ארכיון יומי: 2 בינואר 2014


Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון

יגאל בן־נון

סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

בינתיים נודע על המבצע למושל העיר פאס בן־סאלם גסוס. גסוס זימן אליו מיד את איש המוסד בעיר, עובדה שמראה עד כמה הצליחו אנשי המוסד לשמור על סודיות המבצעים. אותו נציג הגיע רועד כולו לארמון והמושל דרש ממנו לבטל את המבצע. גסוס פנה גם אלי כדי שאנסה לשכנע את אנשי המוסד לרדת מן הרעיון הזה. יצרתי קשר עם הסוכנות היהודית בירושלים והתרעתי בפניהם גם על הים הסוער וגם על ההשלכות המדיניות שיכולות להיות למבצע. אולם, גולדה מאיר לא השתכנעה.יגאל בן נון

הערת המחבר :   מ׳ קנפו, ״שש שנים בשירות המוסד במרוקו״, מקדם ומים, כרך ז, עורך יוסף שטרית, אוניברסיטת חיפה. עמי 390.

אם אכן התקיימה פגישה זו באחד משלבי הפלגותיה של ״אגוז״, היא מעידה על מידת ידיעותיהם של שירותי הביטחון בנושא ההברחות.

אנדרה נידם, מפקד סניפי הצפון מטעם ״המסגרת״, שהחליף בתפקיד זה את רוג׳ה חמו התבקש לשלוח להפלגה זו של ״אגוז״ חוליה לאלחוסימה, והוא שלח קבוצת מתנדבים בראשות מישל פריאנטה מפאס. פריאנטה נולד בשנת 1932 בלערייש שבאזור החסות הספרדית ובהיותו בן שש עברה משפחתו לפאס. הוא גויס לשלוחת לביא בשנת 1956 בכינוי ״מאיס״, ושימש מפקד חוליה. ביום כיפור הקים מאגר נשק בעיר מתחת למדרגות ביתו של אחד המתנדבים. במבצע ״קלו״ פעלה חולייתו במכנאס. הוא העביר במכוניתו עשרות דרכונים מזויפים בקופסאות של אבקת כביסה ונעצר על ידי שוטרים, אך הם לא הצליחו לגלות דבר. חולייתו נטלה חלק בפעילות שלוחת מקהלה והסיעה משפחות עולים לחוף האטלנטי, לנאדור ולוואד לאו. עם רשל אסולין, רעייתו, השתתף בהשתלמות במונפליה בקיץ 1959. נטל חלק במבצעים הימיים של ״ליפי׳. בחוליה ששלח אנדרה נידם ופעלה בליל טביעת ״אגוז״ היו ארבע מתנדבות וארבעה מתנדבים: סלומון צרפתי, שרל בוחסירה, אלי לוי, פליקס מונסונגו, רשל אסולין, סוזן שכורי, סולנג׳ בן־נעים ודולי צרפתי־בורוש.

הערת המחבר : בסוף ינואר 1961 מסר פריאנטה דוח על נסיבות טביעת ״אגוז״ לראשי הסוה״י ברחוב פורטוני בפריס. פריאנטה פעל במשרדי היא״ס בקזבלנקה לפחות עד שנת 1967 בתקופת כהונת שלום ברק. באותה תקופה נעצר על ידי המשטרה ועונה אחרי שטיפל ביציאתם ממרוקו של שני אחיה של צעירה בשם ז׳וליאט זיכרי שהייתה ידידתו של קצין משטרה. נסע למובלעת איפני עם זלמן ורדי כדי לשכנע את בעלה של אישה מסבתה שביקשה להגר לישראל לתת גט לאשתו. הבעל עזב את ידידתו המוסלמית, חזר לאשתו ועלה אתה לישראל. פריאנטה עלה לישראל וחי היום בקזבלנקה שם הוא מפעיל חברה של יבוא ויצוא. שיחה עם מרסל אנתיבי, פריס, 16 באפריל 2000. עדות מ׳ פריאנטה, קנפו, מחתרת, עמי 479-477,93. שיחה עם אנדרה נידם בביתו בדרוויי בתאריך 5 במאי 2000.

הערת המחבר : רוג׳ה חמו(בן־עמי) נולד בפאס בשנת 1928 במשפחה בעלת אזרחות צרפתית. כינויו היה ״נורבר״(Norbert). שירת בצבא צרפת והגיע לדרגת סגן. ניהל מועדון ספורט בפאס והיה בין ראשוני המגויסים ל״מסגרת״ בשנת 1955. גויס על ידי שלמה יחזקאלי בהמלצת הסוה״י כיוון שביקש לעלות לישראל. התמנה למפקד העיר קזבלנקה ועבד עם אמיל דרמון. התמנה למפקד אזור צפון מרוקו בעיקר פאס ומכנאס. עלה לישראל בשנת 1959, החליף אותו בתפקיד זה אנדרה נידם. בשנת 1960 נשלח להדריך בהשתלמות למתנדבי ״המסגרת״ בנווה הדסה עם בן־לולו. חמו עלה לישראל אחרי שברח ממרוקו סמוך לטביעת ״אגוז״, התחתן וגר בהרצליה. המשיך לעבוד במוסד ונשלח גם לפעילות באלג׳יריה. היגר בהמשך למונטראל בקנדה. שיחה עם רוג׳ה חמו תל אביב, 4 באוגוסט 2005.

בהפלגה האחרונה של ״אגוז״ היו 43 עולים בפיקודו של האלחוטן הישראלי חיים צרפתי (1961-1932). צרפתי נולד בפאס, עלה לישראל בשנת 1951. שירת כקצין קשר בחיל הים וכקצין קישור עם יחידות האו״ם בתעלת סואץ בימי מבצע קדש לפני שנשלח לשליחות במרוקו מטעם המוסד. שימש אלחוטאי במטה ״המסגרת״ במרסיי ולאחר מכן עבר לתחנה בגיברלטר ולמרוקו וכונה בשם ״לניאל״. בזמן פעילותו בשליחות ״המסגרת״, רוב משפחתו עדיין הייתה בעיר פאס וחברתו עבדה אף היא במוסד. ב-5 בינואר נועד בגיברלטר עם גד שחר שהדריכו בארגון מבצעי ״אגוז״. צרפתי לא היה אמור לצאת באותה הפלגה גורלית, וכבר היה ברשותו כרטיס טיסה לישראל. ברגע האחרון הסכים להחליף את האלחוטן אהוד דייוויס, שהעדיף לא להפליג כיוון שזה עתה התחתן.

הערת המחבר : שיחה עם יהודה אלבוחר בצהלה ב-16 בינואר 1998 ושיחות עם אפרים רונאל בביתו ברמת־חן, חורף 1997 ו-6 בספטמבר 1999. שושני, תשע שנים(אליעזר שושני, ״תשע שנים מתוך אלפיים״, שני חלקים והקדמה, חלק אי: ׳שליחות של ישראל בגולת מרוקו 1955-1964״, – סודי – עותק מספר 76, מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית והמוסד לתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל, אפריל 1964), דף 

ברית מס 27-מבט על קהילת מראקש

ברית מספר 27

כתב העת של יהודי מרוקו

מבט על קהילת מראקשאשר כנפו

העורך : אשר כנפו

פרופסור אליעזר בשן

רופאים יהודים במרוקו

לרופא הנאמן ד"ר מיכאל תורג'מן, בידידות.

מגירוש ספרד עד ראשית החסות של צרפת על מרוקו, ידוע על רופאים יהודים מועטים במרוקו, ועוד פחות על רופאי חצר. מ. שטינשנידר שרשם את שמות הרופאים היהודים ופרטים עליהם עד המאה ה-18, מנה 2168 שמות של רופאים, ואף אחד מהם לא פעל במרוקו. גם בהוספות לרשימה הנ״ל שפורסמה על ידי ל. לוין ב-1921, ועל ידי C. Roth ב-1962, לא נזכרים רופאים יהודים במרוקו.

בביבליוגרפיה של אברהם הטל על יהודי צפון אפריקה שיצאה בתשנ״ג, מופיע מאמר אחד בלבד המוקדש לרופאים יהודים במרוקו, זה של יהודה בן שמחון שפורסם בשנת 1951. הוא כתב על רופאים ורופאות במאה ה-19 ובתחילת החסות של צרפת, מהם ששירתו את הסולטאנים, האחרון שבהם היה ד"ר שלום מאני – חכם מארץ ישראל, הוא טיפל בסולטאן מולאי יוסוף (מלך בשנים 1926-1913). אבל בן שמחון התבסס על ידע אישי, וללא ציון מקורות למידע.

 במאמר שפרסמה פ. אופנשלאק, 'מן הפולקלור של יהדות מרוקו', ב-1950 הגיעה המחברת למסקנה כי"עד סוף המאה הי״ט לא היו רופאים בערי מרוקו, פרט לטאנגייר. לדבריה, בימלאכת רפאל זאת עסקו 'הצדיקים' והמאראבוטים׳ הערביים. 'קדושים' אלה, שהיו מקובלים על היהודים ועל הערבים כאחד, התמחו במקצועות "רפואיים שונים" שונים: אחד טיפל בעקרות, אחד לדיבוקים"

איני מקבל מסקנה החלטית זו, והשאלה היא מה הייתה הכשרתם של הרופאים היהודים. יש להניח כי אלה המכונים רופאים במקורות היהודיים התבססו בדרכי טיפולם על מסורות רפואיות עממיות. להלן נצביע על מציאותם של רופאים יהודים במרוקו במהלך הדורות.

שני רופאי חצר במראכש במאה ה-12

במראכש שנוסדה על ידי המורבאטון, אסור היה ליהודים להתיישב. אבל עלי בן יוסוף אבן תאשפין שליט מרוקו(1143-1106) הזמין מסביליה את הרופא היהודי אבו אל-חסן מאיר אבן קמניאל, ידידו של רבי יהודה הלוי, אשר הקדיש לו אחדים משיריו. יחד עם שאבן תאשפין, בא למראכש רופא יהודי נוסף בשם אבו איוב שלמה אבו אלמועלם, שעליו נכתבו שירי שבח על ידי ר' משה אבן עזרא ור' יהודה הלוי, ובשבתו במראכש גם מר' אברהם אבן עזרא. שני הרופאים מכונים בתואר 'ווזיר' שהוראתו בתקופה זו, בעל משרה רמה, ולאו דווקא שר בממשלה. לרופאי החצר היה מעמד מדיני מסוים, והם היו גם מיועצי השליט. הזמנת שני רופאים יהודים מספרדלחצרו של השליט המוראבטי במראכש, שלא הצטיין בידידותו כלפי היהודים, יש לה משמעות מיוחדת. יתכן שאבן תאשפין רצה להקים בית ספר לרפואה במראכש או בית חולים ברמה גבוהה שיתחרה עם פאס.

רופא יהודי בפאס בשם משה אלמדג'וסי שמואל בן יחיא אלמגרבי התאסלם בשנת 1163. בימי שושלת המרינים ששלטו במרוקו בין השנים 1524-1213 פעלו רופאים יהודים רבים, אבל הווזיר הקנאי אבן מרזוק, (נפטר ב-1379) היה שבע רצון שעבד אלחסן ששלט בין השנים 1349-1341 לא העסיקם בחצרו.

דוד קורקוס כתב כי: "מקצוע הרפואה היה נפוץ בקרב יהודי ספרד ופורטוגל ואף אחרי הגירוש הוסיפו להחזיק בו". הוא הביא ראייה אחת להנחתו בדבר רופא מהאנוסים באגדיר במאה ה-16, בעת שהעיר הייתה עדיין תחת שלטון הפורטוגזים.

לפי רשימה משנת 1614 של כשבעים רופאים מזרע האנוסים בפורטוגל שהצליחו לברוח ל"ארצות החופש", נמנית גם מרוקו בין הארצות אליהן הגיעו רופאים שחזרו לדת אבותיהם. האם חלו תמורות בתחום זה בדורות שאחרי הגירוש, ומה ידוע על רופאים יהודים עד המאה ה-19 ועד בכלל?

נזכיר שמות של רופאים יהודים שפעלו במרוקו לפי סדר כרונולוגי, מהם אישים שמילאו גם תפקידים אחרים. כזה היה ר' אפרים בן ישראל אלנקאוא ממגורשי ספרד, שזמן מה חי במראכש, הוא היה רופא המלך.

הרופא ר׳ אברהם בן זמירו שלאחר הגירוש מספרד הגיע דרך מלגה לאוראן, נדד לפאס, לסאפי ולאזמור, ומונה רב ראשי ב-1510. ב-1527הוא שימש במאזאגאן כמתורגמן. בשליש האחרון של המאה ה-16 רופא יהודי שירת שני שריפים סעדים. הוא ליווה את עבד אלמלכ בקרב שלושת המלכים שנערך בינו ובין סבסטיאן מלך פורטוגל ב-4 באוגוסט 1578. הרופא תיאר את הקרב ואת מחלת אדונו, הוא טיפל בו עד מותו. אותו רופא שירת גם את אחיו ויורשו בתפקיד של עבד אלמלכ, מולאי אחמד אלמנצור אלד'הבי(1578 – 1603(

 על ר' יוסף בן אברהם אלמושנינו ־ מחכמי פאס – שנולד סביב שנת ר״ץ ( 1530) וכיהן בתור נגיד בשנת של״ו(1576), נאמר: 'היה לו יד ושם בחכמת הרפואה', הוא כיהן בתור נגיד בשנת של״ו(1576) ונפטר קרוב לשנת ש״ס (1600) גם בנו היה רופא. בין החכמים שחתמו על תקנות בפאס בשנת שנ״ט (1599) ובשנת שס"ד (1603), נמנה אברהם הכהן הרופא. יתכן שהוא אברהם הכהן מפאס יליד ש״ג(1543) 'שהאריך ימים ובהיותו בן מאה ועשר שנים בשנת תי״ג הלך לירושלים ונפטר בה.

המשך……

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

לפני שאגע בנושא, ברצוני להדגיש החשיבות של אוסף פתגמים זה ־ פרי עבודתו של חנניה דהן ־ הכולל 1532 פתגמים בכרך ראשון זה, וכמות דומה בברך השני שיבוא אחריו, מן הספרות היקרה הזאת.אוצר פתגמים

באיזו צורה שהיא יש כאן התחדשות בממד בלתי נודע ומקורי של חיי היהודים במרוקו. עולם הפתגמים, הגדוש חכמה ומשחק, נותן מיקצב לכל רגעי הקיום, ומציין נסיבות החיים של החברה היהודית, היחס בין הורים לבנים, בין בעל לאשתו, היחיד בקרב המשפחה ובתוך החברה. הפתגם מתאר את גוף האדם, תכונותיו הטובות ופגמיו, הנשמה ומעלותיה, הפעילות המקצועית, העיסוקים והדאגות של הפרט ושל החברה.

202- בל־כּדבאת, כא יתזווג׳ו אל־עזבאת.

בדברי-שקר, הבחורות לוקחות להן גבר.

بلكذبات كإتزوزو العذبات

באגמון תצוד דגה, ובחונף ־ לב גבר. (אוצר הלשון לבהנובסקי)

לצוד דגים ־ חכה, ולקחת לבבות ־ חלקות לשון. (משלי אגור)

 

203 – תכּבר ותנסא, ותעבי כ׳יארת א־נסא.

 תגדל ותשכח, ובחירת הנשים תקח.

تكبر وتنسا وتعبي خيارت انصا

בחורה זקנה מובטח לה שלא תמות צעירה. (פתגם אידי)

לבלב רע יפול לפעמים נתח שמן ומבחר עצמים.(אוסם בושם)

 

בתולה זקנה.

 

204 אלי בארת, עלא סעדה אדארת,

 וכ'יאר א־רג׳אל כ׳תאדת.

 

בתולה זקנה, את מזלה היא מחפשת,

ובחיר הגברים היא תופשת.

 

205 – זווז׳נא, באש מא יקולו: באגראת,          

וולדנא, באש מא יקולו: עאגדאת.

 

התחתנו, כדי שלא יקראו לנו בתולות זקנות,

הולדנו בנים, כדי שלא יקראו לנו עקרות

 

206 – באיירא אידא טלבת עזרי,

 ת־תסנא חתא יקום אל-מיית יז׳רי.

בתולה זקנה אם רווק תדרוש,

 תחכה עד שהמת יקום לרוץ.

המשך…..

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

ינואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר