ארכיון יומי: 26 בספטמבר 2017


נשים – תמורות בזירה החינוכית והציבורית-שמואל רפאל-מאסף ספרותי לנשים ציוניות בסלוניקי

נשים – תמורות בזירה החינוכית והציבורית

הופעתו של ״התחיה״ בסלוניקי סימנה את תחילתו של מפנה חשוב בעשייה הספרותית־הפובליציסטית בעיר, שהרי ״התחיה״ היווה אמצעי מקורי וייחודי לראשיתה של כתיבת נשים בלאדינו. היצירה הדבורה, היינו היצירה שעברה במסורת שבעל פה, היתה במשך שנים נחלתן של נשים, ואילו העשייה הכתובה היתה נחלתם של הגברים – והנה עתה חלה תפנית בסכֶמת התפקידים הספרותיים שהיתה נהוגה במשך דורות בין המינים בספרות הלאדינו. לא בקלות החל משתנה מערך התפקידים הספרותי שהיה שמור לנשים בספרות זו, ואלמלא שינויים דרמטיים במערך החברתי ובמדיניות ההשכלה לנשים בקהילות דוברות הלאדינו, ספק אם השינוי היה מתחולל אי פעם.

באילו שינויים מדובר? לדברי אהרן רודריג, אחד ההיבטים העיקריים של התחייה התרבותית של יהודי המזרח בעת החדשה היה השינוי העמוק במעמד האשה. הודות ללהט האידאולוגי של מורי כי״ח, השתוותה בהדרגה האשה לגבר, ולו בשל כך שמערך ההזדמנויות שלה לרכישת השכלה וחינוך נעשה זהה לזה של הגבר הספרדי־היהודי – וכדבריו:

מצב הכניעות שהוחזקו בו מרבית הנשים הללו היה לצנינים בעיני המורים, ובפרט בעיני הנשים שבהם, לפי שהן עצמן נמלטו מתנאי חיים מחניקים מעין אלה. לכן נחשבו בתי הספר לבנות כגורם מכריע בשיפור מעמדה של האישה היהודיה במזרח התיכון ובצפון אפריקה. לפיכך נחשב חינוך הילדות חיוני ביותר, בשל השפעתו הפוטנציאלית על הדורות הבאים. האישה כאם, היא שהעבירה לילדים את הערכים החשובים ביותר. כיוון שהשאיפה בכי״ח היתה להשפיע על דור העתיד, היה עליהם לדאוג לחינוך ולהעלאת רמת התרבות של המגזר הנשי באוכלוסייה היהודית.

עם זאת, רק לעתים רחוקות פעלו המורים מעבר למוסכמות המקובלות. נערות עניות למדו מלאכות אחדות, כגון מלאכת התפירה, אך אלה נחשבו שוליות ביחס למטרה המרכזית, זו של חינוך הבנות להיות בסופו של דבר לאמהות טובות. שכן ״האם המחנכת״ המתורבתת היא שהיתה אמורה לשבור את מעגל הקסמים של ייצור חוזר ומתחדש של כל המידות המושחתות של המזרח, אשר הביאו ליצירת חברות ״מנוונות״.

יוסף עוזיאל, אחד מן הפעילים הציוניים בסלוניקי, כתב במאמרו ״מוסדות החינוך בקהילת סלוניקי״, כי בראשית המאה העשרים הובעה בסלוניקי דאגה באשר לחינוכן של הבנות היהודיות. למן 1887 פעל בסלוניקי בית ספר למלאכה לבנות, ואלו למדו בו את מלאכת התפירה והריקמה, וגם חשבון ושפות: בית ספר זה נתן מענה לבנות שבאו ממשפחות עניות. המוסד היה פרי יוזמתם של בוגרי כי״ח, והוכנס לחסותה של החברה כחלק מרשת החינוך שלה. במקביל פעלו בעיר בתי ספר נוספים שהבנות קיבלו בהם מענה חינוכי חלקי, אבל לא היה בבתי הספר האלה משום העמדת חינוך הבנות בראש סדר היום הציבורי־החינוכי בסלוניקי.

למן 1920 ואילך עמדה שאלת החינוך היהודי בסלוניקי, ולא רק חינוך הבנות היהודיות, בראש סדר העדיפויות של הקהילה היהודית. בחודש מאי הקימה הקהילה היהודית בעיר גוף בשם ״קומיסייון סופירייורה די אינסטרוקסייון קון לה מיסייון די אוקופארסי די טודאס לאס קואיסטייוניס קי סי ראפורטאב׳אן אה לה אוב׳רה די לה אינסטרוקסייון די לה פופולאסייון ג׳ודיאה די נואיסטרה סיב׳דאד״, כלומר ״ועדה עליונה לענייני הוראה במטרה לדון בכל השאלות הנוגעות לחינוך היהודי בעיר שלנו״. הוועדה ערכה סקר מדויק של בתי הספר בעיר, ומצאה כי בעיר פעלו ארבעה בתי ספר קהילתיים, אך אף לא אחד הוקדש לחינוך בנות.

בשנת 1927 התפרסמו בסלוניקי ממצאיו של דין וחשבון על אודות בתי הספר הקהילתיים של העיר שחיבר הפדגוג ז׳ קרן. הדו״ח היה פועל יוצא של סקר מיוחד שנשא את הכותרת ״לאס איסקולאס קומונאלאס די סאלוניקו לוקי אילייאס סון לוקי דיב׳ריאן סיר״, כלומר ״בתי הספר הקהילתיים של סלוניקי – מה שהם ומה שהיו צריכים להיות״. קון העלה את בעיית החינוך היהודי בסלוניקי, והדגיש את הפולמוס העקרוני על אודות נחיצותם של בתי ספר יהודיים בעיר – ואלו דבריו:

בית הספר – ואני מתכוון לבית הספר הקהילתי, במובן הפופולרי והמדויק של המילה – מצוי בעיצומו של פולמוס. מצד אחד זועקים המתבוללים כי אין צורך בבית ספר יהודי. לדעתם בית הספר היהודי הוא שטות, ארכאיזם, בזבוז כוחות ומשאבים, שאינו משיג דבר. ומה טובה תצמח מן העברית וההיסטוריה היהודית… מצד שני יש לנו קטגוריה אחרת – שבה נמצאים הנלהבים, אשר גורסים כי בבתי הספר שלנו אין די עברית, אין יהדות, אין לאומיות.

את דבריו אמר קון בהרצאה מיוחדת שנשא בסלוניקי בשבת, 5 במרס 1927, בפני חברי אגודת ״בני ברית״. בלשון ציורית ופיוטית הוא תיאר את מצבם שלבתי הספר היהודיים בסלוניקי, שעמדו בעת ההיא בעת משבר קשה, וזאת כתוצאה משתי סיבות. הראשונה המעבר לתכניות לימודים בפיקוח הממשלה היוונית והשנייה משבר כלכלי וצמצום משאבים קשה. קון תיאר כיצד קיבלה תכנית הלימודים בשפה היוונית עדיפות על פני תכנית הלימודים בשפה העברית. הוא הדגיש כי בוגרים של בתי הספר היהודיים כבר החלו להתקבל למוסדות לחינוך גבוהה בסלוניקי והדגיש עד כמה רבה מחויבותה של הממשלה היוונית לקהילה היהודית. קון הטיף לקידמה ולחידוש ובעיקר דיבר בשבח הגידול במספר הלומדים בבתי הספר. הוא קרא לניעור מערכת החינוך מן המודלים ומן המתודות המיושנות שבהן השתמשה, וזאת אגב ביצוע רפורמה בתכניות הלימוד, בסגל ההוראה, בספרי הלימוד ובעזרי ההוראה שעמדו לרשות התלמידים והמורים.

הגם שלא כיוון דבריו במישרין לשאלת חינוך הבנות היהודיות ניתן להסיק מדבריו, כי הגידול הניכר במספר הלומדים היה פועל יוצא משילובן של בנות במערך החינוך וההשכלה היהודית בעיר. כיוון שמדבריו ניכרת ההתלהבות מרוח הרפורמה החינוכית יש מקום להניח כי בוודאי צידד בשילובן האינטנסיבי של בנות במוסדות החינוך היהודי בעיר. התנועה הציונית בעיר, שלא היתה קשורה במישרין למוסדות החינוך היהודי בסלוניקי אלא פעלה בערוצים עצמאיים, ראתה בחינוך הבנות היהודיות משום אמצעי ומטרה בעת ובעונה אחת. עם התגברות הפעילות בתנועות הציוניות, ובעיקר באלו שיועדו לנערות יהודיות, הסתמן גם השינוי המיוחל במעמדן החינוכי של בנות סלוניקי היהודיות. עדות לזיקה שבין הרעיון הציוני לרעיון של חינוך הבנות ניתן למצוא בדברים שפירסם הרב רפאל חיים חביב, רבה של סלוניקי בראשית שנות השלושים. לדברי הרב, חינוך הבנות צריך לעניין את הקהילה כמו שחינוך הבנים מעניין אותה, ואולי אף יותר, וזאת לאור התרחשויות שליליות בתחום המוסר היהודי, שהביאו להידרדרותן של בנות ולסטייתן מדרך הישר.

הוא קרא לכל האגודות הלאומיות בעיר (שהיו מרובות) למסד בכל רחבי העיר אגודות של בנות, כדי להדריכן בדרך הישרה והצנועה וכדי לטעת בהן חינוך לאומי. הרב רפאל חיים חביב היה ציוני נלהב, ואף חיבר שירה עברית וחרז חרוזים בשבח המעשה הציוני. הוא שאף לקשר בין העשייה הדתית לבין העשייה הציונית, ובהחלט ניתן לומר, כי הוא ראה זיקה עקרונית בין סדר היום שלו כאיש דת לבין מחויבותו כיהודי לרעיון הציוני. הוא ראה ברעיון הציוני מכשיר מצוין להטפה דתית שיסייע, גם אם בעקיפין, לחינוכן מחדש של הבנות היהודיות.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

ספטמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר