ארכיון יומי: 31 ביולי 2019


יוסף טולדאנו-ויהי בעת המלאח-פרק שביעי-פרעות ויצירה- שלטון האימים : מולאי ליזיד 1790– 1792

אבל את חרון אפו הוא ישפוך על עיר הבירה השנואים מכל, כעדותו של אליעזר בהלול :

" ובשבעה בתמוז בא למכנאס, ושלח חרון אפו עברה וזעם בחמישה יהודים נשיאי העדה, מבאי בית אביו, שהיו עצורים בעד שטף עריצותו ורשעתו בזימה וגזל וחמס שהיה עושה יום יום במדינת הגויים, וכאשר היה נכנס לרחוב היהודים ורודף אחרי אישה בעולה או בתולה, או רוצה לגזול או לחמוס תכף היו קובלים עליו לפני אביו או שר העיר ושולחים תכף את עבדיהם ומוציאים אותו בעל כורחו. ואביו היה מייסרו, עד שגירשו מעל פניו עם אמו הנוצרית אנגלית לעיר תיטוואן, ושוב עשה שם פחה, והוא העריץ נטר להם איבה. ואלון בן א' לחזאן בככא, הי"ן, הוא יליד מראכש, ונתאזרח פה במכנאס כשלושים שנה, ועסק בכל מין מסחרו הצליח להפליג בעושר, את זה שלל ובזז, והיכהו נפש בכדור עופרת.

ב'. רבי מרדכי שריקי זצ"ל תורה וגדולה, לזה הטיל תנאי, שאם ימיר את דתו ינצל וירימהו לשר גדול, ושחק עליו, ודיבר אתו קשות, וניבא לו אחריתו, כי ימות מיתה מנוולת בקרוב ימים, וגזר עליו העריץ ושרפוהו באש והלך למקום השרפה בשמחה ובשירים, וייחד את ה', ויצאה תכף נשמתו בטהרה.

הי"ן ג', ד', שני אחים מסעוד בן זכרי, ואברהם אחיו. ה', משה בן ג'אמילה על אלה השלושה גזר לתלותם חיים מרגליהם בשער האלמללאח.  

ועוד גזר לתלות עמהם, איש צדיק החכם הגדול,מרביץ תורה ברבים, כמה"ר שמואל דנינו זצ"ל, ואמנם תכף לתפישתו, שמו נפשם בכפם ארבעה מתלמידיו, רבי יעקב אלענקרי, רבי יהודה צאייג, רבי יוסף בן ידיר, רבי מסעוד לחייאני, ועשו בעורמה התחפשו בבגדי גויים עם כובעים אדומים כמשרתי המלך ממש, ובאו לשומרי התלויים, ואמרו להם להוריד את זה מן התלייה להוליכו לפני המלך. והשומרים האמינו לדבריהם והורידוהו ומסרוהו לידם, והם הבריחוהו לכפר של גויים, ומשם לכפר וואזאן והניחו אותו שם וחזרו לביתם, והגידו לאשתו ובניו בסוד נסתר, ונשאר הסוד כמוש א"ך חודשים, עד סוף חודש טבט שנת תקנ"ב שבו נהרג ליזיד בכדור עופרת ונפל מעל סוסו, ונרמס ברגלי הסוס, ויצאו בני מעיו בשערי ולב מלך ביד והטהו לטובה על ישראל, והאיר פניו אליהם, ועשה עימהם טובות גדולות.

ואז בסוף אדר בא רבי שמואל מווזאן, ונתקבל בכבוד גדול אצל כל בני העיר, ונודעה מסירות נפש הלבבית של תלמידיו, והמקום ב"ה הסתירם בחסדו, ואך בבואו מצא ביתם ריקם, כי כל מה שנשאר לו לפלטה מהשלל אכלוהו אשתו ובניו, ואז אחד מתלמידיו רבי שלמה אבן גנו, הגדיל חסדו עמו במתנה הגונה ומלא את מחסורו, וקבע לו פרס הגון בכל חודש, והוא שקד עוד על מלאכתו מלאכת שמים ביתר שאת ויתר עוז, ואמרו עליו, חמישה תלמידים היו לרבי שמואל דנינו, אף שהיו לו הרבה, אלו עמדו בעת  צרה.

סיפור זה מלמדנו מוסר השכל כפול. ראשית שלא נשבר רוחם של היהודים ואם כי לא יכלו בנשק להתגונן גילו כמה מתושבי מכנאס אומץ לב נדיר, והמשך הסיפור יוכיח לנו שאין מדובר בתופעה חד פעמית. שנית, מאשר הסיפור שהאוכלוסייה המוסלמית לא שיתפה פעולה בכל מקום עם טירוף המלך ואפשר היה למצוא בתוכה מחסה.הסבל וההרג לא היה נחלתם של היהודים לבדם. בעיני כל האוכלוסייה היה שלטונו של מולאי ליזיד תקופת אימים. מעלליו, שפיכות הדמים, ומעשה הביזה ופעולות הנקם ללא מעצורים השניאו אותו על ידי כל העם.

כפי שכבר ראינו הייתה זו התערבותה של אם המלך שמנעה תחילה מיהודי פאס את מעשה הביזה וההרג שהיו נחלת כל הקהילות. אולם הנס לא חזר על עצמו כאשר העריץ הגיע בעצמו לעיר ושם במשך חודשים הטיל אימה ופחד על הקהילה המפוארת ומעל לכל גירשה מן המללאח כפי שמסופר ב "זיכרון לבני ישראל".

"יביום א' בשבת כ"ד יום לסיון שנת הנ"ל בבוקר השכם שלח המזיד א' ובא אלינו וקיבץ היהודים ואמר להם, תנו לי סוכרא אלף מתקאלים, כי מחל לכם המזי"ד. ונתנו לו כתב ידם ומיד אמר להם המחילה שמחל לכם היא בגויתכם וממונכם שלא תנזקו כלל, אבל גזר אומר שתצאו מהעיר ותדורו בהאלקסבא דזירארא וכששמענו רעדה אחזתנו חיל כיולדה ונבהלנו להשיב כי היה דברו נחוץ לאמר, קומו צאו מן המקום הזה, ומיד באו כמה שרים ועבדים ועמדו עלינו לצאת מן העיר והתחלנו לצאת.

ואם אמרתי אספרה את כל הקורות והמאורעות שאירעו לנו יכלה הזמן והמה לא יכלו, שבאותו יום הייתה חמימות גדולה בנו, כי יצתה חמה מנרתקה בתקופת תמוז ואנחנו הולכים על רגלינו יחפים להאלקסבא הנזכרת עם החמורים והסבלים שהיו נושאים המטלטלים שלנו ומניחים שם ברחובות, והדרך רחוקה והיא באותו היום נוסעים העבדים שבינינו לדור במכנאס הם נשיהם וטפם.

והאלודאייא שהיו דרים במכנאס כמו ג' אלפים באו לדור פה בפאס הם נשיהם וטפם , אלו יוצאים ואלו נכנסים. והיה דוחק גדול ואבק רב וחום רב עד שהייתה הזיעה עלינו כמו מים והיינו נושקים הכתלים של בתי כנסיות.

וגזר אומר שמי שישאר עד עת ערב דמו בראשו, ורבו כמה חטפנים וגזלנים בדרך והיו חומסים אותנו עד שלא נשאר לנו מעט מהרבה וכמה בעלי בתים ועניים וחכמים ותשושי כוח שהניחו כל אשר להם בעיר מרוב הפחד, ונתקיים בנו : והבאתי מורה בלבכם.

ונכנסו הגויים לבתינו ונטלו כל המנעולים ודלתות של הבתים והחצרות וכל בתי כנסיות ובתי מדרשות נכנסו ונטלו מהם כל הספסלים וההיכלות והתיבות ונגנבו כמה ספרי תורה והיה ממש חורבן בית המקדש. ובית הוועד נהפך למינות ובתי זונות. והיו הורסים אותם ומבשלים בהם מים שרופים ויצא מן בת פי"ס כל הדרה.

ונהפך פנינו כשולי קדרה ששזפתנו השמש, והיינו דרים באהלים כבני קדר ובני ערב, ולא נשאר לנו דעת ותבונה ולא עבודה ולא תפילה ולא תורה, כי נטרפה דעתינו מרוב הצער והיגון ולא היינו מוצאים מנוח לנפשנו כי אפילו מקום להניח בו ספר תורה לא מצינו מרוב הטינופת, כי היו הכל מטילים ומשליכים צואתם ברחוב אלקסבא היה ריח רע והולך בכל האלקסבא והיינו בצער גדול על זמן קריאת שמע ותפילה.

כי כל המקומות מלאים צואה בלי מקום. ונשים יקרות היו שואבות מים ומימינו בכסף שתינו ועני בישראל היה קונה מים בכל שבוע סך אוקייא אחת ומחצה. ובאותו הקיץ רבו הזבובים והפרעושים והשרצים והעקרבים והעכברים והנחשים ולא היינו ישנים עד שקצנו בחיינו ומתו כמה תינוקות מחמת החום ומחמת החום הרב.

וגזר המזיד לחפור כל בית הקברות שלנו וליטול עפרם ואבנים שעל הקברות ולבנות בהאלמללאח בית תפילה הנקרא ג'אמע וסמעא בעפר ואבנים הנזכרים.

יוסף טולדאנו-ויהי בעת המלאח-פרק שביעי-פרעות ויצירה שלטון האימים : מולאי ליזיד 1790– 1792-עמ' 79

אֶל עוֹבְרֵי דֶּרֶךּ אֶקְרָאָה-רבי דוד בן אהרן חסין-קינה על פרעות ביהודים בערים שונות במרוקו בשנת תק״ן (1790).

 53 – אֶל עוֹבְרֵי דֶּרֶךּ אֶקְרָאָה

קינה על פרעות ביהודים בערים שונות במרוקו בשנת תק״ן (1790). שיר ארוך, בעל חמישים מחרוזות. בכל מחרוזת – ארבעה טורים: שלושה טורי ענף וטור אזור בסופו. חריזה: אאאב גגגב דדדב. משקל: שמונה הברות בטור.

כתובת: קינה סי׳ (=סימן) אנכי דויד בן אהרן חסין חזק אמץ אמיץ (הסימן כפול בחלק מאותיותיו והוא כולל: אנכי דויד בן אהרן חסין חזק אמץ אמיצים דוד בר אהרן חזק חזק) קוננתי בשנת תק״ן לפ״ק על כמה מדינות שנשללו בעו״ה ( ־בעוונות הרבים). ת׳(־תמרור) ׳מי זה במר׳.

מקור: קויפמן, עמ׳ 123-126.

פתיחה

בִּשְׁנַת נְתַ"ק לִפְרָט קָטָן / נִתַּק הֲדַר עִיר מֶכְּנָאסָה
וַיָּקֶם ה' שָׂטָן / לִשְׁלוֹמָהּפָּרַץ בָּהּ פִּרְצָה
בַּלֶּשֶׁת לָעִיר נִכְנְסָה
.
אֶל עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ אֶקְרָאָה / מִי שָׁמַע כָּזֹאתמִי רָאָה
הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה / כַּבֶּצַע הַזֶּה לֹא נַעֲשָׂה

אֵיךְ כְּלִילַת יֹפִיבָּבַת / בְּחֹדֶשׁ זִיו זִיוָהּ שָׁבַת
בְּיוֹם רְבִיעִי בְּשַׁבָּת / פָּסַח שְׁנֵי לִטְמֵא – נַפְשָׁהּ

 

5- נִתַּן לַמְּחַבֵּל רְשׁוּת / בְּמַאֲמָרָהּ שֶׁל רְשׁוּת
חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת / מַדָּד לוֹ מִדָּה גְּדוּשָׁה

כְּחוֹטֵב עֵצִים בְּקַרְדֻּמּוֹת / נָתְצוּ בָּהֶםפָּרְצוּ חוֹמוֹת
נִגְלוּ לָהֶם תַּעֲלוּמוֹת / דָּבָר מֵהֶם לֹא נִתְכַּסָּה

יָמִים גַּם לֵילוֹת שָׁלָלוּ / יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה אָכָלוּ
10- בָּאוּ פָּרִיצִים חִלֵּלוּ / תּוֹרַת מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה

דִּינֵי נְזִיקִים וַחֲבָלוֹת / וּקְנָסוֹת וְגַם גְּזֵלוֹת
וּטְרֵפוֹת בָּהֶם כְּלוּלוֹת / עִקּוּרחֲלָדָהדְּרָסָה

דִּבְרִי אֵלִיָּה הַנָּבִיא / נִבָּא עֲלֵי אֶרֶץ הַצְּבִי
עֲלֵיהֶם אֱלֹהִים הֵבִיא / לֹא נָפַל דָּבָר מֵהֶם אָרְצָה

 

  1. 1. פתיחה: בשנת נת׳׳ק: היא שנת תקן, שנת הפרעות. ויקם… שטן: על-פי מל״א יא, יד. בלשת לעיר נכנסה: על-פי משנה, ע״ז ה, ו. 1. אל… אקראה: על-פי מש׳ ט, טו. מי… ראה: על-פי יש׳ סו, ח. 2. הרעה… הבאה: איוב ב, יא. כבצע… נעשה: משחק לשון על-פי מל״ב כג, כב, יכי לא נעשה כפסח הזה…׳. 3. אין… בבת: על-פי איכה ב, טו, והכוונה כאן לעיר שנפגעה. בחודש זיו: הוא חודש אייר (מל״א י, א). 4. ביום… בשבת: על־פי הפתיחה ל׳שיר של יום׳. פסח… נפשא: על-פי במ׳ ט, ו. 5. ניתן… רשות: על-פי המכילתא יא, שמ׳ יב, כב: ׳שמאחר שניתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע׳. במאמרה… רשות: כלומר באישור ישלטונות. 6. חפצו ורצונו: של המחבל. מדד… גדושה: על-פי מנחות ט, ה: ׳שהרעות היו במידה רבה מאוד׳. 7. כחוטבי… נתכסה: על-פי יר׳ מו, כב, הפורעים הרסו הכל וגילו כל דבר נסתר ויקר. 9. ימים… שללו: הביזה והפרעות נמשכו זמן רב. ישראל… אבלו: על-פי יש׳ ט, יא. 10. באו… חיללו: על-פי יח׳ ז, כב. תורת… מורשה: על-פי דב׳ לג, ד, וכוונתו לחילול ספרי -תורה. 11. דיני… גזילות: הלשון מתוך סנהדרין א, א: ׳דיני ממונות בשלשה: גזילות וחבלות – בשלושה׳. 12. וטרפות… כלולות: בכל הדברים הללו ׳דנו׳ הפורעים את ישראל ופגעו בהם בפגעים שונים ובהמשך מביא דוגמאות לדיני טריפות. עיקור… דרסה: על-פי חולין ט, ע״א: ואלו הן הלכות שחיטה שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור׳. 13. דברי… ארצה: על-פי מל״ב י. י, כלומר דברי הרעה באו עד תומם. ארץ הצבי: כינוי לארץ ישראל, על-פי דג׳ יא, טז: מא; יר׳ ג, יט. והשווה: גיטין נז ע״א, כתובות קיב ע״א.

    15- וּמֶהחֳרִיאַף הַזֶּה / בָּזוֹזֵי בָּתַר בָּזוֹזֵי
    גָּזְזוּ אוֹתָנוּ כְּגוֹזְזִי / עֵז בַּת שְׁנָתָהּ וְכָבְשָׁה

 

יָצְאוּ בַּגּוֹלָה עֲרֻמּוֹת / נָשִׁים יְקָרוֹת וּנְעִימוֹת
מִפַּחַד אוֹיֵב וְחֵמוֹת / אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה

דַּלְתֵי שַׁעֲרֵי פְּתָחִים / נִתְּחוּ אוֹתָם לִנְתָחִים
20- וְסִפְרֵי תּוֹרָה שְׁטוּחִים / כְּמַחְצֶלֶת פְּרוּשָׁה

בְּעֵינֵינוּ הֵן רָאִינוּ / חִלְקוּ לָהֶם בְּגָדֵינוּ
לֶחֶם אֲלֵיהֶם שָׁאַלְנוּ / עַד כַּזַּיִתעַד כַּבֵּיצָה

 

נַעֲנֵינוּ אָמְרוּ בְּחֵמָה / כִּי אֵין בְּיָדָם מְאוּמָה
אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה / וְאוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה

25- אוֹי לָעֵינַיִם כָּךְ רָאוּ / סִפְרִי קֹדֶשׁ חוּצוֹת מָלְאוּ
עַל כָּתֵף רֹאשָׁם יִשָּׁאוּ / עַד לֹא יוּכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא

הִכּוּ אוֹתָם עַד חָרְמָה / בִּשְׂאָט נֶפֶשׁבְּיָד רָמָה
מַכֶּה רַבָּה וַעֲצוּמָה / לֹא זוֹרוֹ וְלֹא חֻבָּשָׁה

רָאשֵׁי הָעֵדָהגְּבִירִים / חֻבְּשׁוּ בְּבַיִת הָאֲסוּרִים
30- בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת קְשׁוּרִים / לְבִזָּהּ וְגַם לְשִׁמְצָה

 

  1. 15. ומה… הזה: על-פי דב׳ כט, כג. גזוזי… בזוז: בזוזים אחר בזוזים. וראה סנהדרין צד ע״א: ׳עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי׳. וכיוון לעם ישראל המתבזים עקב סבלותיהם. 16. גזזו… עז: על-פי יש׳ ע, ז. והשווה רשב״ג: ׳בזוזים וגזוזים נתונים למרמס׳. (השירה העברית א, עמ׳ 247). 18. מפחד אויב: על-פי תה׳ סד, ב. חמות: על-פי תה׳ עו, יא. ועוד. ׳חמות׳ עניינו כעס רב. אם… רוטשה: על-פי הו׳ י, יד. 19. נתחו… לנתחים: על-פי וי׳ א, ו: יב. 20. וספרי… פרושה: נהגו ביזיון גדול בספרי התורה. 21. בעינינו… ראינו: על-פי איוב יג, א. חלקו… בגדינו: על-פי תה׳ כב, יט, והכוונה כאן לביזה הרבה שבזזו מבתי היהודים, ועניינו שלא הותירו דבר, ואף הדברים הפעוטים ביותר בזזו הפורעים. 22. אליהם שאלנו: ביקשנו מהם. 23. כי… מאומה: על-פי שמ״א יב, ה. 24. אוי… בושה: על-פי ב״ב ע״א. 25. אוי… ראו: על דרך ׳אוי לאוזנים שכך שומעות׳(בפס״ר פ״ג, שוחר טוב פי״ז). 26. על… ישאו: על-פי יש׳ מו, ז. עד… משא: על-פי יש׳ מו, ב, כלומר הפורעים בזזו עד שלא יכלו לשאת משאם. 27. חיכו… הורמה: על-פי במי יד, מה¡ דב׳ א, מד. בשאט נפש: על־פי יח׳ לו, ה. ביד רמה: על-פי במי טו, ל. 28. מפה רבה: על-פי במי יא, לג ועוד. לא… חובשה: על-פי יש׳ א, ו. 30-29. ראשי… קשורים: הכוונה למנהיגי קהילת מכנאס, שכלאו אותם. 30. לביזה: על-פי נח׳ ג, לו. לשמצה: על-פי שמי לב, כה. נוטפים… זוחלים: לשון המשנה. מקוואות כה, י, ועניינו הבכי הרב מחמת המצוקה. על… עם: על-פי תה׳ מג, יג.

 

נוֹטְפִים יִרְבּוּ עַל זוֹחֲלִים / עַל עֲשִׂירִי עָם גְּדוֹלִים
הָיוּ עֲנִיִּים וְדַלִּים / כָּלְתָה פְּרוּטָה מִכִּסָא

חָבַל עֲלֵיהוֹן דְּאָבְדִין / כֶּסֶףזָהָב אִזְמָרַגְדִּין
סָפְדַיָּא עֲלֵיהוֹן סָפְדִין / בָּתַר דַּנְבָּא אָזְלָה רֵישָׁא

35- סְפֹד אַגְדִּיל כָּל הַיָּמִים / עַל חִבּוּרֵי הַחֲכָמִים
אֵין קוֹנֶה לֶחֶם בְּדָמִים / סִפְרֵי פְּרִישָׁה וּדְרִישָׁה

 

יָגֹז וְיִמְרֹט כָּל שְׂעָרוֹ / כָּל מְחַבֵּר עַל חִבּוּרוֹ
חָכָם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ / נִסְרְחָה חָכְמָהנִמְאָסָה

יְרִיעוֹת סִפְרִי תּוֹרָה / עָשׂוּ מַרְצוּפִין בִּתְפִירָה
40- עֲלֵי זֹאת שַׂקִּים אַחֲגוֹרָה / וּבָאֵפֶּר אֶתְפַּלָּשָׁה

נוֹרָא בְּעַם רָם נִשְׁפָּכָה / בָּעֲרָה וְלֹא שָׁכָבָה
אַל אֱלֹהִים ה' כָּכָה / בָּאָרֶץ הַזֹּאת עַל מֶה עָשָׂה

חַמְרָא בְּטָשׁ שְׁרָגָא / שָׂם אֶת יִשְׂרָאֵל לְחַגָּא
וּרְמָא עֲלַיְהוּ כְּרַגָּא / עַד בְּלִי קִצְבָּה וּקְצִיצָה

 

45 – זָכוֹר תִּזְכֹּר וְתָשֹׁחַ / עָלֵי נַפְשִׁילֹא תָּנוּחַ
וְאֵלֵךְ קוֹדֵר שְׁחוֹחַ / אֵין תְּנוּעָהאֵין הַרְגָּשָׁה.

 

. 32. היו… ודלים: על־פי צפ׳ ג, יב. כלתה… מכיסא: על־פי סנהדרין צז ע״א: ׳אין בן דוד בא… עד שתכלה פרוטה מהכיס׳. 33. חבל… דאבדין: על-פי סנהדרין קיא ע״א. כסף זהב אזמרגדין: אנשים יקרים המשולים לדברי ערך ואבנים יקרות, והוא על-פי תרגום אונקלוס ל׳נופך׳ שמ׳ כח, יח. 34. ספדיא… ספדין: הספדנים עליהם סופדים. וראה: תענית ה, ע״ב. בתר… רישא: ׳אחר הזנב הולך הראש׳. השווה תוספתא תענית, שם. 35. חיבורי החכמים: הם ספרי הקודש שנפגעו בפרעות. 36. ספרי… ודרישה: בבלי פסחים כב ע״ב: ׳וכשם שקיבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה׳. 37. וימרוט… שערו: על־פי עז׳ ט, ג. 38. חכם… לאשורו: על-פי מש׳ יד, טו. נסרחה חכמה: על-פי יר׳ מט, ז, שהתורה והחכמה נפגעו. 40. עלי… אחגרה: על-פי יר׳ ד, ח. ובאפר אתפלשה: על-פי יר׳ ו, כו. 41. נורא: אש. בעם דם: אינו ברור ואולי צ״ל בעם רם והוא כנוי לישראל. בערה… שככה: על-פי יר׳ ז, ב. 42. אל… ה׳: יהו׳ כב, כב¡ תה׳ נ, א. ככה… עשה: על-פי דב׳ כט, כג. 43. חמרא… שרגא: בא החמור ובעט במנורה, על-פי שבת קטז ע״ב. הציור מציין פגיעת הפורעים ביהודים. שם… לחגא: על־פי יש׳ יט, יז. 44. ירמא… כרגא: והטיל עליהם מס, וראה ב״ב ח, ע״א. קציצה: קץ, גבול, סוף. 45. זכור…

 

קִוִּינוּ טוֹבוְהִנֵּה רַע / רַב צַעַר וְגָדֵל פָּרַע
גְּזַרדִּין נִגְזַר לֹא נִקְרַע / וְהִנֵּה הַנֶּגַע פָּשָׂה

אַחֲרֵי זֹאת רַע מָצָאנוּ / צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ
50- לֶחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ / כְּסוּת בַּקָּרָה לֹא נִמְצָא

מֵרְבָדִים טוֹבוֹת חֲשׁוּבוֹת / חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת רַבּוֹת
אֶת הַכֹּל לָקְחוּ לְרַבּוֹת / כְּלִי בַּיִת וּכְלֵי קֻפְסָא

צַדִּיק וְיָשָׁר מִשְׁפָּטוֹ / כִּי עוֹנוֹתֵינוּ הִטּוּ
הִרְבֵּינוּ מְאוֹד לַחֲטֹא / וּמַכַּתְנוּ אֲנוּשָׁה

 

55- צִוָּה הָאֵל חַסְדּוֹ לָנוּ / לֹא נֶהֱרַג אֶחָד מִמֶּנּוּ
נָשִׁים וּבְתֻלוֹת לֹא עִנּוּ / לֹא הָיְתָה בְּזֶה קְדֵשָׁה

אַחֲרֵי יָמִים שֶׁל צָעַר / חֲמַת מֶלֶךְ כָּאֵשׁ בָּעַר
תָּלָה אֲנָשִׁים בְּשַׁעַר / מִיתָה מְשֻׁנָּה מְאוֹד קָשָׁה

מֵי מַעְיָן עֵינַי יָזוּבוּ / עַל מְדִינוֹת שֶׁנֶּחְרְבוּ
60- כְּסֻכַּת כֶּרֶם נֶחְשָׁבוּ / וְכִמְלוּנָה בְּמִקְשָׁה

יַחַד בְּעָרֵי מַעֲרָב / הִזִּיק נָחָשׁשָׂרָף וְעַקְרָב
וְאוֹרָם חָשַׁךְ וְעָרָב / הָיוּ לְקָמֵיהֶם לְשִׁמְצָה

 

נפשי: על-פי איכה ג, כ. 46. ואלן… שחוח: על-פי תה׳ לה, יד. 47. קיוינו״ רע: על-פי יש׳ ה) ז. גדל… פרע: על־פי במי ו, ה. 48. והנח… פשה: התרחב, על-פי וי׳ יד, לט. 50. לחם… מכלינו: על-פי שמ״א ט, ז. כסות… נמצא: על-פי איוב כד, ז. 51. חליפות שמלות: על-פי בר׳ מה, כב. 52. את… לקחו: על-פי יהו׳ יא, יט. כלי בית: על-פי ב״ב קמד ע״א. כלי קופסא: בגדים יקרים על-פי מנחות, מא ע״א. 53. כי… היטו: על-פי יר׳ ה, כה. 54. הרבינו… לחטוא: על-פי עז׳ י, יג. ומכתינו אנושה: על־פי יר׳ טו, יח; מי׳ לא, מט. 56. נשים… עונו: בניגוד לפסוק באיכה ה, יא. לא… קדשה: בר׳ לח, כב. על־אף הפרעות וההרס הקשה שהיו ביהודים, הפורעים לא הרגו בהם וגם לא אנסו את הנשים, ועל כך הוא מודה לה׳. 57. חמת… בער: על-פי מש׳ טז, יד. 58. תלה… בשער: לאחר הפורענות הראשונה שבה לא נהרגו מבני הקהילה תלה המלך יהודים בשערי העיר מכנאס. מיתה… קשה: על-פי סוטה לה ע״א. 59. מי מעיין: דמעותיי כמי מעיין. מדינות: ערים וקהילות. 60. כסוכת… במקשה: על-פי יש׳ א, ח. היהודים נותרו ללא הגנה עליהם. 61. נחש… עקרב: על-פי דב׳ ח, טו. ביטויים המכוונים לגויים. 62. ואורם חשך: על-פי

 

 

צַר וּמָצוֹק מָצָא אוֹתָם / עַד מֵהֶם הֵמִירוּ אֶת דָּתָם
וּמֵהֶם מָסְרוּ נִשְׁמָתָם / עַל קְדֻשָּׁת רָם וְנִשָּׂא

65- יְלָלָה אַגְבִּיר וְקִינוֹת / עַל טִטְוַאן שָׂרַת מְדִינוֹת
מִמֶּנָּה הִתְחִילָה פֻּרְעָנוּת / וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה

מַר אֶצְרַח עַל הָעִירָה פָּאס / דַּל כְּבוֹדָהּהוֹדָהּ אֶפֶס
מְקוֹר מָשְׁחַת מַעְיָן נִרְפָּשׂ / כִּי הוֹצִיא אוֹתָם הַחוּצָה

 

יִדְווּ הַדֹּוִים עָלֶיהָ / עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֶיהָ
70- אָבְלוּ אָנוּ פְּתָחֶיהָ / קִינָה כְאַלְמָנָה אֶשָּׂא

צַר וָאוֹר חָשַׂךְ בָּם לִהְיוֹת / רֶפֶת שֶׁל סוּסִים עֲשׂוּיוֹת
בָּתִּים הַיּוֹשְׁבִים בְּנוּיוֹת / אוֹצָר לִכְלִי מַחֲרֵשָׁה

דְּבָרוֹ בְּגֵאוּת פִּימוֹ / אוֹיְבִים לְנַתֵּק מוֹסְרוֹתֵימוֹ
כְּהֶמְיַת יָמִים יֶהֱמוּ / אֶת נְאוֹת יַעֲקֹב נִירְשָׁה

 

75- וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה / צָרַעַת מַמְאֶרֶת פָּשָׂתָה
בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים הָיָתָה / יָד נְטוּיָה זֹאת עוֹשָׂה

דּוֹפֵק וְגוֹלֵל חָפְרוּ / וְעַד הַיְּסוֹד עָרוּ עָרוּ
לְהוֹצִיא הַמֵּת מִקִּבְרוֹ / חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי אֲנוּשָׁה

בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים זֹאת הָיְתָה / לִיבְעֵי אִינֵּישׁ רַחֲמָנוּתָא
80- עַד לְזִבּוּלָא בָּתְרָיְתָא / מַעֲנֶה עַל זֹאת נְבַקְּשָׁהּ

 

איוב יח, ו. היו… לשמצה: על-פי שמי לב, כה. 63. צר… אותם: על-פי תה׳ קיט, קמג. עד… דתם: רמז לכך, שחלק מהיהודים התאסלמו בכדי להציל עצמם. 64. רם ונישא: על-פי יש׳ נז, טו. 65. שרת מדינות: על-פי איכה א, א. 66. ותהלך… ארצה: שמי ט, כג. 67. מר אצרח: על-פי צפי א, יד. דל כבודה: על-פי יש׳ יז, ד. 68. מקור… נרפש: על-פי מש׳ כה, כו. כי… החוצה: על-פי בר׳ יט, יז, והכוונה להגליית היהודים מחוץ לעיר. 69. ידוו… עליה: על-פי נזיר כג ע״א¡ קידושין פא ע״ב: ׳על דבר זה ידוו כל הדוויף. 70. אבלו… פתחיה: על-פי יש׳ ג. קינה כאלמנה: על-פי איכה א, א. 71. צר… להיות: על-פי יש׳ ה, ל. 73. דברו… פימו: על-פי תה׳ יז, י. לנתק מוטרותימו: על-פי תה׳ ב, ג. 74. כהמיית… יהמו: על-פי יש׳ יז, יב. את… נרשה: על-פי תה׳ פג, יג. 75. ועברתם… קשתה: על-פי בר׳ מט, ז. צרעת… פשתה: על-פי וי׳ יד, מד, ועוד. 76. בארצות החיים: על־פי תה׳ קטז, ט. יד נטוה: על-פי יר׳ כא, ה, ועוד. 77. דופק… חפרו: על-פי חולין עב ע״א: ׳והם כיסוי הארון של המת והדף(מדף) שנותנין בצידו׳(פירוש רש״י שם). ועד… ערו: על-פי תה׳ קלז, ז. להוציא… מקברו: כאן רמז המשורר לאכזריות הרבה של הגויים בעיר פאס, שם הוציאו את המתים מקברם וחללו אותם. חרפה… אנושה: על-פי תה׳ סט, כא. 79.

 

רַחֲמִים יַרְבֶּה וַעֲתִירָה / לְעֵת מְצֹא זוֹ קְבוּרָה
מִשּׁוּם בִּזְיוֹנוֹ וְכַפָּרָה / מָצָא אוֹתָם טוֹבָה מָצָא

אִישׁ הֲיַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ / יִשְׁפֹּךְ אֱלֹהַּ בַּחֲמָתוֹ
עַל מֵתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ / וַעֲוֹנָם כְּבָר נִרְצָה

85- הֵן מְאֹד הַרְבֵּה מַר לִי מַר / עַל כָּל צַדִּיק חָסִיד גָּמַר
אֵיכָה תּוֹךְ קִבְרוּ לֹא נִשְׁמַר / מִן הָרִאשׁוֹנוּת זוֹ קָשָׁה

רָצוֹן מֵאַל חַי יִתְעַלֶּה / לְמֵתִים יַעֲשֶׂה פֶּלֶא
תִּהְיֶינָה עֲצָמוֹת אֵלֶּה / עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ הַגִּישָׁה

 

נְקַוֶּה אֲרוּכָה לָהֶם / בָּשָׂר וְגִידִים עֲלֵיהֶם
90- וְרוּחַ יָבוֹא בֵּינֵהֶם / וְיִהְיוּ בִּרְיָה חֲדָשָׁה

חֶבְלֵי מָשִׁיחַ רָאִינוּ / וְלֹא רָץ לָבוֹא אֵלֵינוּ
כָּל הַיּוֹם אֵלָיו קִוִּינוּ / בַּחֲשִׁיקָהבַּחֲפִיצָה

זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ / וְהַצֵּלהַצֵּל עַמָּךָ
עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתְךָ / הַטְּהוֹרָההַקְּדוֹשָׁה

דברי סופדים: על-פי עירובין כא ע״ב ועוד. 80-79. לי… בתרייתא: יבקש אדם רחמים עד לזיבול אחרון, על-פי ברכות ח ע״א: ׳עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו׳. מענה… נבקשה: על-פי עז׳ ח, כג. 81. לעת… קבורה: על-פי ברכות ח ע״א: ׳לעת מצוא זו קבורה׳. 82. משום… וכפרה: על־פי סנהדרין מו ע״ב: ׳קבורה משום בזיונא היא, או משום כפרהי׳ מצא… מצא: על-פי מש׳ יח, כב, וראה ברכות, שם. 83. איש… דעתו: על דרך מל״ב יב, ה. ישפוך בחמתו: על-פי יח׳ לו, יח, ועוד. 84. על… מתו: על-פי קה׳ ד, ב. ועוונם… נרצה: על-פי יש׳ מ, ב, וכאן בלשון תמיהה והרי כבר נרצה עוונם ומדוע הם נענשים עוד. 85. הרבה… מר: על-פי רות א, ט. חסיד גמר: על-פי תה׳ יב, ב. 87. אל חי: על-פי יהו׳ ג, י. למתים… פלא: על-פי תה׳ פח, יא. 88. תחיינה… אלה: על-פי יח׳ לז, ג. עצם… הגישה: על-פי יח׳ שם. 89. נקוה… להם: על-פי יר׳ ל, יז. ארוכה: רפואה. בשר… עליהם: על־פי יח׳ לז, ח. 90. ורוח… ביניהם: על־פי יח׳ לז, י. 91. חבלי… ראינו: על־פי פסחים, קיח ע״א: ׳חבלו של משיח׳. ולא… אלינו: על-פי יהו׳ י, יד. היהודים באותה התקופה האמינו, שלאחר האסונות הרבים תבוא הגאולה, המשיח לא בא (ראה לעיל פירוש שורה 32). 92. כל… קיוינו: על-פי תה׳ כה, ה. בחשיקה בחפיצה: על-פי בר״ר פ, ז. 93. זכור… בריתך: על-פי יר׳ יד, כא. והצל… עמך: על-פי שמי ה, כג. 94. עשה… תורתך: על-פי יר׳ יד, ז, וכן, בתפילת ׳אלהי נצור לשוני מרע׳ שבסוף תפילת עמידה.

 

קָדוֹשׁ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם / לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם
מָתַי מֶלֶךְ כִּכְפִיר יִנְהָם / וְאַתָּה אֶל רָם וְנִשָּׂא

חוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ / לְהִתְפַּלֵּל אֶל מַלְכֵּנוּ
בִּשְׁלוֹמוֹ יִהְיוּ לָנוּ / גִּילָהּ רִנָּה וְגַם דִּיצָה

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' / שָׁלַח אֶת קַנָּא קַנָּאִי
אֵלִיָּהוּ יִרְאוּ עֵינָי / גּוֹי אֶל גּוֹי חָרֵב לֹא יִשָּׂא

קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מִבְטָחוֹ / מְהֵרָה יִשְׁלַח מְשִׁיחוֹ
יִרְאוּ יְשָׁרִים יִשְׂמְחוּ / וְכָל עוֹלָה פִּיהָ קָפְצָה.

 

  1. 95. למה… נדהם: על-פי יר׳ יד, ט. 96. מתי… ינהם: על-פי מש׳ כ, ב. רם תישא: יש׳ נז, טו (ראה לעיל שורה 64). 98. בשלומו… לנו: על-פי יר׳ כט, ז. גילה… דיצה: על-פי נוסח הברכה האחרונה ב׳שבע ברכות׳. 99. זה… ה׳: על-פי תה׳ קיח, כד. קנאיי: הוא אליהו הנזכר בהמשך. 100. קנאי אליהו: על-פי מל״א יט, י, ועוד. מבטחו: על-פי יר׳ יז, ז. גוי ישא: על-פי יש׳ ב, ד. 101. קדוש ישראל: על-פי יש׳ א, ד, ועוד. מבטחו: על-פי יר׳ יז, ז. 102. יראו… קפצה: על-פי תה׳ קז, מב.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

יולי 2019
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר