ארכיון יומי: 10 בספטמבר 2017


הגדה די היטליר – אבישי בר אשר

הגדה די היטליר – אבישי בר אשר. פעמים 114 -115

בבהילו                                                           בבהילו

בזרבא זאוו לאמיריכאן                                    במהרה באו האמריקנים

 

הא לחמא                                                         הא לחמא

האד לוזה דעאף                                                 הפנים החלשות האלה

די כאנו ענד זדדודנא בלכלעא די היטלר                  שהיו לאבותינו בבהלה מהיטלר

זמיע זיעאן יתסארא ויכאף                                   כל דכפין יתהלך ויפחד

זמיע למחדאז בררעדא כא יטיר                             כל דצריך ברעדה מתעופף

האד סנא הנא                                                    השתא הכא

סנא זאייא פלהנא                                               לשנה הבאה בשלווה

האד סנא הנא בלמארסי נואר                                השתא הכא בשוק השחור

סנא זאייא פי פאליסתין אולאד לחראר                    לשנה הבאה בפלשתינה בני חורין

בקטע זה כל המשפטים חרוזים, וכאמור חריזה כזאת אינה קיימת בטקסט המקורי של ההגדה של פסח " דעאף – ויכאך, היטליר – ויטיר, הנא – פלהנא, נואר – לחראר. לא ניתן לשמור על החריזה הזו בתרגום לעברית.

מה נשתנה                                                        מה נשתנה

אס נאחייא לילא האדי מן לילת תראנת נוף               מה נשתנה הלילה הזה מליל שלושים ותשע

די פדוך ליאלי מא כוננאס נקדרו חתתא נתכלמו         שבלילות ההם אפילו לדבר לא יכולנו

ולילא האדי מא גיר ענדנא כוף                               והלילה הזה איננו פוחדים

די פידוך ליאלי כוננא נבאתו נכממו                         שבלילות ההם לָנּוֹ בדאגה

ולילא האדי לפרחא פזזוף                                      והלילה הזה בלב שמחה  ( או בגוף )                                                        די פדוך ליאלי כוננא בלגדאייד נתסממו                    שבלילות ההם במצוקות הורעלנו

ולילא האדי תפררז וסוף                                       והלילה הזה התבונן וראה

די פי דוך ליאלי מא כוננא נאכלו ולא נשרבו             שבלילות ההם לא אכלנו ולא שתינו

גיר כאייפין ונהרבו                                              רק פחדנו וברחנו

ולילא האדי פלהנא מתכיין                                    והלילה הזה בשלווה אנו מסובין

 

עבדים                                                            עבדים

עביד כוננא להיטלר לעדו                                   עבדים היינו להיטלר הצורר

ופכוננא ליזאליי מן יידו    ( les allies )               ויצילונו בעלות הברית מידו

בייד קוויא ובדדרע ממדודא                                ביד חזקה ובזרוע נטויה

ואלוכאן מא זא לינגליז ולאמריכאן                       ואילו לא באו האנגלים והאמריקאים

מא ענדנא פככאן                                              הרי לא היינו ניצולים

לא חנא ולא אולאדנא                                        לא אנו ולא בנינו

ולא אולאד אולאדנא                                         ולא בני בנינו

מתררעדין כוננא מן היטליר וזהאדו                      אחוזי אימה היינו מהיטלר ועוצמתו

ואכלליה, כוננא כייסין,, כוננא פאהמין                 ואפילו היינו חכמים, היינו נבונים

כוננא עארפין אס גאדי יסיר ביה                         ויודעים מה עתיד לקרות לו

וזמיעי די יקזם ויזוויק מא טרא ביה                     וכל המרבה לספר בהלצה ובקישוט את אשר אירע לו

טרא האדא משכור                                           הרי זה משובח

 

מעשה                                                             מעשה

זרא מעשה פייאם לכביר מונסוליני                        אירע מעשה בימי של מוסוליני

היטליר וגורינג לממזר                                        היטלר  וגרינג הממזר

רבינטרוף וסיאנו טאליאני                                   רובינטרופ וצ'אנו האיטלקי

כאנו מוזזדין בלחילא ותדביר                               שהיו מתכוננים בתחבולה ועצה

טול האדיך לילא                                                כל אותו הלילה

חתתא זאו מלאכי חבלה                                      עד שבאו מלאכי חבלה

והזזוהום ייא סיאדנא                                          וטלטלום, הוי רבותינו

וורמאוהום פלכושא דצבאח                                והשליכום לתנור השחר- אל האש הראשונה בבוקר

 

אמר רבי אלעזר                                               אמר רבי אלעזר

קאל מוסיו רוזוילט פדיסכור                                אמר מר רוזולט בנאום

טראני אנא כיף ולד סבעין סנא וזכית לי מדכור        הרי אני כבן שבעים שנה וזכיתי שתיזכר

הדים לאלמאן פליאלי בלכור                               הריסת גרמניה בלילות, בהפגזות

חתתא דרשהא מוסיו שורשיל                              עד שדרשה מר צ'רצ'יל

פחאל מא קאל לפסוק                                        שנאמר

תפככר אס עמלת פיהום לא ויתיים ארמי               למען תזכור את אשר עשתה בהם הארמייה השמינית

פטריק מאצאר                                                 בדרך ארץ מצרים

טול ייאמך וייאמי                                              כל ימי חייך וימיי

נתפככר מא צאר                                               אזכור מה אירע

טול איים חיאתך ליאלי                                      כל ימי חייך, הלילות

ולעלמא קאלו                                                   וחכמים אומרים

טולאיים חיאתך מניין תזי לייאם דרוסייא               כל ימי חייך, להביא לימות רוסיה

 

ברוך המקום                                                      ברוך המקום

מבארך אללאה ברוך הוא מבארך הווא                 ברוך המקום ברוך הוא

מבארך די זאב לינגליז ולאמריך מבארך הווא        ברוך שהביא את האנגלים ואמריקה ברוך הוא

מקאבלת רבעא דלולאד תכללמת תורה                 כנגד ארבעה בנים דיברה תורה

לינגליז כייס, היטליר דאלם                               אנגליה חכם, היטלר רשע

ומוסוליני מא יליקס להדרא                               ומוסוליני שאינו ראוי שידברו בו

 

חכם                                                              חכם

לינגליז לכייס אס הווא יקול                               אנגליה, חכם, מה הוא אומר

לא רואיאל איר פרץ תכדם בלמעקול                   חיל האוויר המלכותי פועל בחכמה

חתתא נתי קול אילו, סחאל מן רגיפא כא תתכל פפסח 

ואף אתה אמור לו : כמה מצות נאכלות בפסח ?

כל רגיפא בכורא עלא למיצאח                           כל מצה בפצצה על המצח

בלכור צחאח                                                  בפצצות חזקות

 

רשע                                                             רשע

היטליר דאלם אס הווא יקול                             היטלר – רשע מה הוא אומר ?

לכדמא ולעדאב כללהא אלליהוד                       העבודה והעינויים כולם ליהודים

ליהוד לאייס אילו                                          ליהודים ולא לו

עלא די חבת תכרז רוחו בלגדרא                       ולפי שעמדה רוחו לצאת בזעם

כפר פליהוד                                                 התאכזר ליהודים

חתתא טאליאן כא יגזז סנאנו ויקול אילו             גם איטליה תקהה את שיניו ותאמר לו

פלאליבי ולךאפריך תקאדתלי לעדדא                בלוב ובאפריקה אזלה לי התחמושת

אילי ולאייס אילו                                           לי ולא לו

ולוכאן מא תבבעתך מא נחצלו בזוז                   ואילו לא הלכתי בעקבותיך, לא היינו שנינו נלכדים

 

תם                                                              תם

לאמיריך למליח אס הווא יקול, אס האדא            אמריקה – טוב, מה הוא אומר, מה זאת

ותקול אילו, גיר ברופלאניס                             ואמרה אליו : רק במטוסינו

נפככו דונייא כאמלא, מייד לעדו                       נציל את העולם כולו מיד הצורר

 

ושאינו יודע                                                   ושאינו יודע

ומוסוליני די מא יליקס להדרא                          ומוסוליני שאינו ראוי לדבר עליו ?

נתי תבדא אילו. פחאל מא קאל לפסוק                את פתח לו, שנאמר

לחצלא דליתיופי ותונס לעזיז                            בהילכדותן של אתיופיה ותוניסיה היקרה

עמל אללאה נס וזאס לינגליז                            ויעש אלהים נס ויבא את האנגלים

כררזהום מטריק מאצאר                                  ויוציאם מארץ מצרים

ומותגומרי תבבעהום הלא חצצאר                     ומונטגומרי רדף אחריהם ללא מצור

יקדר מן ראץ שהר                                         יכול מראש חודש

יתעללם הווא והיטליר סריך                             ילמד הוא והיטלר השותף

פאס זא לאמיריך אללאפריך                             כאשר באו האמריקנים לאפריקה

יקדר מן מאזאל נהאר                                     יכול מבעוד יום

תעללם לתקול, פסבבת ליהוד לא מן קולת אילא פסאעא

תלמוד לומר : בעבור היהודים לא אמרתי, אלא בשעה זו ( כלומר מיד )

מן הנא לשבועות נתפככו מן לגלות                מעתה עד שבועות נינצל מן הגלות

 

מתחלה                                                      מתחלה

מן לוול כאן קרי קווא כבירא לחראמי די היטליר

מתחילה היה היטלר הממזר חזק מאוד

ודאבא קררבת רוסיא תקאדילו כדמתו            ועתה התקרבה רוסיה לכַלות את עבודתו

פחאל מא קאל לפסוק, ותכללם סתאלין לקאומו בלכיר  שנאמר, ויאמר סטלין אל כל העם בטוב

האגדא קאל תימוסינכו פסתאלינגראד             כה אמר טימושנקו בסטלינגרד

נחרכו עליה ומא נכלליוהס פאיין יטיר            ננוע לעברו ולא נשאיר לו מקום שאליו יברח

טירא נטיירוה מן הנא חתתא למכלייתו           נעיפהו מכאן , עד למקום חורבנו

ונכררזולו מדאפע אוכרין                            ונוציא כנגדו תותחים אחרים

 

ואקח את אביכם                                          ואקח את אביכם

וכודת אבוכום שורשיל פנהאר מברוך              ואקח את אביכם את צ'רצ'יל ביעום מבורך

ועבביתו לטריק טאליאן וכתתרת קוותו            ואולך אותו לדרך ארץ איטליה וארבה את כוחו

ועטית אילות וברוך                                     ואתן לו את טוברוק

ומנור מא חבת נקוותו                                  ומאחר שרציתי לגרום לו קורת רוח

כללית מוסוליני פכן גאזי מטרוך                     השארתי את מוסוליני בבגאזי נטוש

ועטיתו לאתריפוליתאן חתתא לםרונתייר די תונס   ואתן לו את טריפוליטניה עד גבול תוניסיה

ולאמריך מן לור ולינגליז מן לגדדאם               ואת אמריקה מאחור ואת אנגליה מלפנים

 

ברוך שומר                                                ברוך שומר

מבארך די עאון לאמיריך ולינגליז מבארך הווא    ברוך עוזר לאמריקה ולאנגלים ברוך הוא

די מוסיו רוזווילט מכמם לו לחד די עמל             שמר רוזוולט חישה את הקץ לעשות

סאיין תוקאל פלאכונפיראנס דאנפא                  כמו שנמאמר בוועידת אנפא ( קזבלנקה )

פלהאעד באיין טרקאן                                    בברית בין הדרכים 

פחאל מא קאל לפסוק, וקאללהום רוזווילט עריף תערף   שנאמר , ויאמר אליהם רוזוולט ידוע תדע

אין קויין חנא פשמא ופלבחאר                        כי חזקים אנו בשמים ובים

ונהכלכוהום ונעדדבוהום בלעדאב לחרר            ונדכאם ונייסרם בעינויים קשים

וחתתא לגנוס די יכדמו מעאה נשארע אנא          וגם את הגויים אשר יעבדו עמו, דן אנוכי

ומנורא דאלך נגלסו פלהנא לכתיר                    ואחרי כן נשב בשלווה גדולה

 

והיא שעמדה                                             והיא שעמדה

הייא רוסיא די וקפת לזהדנא ולינא                  והיא רוסיה שעמדה לאבותינו ולנו

די לייאם די הטליר בוחדו ואקף עלינא ליפנינא   שלא היטלר לבדו עמד עלינו לכלותינו

אילא מוסוליני וזיד וזיד ואקפין עלינא ליפניונא   אלה שמוסוליני ועוד ועוד עומדים עלינו לכלותינו

וליזאליי מבארכין נומא פככונא מן ידיהום         ובעלות הברית ברוכות החן הצילונו מידם

 

צא ולמד                                                     צא ולמד

כרז ותעללם אס פתש לממזר די גוירינג יעמל לזדודנא   

צא ולמד מה ביקש גרינג הממזר לעשות לאבותינו

די היטלר לא מן גזר אילא עלא ליהוד              שהיטלר לא גזר אלא על היהודים

וגובליס פתש לי יקללע כולסי                        וגבלס ביקש לעקור את הכול

פחאל מא קאל לפסוק, לכדדאע די היטליר עדונא     שנאמר, הרמאי היטלר צוררנו

והבטלהום למזל וסארו מקהורין באמר אללאה ברוך הוא

  וייפול מזלם ורוחם נִדכאה בדבר ה'

ונזל עליהום סכט כביר קוי וכתיר                  וירד עליהם חרון אף גדול, עצום ורב

 

וירד                                                         וירד

ונזל רומיל מן טריק מאצאר                          וירד רומל מדרך מצרים

מקהור והרבאן וראץ מחנייא                         אנוס ונסוג וראשו מורכן

ותתבעתו לא ויתיים ארמי בלבטר                  ותלך בעקבותיו הארמייה השמינית מיד

תעלמו מא נזל גיר לכטייא                           מלמד שלא רק ירד לאָבדון

איללא גיר יתגררק פיהא                             אלא, גם, שקע בו

פחאל מא קאל לפסוק                                 שנאמר

וקאל רומיל אילא היטליר פטריק לאליבי        ויאמר רומל להיטלר בדרך ללוב

תממא מונתוגומירי פסך לי קלבי                   שם קרע מונטגומרי את לבי

אין קוי זזוע פארד טאליאן                           כי כבד הרעב בארץ איטליה

ודאבא ראה הנא מהלוכין פארד תוניס            ועתה מובסים אנו בארץ תוניסיה

 

במתי                                                      במתי

בנאס קלאל, פחאל מא קאל לפסוק               במתי מעט, כמה שנאמר

בשבעין רופלאן כא תזי עלינא פכול טריק      בשבעים מטוסים שבאו עלינו בכל דרך

ודאבא די זאו לא פורתריס בולאן בתפריק     ועתה הנה באו מפציצי המבצר המעופף והם פזורים

כיף נזום שמא לכתרא                               ככוכבי השמים לרוב

 

ויהי שם                                                 ויהי שם

וכאן תממא לקאום כביר                           ויהי שם לגוי גדול

יתעללם די כאנו טאנגאת מוזודין בעדא        מלמד שהיו טנקים מצויים שם

לעסכר קוי וכתיר                                    לצבא גדול עצום ורב

פחאל מא קאל לפסוק                               כמו שנאמר

ונאס דרוסייא טמרו ודבבו ותקוואו בלעדדא  ואנשי רוסיה פרו וישרצו ( וירבו )  ויעצמו בתחמושת

ותעממרת לארד ביהום                             ותִמָלא הארץ אות

L'esprit du Mellah-J.Toledano-Le Poids des Mots

Le Poids des Mots

El klam eldid                                                          Douces paroles et bonnes manières

Yhel oukha biban el-hdid                                          Ouvrent même les portailles de fer

Buenas palabras finden piedras                               Les bonnes paroles fendent les pierres

L'Orient croit en la force de la parole, Juifs et Musulmans se retrouvent dans ce culte du Verbe comme il sied à des peuples qui basent leur religion sur la parole révélée. Le sage d'entre les sages, le Roi Salomon écrit dans ses Proverbes: "La douceur des lèvres augmente la force de persuation  (proverbes 16:21); "Un doux parler brise la plus dure résistance" (25:15) Il n'y a rien qui peut resister à la douceur des paroles qui apaisent la colère et font oublier l'affront. Les Juifs au Maroc etaient passés maîtres dans cet art et savaient désarmer l'hostilité de leurs voisins par l'amabilité de leurs paroles (que les Européens prenaient pour de l'obséquiosité), donnant au plus simple des Musulmans des titres de noblesse, Chérif, Sidi, capables de faire fondre toute intention agressive La politesse en Orient est de toujours bien recevoir ses hôtes, de ne pas les vexer quitte, pour leur faire plaisir, à leur dire ce qu'ils veulent entendre et certainement pas leurs quatre vérités. Cette capacité de si bien recevoir et demain de mener une révolte, avait amené les Européens à dire que les Marocains manquaient de sincérité, faisaient preuve de fourberie et de duplicité.

AU MOINS CELA J'AI APPRIS CHEZ LES JUIFS! 

La symbiose judéo-musulmane prenait parfois un visage très concret et inattendu: des Musulmans qui ayant vécu toute leur vie en milieu juif finissaient par en adopter le langage, le comportement et même la mentalité. Hdda était l'un d'eux. Placé comme mitron dans son enfance, il était devenu à l'âge adulte, masseur au bain turc, autant dire qu'il connaissait maintenant les Juifs dans leur plus stricte intimité. Une année nous le prîmes avec nous camper dans la montagne comme aide-cuisinier et homme à tout faire. Tout le monde le sollicitait, pour un thé ou un café, et à tous il répondait avec la même politesse: "tout de suite mon frère "Un jour je lui fis remarquer qu'il savait bien qu'il ne pouvait servir tout le monde "tout de suite", alors pourquoi mentir?

  •  Mentir, qui parle de mentir, c'est simplement de la politesse. Au moins cela j'ai appris chez les Juifs, le lasson

Le lasson est le mot hébreu qui veut dire la langue, mais dans le parler des Juifs au Maroc c'était le mot de code pour la douceur des paroles, le langage qui n'engage pas mais garde les convenances extérieures, on disait de quelqu'un qui savait amadouer par la douceur de ses paroles, qu'il avait du lasson.

La même Hdda vint un jour me conter ses malheurs. Son rêve de promotion sociale était de devenir fonctionnaire comme gardien de l'école et justement le poste était vacant. Je lui demandai pourquoi il ne se présentait pas à ce poste et il m'expliqua alors qu'il y avait un obstacle infranchissable: le fonctionnaire qui avait le pouvoir de décision était un. . . Musulman!

  • Tu comprends si c'était un Juif j'aurais su par où l'attaquer, par sa famille, son père, son frère, son beau-frère, mais celui-là c'est un maudit Musulman et je ne sais par quel bout le prendre!
  • Salam — Ytsri bel klam          La fin de la guerre — Par les paroles s'acquière

Une parole bien placée peut désarmer l'hostilité et arrêter une armée, tandis qu'un mot malheureux peut déclencher une guerre. Si on veut faire la paix avec quelqu'un il faut d'abord cesser d'en dire du mal, de le vexer par des paroles méchantes. La paix s'achète avec de bonnes paroles. Le fer croise le fer mais les douces paroles le brisent.

  • El Isan ma feh a 'dam                           La langue n'a pas d'os

Ou li touah ma inedem                         Et qui la plie ne le regrette pas de sitôt

Le Roi Salomon déjà avait dit: le silence est d'or, la parole est d'argent.

Eli bela ' klam — Ma bla ' a 'dam    Avaler un mot — N'est pas avaler un os

Il faut retourner sept fois sa langue avant de parler dit le proverbe français. Il faut savoir garder son sang-froid et ne pas répondre à l'insulte par l'injure, exercice difficile dans un pays au temperament chaud.

השימוש ביסודות ארמיים:

השימוש ביסודות ארמיים:

 היסוד הארמי נתפס בתודעת המשתמשים בלשון כחלק בלתי נפרד מן היסוד העברי, אלא שהשימוש בו מועט. בדרך כלל היסודות הארמיים משמשים בתחום הלימוד וההלכה בפיהם של תלמידי חכמים, ומיעוטם גם בפי ה״מבינים״: |[ייתכן שהשוחט יתעייף ויאבד את הרגישות] ואיכא חשש נבילות ח״ו . ובדיעבד אידא רבטהא לגוי חלאל = בדיעבד אם סגר אותו [את התנור הפתוח בשבת] הגוי, מותר .| אסור שהאדם ידבר עם חברו בזמן קריאת התורה] ואפילו בין גברא לגברא [כלומר בין עולה אחד לעולה הבא אחריו] [מצוות רבות] אין בהן אלא] חיבוב מצוה בעלמא (ק״מ ג, י). |[השחיטה ביום טוב שני גורמת לכך שיש חילול יום טוב] בפרהסייא . |בשלמא לחוואיז די פייד בנאדם… ־ בשלמא הדברים שבידי האדם [אבל …] [יש מצוות שאין בהן] מצות עשה לא דאורייתא ולא דרבנן (ק״מ ג, י). אחת המילים המצויות גם בלשון הדיבור היא דווקא מן חית הומא יהוד דווקא = מכיוון שהם יהודים דווקא . דרבהא השי״ת בואחד למרד כביר דהיינו הבלת ־ הכה אותה השי״ת במחלה גדולה, דהיינו השתגעה. קאלו לחכם דינא הכי ואס האדא הווא סרע = אמר לו החכם: ״דינא הכי״! האם זהו פסק הדין [שאני ראוי לוז] . |[נאמר ב]גמרא הלכה כבתראי. |[אמר החכם לאותם בחורים:] למי כולי האי. תכון סי סיעתא דשמיא = תהיה סייעתא דשמייא [ויהיה ילד כשר, דהיינו צדיק וישר]. וענדהא אדין ספקא דאורייתא לחומרא = [קריאת שמע היא מן התורה] ויש לה דין [=הלכה] ״ספקא דאורייתא לחומרא״ .  |שוחטי מתא = שוחטי העיר

וכן: אושפיזין, בעגלא ובזמן קריב = בקרוב, בר מינן, לכולי עלמאז מלכא משיחא, קרקפתא דלא מנח תפלין, רבון עלמין, ועוד.

ה. עריכת הגלוסר

השם: הקטגוריה השמנית כוללת חלקי דיבר שונים: שמות עצם ושמות תואר, כולל שמות המיודעים דרך קבע (כגון גוי, גזירה, גדול, טוב, אמתי, רשעות, אם, אתון, בת; לאויר, לגיאות, לגזל); צורות בינוני סביל (כגון בטוח, מהול, מהודר, מהולל, מטופל, מוקצה, מועיל); מילות יחס, מילות חיבור ומילות קישור, כולל אלה המורכבות משתי תיבות (כגון אחר, אחר כך, אם כן, אם לאו, אפילו, אפילו הכי, אצל, בשביל, זולתי, מאחר, למען); שמות מספר וכינויים (כגון אחד, איזה – כינוי המשמש כמילת סיתום לציון אי יידוע); תוארי פועל (כגון אדרבא, אמן, אפשר, דהיינו, ודאי, כאמור, כבר, תיכף). תוארי פועל הפותחים באות יחס או במילת יחס עברית דינם כדין צירוף.

מבנה הערך של המילה: הערך הראשי הוא הצורה הגרודה של היחיד בנפרד, והוא רשום באותיות גדולות. גם בשמות שצורת היחיד שלהם אינה מצויה בפועל בקורפוס מובא השם הגרוד ביחיד כערך ראשי, אולם הוא רשום בחצי סוגריים מרובעים: אריה], כלל זה אינו חל על שמות שצורתם היסודית היא צורת רבים, כגון חיים, יסורין, תוספות [=בעלי התוספות לפירוש רש״י בתלמוד],מגורשים.

ליד הערך עשוי לבוא תעתיק המילה בפי האינפורמנטים (§61), פירוש המילה (§62) ודוגמות (§§64-63). גם צירופים חופשיים הפותחים במילת הערך, כולל צירופים שיש בהם יסודות ערביים או שמות פרטיים, מובאים בדוגמות הערך (§§78-76). מידע נוסף העשוי להופיע בסוף הערך הוא אזכור הצירופים של כל אחד ממרכיבי הצירוף תעתיק: היסודות הכתובים נקראו בחלקם בפי אינפורמנטים אחדים (ראה דקדוק, §§5,3). קריאתם משמשת בסיס לתעתיק שבגלוסר תוך ציון מוצאו של האינפורמנט: (מ) = מראכש, (ד) = דמנאת, (פ) = פאס. לדוגמה,|גביר gibir gibirim (ד): האדאך לגביר כאן ישכן פואחד לבלאד = אותו גביר היה גר בעיר אחת (ש«צ א 2). אויר lavir ־ (פ): שזר כא יבררדו לאויר סכון די האד למוואדע = העצים מקררים את האוויר החם של המקומות האלה (ח׳ צ121). במקרים של הגייה דומה לא פירטתי את מוצא האינפורמנטים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

ספטמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר