ארכיון יומי: 14 בינואר 2016


מפטיר והפטרה פרשת בא בנוסח יהודי מרוקו

 

מפטיר והפטרה פרשת בא בנוסח יהודי מרוקו

איתמר מלכא

ד' שבט הילולת ה"באבא סאלי" ע"ה – האדמו"ר רבנו ישראל אביחצירא זצ"ל.

ד' שבט הילולת ה"באבא סאלי" ע"ה –
האדמו"ר רבנו ישראל אביחצירא זצ"ל.Asilah
"תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם. –
ותגזור אומר ויקום לך ועל דרכיך נגה אור". (איוב כב, כז כח). – –
כאשר מעתירים לה' ומקבלים עלינו "נדרי" = התחזקות בעבודת ה', זוכים ל"אור".
"הצדיק גוזר והקב"ה מקיים" גדולתו של ה"באבא סאלי" בתורה ובמופתים. –
"
באבא סאלי" = האבא של התפילה: כך מכונה מרנא ורבנא רבנו ישראל אביחצירא זצ"ל. דמותו קורנת האור
וההוד, מאירה ומשקיפה מאלפי בתים בארץ ישראל לרבות שלנו, ועוד יותר, בבתי עסק.
דומה שאת רבנו מאור עינינו ה"באבא סאלי", זיכו משמיא לשמש כיהלום בכתרם של הצדיקים המלומדים בניסים
של הדורות האחרונים בחייהם, וביתר שאת אחרי מותם.
משפחתנו גדלה לאורו, ומו"ר אבי הצדיק רבי יוסף אסולין זצ"ל התחבב על רבנו בהיותו למדן ופייטן שנהג לשיר
לכבוד "באבא סאלי" משיריו, ובפרט את הפיוט החוויתי הבנוי לתלפיות מבחינה רעיונית וספרותית: "יודו לך רעיוני,
אל מבטן יוצרי/ על קרבתך בסיני, להאיר את נרי", כאשר ביקר בביתנו. זכיתי להתברך על ידו בביתו שבאשקלון
בטרם עבר לגור בנתיבות. מניסיוני, ברכתו היא ברכה לעד, ועד היום זרזיפי אור מברכתו, ממשיכים להאיר את
דרכי בבחינת "וזרחה לכם יראי שמי, שמש צדקה ומרפא בכנפיה", כדברי הנביא. (מלאכי ג, כ).
ה"באבא סאלי" נולד בראש השנה שנת "קבל רנת עמך, שגבנו טהרנו נורא" }תר"ן{ ( 1890 )לאביו חסידא קדישא
האדמו"ר כמוה"ר רבי מסעוד אביחצירא בנו של ה"אביר יעקב" רבי יעקב אביחצירא זיע"א, ולאמו הרבנית הצדקת
מרת עישה זצ"ל לבית בן חמו, אשר ברוב צדקותה וצניעותה כי רבה, לא סבלה מצירי לידה, וכלשון קודשו של
האדמו"ר:
"לא הייתה בפיתקא של חוה". מו"ר אביו שידע את שרש נשמתו כאמור, הוא נולד ביום הקדוש ראש השנה, –
דבר המקרין על שרש נשמתו הגבוהה, קבע משמרות תלמידים שלמדו מסביב לשעון ליד חדר הלידה כך
שהתינוק יספוג את קדושת התורה מרגע יציאתו לאוויר העולם כדברי הזוה"ק בפרשת לך לך.
מו"ר אביו היה המוהל ובכך קיים את ההלכה המצווה על האב למול את בנו כדברי הרמב"ם (מילה פ' א, ה' א
)
"ישראל אשר בך אתפאר" –
רבי ישראל אביחצירא זיע"א.
בצעירותו התגלה כחריף ובקיא בתורה אותה למד מתוך התמדה וקדושה יתירה. בהיותו בגיל 17 שנה, התמנה
לראש ישיבת "אביר יעקב", תפקיד בו שימש במשך 13 שנה. בן 30 נבחר לכהן כרב הראשי למחוז תפיללת. עם
פטירת הרשל"צ הרה"ג הרב בן ציון חי עוזיאל זצ"ל, הוצע לו על ידי רבני וראשי המדינה להתעטר בכתר "הראשון
לציון ורב הראשי הספרדי לא"י אבל בענוותנותו הרבה, הוא דחה את ההצעה.
"ראסי ]ראשי[ ואחר כך רש"י": הביטוי הנ"ל שימש כמוטיב מנחה בלימודי הגמרא בישיבה, בהוראת "באבא
סאלי". כך סיפר האדמו"ר רבי מכלוף אביחצירא זצ"ל ששימש כרב הראשי של מראקש והיה חברותא של "באבא
סאלי", ואחיו "באבא חקי" האדמו"ר הרה"ג רבי יצחק אביחצירא זצ"ל ששימש בארץ ישראל כרב הראשי של
רמלה לוד.
"באבא סאלי" יגע בתורה על כל חדריה: פשט, רמז, דרש וסוד יומם ולילה, במיעוט שינה, אכילה ושתיה. בישיבתו
הרמתה, הלימוד היה מסביב לשעון במשמרות, וכך צמחו גדולי עולם בתורה וביראה.
המקובל האלוקי הרב מרדכי שרעבי זצ"ל סיפר שה "אביר יעקב" סבו של באבא סאלי גילה לו בחזיון לילה –
שנשמת נכדו ה"באבא סאלי" חוצבה מנשמתו של חזקיהו המלך עליו השלום, וכל אדם שזכה לקבל את ברכתו,
כאילו קיבל את ברכתו של חזקיהו ע"ה.
מסירות הנפש של "בבא סאלי"
בקיום מצוות ברכת הלבנה.
ה"בבא סאלי" היה מאוד נזהר לקיים את מצוות ברכת הלבנה מתוך שמחה של מצווה, היות והיא שקולה
כקבלת השכינה. גם בארצות קרות ומעוננות כמו בצרפת שם שהה לעיתים, הוא פעל מתוך מסירות נפש
לקבלת פני השכינה ע"י מצוות ברכת הלבנה.
א. בהיותו בליאון שבצרפת, התקשה לקיים את המצווה בגלל מזג האוויר הסוער. בגלל מסירותו הרבה לקיום
המצווה, הרב עקב דרך הרדיו אחרי מזג האוויר בצרפת. כאשר נודע לו שבעיר מרסיי מרחק של 380 ק"מ
השמים בהירים, עלה על הרכבת הראשונה לשם וזיכו אותו משמיא "להקביל את פני השכינה".
ב. בהזדמנות אחרת כאשר שהה בפריז אצל תלמידו הרב יחיא שטרית בשנת תשי"ג בי"ב בכסלו, הצטער הרב
שלא יכול לקיים את המצווה בגלל העננות הגבוהה שכיסתה את הירח. בשעה שתיים בלילה, העיר את
תלמידו ואמר לו: "גילו לי זה עתה מן השמים שהעננים התפזרו, נצא מיד לברך". השניים יצאו ללילה הקפוא,
אבל זכו "להתחמם" מאורה של ברכת הלבנה.
ג. כאשר התארח אצל בתו וחתנו הרב דוד בוסו בפריז, הגיע הלילה האחרון למצוות קידוש הלבנה, אבל העננים
בשלהם, וממשיכים לכסות את הירח.
לא צדיק כמו "בבא סאלי" ירים את ידיו בבחינת "אנוס, רחמנא פטריה". הרב הרים את ידיו למרום ולעיני רבים
"הסיט בידיו הקדושות את העננים" עד שכולם סיימו את ברכת הלבנה.
מהו סוד ברכת הלבנה?
מצוות קידוש לבנה היא המצווה הראשונה שנאמרה לעם ישראל במצרים כעם כדברי רש"י הראשון בתורה:
"אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החדש הזה לכם…".
יום אחד, מתגלה אליהו הנביא זכור לטוב לרבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי ושואלו: "ידעת מה שכתוב
"שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה?!" הוא ענה לו: אלה השמים, ואלה מעשה הקב"ה בהם יש להתבונן ולברכו
שנאמר: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננת" )תהילים ח, ד(, ובאתו פרק, קיים גם הפסוק:
"ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ". (קב הישר פרק ב' עמ' ט").
התורה פתחה במצוות קידוש החודש כדי לרמוז איך ללמוד תורה. כמו שהלבנה מתמלאת לאט עד לשיא באמצע
החודש, ושוב מתמעטת. כנ"ל בלימוד תורה. יש ללמוד תורה ברצף מבלי להפסיק. אחרת, מתמעטים כמו הלבנה
כדברי חז"ל: "אם תעזבני יום יומיים אעזבך". )ירושלמי ברכות יד, ד(. –
מסופר על רבי אלעזר בן ערך שהיה "כמעיין המתגבר" כדברי רבו רבן יוחנן בן זכאי )אבות ב, י"ב(.
אחרי פטירת רבו, הלך בעצת אשתו לאמאוס עיר קיט. הוא חשב שחכמים יבואו אחריו בגלל גדלותו בתורה, אבל –
הם העדיפו להישאר ביבנה, עיר של חכמים. מסופר עליו ששכח את תלמודו, וכאשר חזר לחבריו קרא "החרש היה
לבם" במקום "החדש הזה לכם". חכמים התפללו עליו וחזר לו תלמודו.
מסר חשוב: את התורה יש ללמוד ברצף וללא תפנוקים.
"אראנו נפלאות"
ניסים ומופתים מרבנו "באבא סאלי" ע"ה.
"ויחזו את האלוקים, ויאכלו וישתו" )שמות כד, יא(.
הכנסת אורחים של ה"באבא סאלי"
בהמשך לגדולתו בתורה בכלל כרב ראשי ואב בית דין, ותורת הנסתר בפרט, ה"באבא סאלי" מוכר יותר בקרב כלל
הציבור כבעל מופתים, וקוימה בו אמרת חז"ל: "הצדיק גוזר והקב"ה מקיים". להלן מעט מזעיר בנידון. –
מקובל היה אצל "באבא סאלי" לערוך סעודות מצוה, וכל אדם שנכנס לביתו רעב, זכה לכיבוד כיד המלך כמקובל
מאז אברהם אבינו שציפה בחום השמש להכנסת אורחים, ואז שלח לו הקב"ה שלושה מלאכים. כנ"ל אצל משה
רבנו שקיבל את יתרו בסעודת מצוה, בה הוא שימש כמלצר.
רבנו בבא סאלי תפס את מנהג אבותיו אותו הוריש גם לבניו ונכדיו, האדמורי"ם רבי אלעזר זצ"ל, רבי ברוך
מנתיבות, ורבי דוד מנהריה וכו' אליהם נוהרים רבבות להתברך. הם מפעילים בית הארחה לאורחים הרבים.
האדמו"ר סידנא באבא סאלי ע"ה,
והרשל"צ הרה"ג מרדכי אליהו זיע"א.
בשנת תשל"ד, באבא סאלי ערך סעודת מצווה בבית אחד מנאמניו בבאר שבע. באותה התקופה, הרה"ג מרדכי
אליהו שימש כדיין בבאר שבע. כאשר סיפרו לו שהרב אליהו בבאר שבע, מיד ציווה שיביאו אותו לסעודה. הרב
אליהו אמר לשליחים שהוא נמצא בשנת אבלות על מות אמו ולא יכול לבוא. "באבא סאלי" ציווה מחדש שילכו
להביאו בכל מחיר. הרב אליהו אכן הגיע לסעודה. רבנו מזג לו כוס ארק והחל לפלפל אתו בגמרא ובפוסקים בהם
עסק הרב אליהו בבית הדין. לקראת סוף הסעודה, הופיעו שוטרים שחיפשו את הרב אליהו. התברר שאדם אלים
שעמד לדין באותו יום בפני הרב מרדכי ועוד שני דיינים, לא היה מרוצה מפסק דינם והחליט לנקום בדיינים. הוא
הספיק לעשות שפטים בשני דיינים, והמשיך לביתו של הרב מרדכי. "באבא סאלי" שראה ברוח קודשו את האסון
שהיה עתיד להתרחש, דאג להזמין את הרב מרדכי. "באבא סאלי אמר לרב מרדכי: "נו, חכם מרדכי, וכי היכן היה
טוב יותר להיות, בשמחה של מצוה או לסבול מאותו תקיף… לכן קראתי לכבודו. אכן, רוח הקודש במלוא הדרה
בחצר ה"באבא סאלי".
. נס ופלא על ציונו הקדוש
של ה"באבא סאל"י בנתיבות.
"ויעלו בנגב ויבא עד חברון". הגמרא שואלת: "ויבואו }בלשון רבים{ מבעי ליה? אמר רבא: מלמד שפירש כלב מעצת –
המרגלים והלך להשתטח על קברי האבות".
"צדיקים במיתתם קרואים חיים" )ברכות יח ע"א(. האדמו"ר ר"מ מאמשינוב לומד ממה שכתוב "קרואים" ולא נקראים,
משמע שהצדיקים קוראים את הפתקאות שהאנשים כותבים ומשאירים על הציון הקדוש.
לפני שנים, שמשתי כמפקח מחוזי, והוצע לי תפקיד של מפקח ארצי. משום מה ההצעה נפלה, ועד היום אינני יודע
מדוע. ניגשתי למקובל הרה"ג נעים אליהו ע"ה אחיו של הרשל"צ הרב מרדכי זצ"ל, שחיתן אותי והיינו בקשר, היות
וחמי התפלל בביהכנ"ס שלו.
הרב אמר לי שמאן דהוא שלא ראיתיו 22 שנה, מאוד מקפיד עלי, ואני חייב לבקש ממנו סליחה, אחרת עננת
ההקפדה תימשך. דבר הגורם למהמורות מיותרות במעלה החיים.
אמרתי לרב, שמאוד יהיה קשה לי למצוא את האיש אחרי שנים כל כך רבות שלא ראיתיו. תשובתו הייתה:
"תתפלל על זה, ותעשה כל מאמץ להגיע אליו, בבחינת "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה"
שבוע אחרי השיחה והברכה של הרב, עליתי לציון הקדוש של ה"באבא סאלי". בעומדי בתפילה ליד הציון, פנה אלי
רב מסוים שכיהן כרב ישוב באזור הצפון אותו לא זכרתי ואמר לי: "שלום עליכם הרב משה, שנים לא התראינו, –
מה אתה לא זוכר אותי? אני האיש כך וכך…".
התברר לי שזה היה האיש אותו הייתי אמור למצוא. המפגש כל כך הדהים אותי, היות ונוכחתי לדעת עד כמה
מצודתו של רבנו הבבא סאלי ע"ה, שעוד זכיתי להתברך על ידו בחייו פרוסה לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל. –
האירוע לפני 22 שנה בטבריא, השיחה עם הרב נעים הייתה בירושלים, אני גרתי בזמנו בנתניה, והפתרון של
הבעיה היה על ציונו הקדוש של רבנו הבבא סאלי בנתיבות.
אכן, "גדולים צדיקים במיתתם יותר מאשר בחייהם.
השבח לבורא עולם שהכול בא על מקומו בשלום.

פרשה עלומה מפעילותו הציבורית של הרב מכלוף אלדאודי , חכם באשי של עכו וחיפה: תעודה מוערת-יפה סקלי

אל-דאודי 3

נציגי הקהילה בטבריה נהגו לפנות אליו כדי שייצגם בפני השלטונות העות'מאניים בעכו. קהילת יהודי אוסטריה בטבריה שלחה אליו מכתב תלונה על מס הגזל שלקת מהם המושל המקומי על יין הקידוש; ובשנת תרנ"א – 1891-  נשלח אליו מכתב ובו בקשה להתערב ולאפשר לעולי רגל יהודים מאוסטריה לקיים את מצוות העלייה לרגל למקומות הקדושים . בי"ט באלול תרס"ד – 1904 – ניתן לאלדאודי כתב הרשאה מטעם נכבדי קהילות עכו וחיפה להופיע בשם הקהילות הללו בשער המשפט )מג'לס אלמחכמיה) ובשער העירייה (מג'לס אלבלדיה). בשנת תרס"ו – 1906 – קיבל מכתב מוועד המושבה זיכר

ון-יעקב התום בידי מ' קרניאל ובו הודו לו על השתדלותו בממשלה בסידור ענייני המושבה.

לצורך קיום תפקידו יצר אלדאודי קשרים אישיים עם נציגי השלטונות ועם טובי העדה בכל מקום שבו ביקר במסעותיו כשד"ר קהילות הגליל.

החכם באשי קיים קשרי מכתבים עם הרבנים הספרדים בקהילות ישראל ברחבי המזרח התיכון ובתורכיה. הוא קיבל עליו את מרותו של הראשון לציון שבירושלים, הרב אלישר , שהיה מעורב במינויו לחכם באשי. הוא גם ייצג אותו בתביעה של ירושה וקיום כתובתה של בתו שהתאלמנה מיהודי עדני. 14 הראשון לציון פרסם בספרו 'יש"א אי"ש'  תשובות אחדות של אלדאודי , דבר המלמד על קשרי הערכה וידידות ביניהם. נפטר בשנת 1910 ונקבר בבית העלמין בצפת.

הערת המחבר : במערת חכמי צפת, בקברם של ר' יעקב בירב מחדש הסמיכה ו'האלשיך הקדוש , ר' משה ב"ר חיים אלשיך, מצויים קברותיהם של שניים ממשפחת אלדאודי. שלום אלדאודי , דודו של החכם באשי שנפטר בשנת תרי"ב –  – 1852 ואחיו שלמה אלדאודי שנפטר בשנת התר" ז- 1847 – . מקום קבורתם זה מעיד על חשיבותה ויוקרתה של המשפחה.

זיכרונות שלום (סלים) אלדאודי

התעודה המובאת כאן היא קטע מתוך זיכרונותיו של שלום (סלים) דאודי , בנו של החכם באשי. בנעוריו עזר לאביו במשימות רבות, כשהיה פעיל במשרת החכם באשי. הוא עצמו היה מורה ולימד עברית וערבית במצרים ובמושבות ראשון-לציון ויסוד -המעלה, וכן היה מורה לערבית בבית הספר 'הראלי' בחיפה ותרגם לערבית את ספרו של אברהם מאפו 'אהבת ציון'.

הערת המחבר : מופיע ברשימת מורי בית הספר והגן לשנת הלימודים התרס"ח בראשון-לציון, בשם שלמה בן דוד, ראו : ד' יודילוביץ (עורך), ראשון-לציון התרמ"ב -התש"א, ראשון-לציון תש"א , עמ' 204.

את הזיכרונות החל לכתוב בשנות העשרים של המאה העשרים. הוא כתב במחברות, והתכוון לפרסם את הדברים ואף נתן לספר את הכותרת 'התועה בסבך החיים'.

הערת המחבר : משם החיבור אפשר שהושפע מספרו של פרץ סמולנסקין 'התועה בדרכי ההיים' (תרכ"ח) , אין לכך סימוכין במחברותיו , אולם הוא העיד על עצמו כי היה בקי בספרי 'ההשכלה', ואף תרגם כאמור את 'אהבת ציון' של מאפו.

 החיבור בכתב היד שכתיבתו הסתיימה בשנת תשי"א 1950) )פותח בסיפורי משפחתו של המחבר בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה ומסתיים בתיאור אירועים בשנת 1929 , לצורך כתיבתו השתמש המחבר בפנקסי זיכרון שנהג לכתוב, מעין יומן שניהל כל חייו . כן השתמש במכתבים ובתעודות שלו ושל אביו ששמר. הסיפור מסתיים ערב יציאתו למסע הראשון לאיסוף כספים בארצות צפון אפריקה במטרה להוציא לאור את כתביו של אביו , מפעל שכאמור לא צלח בידו. אך החיבור לא נשלם. בסכום המחברת האחרונה (תשי"א) מבטיח המחבר לשחזר ולכתוב : '…מה שאפשר יעניין את הקורא וכמו כן מה שהתרחש אתי מיום שובי לחיפה ממסעי השני עד היום שאני כותב בו את העמוד הזה… אם כי היו כתובים בחוברת מיוחדת אלא שנאבדה ממני.

הערת המחבר : מסעו הראשון לארצות צפון אפריקה נערך בשנת 1931 . מסעו והשני היה ארוך יותר והסתיים בשנת 1933 .

הסלקציה וההפליה בעלייה ובקליטה של יהודי מרוקו וצפון אפריקה 1948-1956 – חיים מלכא

הסלקציה 2

הסלקציה וההפליה בעלייתם וקליטתם של יהודי מרוקו וצפון אפריקה בשנים 1948 – 1956

באותה עת היו שערי מזרח אירופה נעולים, ויהודים מהארצות השלוות במערב אירופה ובאמריקה לא רצו לעלות. כך נוצר שפל בעלייה : הנהלת הסוכנות תכננה לשנת 1952 עליית 120.000 יהודים – אך בפועל עלו – 24.369 בלבד ;

לשנת 1953 תכננה הנהלת הסוכנות 60.000 עולים – אך בפועל עלו רק 11.326 ; נוצר אפוא לחץ על הנהלת הסוכנות להגביר את העלייה, שכן בלעדיה לא הייתה לסוכנות זכות קיום. הוועד הפועל הציוני ראה בדאגה את הירידה הדרסטית בעלייה לארץ, ובשנת 1952 החליט :

הוועד הפועל רואה בדאגה את העלייה המצומצמת לישראל בחודשים הראשנים של שנת 1952 ומטיל על ההנהלה לנקוט אמצעים מיוחדים להגברת זרם העלייה, ככל האפשר.

במהלך כל תקופה זו לחצו ראשי מחלקת העלייה, יצחק רפאאל ומחליפו ש"ז שרגאי, שתמיכתם של ראשי מחלקת הקליטה, יהודה ברגינסקי, ראש מחלקת הנוער והחלוץ, משה קול, והשרה גולדה מאיר להקל בסלקציה.

רפאל אף לא נמנע מלתקוף את הממשלה וחברי הנהלת הסוכנות, שהתנגדו לכל הקלה בתקנות, ובדיון במליאת הסוכנות אמר : " המנדט שניתן לנו על ידי העם היהודי הוא להביא יהודים לארץ ישראל, ואם נעלה רק 1500 איש בחודש, עלינו להחזיר את המנדט, כי לעלייה יש תפקיד הצלה ". אצ"מ S100/940 " פרוטוקול ישיבת מליאת הנהס"י – 13 במרץ 1952

עוד האשים רפאל את התנועה הציונית, שהיא מפירה את חוק השבות במונעה את עליית יהודי צפון אפריקה ". אצ"מ 100/948S פרוטוקול ישיבת מליאת הנהס"י, 2 ביולי 1953

בסופו של דבר אכן החליטו הנהלת הסוכנות וממשלת ישראל, באמצעות המוסד לתיאום, על הקלות בסלקציה – אף שלא היו משמעותיות ולא היה בהן ממש כדי להגדיל את העלייה מצפון אפריקה.

בשנת 1952 בוצעו השינויים הבאים :

1 – במרץ 1952 : גיל המפרנס בכפרי דרום תוניסיה הועלה מ-35 ל-  40 אצ"מ 100/939S פרוטוקול ישיבת מליאת הנהס"י, 7 במרץ 1952

2 – בנובמבר 1952 : גיל המפרנס בכפרי דרום מרוקו הועלה מ-35 ל-40 אצ"מ 100/944S פרוטוקול ישיבת מליאת הנהס"י, 17 בנובמבר 1952

3 – בנובמבר 1952 : הנהלת הסוכנות התחייבה להעלות הורים, שבניהם עלו במסגרת עליית הנוער, ובתנאי שהם עד גיל 50 ויעמדו בסלקציה הרפואית. שם

סעיף 3 בוצע רק ביולי 1954, לאחר החלטת " המוסד לתיאום "

בשנת 1953 בוצעו השינויים הבאים :

1 – במרץ 1953 : הסלקציה הסוציאלית תוקנה למשפחתית – במקום אישית. וזהו נוסח ההחלטה : " הסלקציה הסוציאלית תהא משפחתית, אם המשפחה כולה עולה ויש בה איש צריכים לפרנס אותו, דבר זה לא ישמש עיכוב לעליית המשפחה כולה, האיש הנתמך עולה עם משפחתו ". אצ"מ 100/946S פרוטוקול ישיבת " המוסד לתיאום " , 15 במרץ 1953

2 – ביוני 1953 : גיל המפרנס מצפון אפריקה הועלה מ-35 ל-40 – גנזך 149/7, עלייה מובחרת- הגדות וכללים לביצוע, משרד הברעאות, מחלקת העלייה, 24 ביוני 1953

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ינואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר