בלפור חקק-זה לא אותו בית-דברים על הספר "זה לא אותו בית" מאת עוזיאל חזן(הוצאת ביתן ) 2003-ברית 23 העורך אשר כנפו

 

בלפור חקק

זה לא אותו בית

דברים על הספר "זה לא אותו בית" מאת עוזיאל חזן(הוצאת ביתן ) 2003

ספרו של עוזיאל חזן הוא שיר אשכבה לשכונה שהייתה. לכאורה השכונה עודה קיימת, חלק מהבתים עודם עומדים. אך הספר כמו בא לקונן קינה על רקמת חיים שהייתה בשנותיה הראשונות של השכונה, רקמת חיים שדעכה ואיננה עוד. גיבור הרומאן יוסף קרוצ׳י מגיע בסופו של הרומאן אל הגן של לורנצו וחש כמו שב אל מקום זר:

"קרוצ׳י מבקש לרשות להסתובב עור מעט בגן הפגוע. חוזר ופונה למארחו:״ הכל השתנה, השכונה זה לא מה שהיה״ (269).

אחר כך הוא נושא עיניו לבית לורנצו ומוסיף: זה לא אותו הגן, זה לא אותו הבית. מדובר ברומאן שהוא רומאן תיעודי היסטורי. הסופר עוזיאל חזן היה שקוע בהכנת חוברת תיעודית על שכונת מחנה ישראל , ולצורך הכנתה אסף עדויות משרידי השכונה. לאחר כתיבת החוברת , כמו נשאב הסופר אל גיבוריו והמשיך לחיות את חייהם. התחושה לאורך הרומאן שחזן שבוי באהבה לגיבורי העבר והוא כרוך בחבלי קסם אליהם. חזן בא לתאר עולם שנחרב ברגעי הגסיסה שלו, ובו זמנית הוא עוקב איך העולם הזה נבנה מחדש עם דמויות אחרות.

סיפורו של הרומאן נע בשני צירים : ציר אחד הוא הדמות המרכזית הרומאן, דמותו של יוסף קרוצ׳י. משפחת קרוצ׳י מגיעה בתקופת השלטון העות׳מני בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה לירושלים ומשתכנת בשכונת מחנה ישראל. הציר השני הוא סיפורן של הדמויות שאכלסו את שכונת מחנה ישראל ואת חצרותיה בימי השלטון העות׳מני ובימים הרי הגורל של המנדט הבריטי , מלחמת השחרור והקמת המדינה. סיפורי הדמויות נרקמים כולם דרך מבטו של הגיבור הראשי יוסף קרוצ׳י והמעבר מסיפור לסיפור הוא מהיר בדומה לרומאן הפיקרסקי ,שבו הגיבור עובר מהרפתקה להרפתקה. כאן מדובר בהרפתקה רוחנית של קרוצ׳י הרוקם קשרי ידידות וקירבה עם כל תושבי השכונה.

הסיפור נפתח בהבזק לאחור (פלאש בק) של קרוצ׳י. הוא נמצא בבית אבות של משען ברחוב גמלא, ושני כתבים של מקומון מובילים אותו לסיור נוסטלגיה במחנה ישראל כדי לתעד עבור העיתון את זכרונות נעוריו. לאורך דפי הספר נפרסות כל הדמויות בלשון חרישית ופיוטית , מתוך נימה של התרפקות ושל היאחזות ברגעים יפים וקסומים שהיו ואינם. לאורך הספר יש מחאה חבויה על שאונו הדורסני של ההווה המוחק את העבר , מחאה על אנשים החיים את הרגע ובעת שהם מוחקים את עברם , הם מוחקים אט אט את עצמם. המוטו של הספר אינו מקרי:

״אבו תנא אומר בהמשך, שיש אנשים בשכונה המוחקים את העבר ומנציחים את ההווה, שיהפוך מחר לעבר, ויימחק שוב בידי הבאים אחריהם״ (עמ׳ 6).

הבית המרכזי היום בשכונה הוא המוזיאון של יהדות צפון אפריקה , אך עלינו לזכור שכאן היה בית הכולל של שכונת המערבים מחנה ישראל. כאן בעבר היה מקום מגוריה של משפחת קרוצ׳י שמגיעה ממוגדור שבמרוקו:

"הם דואגים לשכן את הקרוצ׳ים בדירה גדולה במחנה ישראל. פוטרים אותם מתשלום דמי שכירות ובתמורה מטילים על אבא קרוצ׳י לשמש כגבאי בית הכנסת שם. בית מגוריהם העתיק והמתפורר גוזל מהקרוצ׳ים חודשים של עבודות ושיפוצים, אבל הם חשים שהגיעו אל המנוחה והנחלה. במקביל מחפש אבא קרוצ׳י מקום להקמת הנגרייה שלו. יציאת המשפחה מבין חומות העיר העתיקה אל שכונה מבודדת המוקפת שרות ומטעים, מהווה שינוי מרענן ומשובב עבור יוסף קרוצ׳י הקטן. הוא מוצא בה בר נרחב לפעילותו ולמשחקי דמיונו. סימטאות השכונה ומבואותיה מזכירים לו את עיירת הדייג שלו. רק הים חסר לו מאוד. תחליף דל לאוקינוס הגדול הוא מוצא בבריכת ממילא הסמוכה שהייתה מתמלאת במי גשמים״ ( עמ׳ 48־49).

לי כמשורר ומדריך סיורים ספרותיים הייתה חוויה מיוחדת בקריאת הספר הזה. אני הולך בין דפיו ורואה לנגד עיניי את המקומות עצמם. התלוויתי בעבר לעוזי חזן והוא הראה לי את כל החצרות , לאחר צאת ספרו התיעודי על השכונה ״שכונת מחנה ישראל׳. מרגש מאוד לקרוא את הרומאן וללכת בעקבות דמויות שנשאבו מתוך החיים עצמם, והספר כמו בא להציב להן יד ולומר לנו הקוראים: מפעלם של האנשים האלה היה גדול וחייהם לא היו לריק.

גיבורי הספר מקרינים לאורך הסיפורים הנפרסים ברומאן אהבה לבני אדם שאיננו רגילים לה עוד במציאות העכשווית . מדובר בשכונה שבה חיו אלה בצד אלה יהודים , נוצרים ומוסלמים במין הרמוניה שלפעמים נדמה שאינה אפשרית. אנו עדים למפגש אתני- תרבותי- דתי מעורר ערגה בימים אלה , שבהם הטירוף והשנאה האתנית והדתית גואים ועולים. באחד הקטעים הפיוטיים בספר , מנגנים קרוצ׳י וחבריו לכבודם של המתים בבית הקברות המוסלמי הסמוך לשכונה:

״ קרוצ׳י מנגן גם בפני המתים. חבריו צוחקים ממנו. ״שלא ינוחו על משכבם, שירקדו קצת״, מתרץ להם וחיוכו התמידי רוטט תחת שפמו הצ׳פליני. הקבוצה מנגנת בהר הזיתים, ובפני המתים המוסלמים בבריכת ממילא….קרוצ׳י מושך אותם אחריו, כאותו המחלל מהמלין. הקבוצה מטפסת אחריו במעלה בריכת ממילא. חולפת ליד חורשת עצ האלה, האורן והאקליפטוס״ ( עמ׳ 33).

הספר בעיקרו סב על ציר של דמויות נשים מרתקות . הדמויות החזקות והדומיננטיות הן עפיפי לורנצו וסת אילני דניאל ואליהן מצטרפות דמויות של מאדאם סוכר , סטלה , סוליקה מלול והנזירה אן מרי. סטלה עצמה היא עלמה יפהפיה שעברה חוויות קשות וכואבות ומוצאת מקלט בגג של משפחת קרוצ׳י ( המקום שבו אנו עומדים היום, כשאנו במוזיאון יהדות מרוקו).

״בלילות מופזי ירח באה סטלה אל הגג…מתעללת ביצריהם של משוטטי הלילה החומקים בין סימטאות מחנה ישראל. מפזרת אל הסהר חיוכים של בינה תועה ושל עולמות נפש רחוקים״ (עמ׳ 84).

בספר נרקמים סיפורי אהבה שאינם מגיעים למימוש בין סטלה החושנית ובין היתום מטר העובד במאפיה של סטקלף ובין מלכא והנזירה אן מרי. מול המתח המיני העצור בסיפורים אלו, עומדת דמותה של סוליקה מלול הנואפת עם החכם מכלוף דהן , העושה הכל כדי להשביע את יצריו.

הרומאן מתאר את דעיכתה של השכונה שהייתה שוקקת חיים ואהבת אנוש. גם בימי המלחמה ובריחת ערבים מכאן נשארים חלק מתושבי השכונה ושומרים את רכושם של הפליטים , כדי להקל על שיבתם. זו התקופה שמגיעים גם ערבים מכפרים אחרים לשכונה , כמו משפחת סוכר, וגם עולים חדשים מארצות המזרח. הנה תיאור בואה של משפחת סוכר:

״משפחת סוכר נוסעת לאורך רחוב יפו עם הרכב המיטלטל, הנשנק. אוגפים מחסומי צבא, ולא מצליחים להגיע אל יעדם- העיר העתיקה. סוטים לאורך השביל החוצה את בריכת ממילא ומתעכבים סמוך לבית העלמין המוסלמי…פארס נכנס לסימטת זמנהוף הנטושה ותוקע יתד בבית מספר חמש שבנו המוגרבים במאה שעברה. בית גדול המוקף בצמחייה סבוכה ובעטרות קוצים. זה הבית שייעד להם סטאקלף, זמן רב לפני שנס על נפשו ונטש מאחוריו טחנת קמח מושבתת ומאפייה עשנה. פארס מוצא את מפתחות הברזל הכבדים טמונים מתחת לאבן השפה, עטופים בפתק״ ( עמ׳ 86 ו).

סיפור המסגרת של הרומאן מחזיר אותנו לקרוצ׳י המטייל עם זוג הכתבים מן המקומון. הם מגיעים למוזיאון המערבים ופוגשים את אברהם גוזלן, וגם הוא הופך לדמות ברומאן. בסופו של הרומאן הוזה קרוצ׳י שהוא רואה את הרב צוף דב״ש (שהוא הרב דוד בן שמעון, מייסד השכונה) חוזר לשכונה.

״לידו פוסע דוד בן שמעון, מייסד השכונה המכונה צוף דב״ש. זו הדמות שעליה סיפר לו אביו רבות, האיש שאמרו עליו שיש לו אש בעצמות. שהנדוד זה אצלו בדם, ושמשפחתו הרחיקה עד לבוכרה היפה. קרוצ׳י מאשר לעצמו שהאיש באמת נודד אם הצליח להגיע מהעולם הבא עד הנה. קרוצ׳י רועד במקומו״(עמ׳ 266).

תוספת שלי (א.פ)

הספרייה הפרטית של אלי פילו – זה לא אותו הבית – עוזיאל חזן

תאריך 1 באפריל 2017 | 

בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בשעת הדמדומים של השלטון העותומני בארץ, מגיעה משפחת קרוצ׳י בדרך הים, לאחר מסע הרפתקני ממושך, היישר אל שכונת גבול ירושלמית. שכונה הצופה אל החומות ומנתצת מחיצות, שדמויותיה מרתקות, ציוריות ומיוסרות. יהודים, נוצרים ומוסלמים החולקים שמחה, צער ומנוסה, כשהם מגשרים על אמונות ודתות. הדמויות תועות ומרחפות במסע אנושי רגיש וכאוב בעיבורן של מלחמות ושנאות, שכופות דתות ודעות.

סיפורה של עקירה ובריחה, חזרה אל מחוזות ילדות שנמוגו ולבית ששוב אינו אותו הבית. זהו גם סיפורו של בית אחד, בית-לורנצו, נווה עלום וקסום בלבו של גן אפוף מסתורין. סיפורו של יוסף קרוציי התם וההוזה שצלילי העוד שלו באים במקום מילות תפילה לשמיים נעולים, שבנגינתו מנסה לאחד בין דתות מסוכסכות, תחת עץ הדפנה בגן-לורנצו ובבוסתנו של אבו-חנא. סיפורן של נשים מיוסרות ועזות אופי התועות בסמטאות ערפיליות, כשכדורים שורקים מעל לראשיהן. נשים הלכודות בין עקרות מרצון לבין עקירה מאונס. נשים מלאות לב, הצדות פרפרים בשדות פרגים של אהבות אבודות.

ספריו הקודמים של המחבר:

  1. ״נביחות אל ירח כבויי׳ – סיפורים – הוצאת לדורי 1976.
  2. ״ארמנד״ – נובלה – הוצאת ספרית פועלים 1981.

הספר זכה בפרס הספרותי לרגל שנת היובל לעלית הנוער.

  1. ״אל שלגי האטלס״ – ספר ילדים בהוצאת ספרית פועלים 1987 -יצא ביוזמת משרד החנוך והתרבות, כלול בתוכנית הלימודים לבתיה״ס.
  2. ״חותם ברבדיה׳׳ – רומן תיעודי בהוצאת ״ביתן״ – 1991.
  3. ״מבחן־החלב״ – רומן בעל רקע היסטורי, בהוצאת ספרית הפועלים – 1996. מהדורה חמישית, על פיו נעשה הסרט ״זאיה״ שהוסרט כולו במרוקו.

על יצירתו הספרותית, זכה גם לפרס קרן ראש הממשלה לפרסי יצירה תשנ״ח.

  1. ״כקליפת אגוז״ – מחזה על טביעת ספינת אגוז – יצא ביוזמת מכון בן-צבי ומשרד החינוך, התרבות והספורט – 1998 ובהוצאת המכון.

 

בלפור חקק-זה לא אותו בית-דברים על הספר "זה לא אותו בית" מאת עוזיאל חזן(הוצאת ביתן ) 2003-ברית 23 העורך אשר כנפו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

יולי 2019
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר