המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו – יעקב בהט…..

  • רישום פוליסמים: שמות פוליסמייס ( רב משמעי ) נכתבו תחת ערך אחד בסדר מספרי שוטף ומודגש. כל אחת מתת-המשמעויות רשומה אמנם תחת הערך הראשי, אולם היא בנויה כיחידה בפני עצמה¡ דהיינו, כל הצורות המצויות של המשמעות האחת (יחיד ורבים, זכר ונקבה, נסמך ונפרד וכד׳) מהוות כעין ערך עצמאי. מספור הדוגמות הוא רציף, ומתחיל מחדש בכל אחת מתת-המשמעויות. |הגדה — 1 הגדת פסח: מא נכליקס תקרא להגדה… ־ לא אשאיר אותך לקרוא את ההגדה… 2 אגדה בניגוד להלכה: זבדו מן תלמוד… ומן להגדות = [הסיפור הזה] הוציא אותו מן התלמוד… ומן ההגדות . !בינוני — 1 לא עני ולא עשיר: 1) לא עשיר ולא בינוני קבל מא ימות יעמל צוואה = גס עשיר וגם בינוני, לפני שימות יעשה צוואה . נקדרו נזיבו מליון אכור דלבינונים = נוכל להביא מיליון נוסף של [עולים] בעתים . 2 לא צדיק ולא רשע: 1) וידא תוצאב נץ דלעונות ונץ דלמצות כא יתסממא בינוני = ואם נמצא [שיש לו] חצי מצוות וחצי עוונות, הוא נקרא בינוני . 2) ואס חנא נדרכו באס נכונו מן לבינוניים = [מי יודע] אם אנחנו נזכה שנהיה מן הבינוניים .
  • גם שמות עבריים בעלי תצורה ערבית , רשומים כערכים ראשיים, ודינם כדין כל שם אחר. כדי להבחינם מן היסודות האחרים הם מסומנים בכוכבית: |*תאיהודית, *תאיהודיית – יהדות, סממנים של יהדות: 1) ונץ נהאר תאני יתעללמו פיה לחואייז די תאיהודיית ודלחסידות = [במחצית הראשונה של היום הס יעבדו] ובמחצית השנייה של היום ילמדו בו דברי יהדות וחסידות . ירזעו לתאיהודית יצלליו יחדיוו שבת… = [מי העלה בדעתו, שבחורים צעירים] יחזרו ליהדות, יתפללו, ישמרו שבת… | *מפגמא — פגומה: נדבחת בסכין מפגמא = נשחטה בסכין פגומה . אולם כאשר הערך מצוי בפועל גם בצורתו העברית, יש הפניה לשם העברי: |*מייאלי — ראה מילה. מילה — 1 ברית מילה: עמל למילה בן 13 לעאם = עשה [ברית] מילה [כשהיה] בן 13 שנה 2 חגיגת ברית מילה: 1) נהאר למילה ־ יום [ברית] המילה תציבוה פלעראצת פלמייאלי ופתפילינות ־ תמצאו אותו בחתונות, בסעודות ברית מילה [מילולית: ״מילות״], וב[חגיגות] תפילין [מילולית: ״תפילינות״].
  • רישום שמות פרטיים: בשל קווי הייחוד האופייניים להם הובאו השמות הפרטיים ברשימה נפרדת¡ עם זאת שמות פרטיים שקיבלו משמעות מיוחדת או שהפכו שמות כלליים נכללו בגלוסר עצמו כשמות עצם לכל דבר. למשל: ירושלים = ארץ ישראל; ישראל = ארץ ישראל, מדינת ישראל או יהודי! אשמדאי = כינוי למלך השדים! זוהר, משנה, תורה, תהלים. שמות אלה ודומיהם נרשמו כערכים ראשיים.

רישום שמות בכתיבים חריגים: הכתיב במקורות השונים איננו אחיד, ולעתים קרובות אנו מוצאים, בעיקר בכתבי היד, כתיב חריג מהכתיב המסורתי. גם הכתיב החריג רשום בגלוסר, ולידו מצוין הסעיף המתאים בפרק הדקדוק הדן באותו עניין. למשל: אבותינו הקדוסים [דקדוק 4-9] – פירושו: על כתיב ס במקום ש ראה בפרק הדקדוק, § 49. הכתיב החריג רשום בגלוסר פעמיים באחת משתי הדרכים שלהלן.

במקומות שהכתיב החריג הוא הכתיב היחיד המצוי בפועל הוא מובא כערך ראשי, ובכתיב המסורתי יש הפניה לערך הראשי: |דודקים [דקדוק 13] — דודאים: חבלת בדודקים ־ הרתה בדודאים (כ״י 2836, דף 23ב); |דודאים – ראה דרדקים. |אביל [דקדוק 71] – אבל, אבלות: תכמל 30 יום דלאביל = היא תגמור את 30 ימי האבל (כ״י 2836, דף 47א)¡ |אבל – ראה אביל. |*א־י-ם [דקדוק 40] – קיים: למיסווה דלולאד כבר איימהא = מצוות הילדים [־מצוות פרו ורבו] כבר קיים אותה ; |ק-י-ם — ראה א־י-ם.

  • אבל אם הכתיב החריג הוא רק אחד הכתיבים, גם אז הוא מובא כערך עצמאי עם הפניה לערך העיקרי, ושם הוא מובא בדוגמותיו של הערך: |אויר: 1) שזר כא יבררדו לאויר סכון די האד למוואדע = העצים מקררים את האוויר החם של המקומות האלה , לאזמך תכרז תבדל להפיר [דקדוק 10, 32] לאייכון תברא = עליך לצאת להחליף אוויר, אולי תבריא (כ״י 2836, דף 16ב); |הפיר – ראה אויר. |אלול: 1) כאן שהר אלול ־ היה חודש אלול . 2) חתא 17 אילול = עד 17 אלול; |אילול — ראה אלול. !אמונה — 1 אמונה וביטחון בהי: 1) מן כתרת לאמונה די כאנת ענדו = מרוב האמונה [בה'] שהייתה לו. 2) גיר בלימונא די ענדו פמול דנייא… = רק [בזכות] האמונה שיש לו באדון העולם… (ש״צ ד 13); |לימונא – ראה אמונה. וארון — ארון מתים: 1) מן די אוצל לארון דייאלו לארץ ישראל = כשהגיע ארונו לא״י. 2) סאבק קבל לקארון = [יוסף] הולך לפני הארון. |קארון – ראה ארון. וגאולה: 1) באס נקרבו לגאולה דיאלנה מן באיין לאומות ־ [נעבוד את ה'] כדי שנקרב את הגאולה שלנו מבין האומות . 2) נקררבו לגאולא צצאפייא = נקרב את הגאולה האמתית .3) חנא כא נרזאוו לגיאולה ־ [אמרו לו תלמידיו:] אנחנו מצפים לגאולה . 4) ראהו יעייטו עליך מנסמא בלי מאזאל תכון אלמאולא עלא ידיך ־ הנה מכריזים עליך משמים, שעוד תהיה הגאולה על ידך [־באמצעותך]; |גאולא – ראה גאולה; |גיאולא – ראה גאולה¡ |גיאולה – ראה גאולה. |צדיק 1) אצדיק חל פמו וקאל ־ הצדיק פתח את פיו ואמר .2) אנתין סאדיק  ועזיז ענדו = אתה צדיק ויקר אצלו [אצל הקב״ה]. 3) כיף אנתין די צאדיק …= איך אתה שצדיק…. 4) התא די כאן שדיק ־= הוא שהיה צדיק… וסאדיק — ראה צדיק; |צאדיק — ראה צדיק¡ |שדיק — ראה צדיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

ספטמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר