ארכיון יומי: 16 בנובמבר 2018


מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט

פרק רביעי

הרכיבים השונים של מעמד שירת הבקשות

מעמד שירת הבקשות עבר שינויים לא מעטים מאז שהובא למרוקו ע״י השדר״ים במהלך המאה ה־17. השינויים הרבים שעבר מנהג זה הם תוצאה של תנאים היסטוריים וחברתיים שהתפתחו:

1- ראשיתו של המנהג בצפת של ימי הקבלה והאר״י הקדוש ־ המחצית השניה של המאה ה־16.

2 – יהודי מרוקו, קיבלו מנהג זה מהשדר״ים שהגיעו למרוקו מאז ראשית המאה ה־17 ועד למאה ה־19.

3 – שינויים שהוכנסו במנהג זה במרוקו מראשית המאה רד20.

בפרק זה יוצגו השנויים שעבר המנהג בשלושת התקופות דלעיל, כפי שהם באים לידי ביטוי בקבצים ״רני ושמחי״ ו״שיר ידידות״.

  1. המנהג בצפת הקבליסטית

המקובלים בצפת השכימו קום כבר מחצות הליל, הם היו מאורגנים בחבורות, וכל חבורה עפ״י רצונה ובדרכה האישית קראה מזמורי תהילים ותחינות לפני הקב״ה. המקובלים שרו משיריהם של פיטנים שחיו בצפת (כמו ר׳ ישראל נג׳ארה שכתב את ספרו ״זמירות ישראל״, האר״י הקדוש ואחרים). הפיוטים היו ספוגים ברעיונות מיסטיים על הגאולה ועל המשיח הקרבים לבוא. הם גם קראו קטעים מה״זוהר״ וקטעי משניות, וזהו בעצם ״תיקון לאה״ הנאמר בשבתות ובמועדים בימים שבהם אין תחנון. הרקע של צמיחת מנהג זה היה רעיון קבלי־זירוז הגאולה דרך חזרה בתשובה ותיקון חיי הפרט כחלק מתיקון חיי הכלל. מנהג זה היה חלק מסדרה רחבה של מנהגים שפשטו בצפת ובגליל, כמו: סעודת עונג שבת, קימה בחצות לאמירת תהילים. היו אחרים שהתענו בתדירות רבה יותר, והיו גם כאלה שנטלו על עצמם סיגופים שונים. כל זה נועד לטהר את האדם וליצור את האוירה המתאימה שתזרז את בוא פעמי משיח.

  1. 2. המנהג במרוקו במאות ה־19־17

השדר״ים הראשונים התחילו להגיע למרוקו בסוף המאה ה־16 וביתר שאר בעשרות השנים הראשונות של המאה ה־17. שדר״ים אלה נשאו איתם מטענים תרבותיים ורוחניים שנספגו חיש מהר בקהילות מרוקו.

אין זה פלא שמנהג הבקשות נקלט במרוקו, שהרי הוא היה אחד מהאמצעים שהשתמשו בהם המקובלים כדי לזרז את בוא הגואל. הוא מבטא בתכניו את מצבם ואת רצונם העז של יהודי מרוקו ־ לשימת קץ לצרות הגלות ולבוא הגאולה. יוצא איפוא כי התכנים בצפת שבגליל ובמרוקו חד הם.

  • בתחילה, קובצי הפיוטים של ״שירת הבקשות״, שהיו קיימים בכל קהילה וקהילה, הכילו מספר מזמורי תהילים, קטעים אחדים מה״זוהר״ ובקשות לשבת בלבד.
  • הקובץ ״רני ושמחי״ (1890) היה רחב יותר, ומנהג שירת הבקשות קיבל מימד רב יותר. הקובץ כלל את הפיוט ״ידיד נפש״, ברכות השחר, קטעים מה״זוהר״ ובקשות לשבת. בסוף הקובץ הופיעו גם פיוטים אחרים. ״רני ושמחי״ לא היה ערוך לפי סדרות כמו ״שיר ידידות״, כפי שאנו מכירים כיום.

המנהג במרוקו במאה ה־20

מאז שנת 1890, זמן עריכת ״רני ושמחי״ ועד לעריכת ״שיר ידידות״ בשנת 1921 עברו 31 שנה, שבמהלכן נשתקע מנהג ״שירת הבקשות״ בהוייה הדתית־תרבותית של יהודי מרוקו. כך אנו מוצאים באחת הפרשיות את המשורר סעדיה שוראקי כותב פיוט על הקימה לבקשות בליל שבת, ובו הוא מתאר את השתתפותם של בני ביתו במנהג:

אָעִיר כַּנֶּשֶׁר /קִנִּי מֵאֹשֶׁר

לאֵמֹר מִזְמוֹר שִׁיר/לְיוֹם הַשַּבָּת

העובדה כי במשך השנים הוא הפך למנהג בולט בקהילות היהודיות במרוקו הביאה את עורכי ״שיר ידידות״ להכניס סדר במנהג:

1 – החלק הקבוע נשאר, פחות או יותר, כמו ב״רני שמחי״ : ״תיקון לאה״ היה ונשאר המרכיב המרכזי בחלקו הראשון של המנהג.

2 – נקבעו הפיוטים שיש לשיר בכל שבת : הפיוט שתוכנו על השבת וקבוצת הפיוטים הנוספת שתוכנה כלל נושאים, כמו שעבוד הגלות, הציפיות לגאולה, כיסופים לארץ־ישראל, מועדים ופיוטים בנושאים שונים.

3 – צירוף הקצידה לכל סדרה שבועית.

יוצא אפוא כי ב״שיר ידידות״ המרכיב של הפיוטים בולט יותר לעומת היסודות הדתיים עד כה ־ ״תיקון לאה״, קטעי משניות, תפילות וכו'. גם בקיבצי הפיוטים הפרטיים, שהיו בכל קהילה וקהילה, המרכיב הדתי בלט יותר ואילו פיוטי הבקשות הופיעו באופן מצומצם בסוף הקובץ.

לאחר סקירה זו אציג כעת את המנהג על כל מרכיביו. לאחר הגעתם של הנוכחים לבית־הכנסת, בדרך כלל מדובר בשעה 03:30 לפנות בוקר, מתחילים את המפגש עפ״י הסדר הבא

ברכות השחר ־ כמתחייב לאחר שנתו של אדם מישראל.

״תיקון לאה״

״תיקון לאה״ חובר ע״י המקובלים של צפת באמצע המאה ה־16. זהו תיקון הגאולה והנחמה באותם ימים שבהם לא אומרים תפילות תחנון כמו בשבתות ובמועדים.

1 – קריאת שמונה מזמורים מתהילים (עפ״י הסדר הבא): מ״ב, מ״ג, כ״ד, כ״א, ס״ז.

קי״א, נ״א, קכ״ו. המשותף למזמורים אלה ־ שבח ותהילה לה׳, ישועה וגאולה.

2 – קטע תפילה מתפילת המוסף לשלוש רגלים: ״אלוקינו ואלוקי אבותינו…״.התפילה עוסקת בבקשת רחמים מה׳ שישיב עטרה ליושנה ־ שיבת ציון ובניית המקדש.

3 – משנה, מסכת ״תמיד״ פ״א, משניות א׳־ד׳: ״בשלושה מקומות…״. הקטע עוסק בעבודת הכוהן בבית המקדש.

4 – קדיש: הקדיש כאילו סוגר את המבנה הדתי של סדר ״תיקון חצות״.

מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט עמ' 42-40

אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-שבת ויצא-שיר לשבת

שבת ויצא

בקשה — אעיר כנשר, או: זכור שבת לשמרה

— בקשה — סי׳ אני סעדיה שוראקי חזק

פרטים אחדים מתולדות חייו ושירתו של ר' סעדיה שוראקי, שחי ופעל באלג'יריה במאה ה-17 – המאה ה-18

תלמיד חכם, פייטן ובעל השכלה כללית רחבה. חיבר ספר במתמטיקה בשם "מונה מספר" וכן פירוש לספר תהלים שבראשו שיר רחב שבו הוא מתאר את שיטתו בפרשנות. שירים שלו נקלטו בקובץ "שיר ידידות". פיוטיו מצטיינים בנשימה אפית וביכולת תיאור נאה. דוגמאות בולטות לכך הן שירו "סדרי בראשית יוצרו" המפרט את סדר בריאת העולם, ושירו "סיני מאור עיני", המפרט את שבחי התורה ולומדיה.

 

 

אעיר כנשר / קני מאשר / לאמיר מזמור ישיר / ליום השבת:

נודה שיר מזמור / במרה אמור / זכור וישמור/ את יום השבת:

יום קדוש סלה / במחשב עלה / בו מעשיו כלה / וגם בו שבת:

סות יפי סותן / ובגנת ביתן

כי הש״ם נתן / לכם השבת:

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

רשימת הנושאים באתר