מאז ומקדם – ג'ואן פיטרס

מאז ומקדם – ג'ואן פיטרס –

מקורות הסכסוך היהודי ערבי על ארץ ישראל

1 – פליט המזרח התיכון – מוכּרים ובלתי מוכּרים

החלקים המוספים בתצרֵף

עליזה: אין טעם לנסות… אי אפשר

להאמין בדברים בלתי־אפשריים.

 המלכה: הייתי אומרת שלא התאמנת

 הרבה. באמת, אירע לי שהאמנתי

בלא פחות משישה דברים בלתי אפשריים

לפני ארוחת־הבוקר.

עליזה בארץ־הפלאות ..

.כך המצפון הופך אותנו למוגי־לבב.

החלפת האוכלוסים

כנגד כל פליט – בוגר או ילד – בסוריה, בלבנון, או במקום אחר בעולם הערבי, שאהדתנו נתונה לו ממילא, יש פליט יהודי שברח מארץ־הולדתו הערבית. כנגד כל ערבי שעקר לארצות שכנות יש יהודי שנאלץ לברוח מיישוב שבו חיו הוא ואבותיו לפניו אולי אלפיים שנה. היהודים נמלטו לארץ-מכורתם הקדומה, מקום שם שרשיהם עתיקים עוד יותר: הערבים גם הגיעו למקום שבו הם הרוב, למקום שבו הם שותפים באותה לשון ותרבות עם ערבים־אחים, ובמרחק כמה עשרות מילים בלבד ממקומות־מוצאם.

חילופי אוכלוסים נערכו למעשה וגם מוצו: דרך־אגב, אפילו המספר הכרלל של הערבים שעזבו את ישראל לפי הדיווחים משתווה כמעט בדיוק למספר היהודים שהוחלפו בהם. היו חילופי־מיעוטים מוגמרים בין הערבים ליהודים, וחליפים של רכוש שהיו אפילו לטובתם של הערבים. היהודים שברחו מארצות ערביות הניחו אחריהם בעולם הערבי נכסים גדולים מאלה שהניחו הערבים בישראל. הרכוש היהודי שהפקיעו הערבים בעיראק, בסוריה, בלוב ובמצרים עודף, ככל הנראה, על תביעות הערבים לפיצויים מישראל.

אכן, מנהיג ערבי הוא שהעלה את המושג של ״חילופי־אוכלוסים ערבים ויהודים״ כפתרון ל״מאורעות״ במזרח התיכון זמן רב קודם שתקום ישראל וקודם שיתחוללו החילופים למעשה. ב־1939 עיבד מוג׳לי אמין, חבר בוועד־הערבי־להגנת פלשתינה, הצעה שנתפרסמה בדמשק והופצה בקרב מנהיגים ערביים, תחת הכותרת ״חילופי אוכלוסים״. אמין הציע כי כל ערביי ארץ־ישראל ייצאו ויחולקו בין הארצות הערביות השכנות. תמורת זאת יעברו לארץ־ישראל כל היהודים היושבים בארצות הערביות…

חילופי האוכלוסיה מן הדין שייערכו באותה צורה שבה החליפו תורכיה ויוון אוכלוסים ביניהן. יש להקים ועדות מיוחדות שתעסוקנה בחיסול הרכוש היהודי והערבי… למען האמת, חושש אני שהערבים לא יסכימו… אך למרות זאת אני מקבל עלי לשכנעם… עשר שנים לפחות לפני ההחלטה מ־1947 על חלוקתה של ארץ־ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית הציעו הבריטים להחליף את ״האוכלוסיה הערבית בארץ־ישראל״ ביהודים ממקומות אחרים. ב- 1945 אמר הרברט הובר כי ״האוכלוסיה הערבית של ארץ־ישראל תצא נשכרת מהחלפת נכסיה הנוכחיים בקרקעות טובות יותר. עיראק תצא נשכרת הואיל והיא זקוקה מאד לאוכלוסיה חקלאית. כיום מעבירים מיליוני בני־אדם מארץ לארץ״. לכן הציע הובר ״לממן״ את עיראק כדי ״להשלים״ ביתר־קלות את חילופי־האוכלוסיה.

מזמן שזכתה ישראל החדשה בעצמאותה ניסו פניות הומאניטאריות בלתי תלויות לגלות את האמת כפי שהיא לגבי כל ״פליטי המזרח התיכון״ ולשפוך אור על סיוע־הקבע שאפשר יהיה להשיגו. דוגמה אחת היא איש־הדת קארל הרמן ווס, שבאמצעות ספריו קיווה לשנות את תפיסתו הלקויה של העולם. וכך כתב: היו כמה פניות לעזרה שמהן נשתמע כאילו יש רק בעיה של פליטים ערבים, וכך יכלו תעמלנים ערבים להאשים את ישראל במצוקתם של הפליטים הערבים. אם תוסב תשומת־לב נאותה לבעיות הפליטים היהודים והערבים כאחד, אפשר יהיה למנוע הרבה איבה ולסייע לצרכי־אנוש אמיתיים, בלי הבדל גזע ודת.