ארכיון יומי: 18 בינואר 2014


ממזרח וממערב-כרך ג'-מאמרים שונים-קווים לדמותו של רבי יעקב אבן צור – משה עמאר

ממזרח וממערב כרך שלישי.הרב משה עמאר היו

3 – קווים לדמותו של רבי יעקב אבן צור – משה עמאר

במכנאס התקבל בכבוד, הצטרף לבית הדים עם הרבנים משה בירדוגו ומשה אדהאן, וחתם ראשן על פסקי דין. במכנאס היה ליעב"ץ בית כנסת ששלושה רבעים מהכנסותיו היו שלו. כשעזב את מכנאס השאיר במקומו בבית הכנסת את בנו, רבי רפאל עובד. במכנאס שהה עד שלנת הת"ץ – 1730.

בשנה זו חזר לפאס והמשיך לכהן בדיינות. בתקופה זו נתגלע סכסוך בינו ובין רבי יעקב מלכא. חיכוך זה החריף עם פטירתו של רהאב"ד רבי יהודה בן עטר בשנת התצ"ג.

הרקע להחרפת היחסים בין השניים היה, כנראה, שאלת מילוי מקומו של רבי יהודה בן עטר בתפקיד אב בית הדין, כדבריהם של חכמי פאס בכתב הפולמוס נגד רבי יעקב בן מלכא :

       ואחר עבור כמשלוש חודשים ( מפטירת רבי יהודה ) קבע דרשה בבית הכנסת שלו….ושלח לקרוא לכל גדולי הקהל לשמוע דרשתיו…ברמז שהוא הראש בית הדין ישמרם צורם, הם הזנב ואין לראש ללכת אחרי הזנב.

יש לציין שחכמי פאס עמדו לצידו של היעב"ץ בסכסוך זה. כתוצאה מהחרפת היחסים הוציא היעב"ץ צו מאת השלטונות, האוסר על רבי יעקב בן מלכא לכהן בדיינות בפאס. רבי יעקב בן מלכא נאלץ לעזוב את פאס ולנדוד לתיטואן, שבה התקבל כדיין וכאב בית הדין עד יום מותו.

ברעב של שנת התצ"ח נדד היעב"ץ עד לתיטואן, גם בה ישב בבית דין, יחד עם חכמי העיר, וביניהם רבי יעקב בן מלכא בר פלוגתיה, ואף שם חתם ראשון על פסקי דין. נראה כי היחסים ביניהם השתפרו ברגע שהרקע לסכסוך חוסל.

הודות לכבוש שרחשו ליעב"ץ, נענו לבקשתו והתירו לו לפתוח בית כנסת חדש במקום למרות שהדבר נאסר בתקנות הקהילה. לאחר כשנתיים חזר לפאס, שם המשיך בכהונתו עד יום מותו.

מכל האמור לעיל מצטיירת דמותו של היעב"ץ כאישיות תקיפה הקשה כארז. אולם מתוך עיון בקובץ איגרותיו – הכולל מכתבים רבים לבקשת אחרים, מכתבי בקשה והמלצה לעזרה עבור עניים, יתומים ואלמנות, נשים שבעליהן הרחיקו לנדוד, עזרה לעולים לארץ ישראל, עמידה לימינם של שד"רים וגבאי מוסדות וקהילות, טיפולו האישי בכספי יתומים, מכתבי ניחומים וברכות ועוד – מצטיירת דמותו של מנהיג רחמן רך כקנה, הכואב את כאב שני עמו ואשר ביתו פתוח לרווחה לפני כל קשיי יום.

היעב"ץ עצמו היה מודע לגוונים אלה באישיותו, עמד כמה פעמים על דמותו רבת האנפין ובאחת מאיגרותיו כתב על כך באריכות :

              כתבתי לאיש נגע בכבודי הוא ובניו שחייבתיו בדין ועלה על דעתו שנטרתי איבתו ושלח לשאול מחילה מן הצד. אחרי דרישת שלומו וכו….הנני מגלה דעתי גלוי גמור שאין בלבי שום טנה עליך ולא על בניך…

המשך….

الجهاد وكراهية اليهود-ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.

ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.אמין אל חוסייני

על שורשיה הנאציים של מתקפת 11 בספטמבר.

אירועי 11 בספטמבר 2001 התקבלו בעולם בדרכים שונות ומנוגדות. נוסף על ההלם שזורע הטרור, הלכה והתבססה פרשנות הרואה בכל אירוע " אנטי אימפריאליסטי, שבו עומדת ארצות הברית המרושעת מן העבר האחד, ומולה ניצבת פעולת התנגדות מובֶנת, גם אם מוטעית, של חלשים. 

ארץ מקלט לנאצים

ביום 8 במאי 1945 החל העולם לקבל מושג על הפשעים שנעשו באושוויץ, בטרבלינקה ובשאר מרכזי רצח ההמונים המתועש. קודם לכן דחו רוב היהודים, וכמובן רוב הלא־יהודים, את הציונות וראו בה פתרון שגוי לאנטישמיות; אולם עתה, ולמרבה האסון רק בדיעבד, הוכח שבנסיבות ההיסטוריות הנתונות הציונות היא התשובה ההגיונית היחידה. לא רק ארצות הברית תמכה עתה בהקמת מדינה יהודית; גם שר החוץ הסובייטי דאז, אנדריי גרומיקו, הציג ב־14 במאי 1947 את ״דוקטרינת בלפור״ שלו בנאום בעצרת הכללית של האו״ם. ״ניסיון העבר, בפרט זה של מלחמת העולם השנייה, מלמד ששום מדינה אירופית מערבית אינה מסוגלת לספק לעם היהודי את הכלים הנדרשים להגנה על זכויותיו ועל עצם קיומו מפני תוקפנותם של היטלראים ובני בריתם ו… הדבר] מסביר את שאיפתם של היהודים למדינה משלהם. יהיה זה עוול שלא להתחשב בכך ולהתכהש לזכותו של העם היהודי להגשמת שאיפתו זו. אין כל הצדקה לשלול את הדבר מהעם היהודי, בפרט נוכח מה שעבר עליו במלחמת העולם השנייה״.

בישיבת עצרת האו״ם ב־26 בנובמבר 1947 חלק גרומיקו על העמדה הערבית, שלפיה חלוקת ארץ־ישראל תהיה עוול היסטורי. ״ראייה זו של פני הדברים אינה מתקבלת על הדעת, ולו מפני שככלות הכול העם היהודי שמר על קשר קרוב עם ארץ־ישראל במשך שנים רבות […] לא אטעה אם אזכיר למאזיני, שוב שבמלחמה שיזמה גרמניה ההיטלראית היהודים, כעם, סבלו יותר מכל עם אחר״.

וכיצד הגיבו מצרים ויתר העולם הערבי לסבלו של העם היהודי? איזה גורל ציפה עתה למופתי של ירושלים, שהיה לא רק מנהיגם הבכיר של ערביי ארץ־ישראל אלא גם בן בריתם החרוץ ביותר של הנאצים בעולם המוסלמי?

המופתי עזב את ברלין רק בימי התפוררותו הסופית של המשטר. באפריל 1945 הוא עוד קיבל 50,000 מארק ממשרד החוץ הנאצי. בריחתו לשווייצריה הובילה להסגרתו לצרפת. שם הוא התגורר עד 1946 בווילה לח­רוז שבפרבר הפריזאי לובסיין, כשלרשותו נהג, שני שומרי ראש ומזכירה.

יוגוסלביה כללה את המופתי ברשימת פושעי המלחמה שלה, כיוון שכמארגן הדיוויזיה המוסלמית של האס־אס בבוסניה־הרצגובינה היה המופתי אחראי לרצח אלפי סרבים וקרואטים. גם בריטניה ביקשה מממשלת צרפת, במידה מפתיעה של חוסר התלהבות, למסור את אל־חוסייני לידיה. האחים המוסלמים, שראו במופתי את נציגם היחיד בארץ־ישראל, שלחו בעקבות זאת מברק לשגריר בריטניה בקהיר, והפצירו בו לשמור על אל־חוסייני מכל רע. פריז סירבה להיענות לבקשות ההסגרה, והחלטתה זו זכתה להד רב במזרח: שגריר צרפת בקהיר קיבל כמה וכמה משלחות שביקשו להודות על כך לממשלת צרפת.

כשארצות הברית הביעה תמיכה בבקשתה של בריטניה להעמיד את אל־חוסייני לדין, שלח חסן אל־בנא מזכר מחאה למיופה הכוח האמריקני, שבו נכתב: ״אנו, בשם האחים המוסלמים וכל הערבים והמוסלמים, מבקשים להזהיר את ממשלתך שלא להמשיך במדיניות ציונית בלתי צודקת זו. […] אנו מבקשים גם שתאשר בפני ממשלתך את דבר מוכנותנו להקריב עצמנו לצורך הצלת אנשינו, בכל עת שהדבר יהיה נחוץ״. לאחר שהליגה הערבית אימצה

את עמדת האחים, ויתרו בריטניה, צרפת וארצות הברית על כוונתן להעמיד את אל־חוסייני לדין. איש לא רצה להסתבך עם העולם הערבי. בסופו של דבר, גם יוגוסלביה ויתרה.

לבסוף עזב המופתי את צרפת בזהות שאולה. ביום 10 ביוני 1946, כשכותרות עיתוני העולם בישרו על ״בריחת״ המופתי מצרפת, ״השכונות הערביות של ירושלים וכל העיירות והכפרים הערביים הוצפו בפרחים ובדגלים, ותמונת דיוקנו של האיש הדגול נראתה בכל מקום״. פארוק מלך מצרים העניק למופתי מקלט ב־19 בינואר. ממשלת מצרים השיבה ריקם בקשת הסגרה בריטית, והסבירה שאסרה על המופתי לקיים פעילות פוליטית. אולם למופתי לא היה שמץ של כוונה להגביל את עצמו. כאילו לא לכלך מעולם את ידיו בברלין, הוא הקים מחדש, כיושב ראש הוועד הערבי העליון בארץ־ישראל, את תנועת הנוער הצבאית־למחצה ״אל־פותווה״, ונועד עם הנהגת הליגה הערבית כדי להבטיח את דחייתה המוחלטת והסופית לכל תכנית חלוקה של ארץ־ישראל.

ממזרח וממערב-כרך ד'- מאמרים שונים

ממזרח וממערב כרך רביעי

קובץ מחקרים בתולדות היהודים במזרח ובמגרב

בעריכת

שמעון שורצפוקס

הוצאת אוניברסיטת בר-אילןרמת גם – תשמ"ד

ארמית ועברית בשירת רבי דוד בו אהרן חסין – אפרים חזן.

פיוט מספר 4אפרים חזן

78 – אסדר תושבחתא

שירים לחג הסוכות על הלכות סוכה ועל ארבעה מינים שבלולב. וזה יצא ראשונה על שבעה אושפזין קדישין סימן אני דוד בן אהרן חזק נר"ו

אסדר תשבחתא / במלין ורחשין

ליקר אבהתא / אשפזין קדישין

 

אסדר תושבחתא – אערוך שבחים

במלין ורחשין – במלים ובקולות לפי שהפיוט נועד להיות מושר בסוכה

ליקר אבהתא – לכבוד האבות, הפוקדים את הסוכה והם האושפזין הקדישין על פי הזוהר

 

אשפזין קדישין / אילנין תקיפין

קימין דעלמא / אחידי שיפין

ומארי דגדפין / עלינא  מכסין

 

אושפזין קדישין – האורחים הקדושים

אילנין תקיפין – אילנות חזקין והוא כינוי לאושפזין המגנים על העולם כאילן

קיימין דעלמא – מקיימי העולם, בזכותם העולם קיים

אחידי שייפין – אוחזים חרבות ( להגן על שיראל )

ומארי דגדפין – ובעלי כנפיים – בדמותם של מלאכים

עלינא מכסין – עלינו הם מכסים מגינים

 

 

אשפזין קדישין / נזמן להון השתא

יעלון יתבון ייכלון / נהמא דאוריתא

בהדין מטללתא / יתאמרון חדושין

 

נזמן להון השתא – נזמין אותם עכשיו

יעלון יתבון יכלון – ייכנסו, ישבו יאכלו

נהמא דאורייתא – לחם התורה

בהדין מטללתא – בתוך הסוכה הזאת

יתאמרון חידושין – ייאמרו חידושי תורה

 

אשפזין קדישין / יומין שבעא נינהו

מגנא ומצלא / תהי זכותיהו

באכסניא כלהו / יהון מתכנשין

 

יומין שבעה נינהו – שבעה ימים וכנגדם שבעת האושפזין

מגנא ומצלא – מגינה ומצילה

תהי זכותייהו – תהא זכותם

באכסניא כלהו – זו הסוכה המשמשת מקום אכסניה לאושפזין

יהון מתכנשין – יתכסו

 

אשפזין קדישין / דרועא ימינא

רב חסד"א רב חנ"א / אברהם אבונא

מאריה דרחצנא / ובדיק בנסין

דרועא ימינא – זרוע ימין המסמלת את החסד והוא הכינוי לספירה הרביעית מי' הספירות על פי פתיחת אליהו " חסד דרועא ימנא "

רב חסד"א ורב חנ"א – רב החסד ורב החן הם חידודי לשון לציון מדת החסד של אברהם אבינו. האושפיז של יום א' של סוכות

מאריה דרוחצנא – בעל מידת הביטחון

ובדיק בנסין – ומנוסה בניסיונות על פי אבות ה, ג', בערה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולן.

 

אשפזין קדישין / ותמן ניחא

ליצחק דאעקד / על גבי מדבחא

ואלה על רוחא / רחמוי נפישין

 

ותמן נייחא – ושם מנוחה

ליתחק…מדבחא – ליצחק אבינו, שנעקד על גבי המזבח, והוא האושפיז של היום השני של סוכות

ואלה כל רוחא – ואלהי כל הרוחות

רחמוי נפישין – רחמיו מרובים – ואמר לאברהם " אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה "

 

אשפזין קדישין / דן הדר יתקרי

יעקב שלימא / אחר בתרין סטרי

אתגבר על גברי / ועירין קדישין

 

דין הדר יתקרי – זה ( יעקב ) הדר יתקרא

יעקב שלימא – יעקב השלם – " ויעקב איש תם " והוא האושפיז של יום ג' של סוכות

אחיד בתרין סטרי – אחוז ונתמך בשני הצדדים הם האבות שלפניו אברהם ויצחק

אתגבר….קדישין – גבר ( ניצח ) על אנשים ומלאכים קדושים.

 

אשפזין קדישין / בר-עמרם לויא

משה רבוננה / ריש כל נביאיא

הוא מהימנא רעיא / אוריתא לן אחסן

 

בר…ריבוננא – משה רבינו בן עמרם הלוי, והוא האושפיז של יום רביעי של סוכות

ריש כל נביאייא – משה רבן כל הנביאים

הוא מהימנא רעיא – הוא הרועה המאמן, הביטוי מצוי באיכ"ר פתיחתא, כה ואליו מיוחסים קטעי זוהר הקרויים " רעיא מהימנא "

אורייתא לן אחסין – את התרוה הורישו לנו

 

אשפזין קדישין / אהרן כהנא

במדברא הוה / בזכותיה עננא

ועלי חובנא / קרבנוי מרצין

 

אהרן כהנא – אהרן הכהן, והוא האושפיז של יום חמישי של סוכות

במדברא…עננא – הענן במדבר היה בזכותו

ועלי…מרצין – ועל עוונותינו קרבנותיו מרצין ומכפרין כמתואר בשמות ל, י

 

אשפזין קדישין / חסידא פרישא

יוסף צדיק נטיר / קימא רדישא

כד ערק טש טישא / ואנח לבושין

 

יוסף….קדישא – יוסף הצדיק והוא האושפיז ליום ו' של סוכות

כד ערק – כשברח ( מאשת פוטיפר ) כמתואר בבראשית לט " וינס ויצא החוצה "

טש טישא – כמו טס טיסה

ואנח לבושין – והניח בגדיו אצל אשת פוטיפר " ויעזב בגדו אצלה "

 

אשפזין קדישין / זכאה אחסנתיה

דדוד משיחא / בת שבע אנתתיה

 על כרסי מלכותיה / יתיב ולית אושין

 

זכאה אחסנתיה – אשרי חלקו

דדו משיחא – של דוד המשיח

בת שבע אנתתיה – בת שבע ( היא ) אשתו. זהו אישור לחוקיותה שלבת שבע כאשת דוד,ועל פי סנהדרין קז ע"א " ראויה הייתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית אלא שבאה אליו במכאוב "

על כורסי מלכותיה – על כסא מלכותו

יתיב ולית אוושין – יישב ואין מערער וזו גם הוכחה לחוקיותה של בת שבע כאשתו. שלא נתערערה מלכותו בשל כך

 

אשפזין קדישין / קדם רבון עלמין

יקומון לקבל / רישי שבעין אמין

יתן יטר יטמין / מכל עקתין בישין

 

קדם רבון עלמין – לפני רבון העולמים

יקומון – יעמדו האושפזין להגן על ישראל

לקבל…אומין – כנגד ראשי שבעים אומות, שכנגדן אנו מקריבין שבעים פרים על פי סוכה נה ע"ב " שבעים פרים כנגד מי ? כנגד שבעים אומות.

יתן יטיר יטמין – ישמור ויסתיר אותנו

מכל עקתין בישין – מכל צרות רעות על פי הזוהר שם

 

אשפזין קדישין / נעטר מותבהון

כל יומא ברישא חד מנהון

ולעילא מכלהון / רישא דכל רישין

 

נעטר מותביהון – נעטר ונקשט את מושבם

כל….מנהון – כל יום אחד מהם יהיה בראש

ועילא …רישין – ולמעלה מכולם – יהיה ראש כל הראשים, והוא הקב"ה

 

אשפזין קדישין / רב המנונא סבא

כד עיל לגוה / אמר מלה טבא

עולו לאותבא / אשפזין קדישין

 

רב מהנונא סבא – כמובא בזוהר, להלן

כד עייל לגווה – כאשר היה נכנס לתוך הסוכה

אמר מלא טבא – היה אומר מלה טובה, ומה היה אומר ?

עולו…קדישין – היכנסו לשבת אורחים קדושים על פי הזוהר. הנוסח שם הוא " יתיבו אושפיזין עילאין תיבו תיבו אושפזין מהימנותא תיבו "

 

אשפזין קדישין / וגברין גברין

זכאי חולקנא / דעלו לאתרין

עלן יהון שרין / ברכאן די נפישין עלן

 

וגוברין גברין – ואנשים גיבורים, על פי תרגום אונקלוס לבראשית מט, ה

זכאי חולקנא – אשרי חלקנו

דעלו לאתרין – שנכנסו האושפזין למקומנו ולסוכתנו

עלן יהון שרין – עלינו תהיינה שורות

ברכאן די נפישין – ברכות מרובות

המשך…..

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

ינואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר