1 – להשקפת עולמו ומשנתו של רבי וידאל הצרפתי השני פאס 1545 – 1619 – חיים בנטוב

וידאל

1 – להשקפת עולמו ומשנתו של רבי וידאל הצרפתי השני פאס  1545 – 1619 – חיים בנטוב

במקום אחר הוא מפרש את המדרש ״אמרו לאיתן על מה העולם עומד על חסד משל לכסא של ארבע רגלים״. אחרי שמביא את פירוש הרמב״ם שהעולם הוא האדם, שהוא עולם קטן, אומר: ״עוד צריך שתדע שהאדם שלמותו במדות והוא סור מרע ועשה טוב ב׳ במושכלות והוא נגלה ונסתר והן חלק הנסתר מתמוטט. אמר שהחסד מעמיד זה כי בו ישאר חקוק בשביל ההשגחה והאמונות הנסתרות״. החסד האלוקי נתן לנו אמונות נסתרות, שממלאות את מקום השכלת הנסתרות. שלמות האדם היא אפוא לפיו במידות ובמושכלות גם יחד. גדול המעשה יותר מההשכלה. את זה הוא כותב בפירוש הפסוק ״פדות שלח לעמו״:

שבח המעשה ולא ההשכלה, הראייה כי כשפדה ישראל ממצרים לא צוה להם לזכותם רק ברית מילה כי הוא קדוש, גם עשאנו קדושים במילה, ועוד ראיה כי ראשית חכמה צריכה אל היראה וכיון שהחכמה אינה שוה רק בעבור הירא׳, והיראה מבלי חכמה — תחשב, אם כן נראה שהיראה עיקר. גם במה שאמרו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת זהו כשיראה לחכמה יקדם (לא יראו), אז שבחה עומדת לעד ולא תוסר וישכילו היטב.

ובזה הוא מפרש כנראה את המשך הכתוב ״שכל טוב לכל עושיהם״, כלומר ההשכלה טובה אם עושה גם המעשה הטוב. והוא מפרש את שבחו של השכל:

תהלתו של שכל עומדת לעד וזה בשני אופנים שהדבר בטעמו — יוזכר לעד, לא כן כשהוא בלי טעם, מיד נשכח. או כשהאדם ישכיל כוונת המצַוה הפועל, לפעמים יעשה השליח הפעל באופן יותר נאות ומשובח מאשר צווה, על דדך הדן דין אמת — לאמתו הפרטי, והדן דין תורה לפעמים הוא חרבן ישוב, כי לצורך שעה צריך לצאת חוץ מהדין ״.

המושג ״השכלה״, שבמשנת הרמב״ם נקשרת יותר להכרת וידיעת האלוקות, הופכת גם להשכלת טעמה של מצווה. ודומה כי כך מפרש הוא את המונח ״מושפלות״ בדבריו הבאים על הפסוק ״נשקו בר פן יאנף״ (מזמור ב), שם הוא מביא את המדרש: ״רב ורב אחא רב אמר נשקו ברה של תורה כמש״ה לכו לחמו בלחמי. ר׳ אחא אמר נשקו ברה של תשובה״. ואומר: ״נראה דפליגי בהא: רב ס״ל [סבירא ליה] שהשלימות הוא במושכלות ורב אחא ס״ל במדות ומעשה״. המלה ״מושפלות״ באן היא פירוש ל״ברה של תורה״, ואינה מיוחדת אפוא רק לידיעת ה׳, אלא אף להשכלת והבנת תורתו. וכנראה משום שלא רצה לייחס לרב ״ידיעת המושפלות״ כמטרה, לכן הביא פירוש שני: ״א״נ ס״ל לר׳ אחא דישב ולא עבר, או שב (מן הרע) הוא שלם. ורב סבירא ליה דצריך עכ״ז סוד מרע ועשה טוב [עשה טוב הוא ברה של תורה] (״אוצר נחמד״, דף מג ע״ב).

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

מאי 2015
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר