ארכיון יומי: 3 בינואר 2014


اسرائيل بالعربية – اليهود في المغرب

 

سلامٌ على سلامِ أمراء الحروب والارهاب

كلمات دلالية:   

ها هي 2013 ترحل! وفي ايامها الاخيرة تطبع جرحا لطالما ما تكرر ، يتمثل باطلاق سراح ثلة من الارهابيين على ثلاث دفعات كفدية لعملية سلام لا يريدها الجانب الثاني. دموع العائلات الثكلى لم تجف، على الاحبة … ليصبح الجرح اكثر عمقا بتحرير القتلة .

http://www.israelinarabic.com/%D8%B3%D9%84%D8%A7%D9%85%D9%8C-%D8%B9%D9%84%D9%89-%D8%B3%D9%84%D8%A7%D9%85%D9%90-%D8%A3%D9%85%D8%B1%D8%A7%D8%A1-%D8%A7%D9%84%D8%AD%D8%B1%D9%88%D8%A8-%D9%88%D8%A7%D9%84%D8%A7%D8%B1%D9%87%D8%A7%D8%A8/

אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

לעילוי נשמת הגאון רבי יוסף משאש, שהיום פקידת יום פטירתו

בוקר טוב חברים וגולשים יקרים

היום יהדות מרוקו מציינת את יום הסתלקותו של אחד מגדולי רבניה בעת החדשה והלא הוא רבי יוסף משאש זצוק"ל…..האיש הענק הזה נצר למשחה ידועה ברניה וחכמיה, תמיד דגל באורח חיים שקט, ענוו, מתפשר, לא אוהב שררה ולא רודף כבוד ופרסים….איש אשכולות וגאון גדול….

רבי יוסף נולד במכנאס שבמרוקו בסיון תרנ"ב לאביו הצדיק החסיד, כמוה"ר חיים משאש זיע"א

ספרים רבים כתב הגאון הזה

נר מצוה על מנהגי חנוכה, הלכותיה, אגדותיה שירים ופיוטים

אוצר המכתבים, שלושה חלקים….עבורי זו התרפיה שלי….כל פעם בוחר לי אחד הכרכים, והיכן שאני פותח, הרי שחידוש עבורי בכל אופן מונח לפני…ושוב אני מתפעל מסבלנותו, בקיאותו, ורצונו העז להשביע את סקרנותו של השואל, בין אם הוא איש מן השורה או סתם שאלה שהופנתה אליו על ידי אדם מהשורה….ספרים אלה הם נכס לעם ישראל בכלל ולעדה המרוקאית בפרט…..דרך אותן תשובות אנו למדים פרק חשוב על היסטוריה של עיר הולדתו, מכנאס, תיאוריו את בתי הכנסת, הם מם התיאורים המדוייקים והמהממים ביותר.

אין כמעט נושא שלא נדון בשלושת הכרכים האלו……

נחלת אבות…כוללים בו עניינים רבים בשטח האגדה, המוסר וסיפורי מעשיות מקוריים מתוך כתבי יד 

נחש ירחים

בגדי ישע

מים חיים….שני חלקים

ויזכור יוסף

נחלת יוסף

הגאון יוסף משאש ז"ל נפטר ביום ב שבט תשל"ד -1974 והשאיר אחריו ברכה…הרבה ספרים מאירים כספירים…

זכותו תגן על כל עם ישראל……

Juifs au Maroc et leurs Mellahs-David Corcos

 

Les juifs au Maroc et leurs Mellahs – David Corcos

Les quartiers speciaux ou etaient relegues les juifs n'ont d'abord existe qu'en Europe. Leur etablissement fut sanctionne par une loi canonique du Troisieme concile de Latran en 1179.

Les premiers "Toujar as-Soultan" de Mogador ne decurcnt point Mohammed ben Abdallah, ils lui rendirent les services qu'il en attendait. Fait exceptionnel, le sultan, sur avis favorable des Oulemas, autorisa, en 1766 l,exportation des cerealcs au profit dc Mogador. Il prit aussi des mesures pour forcer les navires venant au Maroc de se ravitailler dans le nouveau port. Mais l'activite dc cc dernier ne s'explique reellement que par le dynamisme et les relations internationales des negociants de la ville. Bien que les droits de douancs fussent moindres a Mogador que partout ailleurs, ils atteignirent, en 1768

 150.000 piastres contre 60.000  piastres a Larache et seulement 20.000  piastres a Rabat-Sale et Safi ensemble  . Cette grande prosperite attira de nouvcaux marchands europeens donl quelques uns etaient juifs commc les de Lara d'Amstcrdam cl les Akrick de  Livourne. La communaute d'Algcr envoya egalcmcnt ses represenlants, les Cohen- Solal, les Busnach. II en vint et encore, egalemcnt de Tetuan, Marrakcch et Safi. Cette derniere ville se vida litteralement de ses meilleurs elements au profit de l'Europe, et surtout de Mogador, et ne conserva qu'une communaute evaluee, vers 1785 a 500  ames a peine.

Parmi les nouveaux-venus a Mogador, quelques-uns devaient devenir a leur tour des "Toujar as-Soultan" et occuper une grande place dans la cite. En s'expatriant, ils retrouverent de hautes positions dans les communautes de l'Europe, particulierement a Londres. Quelques-uns devaient jouer un role economique, politique et diplomatique d'unc certaine importance. Parmi ces families, il faut mentionner Abraham Cohen ben Macnin, ses deux fils, Mesod et Meir, et ses deux gendres Mesod ben Abraham Sebag et Jacob ben Abraham Pinto. Ils venaient de Marrakech. Les Hadida et les Israel vinrent de Tetuan, les Merran de Safi et Hai'm ben Jacob Guedalla d'Agadir. Ce dernier devait ainsi prevenir la catastrophe qui allait s'abattre sur sa ville natale.

Macnin ( = Maknine=rouge-gorge, oisillon femelle) est un tres vieux prקnom de femme chez les Juifs du Maroc (voir la liste de ces prenoms feminins chez R. Abraham Coriat, op. cit. f° 54a) inusite depuis longtemps. Ce n'est pas ici le lieu pour examiner a fond l'habitude qui existait chez certains Juifs du Nord de l'Afrique soit de se rattacher a une ancetre lointaine en portant son prenom comme nom de famille (exemplcs: Ohana — O et Ou signifient ben. fils de, dans plusieurs dialectes berberes; Ohana=fils de Hanna—, Ben-Malca, Ben-Chouchana, Ben-Nouna, Ben-Tata qui se seraient appeles, mais avant le XVI־ siecle, Sultan), soit d'ajouter ce prenom a leur propre nom de famille, generalement Cohen ou Levy (par ex. Ben- Rica, Ben-Fhima, Ben-Maliha). La filiation uterine, la designation de l'enfant par le prenom de sa mere a existe dans les Oasis sahariennes, le Draa, le Tafilalet, le Touat ou les Juifs avaient ete tres nombreux. Elle existe encore chez quelques hararin habitants de ces oasis et chez une partie des Touaregs.

En 1773 , Agadir qui resistait encore a la pression du souverain et ou se maintenaient malgre lui d'importants marchands chretiens et juifs comme les Zagury, Abenhacock, Abcccassls et Lealtad, fut puissantment attaquee  par une armee venue de Marrakech. I.a ville ne put resister, ses fortifications furent detruites. I.e sultan n'accorda qu'un temps tres court a  ses habitants pour ramasser ce qu'ils possedaient el leur ordonna de se transporter a Mogador ou un quartier, derb ahl- Agadir, leur fut attribue״".

   Les Sebag et les Pinto jouissaient du prestige que leur conferaient la piete et le savoir, joints a la fortune de leurs aieux. Salomon Sebag de Meknes etait, au XVIII0 siccle, un des hommes les plus fortunes du Maroc. Genereux et savant, le poete David ben Aaron ben Hassine תהלה לדוד, Amsterdam 1807 cet ouvrage avait ete d ailleurs publie grace a Judah ben Ha'im Guedalla, Meir Cohen ben Macnin et Salomon ben Mesod Sebag, l'ancetre des Sebag-Montefiore) lui dedia plusieurs poemes. A Marrakech, les Sebag comme les Pinto avaient ete parmi les dirigeants spirituels de cette grande communaute oil leurs families etaient unanimement respectees. Cf. J. Benai'm, מלכי רבנן, Jerusalem 1931, passim: A. Belaish Livourne 1846,.

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

 

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה זצוק"ל

קהלת צפרו

כאשר גמל ה׳ עלי לטובה, והוצאתי לאורשדרים עולם כל צפוני טמוני הקהלה הקדושה קהלת צפרו בארבעה כרכים, תלי״ת, כעת עוד זכני השם לכרך החמישי, בו מופיעים כל או רוב השדרי׳ם שעברו בקהלה זו, הרבה עמל עבר עלי עד שהצלחתי ברוב או במעט לערוך לפני צעירי הצאן בנים ובני בנים של אותה קהלה קדושה וטהורה, שיירי דרכי אבותיהם ואבות אבותיהם, לקדושים אשר בארץ המה ולהשלמת המשימה הקדושה הזאת ראיתי לערוך לפני הקוראים בקצרה את דרכי גביית הקופות, ואכסניית השדרי׳ם בתוך הקהלה.

ק״ק ספרו די פאס תקצ״ד

בצירוף קבה׳ ושכינתיה בצירוף קב״ה ושבינתיה בצירוף מלכותא     קדישא אדונינו המלך דוד ושלמה בנו וכל

מלכי בית דוד ובצירוף כל הנביאים משא גיא חזיון ירושלים עיה״ק. בצירוף סנהדרין גדולה כי מציון תצא תורה ובצירוף בל התנאים והאמוראים שעמדו מימיהם עד סוף חתימת התלמוד ירושלמי שחבר ר' יוחנן ומימות רב תלמיד ובינו הקדוש עד סוף רבינא ורב אשי ואחריהם בל ישרי לב רבנן סבוראי והגאונים עד הרי״ף והרמב״ם ובכח המסור בידינו מרבן של ישראל הרמב״ן נחמני אשר יסד עוז בציון משכן חביון מגדל ואפריון והוא היה ראשון לציון לקומם ולרומם דגלה ולקבוע ישיבות בתורה ובתי כנסיות מגדל עז תלפיות תל שהכל פונים בו הנה זה עומד אחר כתלנו מעולם לא חתה שכינה מכותל מערבי. גוזרני שבכל ר"ח יעמדו גבאים לגבות בבתי בנסיות ובבתים ובחצירות מכל איש ואשה אשר ידבנו לבו וביום חתונתו וביום שמחת לבו כשיולד לו בן זכר או כשיקח אשה ובר"ח אדר משמיעין על השקלים וביום פורים טאס״א (צלחת קטנה) לשם רחל אמנו ואמה של מלכות ולשם התנא הקדוש משיירי כנסת הגדולה שמעון הצדיק זיע״א עוד בה יזכור כל אחד חרבנה של ירושלים איש במתנת ידו וימסרם ביד הגבאים אשר יראו בעיני כבוד חכמי ורבני ודייני וגביר העיר ואחד מהם בעל אבסנייא ש״ת הגביר החי הנעלה במדדי ואת אשר יראה בעיניהם להעמיד גבאים בבתי בנסיות והם ימסרו ביד הנז' וכל העובר על דברנו אלה לא מלבד שדבריו בטלים ומבוטלים והרי הם כחרס הנשבר שאין בו ממש, אלא שאץ רוח חכמים נוחה הימנו וכל השומע לדברי חכמים כל ברכות התורה יחולו על ראשו ויוכה לראות בנחמת ציון ובבנין חרבות ירושלים ובא לציון גואל וכן יהי רצון ונאמר אמן

החותם פה באחת מערי המערב אשר לא תזכר עוד בסוף ניסן וימינך תסע״דני

החותם יהודה זרחיה אזולאי

בכתב יד רבי יהודה אלבז ז"ל

ידידינו החכם השלם הדיין המצויין הרב הכולל חן ערכו מי ימלל שד"ר יפרח בשושנה כמוה״ר יאודה זרחיה אזולאי נרו׳ יאיר רב נהוראי כי״ר

שלם טב לרב טב דכן רב מודיע לבינה על אודות ובשביל ר׳ יעקב אתורגימאן4 מעולם לא עלה דעתינו לעשות שום נדבה ולא פסקנו עמו שום פסקא אפילו מ׳ פש'ן והלך מאתנו בידים רקניות בבואו למח״ז לא הטנו אזן למיליו ומעולם לא עלה על דעתינו לעשות לו שום נדבה. וכה היו דברינו אליו אם תרצה לקחת נדבה כאחד מן הת״ח הנצרכים הנה מה טוב, ואם לאו לא תקח מאומה ובן עלתה לו שהלך בידים רקניות ריקם ריקם לגזרה שוה.

ובעת ההיא נמנו וגמרו יחידי קהלנו וקבל עליהם ועל זרעם באלה ובשבועה שמהיום ההוא והלאה לדורותם לא יעשו שום נדבה לשום שליח עד שיעשה נדבה בעיר פאם יע״א שאנו נגררים אחריהם אי לזאת כשיעשה מעכ״ת נדבה בעיר פאם יעא׳ בא יבוא ברינה למח״ז ומה שקצבו מהשי יקבל כתר בשמחה יה״ר שיהיה עת רצון וטובה וברכה בעולם כי״ר וריש

[1]    ראה יערי שא״י עמ. 715 אגרת משם רבי רפאל הלוי בשנת תקצ״ד שרבי יעקב אתורג׳מן עבר בהרבה ערים והטעה אותם וכוי ולוקח מהם נדבה בכח וביד חזקה עד נזיפה וכר מעשים אשר לא יעשו הנ״ל וכו' והפסיד לעיהק׳ תו׳ וכו׳ ע״כ. וראה קונטרים בשם עדות לישראל [שנדפס בסוף ספרי ירושלים הראשונים הוצאת מכון בן צבי] המספר על עלילותיו ועל אביו רבי משה שעלה לארץ ממרוקו. שוב ראיתי בספר תולדות חכמי ירושלים פרומקין ג׳ עמוד 302 שכתב על רבי יעקב הנ״ל ויש לשער שהוא הי׳ איש נכבד מעדת היהודים בני אפריקא וכו׳ אשר נתגרש ע״י רבני ירושלים המוזכר בכתב השטנה בגאזיטו דפרנקפורט בשנת תר׳׳ה. והוא שעמד לצד החכם יוסף שלום פקיד חברון במחלוקתו הגדולה כמוזכר בקונט׳ שבר פושעים. וראה בהרחבה הלאה בשד״ר רבי מרדכי חיים מיוחס. ובשדר׳י טבריה ת״ו רבי רפאל ארזי הכהן.

רבי רפאל אברהם מחלוף חייט

כוללות ירושלים תובב״א שנת תקצו(1836)

שא״י עמי 724. ראה שם נוסח האגרת שיצא גם על שיפוץ חמשה בתי כנסיות.

.1

על השד"ר דידן נשלחה אגרת כוללת לכל ערי המערב ובכלל עיר צפרו . מה שמעניין הוא שנשלחו שני שדר׳ים בשנה אחת מאותה כוללות, – ראה הלאה שד"ר רבי אליהו ישראל

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ינואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר