ארכיון יומי: 19 ביולי 2019


מאיר נזרי- היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא-פיוט לשבת, מנוקד ומבואר

א. חִבַּת בָּבַת עֵינֵינוּ 

שבת.

הפזמון: טורים 2-1 ׳חבת בבת עינינו… כתר מלוכה׳.

מקורות: יגל יעקב, תוניס תרס״ב, כח ע״א; ירושלים תשכ״ב/תשכ״ח, עמ׳ קל; אשדוד תשמ״ז, עמ׳ סג; ירושלים תשנ״ה, עמ׳ רמ; נתיבות תשס״א, עמ׳ קו; תשס״ח, עמ׳ קיר; נהריה תשע״ג, עמ׳ 276.

אוצר השירה:     ח־ 30.

חִבַּת בָּבַת עֵינֵינוּ / שַׁבָּת בְּרוּכָה
עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ / כֶּתֶר מְלוּכָה


יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין חִבָּה יְתֵרָה 
אֲשֶׁר הוּא בִּכְבוֹדוֹ עֵת שָׁלוֹם בָּרָא
5 – בָּהּ שָׁבַת וְנַח מִכָּל מְלָאכָה

עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים בָּהּ מִשְׁתַּעְשְׁעִים

 

  1. חבת…ברוכה: השבת חביבה עלינו כבבת עינינו. שבת ברוכה: עדה״ב בר׳ ב,ג ׳ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו׳. 2. עטרת…מלוכה: השבת היא עטרת לראשנו ככתר של מלוכה. עטרת ראשינו: על פי איכה ה,טז. השווה'אתעטרת כלה ברזין דלעילא׳ ( פיוט למבצע). ישראל…יתרה: על פי משנה אבות ג,יד 'ישראל חביבין… חבה יתירה נודעת להם׳. אשר…ברא: השלום הוא חלק בלתי נפרד מבריאת העולם כמו ההפרדה בין האור לחושך ובין המים העליונים לתחתונים ראה יש׳ מה,ז ׳יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע׳; איוב כה,ב ׳עשה שלום במרומיו׳ ובבלי רה״ש כג ע״ב. 5. בה…מלאבה: עדה״ב בר׳ ב,ג.

וּבָהּ מִתְיַחֲדִים דּוֹדִים וְרֵעִים 
וּבוֹ הַטְּמֵאִים הֵמָּה נִכְנָעִים
וּשְׁכִינַת אֶל רָם אֶשָּׂא בְּרָכָה

10 – קִדּוּשׁ יַיִן חוֹבָה בְעֵת כִּי אַתָּה 
כְּחָתָן עִם כַּלָּה כְּנִיסָתָהּ 
וּבִרְכוֹת תְּפִלָּה הֵן שֶׁל חֻפָּתָהּ
שֶׁבַע בְּרָכוֹת כַּהֲלָכָה

אָמְרָה שַׁבָּת קָדֵשׁ לִפְנֵי צוּר נוֹרָא
15 – לַכָל נָתַתָּ זוּג וְלִי אֵין חֶבְרָה 
הֱשִׁיבָהּ בֵּן זוּג אַתְּ תַּמָּה בָּרָה
עֲדַת יִשְׂרָאֵל זֶרַע מַמְלָכָה

 

  1. 6. עולמות… משתעשעים: בעולמות העליונים משתעשעים בשבת, השווה סוף זוהר לסעודת שחרית של שבת ׳בהדין יומא חדוותא ותפנוקא אשתמע במאתן וחמשין עלמין׳(זהר ח״ב פח ע״ב). 7. ובה…ורעים: מתאחדים ומתלכדים בבית הכנסת ובשולחן השבת. 8. ובו…נכנעים: בשבת כוחות הטומאה נכנעים, השווה זוהר שם ׳בהדין יומא בל דינין אתכפייך. 9. ושכינת…ברכה: הקידוש לכבוד השבת הוא גם לכבוד השכינה. 10. קדוש יין חובה: חובה לקדש על היין בליל שבת, על פי בבלי פסחים קו ע״ב'זכור את יום השבת לקדשו – זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין – תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו׳. בעת…כניסתה: שיעורו: בעת כניסתה כי אתה כחתן עם כלה. השווה שער הכוונות לאריז״ל, חלק ב, עמ׳ עג, עד א ׳ובכניסתך לבית תאמר בקול רם ובשמחה יתירה שבת שלום כי הוא כחתן המקבל את הכלה בשמחה׳. 13-12. וברבות…כהלכתה: שבע הברכות של תפילות שבת בנגד שבע ברכות של החופה. כאן חופת ישראל עם השבת(פרי עץ חיים, חלק ב, שער השבת, פרק יג, עמ׳ תטז עד א). 15-14. אמרה…ממלכה: התיאור על פי בראשית רבה יא,ט. 14. לפני צור נורא: לפני ה׳. 15. לכל נתת זוג: לכל הימים נתת בן זוג: יום א׳ חובר עם יום ב׳, יום ג׳ עם יום ד׳, ויום ה׳ עם יום ו׳. ולי אין חברה: ולי אין בן זוג. 16. השיבה: הקב״ה לשבת. בן… ממלכה: בן זוגך הוא ישראל. תמה ברה: תמימה באמונתה וביופייה, תיאורי שבח לשבת עדה״ב שה״ש ה,ב; ו,י. 17. עדת…ממלכה: ישראל הם זרע של ממלכת ה/ השווה שמות יט,ו.

בְּשַׁבָּת יֵשׁ אַרְבַּע שֶׁל שָׁם הַמְיֻחָד

בְּמִלּוּי כַּנּוֹדָע כָּל אֶחָד וְאֶחָד
וְעוֹד שָׁלֹשׁ אהי"ה בּוֹ חוֹתֵם יַחַד 
וְשֵׁם אַל פָּשׁוּט דַּע הָבֵן לֵךְ

יֵשׁ עוֹד מִסְפָּר בְּשַׁבָּת בְּמָנָה
שָׁם אַדְנוּת בְּמִלּוּי הוּא שֵׁם שְׁכִינָה 
וְעוֹד שֵׁם אֵל פָּשׁוּט נִתְכַּנָּה
דִּבְרִי חֲכָמִים יִטְעַם בְּפִיךָ

חֶשְׁבּוֹן בְּשַׁבָּת עֻזִּי הַגִּידוּ דּוֹדִים 
בָּהּ שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים שֵׁם בּוֹ נִצְמָדִים 
וְהוּא זֶה קָנָה הַשֵּׁם שָׁלֵם מִכָּל יְחוּדִים
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים הָעָם שֶׁכָּכָה

 

עדת ישראל: על פי שמות יב,ג. 18. בשבת…ואחד: המילה שבת שווה ״בערכה המספרי לארבע שמות הוי״ה במילוי שונה של כל אחד אם במילוי יודין, שילוב של יודין ואלפין, אלפין וההין היוצרים את השמות ע״ב, ס״ג, מ״ה ב״ן לפי הפירוט הבא: א. הוי״ה במילוי יודין (יוד, הי, ויו, הי = ע״ב) = 72. ב. הוי״ה במילוי יודין ואלפין(יוד, הי, ואו, הי = ד׳:) = 63. ג. הוי״ה במילוי אלפין(יוד, הא ואו, הא = ה) = מה = 45. ד. הוי״ה במילוי ההין — הה, וו, הה =ב״ן). ביחד עד כה: ע״ב/72 +ס״ג/63 +מ״ה/45 + ב״ן/52 = 232. 20. ועוד שלש אהי״ה: שלוש פעמים השם אהי״ה בשלושה מילויים: במילוי יודין, ההין ואלפין לפי הפירוט הבא: א. במילוי יודין(אלף, הי, יוד, הי = קס״א) = 161. ב. במילוי ההין(אלף, הה,זה = קנ״א) =151. ג. במילוי אלפין(אלף, הא, יוד, הא = קמ״ג) = 143.       21. ושם אל ישיט: אל = 31. וביחד צ״ל קס״א/161 + קנ״א/151 + קמ״ג/143 +לא/31 = 486 + 232 = 718. יש כאן אפוא סטייה של 16 לא מובן אפוא מה זה שם פשוט. 22. יש…במנה: יש עוד ערך :מספרי של השם שבת. במנה: במניין. 23. שם אדנות במלוי: שם אדנות הוא אדני ובמילוי אלף-דלת, נון, יוד לפי הפירוט הבא: קיא/111 + תלד/434 + קו/106 + כ/20 = תרע״א/671 + אל 31 = תש״ב/702 = שבת. הוא שם שכינה: מוסב על תרע״א. 25. דברי…בפיף: הכוונה לצירופים החשבוניים שיש בהם טעם ורעיון. 26. חעזבון בשבת עֻזי: בשבת יש ערך מספרי חזק. 27-בה…נצמדים: המילה שבת מכילה 27 פעמים שם הוי״ה(27 א 26 = 702) = שבת.28 –והוא…יחודים: מכאן יוצא שהשם שבת כולל את כל הצירופים החשובים. 29. מה…נעים: על פי תה׳ קלג,א. העם שכבה: עדה״ב תה׳ קנלהטו. 30. עיר…קנית: שלח לעם ישראל שליח נאמן הוא המשיח. ציר אמונים: כמו ׳ציר נאמן׳(משלי בה,יג). לעם קנית: לעם אשר קנית לך עדה״ב שמות טו,טז.

צִיר אֱמוּנִים תִּשְׁלַח לְעַם קָנִיתָ
זְכֹר הַבְּרִית עִם אֲבוֹת כָּרַתָּ
הוֹרֵד לָהֶם בָּנֶיךָ,אֲשֶׁר פָּעַלְתְּ 
מִקַּךְשׁ יְיָ כּוֹנְנוּ יַדֶיךָ

אִם יִתְמַהְמַהּ דּוֹדִי עוֹד לוֹ אֲחַכֶּה 
35 – כִּי אַל יָשׁוּב רֵיקָם דְּבַר אֵל מַלְכִּי
עוֹד יָרִים אֶת דִּגְלִי וְיָרִים אֶת כּוֹכָבִי
אֲזַי אֲהַלֵּל לִשְׁמַיָּא בְרָכָה

  1. 31. זכר…כרת: כנזכר בכמה מקומות בתורה כמו ויק׳ בו,מב. 33-32. הורד…ידך: שיעורו – הורד לבניך את בית המקדש מעשה ידיך. 32. אשר…ידיך: על פי שמות טו,יז. 34. אם… אחכה: אף־על־פי שהמשיח מתמהמה אחכה לו עד שיבוא, עדה״ב חב׳ ב,ג. 35. כי…אל מלכי: ה׳ יקיים הבטחת הגאולה לישראל, על פי התיאור בישעיה ׳כן ידדה דברי אשר .יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי, לֹא-יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם:  כִּי אִם-עָשָׂה אֶת-אֲשֶׁר חָפַצְתִּי, וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו.  יבכִּי-בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן; הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת, יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל-עֲצֵי הַשָּׂדֶה, יִמְחֲאוּ-כָף.(יש׳ נה, יא-יב). 36. עוד…כוכבי: בגאולה. ראה יש׳ סב,י ׳הרימו נס על העמים׳; יר׳ ד,ו ׳שאו נס ציונה׳. 37. אזי…ברכה: אז אהלל ואברך את ה׳ שבשמים.

מאיר נזרי- היצירה הפיוטית לחכמי אביחציראעמ' 188 –פיוט לשבת, מנוקד ומבואר

הספרייה הפרטית של אלי פילו-תהלה לדוד השלם

תהלה לדוד השלם

ובו דרשות נפלאות כזויות מחוטבות, ושירים לכל זמנים ועתות, ודברי נהי לעת ספוד וקינות, וגם דינים ואזהרות, על דיני התפלות, והלכות שחיטה וטרפות, בטוב טעם ערוכות, ובדרך שיר מזומנות מעשה ידיו להתפאר של המשורר הנודע בכל תפוצות ישראל חסידא קדישא מתא ורבנא

 כמוהר״ר דוד בן חסין זצוקלה״ה

ועתה יצא לאור כלול בשלימותו ובהדרו, ומונה היטב ע״פ מהדורת דפוס אמשטרדם שנת תקס״ז, וע״פ מהדורת דפוס קזבלנקה שנת תרצ״א, ומתוך כתבי יד.

ונוסף עליו ביאור יקר לגלות מוצא המליצה, עם ביאורים והערות באיזהו מקומן נקוב בשם

רינת יעקב

אשר כוננה ידי בעזר החונן לאדם דעת

ע״ה יעקב בצלאל חרר ס״ט

יצא לאור ע״י חכמה ודעת – שפתי רננות בעיה״ק ירושלם תובב״א שנת שֹמְחַת אֵל לפ׳׳ק

בעהית״ש, בחמישי בשבת ארבע ימים בשבט התשע ״ט.

יום הילולא של קדוש ישראל כ״ק האדמו״ר רבנו ישראל אביחצירא זיע״א.

אגרת ברכה והערכה הרב שלמה משה עמאר-הראשון לציון-הרב הראשי לירושלים

הבוחר בשירי זימרה, שהיא חלק מחלקי התורה, אז ישיר משה את זאת השירה, עם בני ישראל בעוז ותפארה, להודות לה׳ על הנסים שעשה בגבורה, והשירה אחת משמות התורה, כדכתיב ״ועתה כתבו לכם את השירה הזאת״, שהיא מצות כתיבת ספר תורה, להרבות ליהודים אורה.

ויש גם שירה שהיא תוכחה, תוכחת ברורה ונכוחה, להרחיק מיגון ואנחה, ולהרבות אור ושמחה, כשירת האזינו, שבה ה׳ מעיד בנו, ובאהבתו מזהירנו, לשמור את נפשנו, ולהטיב את דרכינו, ולשמור מצוות אדונינו, לטוב לנו, וגם לבנינו.

וכמה שירים, קדושים וטהורים, שרו הנביאים בעיטורים, ועד נעים זמירות, שהרוה ה׳ בשירות, במזמורי תהלים סדורות, ובנו שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו, מה טוב טעמו, וכמה עמוק נאומו, בשיר השירים אשר לשלמה. ואמר רבי עקיבא שכל השירים קדושים, וזה קדש קדשים, וחכמים עליו דורשים, בעיונים ופירושים, להעמיק בשורשים, וכן המשיכו גדולי החכמים, רבים וכן שלמים, שבכל דור קמים, להלל רם על רמים, בשירים נעימים, בחסד וברחמים, בחרוזים מחוכמים, לכבוד ה׳ כעולות ושלמים, לריח ניחוח לפני צור שוכן מרומים, והם היו מגדולי החכמים, ואציין מהם לדוגמא, כמו רבי שלמה ן׳ גבירול ע״ה, שהיה תלמידו וחתנו של רב האי גאון ז״ל וחיבר אזהרות של כל התרי״ג מצות, במדב׳ר בערבו׳ת, חמדת לבבות. ורבי יהודה הלוי ע״ה שהגדירוהו הקדמונים כראשון וראש למשוררים, ואמר עליו רבי יהודה אלחריזי ע״ה בזו הלשון: נכנס הלוי לאוצר השירה, נטל מה שנטל, את הדלת סגר אחריו, והמפתחות לקח עמו. עכ״ל. והוא יחד עם חברו המשורר והסלַּח רבי משה ן' עזרא ז״ל היו תלמידי הרי״ף ז״ל, והחכם רבנו אברהם ך עזרא ז״ל גדול החריפים ומגדולי מפרשי התורה ונ״ך, שהרמב״ם ז״ל בצואתו לבנו רבי אברהם הנגיד, ציוהו להגות בספרי רבי אברהם I' עזרא, שהם שנונים וחריפים ומחדדים שכלו של אדם. ואלה וכיוצא בהם, הם שכתבו את הפיוטים והשירים שאנו אומרים בימים הנוראים כחלק מן התפלות, ושיריהם נישאים בפי כל. ומאז לא פסקה השירה מפי חכמי ישראל די בכל אתר ואתר, וגם האחרונים, בכל הזמנים, לא הזניחו את השירה, יש שהשתמשו בה מעט לצד התורה, להאיר אורה, ולעטרה בתפארה, ויש שהגו בה ועמלו בעוז וגבורה, כמו רבי ישראל נג׳ארא ע״ה, שהיה בזמן רבנו האר״י ז״ל, והיה רבה של עזה, ושם מקום מנוחתו, וחיבר ספר גדול ורחב ידים, ובו שירים לכל פרשה ופרשה, ברתת דקדושה, ויש משיריו שהתפרסמו מסוף העולם ועד סופו, כמו יה רבון עלם ועלמיא, שזכה לסייעתא דשמיא, ונפוץ בארבע רוחות עלמיא, וזה כחמש מאות שנים, ששרים אותו צעירים וזקנים, ורבו בו הניגונים והלחנים, חדשים גם ישנים, ועדיין יופיו נשמר, וטעמו לא נמר, וכן יש עוד שירים שלו שהתפרסמו מאד ולא עת האס׳ף.

שבט יהודה לרבי שלמה אבן וירגה-הגיה וביאר יצחק בער-ירושלים תש"ז

השלשים ותשעה

בעיר רומא קמו פתאום תושבי הארץ וחרב פיפיות בידם, וקהל גדול וחשוב היה שם בימים ההם, ויאמרו להם: אם תקבלו דת הנוצרים — אחינו אתם, ותקבלו ממנו בכל יום כבוד ותועלת, ותחיו עמנו חיים ערבים, גם בג״ע נשב יחדו, ואם לא— תדעו נאמנה שתעברו כלכם בחרבותינו אלה ואין מציל מידינו. והיהודים נפלו לפניהם והתחננו מאד, ונתנו ונדרו להם כל ממונם ונכסיהם שיניחום בדתם, ולא הועיל. ובשלשה ימים יצאו מכלל הדת מרומי ומן הסביבות חמשה עשר אלף נפשות, ולא נמלטו כי אם יחידים אשר ברחו למרחקים, כי שמעו בהיותם בסביבות רומי את כל אשר נעשה בעיר. ואח­רים נמלטו בשוחד עצום בהחבא וברחו לעיר הגדולה נאפוליש, ושם נחו  מאויביהם, ולימים מועטים גם שם עבר עליהם כוס.

הארבעים

טופס כתב ששלח החכם הגדול אבונשטרוק לק״ק גירונא שנת קי״ג – 1353 – לפרט, כי עמדו בצרה וצוקה בפני האפיפיור גדולי ישראל לבקשת יהושע הלורקי, אשר אחר שנשתמד נקרא שמו בין הגוים מאישטרי ג׳ירונימו די שאנטה פי,וסימנו מגדף, כי שאל מאת האפיפיור שיבואו חכמי ישראל לפניו, והוא יוכיח להם שהמשיח כבר בא, והוא ישו, ויוכיח מן התלמוד שלהם.

וזה לשון הכתב:

אצילי בני ישראל, חורי יהודה, אשר בבתיהם וחומותם יד ושם, שם ית­נו צדקות ה', שמה ישבו כסאות לתורה ולתעודה כסא התלמוד, שם ישבו  מימי קדם, יחי לבבכם לעד! אשר ידעתם מקדם תדעו גם עתה, כי לא ינום ולא יישן מושיענו להצילנו ממבקשי רעתנו, ועץ אחד אשר יצא ממנו וחשב לאבדנו ולהשפיל דת אמת ארצה, הלא הוא יהושע הלורקי, חשב מחשבות להדיחנו, להראות כי הוא נוצרי באמת ושומר האמונה החדשה, ובקש מאת האפיפיור שיצוה ויבואו לפניו ראשי חכמי היהודים, כי רצונו להוכיח מתל­מוד שלהם שהמשיח כבר בא, ואמר אל האפיפיור שכאשר יוכיח זה ראוי להכריחם לדת ישו, כאשר יראה לפני רוממות קדושתו ראיות אמיתיות.

ואני הנני בא להודיע לכם כל המאורע, וממנו תדעו פרטים למה שתשיבו לאפיקורוס, ותדעו נאמנה כי עברנו מהסכנה דבר שאין לו שיעור, כי היינו לפני כמה הגמונים ושרים, ורבים היו המבקשים עלינו חובה.

שלוחי הקהלות הגיעו הנה יום ראשון לחדש ג׳ינירו, ובפרט שלוחי קהלות ארגון אשר הלורקי שאל עליהם בפרטות שיבואו על כל פנים. ובא מעיר סרגוסה הר׳ זרחיה הלוי והשר דון וידאל בן בנבינישטי והר׳ מתתיה היצהרי. ומקלעטיוב — הנשיא דון שמואל הלוי והר׳ משה ן׳ מוסא. ומעיר גואישקא — דון טודרוס אלקושטאנטין. ומאלקויס — דון יוסף ן׳ ארדוט ודון מאיר חליגואה. ומדרוקא — דון אישטרוק הלוי. וממון ריאל — הר׳ יוסף אל־ בו. ומומונצון — דון יוסף הלוי ור׳ יום טוב קרקושה. וממונטלבן— אבו  ג׳נדה. ומוילייסיט—דון יוסף אלבלג והחכם בונג׳ואה והר׳ טודרוס ן׳ יחייא מג׳ירונא, והאיש נורא מאד.

ונתקבצו יחד כל השלוחים, והסכימו ביניהם מי יהיה ראש המדברים בפני האפיפיור, ומי יתחיל הנקרא בלשונם ארינגא, והסכימו כלם שיתחיל דון וידאל בן בנבנשת, מפני שהיה חכם בחכמות ויודע בטיב לשון לאטין, והסכימו ביניהם שלא יהיה עניינם כמדת היהודים המלומדים בישיבותיהם ליכנם כל אחד בדברי חבירו ולחרף כאשר לא יודה לו, כדי שלא יהיו לבוז בפני האפיפיור, ושינהגו עם יהושוע הלורקי וכן עם ההגמונים בישוב ומוסר, ולא יתקצף שום אחד מהם אף אם יחרפוהו, וכל אחד בנחת יאמץ לב חבירו שלא יפול.          

אז הלכנו כל השלוחים לפני האפיפיור בעזר אל מציל עני מחזק ממנו, והאדון האפיפיור קבל אותנו בסבר פנים יפות, ובקש לדעת מאתנו הערים אשר ישבנו, ושאל את שם כל אחד ממנו, וצוה שיכתב. ומזה חרדה גדולה נפלה עלינו, ובקשנו מן הסופר לדעת טעמו של דבר, ואמר לנו כי אין בזה שום נזק, כי מדרך האפיפיור והמלכים לכתוב דברי ימיהם בספריהם, הכל  בפרט.

ואחר כך אמר לנו האפיפיור: חשובי עם היהודים, הנבחר מאת הבוחר אשר היה בימי קדם ואם נמאסו לאשמתם! אל תיראו מהויכוח, כי לא תקבלו בפני שום אונאה או עול, ינוחו מחשבותיכם, ודברו בלב אמיץ, לא תיראו ואל תרגזו. אמר מאישטרי גירונימו שרצה להוכיח כי המשיח בא, וזה מה­תלמוד שלכם, לפנינו יראה אם אמת בפיו או חלום חלם, ואתם אל תערצו מלפניו, כי בענייני הויכוח המדה שוה. ועתה לכו ותנוחו בבתיכם, ומחר בבקר בואו אלי.

ומיד צוה שיתנו לנו בתים כראוי, ושיתנו לנו מלחמו או ממה שנוכל אנחנו לאכול כפי דתנו, וקצתנו היינו שמחים עם דברי האפיפיור וקצתנו עצבים, כמדת היהודי.

ביום השני באנו לפני האפיפיור ומצינו כל החצר הגדולה מלובשת רקמה, והוא מקום הויכוח. ושם שבעים כסאות להגמונים הנקראים קארדינאליש  ואובישפוש וארסובישפוש, כלם מלובשים בבגדי זהב, ושם כל גדולי רומי ומבני העיר ומן השרים, קרוב לאלף אנשים, וכן היו כל ימי הויכוח. ונמס לבבנו והיה למים, ועם כל זה אמרנו: ברוך שחלק מכבודו וכו….

אחר זה התחיל האפיפיור ואמר: אתם, חכמי היהודים, תדעו כי לא באתי ולא שלחתי בעדכם כדי להוכיח מי משתי הדתות אמת, כי ידוע אצלי שדתי ואמונתי אמת, ותורתכם אמת היה ובטלה, לא באתם אלא שגירונימו אמר שיוכיח מתלמוד הרבנים שלכם, היודעים יותר מכם, שהמשיח כבר בא, לכן לא תדברו לפני אלא בדבור זה לבד.

ואחר זה החזיר האפיפיור פניו נגד מאישטרי גירונימו ואמר: תתחיל אתה להוכיח וישיבו הם!

התחיל מאישטרי גירונימו: ״לכו נא ונוכחה יאמר ה׳— ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו״.

ואחר זה התחיל דון וידאל בן בנבנשת הארינגא בלשון לאטין, ושמח הא­פיפיור מאד מחכמתו ומלשונו. ומתוך הדברים נתרעם על גירונימו, כי הבא להתוכח אין ראוי שיכנס במשטמה, כי אמר: ״ואם תמאנו חרב תאכלו״, כי  עדיין לא הוכיח וכבר שב לשופט ונוקם.

השיב האפיפיור: הדין עמכם, ואל תתמהו במדד, זו הרעה, כי משלכם הוא! והתחלת דון וידאל היתה: הננו אתאנו לך, כי אתה אדוננו! ודון שמואל הלוי אמר אחריו: הראנו אדוננו חסדך וישעך תתן לנו! ובסוף הדברים הת­חננו לאפיפיור שיתירם מויכוח זה, לפי שהיהודים לא נסו ללכת בדרכי  ההקש וההגיון, וכבר התחיל גירונימו החכם בהם, וענייני היהודים כלם הם מדרך הקבלה.

השיב האפיפיור: אם מפני היראה שאלתם שאלה זו, כבר הבטחתי את­כם ויצא מפי ולא אשוב ממנה, ואם מפני שלא ידעתם דרכי ההגיון כאשר יבוא גירונימו בהגיון והקש — אתם לא תשיבו לו דבר, וכאשר ידבר בר­איות מקבלה — תשיבו עם קבלה.

שבט יהודה לרבי שלמה אבן וירגה-הגיה וביאר יצחק בער-ירושלים תש"ז-עמוד צו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

יולי 2019
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר