ארכיון יומי: 7 בינואר 2014


מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"ל

רבי יוסף בן נאיים ארזי הלבנון 944

רבי יוסף נולד באלול תרמ"ב – 1882 בפאס שבמרוקו.

משפחת בן נאיים, משפחה עתיקה ועתירת יחש היא, ומוצאה מספרד, וגדולי ישראל רבים נמנו עליה, בהם הגאון רבי יצחק בן נאיים זצ"ל, מגדולי פאס, שנולד לפני כמאה כחמישים שנה. בנו, הרב הגאון רבי יוסף למדצאן וסף - רבי יוסף בן נאיים תורה מפי חכמי פאס שבמרוקו, ובגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים, כבר עמד בראש ישיבה משלו

מורנו הרב אברהם אביטבול זצ"ל.

מורה צדק ברבאט וחד דעימיה מורנו הרב רבי אהרן אלמליח ז"ל. ובספר הלכתא למשיחא חתומים הקבניםהנזכרים בשניהם בשנת תקצ"ו וראיתיו חותם בפסק דין אחד משנת צדק"ת פ"ק.

עוד ראיתי שטר מכר שנתחייב בו הרב הנזכר שמנו שנת תקצ"ה ובספר שופרא דיעקב חלק ח"ם סימן ט' יש שם פסק דין מהרב הנזכר ומוהר"ר אלישע בירדוגו ומוהר"ר אהרן אלמאליח ז"ל, עור ראיתי פסק דין ממנו שבא בהסכמה עם רבני המערב בשנת תקצ"ב.

מורנו הרב אברהם אדרוטאל זצ"ל

בן רבי שלמה אחד מרבני פאס והוא נתבש"מ לפני  שנת ש"ה והיו ימי חייו בערך ששים שנה פחות או יותר, והוא חיבר תשלום ספר הקבלה מהרבא"ד, והא סיפר בספרו הנזכר כשבאו המגורשים לפאס הוא היה בן עשר שנים, והוא למד לפני רבי יעקב לואלי זצ"ל אחד ממגרושי פורטוגאל.

מורנו הרב אברהם אביטבול זצ"ל מעיר מטאגרה

מצאתי פסק דין אחד למורנו הרב יוסף שמואל אבן דנאן זצ"ל בעניין נקיבת טרפס הכבד אי במקום הלבן או במקום האדום, ובתוך הפסק כתב ואף החכם כבוד הרב אברהם אביטבול נ"ע מעיר מטאגרה חיע"א כתב אלינו על ככה בשנים קדמוניות וזמו הפסק דין בשנת אושיב"ך פ"ק, עוד שם בפסק נזכר כתוב שכתב אליו גם בחכם כבוד הרב אברהם ז"ל מעיר רלקצאק אלכביר יע"א.

מורנו הרב אברהם בנבשתי ז"ל

בר יצחק מרבני מראקס ראיתיו חותם בפסק דין אחד עם כמה רבנים בשנת תצ"ב פ"ק – 1732

כבוד הרב רבי אברהם אדארוקי ז"

אחד משוחטי מתא פאס ויש בידי פסק דין כתב יד בדיני טריפות שחתום בו הרב הנזכר וכבוד מורנו הרב יוסף אלחראר ז"ל, ובספר מראה עיניים כתב יד למורנו הרב אליעזר בהלול ז"ל כתב כמה חידושים משם החכם הנזכר.

מורנו הרב אברהם אצבאן ז"ל

בר יצחק מחכמי מקנאס חי במאה החמישית וששית והיה חכם גדול בתורה, ולא הוברר לי אם השאיר אחריו איזה חיבור, והוא אביו של מורנו הרב יצחק אצבאן הנזכר באות יו"ד והיה חתום באגרת נחטמים שנשלחה על פטירת מהרי"ט בשנת תקל"א – 1871.

ובספר נר המערב כתב עליו שבילקוטי חידושים כתב יד מועתקים הרבה פירושי פסוקים ומאמארים שבסופם כתוב מכתב יד החכם כבוד מורנו הרב אברהם אמ=צבאן זלה"ה, מוכח שחיבר ספר דרשות, וראיתי מכתב השלוח אליו תארוהו שרגא דנהורא חסיד ועניו החכם החשוב והכולל המקובל כבוד מורנו הרב אברהם. 

המשך……

ממזרח שמש עד מבואו – א. בשן-זיקתם של יהודי המגרב לארץ ישראל והתקווה המשיחית בכתבי הנוצרים בין המאות הי"ז – כ

ממזרח שמש עד מבואו – אליעזר בשן.

3 – זיקתם של יהודי המגרב לארץ ישראל והתקווה המשיחית בכתבי הנוצרים בין המאות הי"ז – כ

זיקתם הנפשית של יהודי צפון אפריקה לארץ ישראל, קשריהם עם הארץ ותקוותם לגאולה במשך כל הדורות, הן מן המפורסמוממזרח שמש עד מבואות. מקורות רבים מעידים על כך בספרותנו. זיקה זו יונקת מרגשות דתיים עמוקים, והיא נשענת על מסורת דתית על ענפיה השונים, זו המשותפת לכל העם, והאופיינית לתפוצות ישראל בצפון אפריקה.

במאמר זה אנו באים לתאר ידיעות על נושא זה בספרותם של נוצרים כותבי רשומות, ושל תיירים אירופיים שביקרו בארצות המגרב ונפגשו עם היהודים, או כתבו עליהם מפי השמועה. אלה מתארים בין השאר את ההיבטים השונים של נושא זה.

המוצא הקדום של היהודים מארץ ישראל, הזמן והדרך שבהם הגיעו למגרב, תקוותם המשיחית ואמונתם בשיבה לארץ האבות, הקשר והאהבה לארץ, המתבטאים בהערצת שלוחי ארץ ישראל, וכל אדם הבא משם, וכוונתם לתרום, וכן על עולים אליה למרות קשיי הדרך.

יש הכותבים בצורה אוהדת, תוך ניסיון להסביר את התופעה. המתפעלים מן החיוניות של היהודים, שלמרות ריחוק המקום והזמן אינם שוכחים את ארץ מולדתם, ומצפים לחזור אליה.

אחרים רואים תקווה זו כחלק מן האמונות העממיות הטפלות שהיהודים מצטיינים בהן, והנוצרים מלגלגים עליהן, משום שאמונה זו עומדת בסתירה לזו של הנוצרים שישו הוא המשיח, שכבר התגלה. .

קיים קשר סיבתי בים קביעת הזמן והנסיבות לבואם של יהודי המגרב למקומות מגוריהם, ובין זיקתם וגעגועיהם על ארץ ישראל. לפי התיאורים במקורות הנוצריים, כפי שמסרו להם בוודאי היהודים, אלה היושבים בין קירינאיקה למרוקו באו לשם בעקבות חורבנות וגירושים החל מימי בית ראשון, כיבוש ירושלים על ידי טיטוס והחורבנות שלאחר מכן.

אף גלי ההתיישבות המאוחרים יותר הגיעו למגרב כתוצאה מגירושים, המזכירים ליהודי את עובדת היותו עקור ממולדתו. אין לו מנוח בשום מקום, וישיבתו עראית עד שיחזור לארצו.

גורם נוסף שהזין את השאיפה לציון היא ההשפלה וההפליה, מנת חלקם של היהודים תחת שלטון המוסלמים במגרב, בהתאם ל " תנאי עומר ". במקומות ובזמנים בהם הקפידו על השפלתם וביצועה בחומרה, היו הכיסופים לגאולה חזקים יותר.

תנאים אלה הזכירו ליהודי בכל עת שהוא זר, וכי מקומו הטבעי הוא במזרח. אין להתעלם מן המצב הכלכלי. מלחמת קיום קשה ומחסור יצרו אצל הנוגעים בדבר רקע נפשי עמוק יותר לתקוות משיחיות, שהיינו לשיבה לארצם, בה יחיו חיי שפע וחירות.

מעבר לתודעה הדתית הבסיסית, יש אפוא להוסיף מרכיבים אלה שטיפחו את הזיקה לארץ ואת התקווה לגאולה.

1 – מוצאם מארץ ישראל ; זכרון החורבן וההכרה שמציאותם במגרב היא תוצאת גירוש ;

2 – תנאי ההשפלה.

3 – רמת חיים נמוכה וקשיים כלכליים.

יש לציין כי היהודים שחיו בין שבטי הברברים בהרי האטלס, ואשר זכו לחירות יחסית לעומת אחיהם שבערי המגרב, היו חוגרי חרב ויוצאים למלחמה, ולפי מסורתם באו לשם עוד לפני גלות בבל.

מתוך ויקיפדיה.

האימפריה הבבלית, תחת שליטתו של נבוכדנצר השני, כבשה את ממלכת יהודה בין השנים 597 ל-586 לפנה"ס. מלך יהודה, צדקיהו (אחרון המלכים), אולץ לצפות בשחיטת בניו, ולאחר מכן נוקרו עיניו והוא הוגלה לבבל (מלכים ב' כה). יחד עם צדקיהו גורשה גם האוכלוסייה מן המעמד הבינוני ומעלה לבבל, כשביהודה נותרה רק דלת העם. גלות זו קרויה גלות בבל. גלות בבל חולקה לשני חלקים:

  • החלק הראשון, שכונה "גלות יהויכין", ובו הוגלו כ-10,000 איש בלבד: המלך, מקורביו, הסריס, אנשי צבא, שומרי הסף של בית המקדש וכל מי שהיה לו קשר לבית המקדש, וסופר העם
  • החלק השני, שבו הוגלו תושבי יהודה שהיו מן המעמד הבינוני ומעלה. חלק זה נועד להשלים את החלק הראשון, ואחריו נותרו ביהודה רק "דלת העם"

יהודי בבל לא איבדו את זיקתם לירושלים (כפי שנראה למשל בתהילים קל"ז), והאמונה בגאולה לא אבדה. מספר עשורים לאחר מכן, בשנת 538 לפנה"ס, הורשו יהודי בבל לחזור לישראל, וזאת הודות להצהרת כורש (שליט האימפריה הפרסית, שכבשה את האזור), שהעניקה ליהודים את הזכות לעבוד את אלוהיהם בירושלים, במעין אוטונומיה (ראו שיבת ציון). עם זאת, חלק גדול מהיהודים החליטו להישאר בבבל מסיבות כלכליות.

לגלות בבל השפעות אחדות על התרבות היהודית:

  • שמות החודשים בלוח העברי מקורם בגלות בבל.
  • החל שימוש נרחב בשפה הארמית, כפי שניכר בספרי התנ"ך שנכתבו לאחר גלות בבל, עזרא, נחמיה ודניאל – עד כאן מתוך ויקיפדיה.

אין הם פליטי חורבן מארץ ישראל, אך גם להם מסורת הקשורה עם בואם מארץ ישראל, והדברים מוזכרים בספרי מסעות של נוצרים שבעקרו במגרב. 

Histoire des juifs de Safi-B. Kredya

PAGES DE L'HISTOIRE DES JUIFS DE SAFI 

L'histoire des juifs de Safi (Maroc) est aussi ancienne que la ville elle-même. Malheureusement, peu d'écrits lui ont été consacrés. Brahim Kredya, historien amoureux passionné pour sa ville, tente de relancer la recherche dans ce domaine. Il ne cesse de piocher dans les rares manuscrits disponibles et incite les chercheurs à suivre son exemple

 Le roi du Portugal, Emmanuel, consentit aux juifs de Safi d'origine iberique de ne pas les obliger a se faire chretiens, et dans le cas ou leurs agissements meriteraient leur expulsion, il leur accordait un delai de deux ans durant lesquels ils pouvaient emporter ce qu'il voulaient de leurs biens et de leur argent. II leur reconnut egalement beaucoup de leurs droits religieux et juridiques et les obligea a payer une taxe dont le montant etait precisement fixe. Cette toleranee religieuse fut sans doute dictee par deux considerations : la premiere consistait a gagner la confiance de ces juifs pour faire profiter les occupants de leurs connaissances et de leur habilete dans le commerce, les finances et le renseignement ; la seconde residait dans le renoncement du Portugal a chasser les juifs hors de leur pays, apres qu'il eut constate l'enormite des pertes economiques qui suivirent sa blamable politique de haine. Le gouvernement leur promit aussi de ne plus controler leurs pratiques religieuses. 

3.- La collaboration des juifs avec les Portugais leur assurait des interets et des avantages. Parmi les faveurs que la famille Ben Zmirro recueillit aupres des Portugais, on notera :

  1. L'exclusivite de la production et de la vente de grandes quantites de tissages en laine (vetements, hai'ks, couvertures et burnous…) pour le roi du Portugal et pour les commcrgants portugais.
  2. La mainmise sur la vente de l'indigo servant a teindre les tissus, apres avoir obtenu l'accord du roi portugais pour le commercialiser, non seulement dans les Doukkala, mais dans le Maroc entier. En cette epoque, l'indigo representait une marchandise precieuse, a tel point que le roi l'utilisait parfois en guise de salaire pour ses soldats et ses fonctionnaires.

La charge donnee a cette famille pour  " recolter les impdts a Safi "  et le privilege accorde de recouvrer les droits des douanes au port de Safi, avec des associes portugais contre le versement d'un bail fixe en 1520 a 165.000 rials.

ארבעים שנות יישוב-בעזה.ד.אלקיים

40 שנות ישוב יהודי בעזה – באר שבע והקמת חוות רוחמה

מרדכי אלקיים

ייחודו של הספר הזה בראשוניותו. זהו ספר ראשון על ההתיישבות היהודית בעזה ב – 1885,היינו לפני יותר מ-100 שנים. הספר מתאר את הלבטים, הקשיים, האכזבות וההצלחות של המתיישבים הצעירים, בני העלייה הראשונה, חסידיהם של מבשרי הציונות המדינית, אשר יצאו בשליחות הנהגת ״חובבי-ציון״, אברהם מויאל (יו״ר), אליעזר רוקח וק. ג. ויסוצקי, להקים ישובים יהודיים נוספים בערים הערביות עזה, שכם ולוד, לקלוט בהן עולים יהודים, עירוניים, מברית-המועצות, ולשמש להם לפה במגעיהם עם הערבים ועם השלטונות התורכיים. צעירי קהילת יפו, שהיו הציונים היחידים בארץ ששלטו בשפה הערבית, יצאו אז להקים ישוב יהודי עירוני בעזה.

הספר מתאר את החיים בעזה בימים ההם, את ההווי המקומי ואת הדמויות הססגוניות, הערביות והיהודיות, בעיות פרנסה, מסחר ותעשיה, מקצועות ותעסוקה, היחסים בין יהודים לערבים ועוד. הספר מתאר גם את ההתיישבות היהודית במדבר באר-שבע, את הקמת העיר באר-שבע(1900) והקמת חוות רוחמה, הישוב החקלאי הראשון בנגב(1912), את חיי הבדואים במדבר, השייח׳ים וסיפוריהם המרתקים, את מנהיגי הישוב היהודי, את הצבא התורכי ה׳ימתנחל״ ברוחמה, המשמשת גם מרכז צבאי לאנשי ניל"י, העוסקים שם בריגול. לאורך כל הספר בולט המאבק המר והעקבי להיאחזות ולהישרדות.

המחבר, מרדכי אלקיים, הוא יליד עזה (1910), שהקדיש את כל חייו ל״הגנה״, לצבא ולמדינה שבדרך, והיה אחד המפקדים הבכירים ב״הגנה״, בנוטרות ובצה״ל. כאדם המעורה בחיי הערבים בארץ שימש מפקד ה״הגנה״ בנגב, סגן מושל צבאי ברצועת עזה(1956) ומושל יריחו(1976). שימש חבר בעיריות רמלה ובאר-שבע והיה ממקימי עיירות הפיתוח בארצנו. יקיר נתניה, יקיר הועד-הפועל הציוני.

קבר שמשון בכניסה לעזה

משפחת אברהם חיים שלוש

צוענים בשוק עזה

תאג'ר אל סולטאן- מיכאל אביטבול

تاجر السلطان

نخبة الاقتصادية اليهودية في المغرب

תאג'אר אל-סולטאן – עילית כלכלית יהודית במרוקו – מיכאל אביטבול

לעומת הסדרות האחרות של המפעל, הסדרה הנוכחית אליה משתייך כרך זה של אוריינס יודאיקוס מצטיינת בשפע רב של מקורות המתעדים באופן מפורט ועדכני כל תחום, כל נושא וכמעט כל היבט מחיי היהודים בארצות האסלאם במאות התשע עשרה והעשרים.

בעקבות החדירה האירופית לתוך המזרח התיכון וצפון אפריקה נחשפו מרבית היישובים בהם התגוררו יהודים להתעניינותם של מוסדות יהודיים בעולם ולסקרנותם של נוסעים, רופאים מיסיונרים, קונסולים ונציגי שלטון אירופיים אחרים ששיגרו לממשלותיהם דוחות ותזכירים מפורטים על רודות מצב היהודים בארצות האסלאם. 

מכתב מספר 9

אל טייב אל –ימאני מבקש מיעקב קורקוס לרכוש עבור המלך אמבטיה באירופה.

25.10.1857

الحمد للاه وحده

ولا حول ولا قوة الا بالله العلي العظيم

الطيب بن اليماني

1 ـ صاحبنا التاجر يعقوب قرقوز اما بعد فاعلم اناٌ دفعنا تفصيلتين مما

2 ـ اهديتم لسيدنا لحيم ابن عمل ليوجهما لك وقد تكلمت معه بما يكتب لك به

3 ـ في شأنهما وقد كنت كتبت لك على مغطس لسيدنا فلم ياتنا جواب من

4 ـ عندك وما دريت هل وصلك الكتاب او لا فان وصلك بذلك واكتب

5 ـ عليه لبرٌ النصار وان لم يصلك بها انا اعلمتك وعجل به ولا بد ولا بد

6 ـ والتمام في 6 ربيع عام 1274

الحمد للاه وحده

השבח לאל לבדו

ولا حول ولا قوة الا بالله العلي العظيم

אין חיל ואין כוח אלא באלוהים

الطيب بن اليماني

אלטייב בן אל-ימאני

1 ـ صاحبنا التاجر يعقوب قرقوز اما بعد فاعلم اناٌ دفعنا تفصيلتين مما

אל חברנו הסוחר יעקב קורקוס, לעצם העניין ף דע לך שמסרנו שתי גלימות בדים מאלו

2 ـ اهديتم لسيدنا لحيم ابن عمل ليوجهما لك وقد تكلمت معه بما يكتب لك به

שנתת כשי לאדוננו, לחיים בן דודך ( 2 ) כדי שישלח לך אותם וכבר סיכמתי איתו מה יכתוב לך

2 – חיים בן יעקב קורקוס, אחיו של שלמה קורקוס. היה נציג משפחת קורקוס במראכש, שם נפטר ב – 1881, כשהוא משאיר אחריו את בנו יהושע שהגיע לפרסום רב תחת הפרוטקטוראט הצרפתי על מרוקו

3 ـ في شأنهما وقد كنت كتبت لك على مغطس لسيدنا فلم ياتنا جواب من

בעניינם. כמו כן, כתבתי לך על האמבטיה עבור אדוננו אך, תשובה ממך טרם הגיעה

4 ـ عندك وما دريت هل وصلك الكتاب او لا فان وصلك بذلك واكتب

ואינני יודע אם המכתב הגיע אליך או לא ( 3 ). אם אכן הגיע, כתוב על כך – והזמן את האמבטיה

3 – ה " תלאג,אר " דאגו לצרכיו הפרטיים של המלך ובתור שכאלה שימשו אנשי קניות של בית המלוכה

5 ـ عليه لبرٌ النصار وان لم يصلك بها انا اعلمتك وعجل به ولا بد ولا بد

מארץ הנוצרים ( 4 ). אם לא, הנה הודעתיך בזאת. הזדרז נא. זו פקודה

4 – הכוונה, כמובן, לאירופה.

6 ـ والتمام في 6 ربيع عام 1274

סוף. 6 לרביע הנבואי שנת 1274

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ינואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר