885 הסולטאן העניק לדוד עמר חסותו ומכהן כנציג הקהילה בפני המושל

שגריר צרפת במרוקו כתב לגיוהן דרומונד האי, כי הוא שמח להודיעו שהסולטאן כתב לו והודיעו כי ברצונו לקחת תחת חסותו הפרטית את הנציג היהודי דוד עמר, אותו הצענו בהסכמה עם המושל כמועמד עתידי כאיש ביניים בין הקהילה היהודית של דמנאת ובין המושל של עיר זו, בעת דין ודברים משפטיים. הכותב מקווה שתוך כדי קריאת המסמך, אשר העתקו מצורף בזה תיווכח כמוני, שזה מהווה פתרון שיספק את כל הצדדים. הוא שומר על כבודו של השריף, עונה בחיוב על בקשתינו, ולבסוף מבטיח לקהילה היהודית הגנה ממקור נעלה אשר ישמור אותה מעתה מפני פורענויות למיניהן.

ההצהרה המלכותית שקיבל דוד עמאר מספיקה ואינו זקוק לחסות זרה

דרומונד האי ענה לחברו Feraud ב-24 במאי 1885 ואישר את קבלת מכתבו מה-14 בחודש. ועמו העביר העתק של הצהרת הסולטאן, ובה נאמר שמר דוד עמאר נבחר על ידי נציגי צרפת, איטליה ובריטניה להיות הדובר של אחיו, כאשר יהיה דיון בקשר למצבם. היהודי הזה מדמנאת נמצא תחת חסותו המיוחדת של הסולטאן. הכותב מסכים לדעתו של הנמען כי ההצהרה המלכותית צריכה להבטיח את מי שנושאה מכל הטרדה מצד הממשל. בעקבות זאת, ההנחה שהוא צריך להיות תחת חסות זרה יורדת מהפרק.

החזרת רכושם של היהודים: הכותב מקווה לשמוע בקרוב על החזרת הרכוש של היהודים האומללים של דמנאת שנלקחו מהם על ידי המושל האכזרי.

המשלחת של יהודי דמנאת הגיעה לפאס. על המושל להחזיר ליהודים את כספם

ב-29 במאי 1885 פורסמו הדברים הבאים ב-10: המשלחת ששהתה מספר חודשים בטנגייר, הגיעה לפאס ומסרה לוזיר מכתבים. לאחר מספר ימים אמר להם הוזיר שהם יכולים לחזור לבתיהם. נציגו של הסולטאן נשלח לדמנאת, כדי להודיע למושל שעליו להחזיר ליהודים את הכסף שסחט מהם. יש תקוה שנציג זה לא יקבל שוחד מהמושל, והשגרירים של מדינות זרות יעזרו ליהודים. משלחת של יהודי דמנאת פגשה בפאס את שגריר צרפת במרוקו מר Feraud יחד עם מנהיגי הקהילה המקומית. הוזיר לענייני חוץ מסר להם טיהיר ובו אישור למינויו של דוד עמאר כראש הקהילה, והבטיח לו עזרה והגנה.

הבעת תודה על ידי יהודי אנגליה לקונסול ארה״ב

בישיבה החודשית של'אגודת אחים' נמסר, כי בתגובה למכתב תודה שכתבה אגודה זו בינואר לקונסול של ארה״ב, התקבל מכתב מהקונסול שכתב ב-25 באפריל בקשר למצב בדמנאת.

18 ביוני 1885 המשלחת היהודית תפגוש את בובקיר

במכתבה של המשלחת היהודית מדמנאת בחתימתו של דוד עמאר אל סיד בובקיר בן אלחג' אלבשיר, נאמר: היות והשגריר הבריטי ביקש כי כאשר נגיע לסביבת דמנאת, נתקשר אליך כדי שתוכל להתלוות אלינו לדמנאת. וכיון שאהרן אבנצור ומשה פארינטה המליצו לנו לנהוג כך, אנו ממהרים לשלוח אליך באמצעות שליח מיוחד להודיעך שהגענו היום לקלעת. ואנו מבקשים ממך כי כאשר תקבל מכתב זה תצטרף אלינו, נחכה לך כאן עד יום ראשון הבא. באשר בכונתנו להמשיך בדרך עד מקום מסוים, שם נחכה לפגוש אותך.

19 ביוני 1885 במכתב של סיד גובקיר לדרומונז האי ־ רצונו להגיע לחקר האמת

עלי להודיעך שמאז אותו יום שקבלתי מכתבך, בו הודעת לנו מה שאתה ושאר הנציגים הדיפלומטיים כתבו לסולטאן בקשר ליהודי דמנאת, לא קיבלנו כל מידע נוסף עד היום בנושא.

היהודים ביקשו ממני לבא וללוותם לדמנאת. עניתי כי אינני יכול לעשות זאת, כי לא קיבלתי כל הוראה בנידון מהסולטאן. וכן לא קיבלנו כל הוראה מהסולטאן לקחת חלק בישוב הנושא. אם הפקודה המלכותית היתה נשלחת אלינו, היינו עושים ככל יכולתנו עד הפתרון באופן משביע רצון. אם הנושא ייפתר בהתאם לרצונך, יהיה זה משביע רצון.

אבל כפי שכבר אמרנו לך, הוזיר מוכן לקבל הצהרות מזויפות וישכנע את הסולטאן לא לקבל את התנאי שעשית שאנו נישלח, כי הוא יודע שאנו נייטרליים, והאמת תתגלה. יהיה זה מקור של שנאה כלפינו. הזכרנו לך זאת כבר, ואנו משערים שאתה מודע לכך, שאיננו מתכוונים לעשות משהו כדי להשביע את רצונו של מישהו. אנו רוצים לבצע את הרצון שהבעת להגיע לאמת ולצדק בצורה נייטרלית.

המושל התאכזר למשלחת היהודית, עשרה יהודים נפצעו

במכתבו של דוד עמאר מה-24 ביוני 1885 נאמר בין השאר, כי המושל התאכזר לחברי המשלחת —היהודית, וכן כי בדרך הושלכו עליהם אבנים. כתוצאה מכך, עשרה יהודים, וביניהם אשה נפצעו.

הסתה והפגנה אנטי יהודית בטנג'יר

לפי ידיעה מטנג'יר מה-24 ביוני 1885, נוכחות המשלחת מדמנאת בטנג'יר גרמה להפגנה אנטי יהודית בטנגייר. חגי עבד אלכרים, קיצוני בעל קשרים עם יהודי אירופה, פעל נגד הרוכלים היהודים במקום. בהיעדרו של המושל הסית את סגנו שיכנס את ראשי הקהילה, כדי להודיעם שכל יהודי שיכנס לרובע המוסלמי, יסתכן ברציחתו. היהודים מחו על כך, אבל הרבנים צייתו, והודיעו בבתי הכנסת את פקודת המושל, מחשש שאי ציות יסכן את פרנסתם.

25 ביוני 1885 דוד עמאר כותב מקזבלנקה לדרומונד האי, לאבנצור ולפארינטה

הכותב הזכיר לדיפלומט שכתב מפאם ועוד לא קיבל תשובה: הודעת לי כי הוזיר נתן הוראות לסיד בובקיר, וכי גם אתה כתבת לו כי כשנשוב לדמנאת הוא ילווה אותנו כדי להשיג פתרון לבעיה שלנו. כשהגענו למקום הנקרא kalha שלחנו מכתב דחוף לסיד בובקיר בבקשה שיבוא. הוא ענה כי קיבל מכתב מסיר דרומונד האי המבקשו שילווה אותנו. אבל הוא לא קיבל את המכתב מהסולטאן עליו דיבר, ולא קיבל כל הוראה מהסולטאן בנושא. והוסיף כי אנו יכולים להמשיך לדמנאת ללא כל חשש.

אלימות כלפי המשלחת שבראשה דוד עמאר: כשהגענו לשערי דמנאת פגשנו את חבריו של המושל, ויותר ממאה מאורים מצוידים במקלות, אבנים וסכינים, שתקפו אותנו והיכו בנו. פצעו עשרה גברים, אשה אחת, אשה עם ילד נפצעה בשלושה מקומות בגופה, ועתה חולה במצב אנוש. הם קיללו את כל ילידי אירופה. כשתפשנו שהם רוצים לרצוח אותנו, ברחנו כשאנו נוטשים את בהמותינו העמוסות בסחורה ובכסף, והכל נשדד. מצאנו מקלט בעיר קרובה לדמנאת, אבל תחת מרותו של מושל אחר. הושלכתי מהפרד שרכבתי עליו ונרגמתי, כך שנאלצתי לברוח. ולולי היינו נזהרים, הם היו רוצחים אותנו. ואנו עדיין בורחים עם משפחותינו והציוד שלנו.

אליעזר בשן-יהודי דמנאת על פי תעודות חדשות-ברית 30 בעריכת מר אשר כנפו-תשע"א

עמוד 146