ארכיון יומי: 9 במאי 2015


השינויים והתמורות שהתחוללו אצל מוחמד במדינה


יהודי מדינה חוששים מהתקרבות מוחמד ליהדות

מוחמד וחסידיו רוצים מאוד להתקרב ליהודים וליהדות, אבל יהודי מדינה מנסים לשכנעם שלא יעשו כן. הוויכוח התחיל כנראה על עניין הטבילה במקווה מים. כדי להבין את הוויכוח נקדים כמה הלכות והנהגות של יהודים בעניין זה. לפני כל תפילה אחרי עשיית הצרכים יש ליטול את הידיים במים; ואם אין מים, מנקים אותן בעפר.

הערת המחבר : ״כל הנפנה ונוטל ידיו… ומתפלל… מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר״ (ברכות טו, א).

 אסור להתפלל במצב של שכרות.

הערת המחבר : ״שיכור אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תועבה״ (עירובין סד א).

 עזרא הסופר תיקן, שמי שניגש לאשה או שניטמא מטעם אחר טובל גופו במים לפני שיתפלל.

הערת המחבר : ״עשרה תקנות תיקן עזרא…ותיקן טבילה לבעלי קריין״ (בבא קמא פב א). חולה לא מחויב לטבול. בתלמוד נקבע שכל הטבילה איננה חיוב אלא רק מנהג טוב (ברכות כב, א).

 כדי להידמות ליהודים מצווה מוחמד אל כל הדברים האלה: ״הוי המאמינים, אל תקרבו לתפילה בעודכם שיכורים, עד אשר תדעו את אשר תגידו, ולא בעודכם טמאים – אלא אם אתם עוברים בדרך – עד אשר תתרחצו. ואם חולים אתם או נוסעים בדרך, או שבים מעשיית הצרכים, או ממגע עם אישה, ואינכם מוצאים לכם מים, בקשו לכם חול נקי, והעבירוהו על פניכם ועל־ידיכם״(ד, מג).

סורה מספר 4 – סוראת הנשים פסוק 43.

يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُواْ لاَ تَقْرَبُواْ الصَّلاَةَ وَأَنتُمْ سُكَارَى حَتَّىَ تَعْلَمُواْ مَا تَقُولُونَ وَلاَ جُنُبًا إِلاَّ عَابِرِي سَبِيلٍ حَتَّىَ تَغْتَسِلُواْ وَإِن كُنتُم مَّرْضَى أَوْ عَلَى سَفَرٍ أَوْ جَاء أَحَدٌ مِّنكُم مِّن الْغَآئِطِ أَوْ لاَمَسْتُمُ النِّسَاء فَلَمْ تَجِدُواْ مَاء فَتَيَمَّمُواْ صَعِيدًا طَيِّبًا فَامْسَحُواْ بِوُجُوهِكُمْ وَأَيْدِيكُمْ إِنَّ اللّهَ كَانَ عَفُوًّا غَفُورًا 43

יהודי מדינה לא רואים בעין יפה שהערבים ינהגו מנהג זה של טבילה. כמה מחסידי מוחמד נענים להם וחדלים להטביל את גופם וליטול את ידיהם במים. מורו של מוחמד כועס עליהם:

״הלוא ראית את אלה אשר קיבלו חלק מן הספר ? כוונת המחבר כאן היא שמדובר שאותם יהודים הדבקים בתורה ואינן מאמינים בברית החדשה –  הם קונים תעייה ורוצים כי תיתעו גם אתם מעל הנתיב. אלוקים מיטיב להכיר את אויביכם״; ״האם צרה עינם באנשים [הערבים] אשר חנן אותם אלוקים?״; ״[דתנו היא] הטבילה אשר לאלוקים, ומי טבילתו נאה משל אלוקים? לו עובדים אנו. אמור: וכי תתפלמסו עמנו על אודות אלוקים?״

סורה מספר 4 – סוראת הנשים – פסוק 44-45

أَلَمْ تَرَ إِلَى الَّذِينَ أُوتُواْ نَصِيبًا مِّنَ الْكِتَابِ يَشْتَرُونَ الضَّلاَلَةَ وَيُرِيدُونَ أَن تَضِلُّواْ السَّبِيلَ 44

הלא ראית את צאלה אשר קיבלו חלק מהספר ? הם קונים תעייה ורוצים כי תתעו גם אתם מעל הנתיב.

وَاللّهُ أَعْلَمُ بِأَعْدَائِكُمْ وَكَفَى بِاللّهِ وَلِيًّا وَكَفَى بِاللّهِ نَصِيرًا 45

אלוהים מיטיב להכיר את אויביכם, ואין מגן כאלוהים, ואין מושיע כאלוהים

בלי ספק היה מורו במדינה מושפע מכת שהושפעה מיוחנן המטביל. הקוראן אכן מזכיר את יוחנן הזה, מכנהו ׳הנביא יחיא׳ ומספר עליו שנולד על־ידי נס. יש לציין כי הנצרות המזרחית שמרה באדיקות על מנהג הטבילה למתנצרים החדשים, וכמובן יש כאן קשר בין מנהג זה לנאמר בקוראן.

מדוע התנגדו יהודי מדינה שהערבים יטבלו לפני התפילה? מסתבר שקינן אצלם החשש שעל־ידי הטבילה יחשבו הערבים שהם נעשו חלק מעם ישראל. הטבילה היא חלק מתהליך הגיור. אדם המעוניין לקבל על עצמו את הדת היהודית ולהיות חלק בלתי נפרד מעם ישראל, חייב שיתקיימו בו כמה תנאים בסיסיים. ראשית, עליו להאמין בה׳ ובתורה; שנית, הוא חייב למול את ערלתו; ושלישית, הוא חייב לטבול במים. לפי התלמוד טבילה לשם תפילה בטהרה נחשבת כטבילה של גיור. מוחמד וחסידיו האמינו בתורה, והם גם היו נימולים כרוב הערבים.

 אם היו מאמצים לעצמם מנהג זה של טבילה, היו יכולים לראות עצמם כיהודים כשרים.

הערת המחבר : הישמעאלים נהגו כך מעולם, כמבואר במדרש קוהלת, ב, טז. גם התלמוד הזכיר שמנהג הערבים למול את בניהם (עבודה זרה, כז א). פלביוס (קדמוניות א, יב, ב) כתב שמנהג הערבים למול כשהם בני 13 שנה, והוא מסביר שהטעם לתאריך הזה הוא מפני שראש אומת הישמעאלים, ישמעאל, נימול בן 13 שנה, כמבואר בתורה (בראשית יז, כה).

הבה ונשאל; מפני מה לא רצו יהודי מדינה שהערבים יחשיבו עצמם כמי שהתגיירו כדת וכדין? התשובה נראית כך: לפי התלמוד, הרוצה להתגייר צריך להסכים לשמור את כל מצוות התורה;

״גוי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד, אין מקבלין אותו״(בכורות ל, ב).

MARIAGE ET VIE DE FAMILLE Tehila le David.R.D.Hassine

MARIAGE ET VIE DE FAMILLE

A la fin de l'annee 1746  ou au debut de 1747  au plus tard, David Ben Hassine epouse la fille de son maitre, le dayyan Mordekhay Berdugo. Honneur insigne accorde a un disciple favori, qui va desormais faire partie, par alliance, d'une des families rabbiniques les plus influentes de la ville de Meknes. Mordekhay Berdugo lui-meme est le disciple et le beau-fils du celebre dayyan Moshe Berdugo. Son frere, Yehouda Berdugo (c. 1690-1742 ) juge a Meknes depuis 1731  est l'auteur de plusieurs ouvrages d'exegese biblique, dont Mayim 'Amouqim (Jerusalem 1978 David Ben Hassine a deux beaux-freres eminents: Yeqoutiel (c. 1730-1801  dayyan a Meknes, lui-meme pere de deux rabbins-juges distingues, le savant Petahia Mordekhay Berdugo (1764-1820) auteur de Nofet Soufim (Casablanca, 1938)  et Pittouhei Hotam (Jerusalem, 1980 et le poete Ya'aqov Berdugo (1783-1843)  auteur du recueil de piyyoutim Qol Ya'aqov (Londres,1849  dans lequel il prend pour modeles plusieurs pieces de Tehilla Le-David. Mais le beau-frere le plus celebre de David Ben Hassine est sans contredit Rephael Berdugo (1747-1821)  dit Ha-Mal'akh Rephael – l'Ange Rephael – president du Tribunal Rabbinique de Meknes, dirigeant communautaire dont la personnalite energique et les nombreux ouvrages savants marquent sa generation. Notre poete et ses enfants vont baigner dans cet entourage prestigieux, qui jouera un grand role dans leur vie.

A l'occasion de la naissance de son fils aine Aharon, le mercredi 4  Tevet 5508 6  Decembre 1747 David Ben Hassine prononce, le jour de la circoncision, un sermon qu'il reproduit dans son Migdal David (fs. 28a-29a). II celebre fierement la premiere recitation de la haftara par son fils, a la synagogue, un samedi de Nissan 5514  (avril 1754)  en composant deux piyyoutim, ou il lui souhaite de devenir un rabbin erudit, et de suivre toute sa vie la voie de Dieu, qui lui trouvera une epouse de bonne famille. Mais le petit Aharon se livre bientot a des jeux bien dangereux. Vers 1760  au cours d'une querelle, il blesse grievement "un enfant de son age", au couteau, desesperant son pere et le "couvrant de honte". "Par miracle", l'enfant blesse se retablit, et le poete fait le voeu de chanter tous les jours les louanges de Dieu, qui l'a protege du "grand danger ou il se trouvait".

118 – בשיר ורן אקרא בגרון

 

 pיוט יסדתי כשנתחנך אהרן בני להפטיר הפטרה בציבור

 

בשיר ורן / אקרא בגרון / במקהלות עדת ישרון

 

אשיר היום שירה חדשה

בשפה בנעימה קדושה

לאל ברוך אשר עשה

את משה ואת אהרן

 

נהלל אלהים צבאות

הגיעני זמן זה לראות

ברוך אל רב ההודאות

יארמו נא בית אהרן

 

כפי פרושות השמים

תהיה כעץ שתול על מים

ללמד תורה לשם שמים

מתלמידיו של אהרן

 

יחיד נורא אליך אעתיר

כאשר זכה להיות מפטיר

יזכה להיות אוסר ומתיר

ומשחת את אהרן

 

דברי תורה מאד ערבים

לך יהיו בם חביבים

תורה נביאים וכתובים

יהיו על לב אהרן

 

ואל שדי הוא ידריך אותך

לעשות גדילים על כסותך

ולקשר תפלין על ידך

והיה על מצח אהרן

 

יוסיף עוד שנית צור נעלה

ימציא לך זווגך עם כלה

שלשלת יחס והמעלה

יברך את בית אהרן

 

דעה תוסיף יפה אף נעים

לקרא דת אמון שעשועים

אשר צוה אל תמים דעים

ביד משה ואהרן

 

בן חסין במצות הבורא

תהיה, וממנו התירא

כל רואיך יאמרו : " אשרי "

הנה פרח מטה אהרן

 

חפץ תהיה מאד וחרד

במצות מהם אל תפרד

כשמן הטוב היורד

על הזקן זקן אהרן

 

זכות אבות שוכני מערה

תבורך בברכה סדורה

המשלושת בתורה

האמורה מפי אהרן

 

קולי רצה, חי העולמים

לראות בבנין בית עולמים

שם יקריבו עולות ושלמים

הכהנים בני אהרן

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

מאי 2015
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר