ארכיון יומי: 8 ביולי 2019


אַזִיל דִּמְעָה על מות רבי עמרם דיוואן.רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של מרוקו-כולל ביאור הקינה

18 – אזיל דמעה

קנד. אַזִיל דִּמְעָה

על מות רבי עמרם דיוואן.

 קינה בתבנית מעין אזורית בת שלוש עשרה מחרוזות ומדריך דו-טורי המשמש כרפרין. בכל מחרוזת שני טורי ענף וטור אזור. כל הטורים דו-צלעיים. הצלע הראשונה של טור האזור חורזת עם הצלע השנייה של טורי הענף.

משקל: ארבע הברות בצלע הראשונה ושבע-תשע הברות בצלע השנייה.

כתובת: קינה קוננתי אל השמועה כי באה אל הלקח החכם השלם הכולל שליחא דרחמנא כהה״ר (=כבוד הרב הגדול רבי) עמרם דיוואן זלה״ה (=זכרו לחיי העולם הבא) שליח חברון תובב״א (=תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן) בחדש מנחם שנת באו בנים עד משב״ר (תקמ״ב) לפ״ק (=לפרט קטן). תמרור ׳למי אבכה׳.

סימן: אני דוד בן אהרן עמרם.

 

אַזִיל דִּמְעָה / אֶל שְׁמוּעָה כִּי לֹא טוֹבָה

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

 

נֶהִי נִהְיָה / תָּאְנִיָּה וַאֲנִיָּה

בִּיָּיא, בִּיָּיא / תִזְעַק אֶרֶץ צְבִיָּה

5-הָאֳנִיָּה / לְהִשָּׁבֵר חִשְּׁבָה

 חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                                

יְמָרְרוּן /  בִּבְכִי עֲדַת יְשׁוּרוּן

יֵעָדְרוּן / מֵהֵם שְׂמָחוֹת וָרוֹן

עַל עִיר חֶבְרוֹן / אֵיכָה בָּדָד יָשְבָה

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                     

דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ / קִרְיַת אַרְבַּע רַב חֶבְלָהּ

10-כִּי סָר צִלָּהּ / חָשַׁךְ וְנֶעתָּם הִלָהּ

תָּרִים קוֹלָהֱ / אֵין שָׁלוֹם לְיוֹצאֵ וְלַבָּא

  חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

              

וְהוּא עַל נְ / דִיבוּת יָקֱוּם יַחֲנֶה

מֵאֵת בְּנֵי / יִשְׂרָאֵל צְדָקוֹת נוֹתְנֵי

מִצְווֹת קוֹנֶה / עוֹבֵד הָאֵל מֵאַהְבָה

 חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                   

15-דּוֹר, דּוֹר דוֹרְשָׁיו / דּוֹר, דוֹר וּפַרְנָסָיו

וַאֲנָשָׁיו / שׁוֹקְקִים שׁוֹמְעִים מִדְרָשָׁיו

וּפֵירוּשָׁיו / אֲמִירָה נְעִימָה יְהִיָבא

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                     

בִּשְׁלִיחוּתוֹ / זָרִיז עוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתוֹ

וּתְשׁוּבָתוֹ / הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ

20-חֲנִיָּתוֹ / לִבְנֵי הַיְשִׁיבָה מְקָרְבָא

 חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

 

  1. 1. אל… טובה: על-פי שמ״א ב, כד. 2. חסרא… רבה: ארץ ישראל חסרה אדם גדול, על-פי מגילה כח ע״ב. 3. נהי… ואניח: לשונות של קינה, על-פי מי׳ ב, ד; איכה ב, ה. 4. בייא בייא: מילות קריאה של צער בארמית; וראה: יומא סט ע״ב. ארץ צביה: ארץ ישראל, על-פי דני יא, טז. 5. האניה להשבר חשבה: ציור לגודל הצער, על-פי יונה א, ד. 7. יעדרון: אחרי מות רבי עמרם גדול הצער ואי אפשר לשמוח ולעלוז. 8. חברון: הנפטר היה שליח חברון. איכה בדד ישבה: על-פי איכה א, א. 9. דורש אין לה: על-פי יר׳ ל, יז. קריה… חבלה: גדול צערה של חברון, על מות בחיר בניה ושלוחה הנאמן. 10. סר צלה: הוא רב עמרם. ונעתם הלה: קדר ואפל אורה של חברון. 11. תרים קולה: תתן קולה בצער וביגון. אין… ולבא: על-פי זר׳ ח, י. 12. והוא… יחנה: טורח הוא הרבה על נדיבות לבם של בני הקהילות. 13. צדקות נותני: נותני צדקות, וזו סמיכות הפוכה. 14. קונה: הבורא, כלומר מקיים מצוות הבורא מאהבה. 15. דור… ופרנסיו: על־פי סנהדרין לח ע״א. 16. ואנשיו: כל הפרנסים ובני הקהילה. שוקקים… ופרושיו: שומעים דברי פירושיו ודרשותיו בשקיקה ובחשק רב. 17. אמירה נעימה יהיבא: אמירתו ניתנת בחן ובנעימות, על-פי שבת קה ע״א. 18. בשליחותו: שהיה שד״ר מארץ ישראל. 19. ותשובתו… ביתו: בין שליחות לשליחות שב לביתו שבארץ ישראל הרמה והנישאה, על-פי שמ״א ז, יז. 20. חנייתו… מקרבא: קרובה הנאתו על-פי תענית כג ע״ב. כאן: סיועו לבני הישיבה ממשי על ידי התרומות שמביא מהגולה. 22. ומכרעת: דעתו מכריעה את הכף בחילוקי דעות. תבחן אוזן שומעת: השומע דבריו מקבלם, על-פי איוב יב, א.

 

נְקִי דַעַת / זַכָּה וּבָרָה נוֹבַעַת

וּמַכְרַעַת / תִּבְחַן אֹזֶן שׁוֹמַעַת

וְקוֹלַעַת / אֶל הַשַׂעְרָה לֹא יַחְטִיא בָהּ

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                

אָב רַחֲמָן / כְּדַרְדַּע וְכַלְכֹּל וְהֵימָן

25-צִיר נֶאֱמָן / לְלומְדֵי תוֹרָה מְזֻמָּן

וְנַעֲמָן / בַּמִדְבָּר בַּעֲרָבָה

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                               

הוּא דַיָּנָא / נָחִית לְעֻמְקָא דְדְינָא

שֵׁםֱ טֱוֹב קָנָה / שְׁלִיחָא דְרַחְמָנָא

בֶּאֱמוּנָה / יָדוֹ הַיָּד הַמַּרְבָּה

 חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                         

30-רַב טַבְיוֹמִי / טוְּביָינָא דְחַכִּימִי

חֶזְוֵיהּ יוֹמִי / לְבַר אֱלָהִין דָּמִי

לֵית לֵיה טִימֵי / כְּמַרְגָּנִיתָא טָבָא

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

                 

נָפְלוּ אֵימִים / עָלֵי וֵּמַעי הוֹמִים

צַדִיק תָּמִים / אֵיךְ נִקְבַּר בְּאֶרֶץ הָעַמִּים

35-צוּר עוֹלָמִים / זוֹ הִיא בִיאָה זוֹ הִיא שִׁיבָה

חָסְרָא אָרְעָא / דְיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא

      

עַמְרָם נִבְחָר / נָקִי כְּצֶמֶר צַחַר

כְּבֶן שַׁחַר / אוֹרוֹ נִבְקַע כַּשַּׁחַר

טוֹב מִמִּסְחָר / דְכַסְפָא וּדְהָבָא                     

חוּלַקֱ טָבָא / יִתְרְמֵי לֵיה לְעוֹלָם הַבָּא

 

40-זַךְ צוּר, אֶהְיֶה / מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה

זַרְעוֹ יִהְיֶה / חַיִים אֲרֻכִּים יִחְיֶה

וְאַף גַּם יִ- / גְדַּל יִזְכֶּה בְּרָא כְּאַבָּא

וְעַד שֵׁיבָה / לֹא תִהְיֶה לוֹ עֲזִיבָה

 

  1. 23. וקולעת… בה: דברים נכונים ומתאימים וקולעים. הלשון על-פי שופ׳ כ, טז. 24. אב רחמן: אב אוהב הוא למשפחתו. כדרדע וכלכל והימן: בחכמתו, על-פי מל״א ה, יא. ונעמו: משחק מילים עם השם הפרטי המקראי(כגון: בר׳ מו, כא), וכוונתו כי נעים הוא רבי עמרם למכיריו. במדבר בערבה: משחק לשון, על-פי דב׳ א, א, כלומר ערב הוא בשעת דיבורו. 27. הוא… דדינא: על־פי ב״ק נג ע״א. דיין היורד לעומק הדין ולעיקר העניין. 28. שם טוב קנה: על-פי אבות ב, ז, קנה שם טוב קנה לעצמו. שליחא דרחמנא: הוא שלוח ארץ ישראל, לפיכך נקרא שלוחו של הקב״ה. ומכאן הקיצור שד״ר (פענוח אחר: שלוחא דרבנן – שליחם של חכמים). 29. באמונה… המרבה: על-פי שמי יז, יב. 30. רב טביומי: מחכמי התלמוד, משמע שמו נדרש על רבי עמרם, שהוא הטוב בחכמים. 31. חזויה יומי: על דרך דני ז, ב. חזויה… דמי: דומה הוא במראהו למלאך אלוהים. 32. לית… טבא: אין בו חסרון, כמרגנית טובה ויקרה. 33. נפלו… הומים: על-פי תה׳ נה, ה. וציין בזה גודל צערו. 34. צדיק תמים: על-פי בר׳ ו, ט. ארץ העמים: כינוי לחוץ לארץ בפי חז״ל. 35. זו… שיבה: על-פי המדרש בר״ר סג: טז, והלשון על-פי עירובין נא ע״א. זהו גורלו של רב עמרם, שלא ישוב לארץ ישראל. 36. עמרם… כצמר: משחק לשון בין השם עמרם לשם עמר – שהוא צמר בארמית. 37. כבן שחר: דומה הוא לכוכב, על-פי יש׳ יד, יב. אורו נבקע כשחר: על־פי יש׳ נח, כ. 38. טוב… דהבא: על-פי מש׳ ג, ד טוב הוא ממסחר של כסף וזהב. 39. חולק… הבא: מסיים בברכה לנפטר: חלק טוב יינתן לו לעולם הבא. 40. זך, צור, אהיה: כינויים לקב״ה, שהוא מלך ממית ומחיה: על-פי נוסח התפילה בברכת מחיה המתים. 41. יהיה: יתקיים. 42. ברא כאבא: יזכה בנו להיות גדול בתורה ובמעשים כאביהם הנפטר. על־פי עירובין ע ע״ב. 43. לא… עזיבה: יזכה ויחיה עד זקנה ושיבה. סיום בברכת הנפטר ובברכה לצאצאים.

נְאוּם הַגֶּבֶר לְאַחַר לֵדַת בְּנוֹ הָרִאשׁוֹן-מואיז בן הראש-בארץ המהגרים

נְאוּם הַגֶּבֶר לְאַחַר לֵדַת בְּנוֹ הָרִאשׁוֹן


תִּרְאֶה הוּא אָמַר לִי
תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילַת קְרוּאָסוֹן בִּמְהִירוּת
וּשְׁתִיַּת קַפּוּצִ'ינוֹ 
הִיא כָּל כָּךְ עֲסוּקָה בַּיֶּלֶד 
הִיא אֲפִלוּ לֹא חוֹשֶׁבֶת עַל עַצְמָהּ
כָּל עוֹלָמָהּ הוּא הַיֶּלֶד
אָז אֵיךְ בִּכְלָל לַחְשֹׁב
שֶׁהִיא תִּתֵּן לִי תְּשׁוּמָת לֵב
תְּשׁוּמָת לֵב שֶׁכָּל כָּךְ חֲסֵרָה לִי.
שֶׁלֹּא תָּבִין אוֹתִי לֹא נָכוֹן
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ
אֲבָל אֲנִי גַּם זָקוּק לִקְצָת תְּשׂוּמָת לֵב.

תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד תשנ"ט-אפרים חזן ודוד אליהו(אנדרה) אלבז- תפוצתה ומרכזיותה של שירת רבי דוד בן חסין.

     תפוצתה ומרכזיותה של שירת רבי דוד בן חסין.

שירת ר׳ דוד בן חסין זכתה לתפוצה עצומה בקרב יהודי מרוקו. אין לך קובץ פיוטים מרוקאי שלא יכלול בתוכו רבים משיריו. קובץ פיוטים ממרוקו שאין בו משיריו בידוע שנעתק קודם להתגלותו של ר׳ דוד בן חסין. שיריו זכו להעתקות שונות עוד בחייו ובכמה מכתבי היד הוא נזכר בברכת החיים, כגון בכתב-יד בית המדרש לרבנים, ניו- יורק 5350, הכולל רבים משיריו, דף 6 ע״ב בכתובת לפיוט ׳אהלל שומר הבטחתו׳ נאמר ׳יסדו רבי דוד ן׳ חסין נר״ו בפדיון נכדו(סעוד)׳ לאמור המעתיק העתיק פיוט זה לפדיון הבן בעוד רבי דוד היה בחיים, שכן הוא מברך אותו נר״ו (=נטריה רחמנה ופרקיה, ה׳ ישמרהו ויחייהו). עוד זאת שהמידע הכלול בכתובת זו, לא נרשם ב׳תהילה לדוד׳, שכן ממרחק השנים בעת עריכת הספר (כנראה, תקמ״א) נראה המידע הזה מיותר. בכתובות אחרות יש מידע מעניין, והן שונות מן הכתובות הערוכות, ומלמדות כי הן הועתקו סמוך לכתיבתן. בכתב־יד הנזכר גם שיר שבח שכתב ר׳ חיים דוד סירירו לכבוד ר׳ דוד בן חסין והוא השיר שנדפס בהקדמה למהדורת אמסטרדם ועד להדפסתו הופץ בכתב-יד.

כתב-יד אחר מאותה ספרייה (ניו-יורק 3097) מכנס את שיריהם של ר׳ דוד בן חסין ור׳ דוד בן עטר. שירי ר׳ דוד בן חסין ערוכים באופן שונה מן הנדפס, למשל הפיוטים במדור ׳מזמרת הארץ׳ שבאים בסדר שונה. אחר כך בא מדור הנקרא כאן ׳כבוד חכמים׳ והוא כולל מפיוטי ׳יקרא דחיי׳ ואף כאן בסדר שונה, ולאחר מכן בא מדור בשם ׳מכתם לדוד׳. עריכה זו יכולה הייתה להיות רק בחיי המשורר, שכן, כאמור, בשנת תקמ״א (1781) כבר היה ספרו ערוך כפי שהוא לפנינו ומוכן למשלוח להדפסה. כתב-יד נוסף המזכיר את ר׳ דוד בן חסין בברכת החיים הוא כתב-יד ניו-יורק 4712, שהוא כתב ידו של רבי אליעזר דילוויה. בכתובת לשיר ׳לדוד שיר ומזמור׳ כותב דילוויה: ׳למשורר המפורסם כהר״ר דוד נ׳ חסין נר״ו׳ וכך גם בשירים אחרים הוא מזכירו בהערכה רבה ומציינו כמשורר ׳הידוע, ׳המפורסם׳ וכיו׳׳ב. שיר שבח לכבוד ר׳ דוד בן חסין כתב, כאמור, גם ר׳ אברהם אלנקאר.בשירי הקינה, שכתב המשורר ר׳ שלמה חלואה על פטירתו, מוצג ר׳ דוד בן חסין כ׳נעים זמירות ישראל׳ והקינות עצמן מדברות על משוררנו בהערצה רבה, ומציגות דמותו כתלמיד חכם.

שירתו של ר׳ דוד בן חסין פרצה אף מעבר לגבולות מרוקו וצפון אפריקה. שירים שונים שלו נמצאים בקובצי הפיוט במזרח, וכמה מהם אף הגיעו לגניזת קהיר. שניים משיריו ׳אוחיל יום יום אשתאה׳, ׳ואערוך מהלל ניבי׳ נעשו נחלתם של כלל עדות המזרח, ואף נדפסו בסידורי תפילה, והשיר הראשון מופיע גם בשני דיוואנים מתימן! פרסומם ותפוצתם של שירים אלה במזרח היו נרחבים עד כי היו שסברו כי השירים והמשורר בני המקום הם. במבוא שכתב רוזאניס לקובץ הפיוטים ׳נעים זמירות ישראל׳ יש תיאור קצר על תולדות המשוררים המיוצגים בקובץ, ועל רבי דוד חסין הוא אומר: ׳דוד בן אהרן בן חסון(!), היה חותם חסין, למשפחת חסון בשלוניק, אחד משיריו הוא בקובץ שירי בגדד׳ (שירים ותשבחות עמוד 51). השיר שרוזאניס מפנה אליו אינו אלא ׳אוחיל יום יום אשתאה׳. שיר אחר של חסין באותו הקובץ הוא הפיוט הנזכר ׳אערך מהלל ניבי׳. אנשי המזרח מורגלים היו בשירים אלה, עד שראו אותם חלק ממורשתם מדורי דורות ולא שיערו כי מוצאם של הפיוטים הללו מצפון-אפריקה הרחוקה ומשם גם מחברם, רבי דוד.

אמת-המידה לפרסומו ותפוצתו של שיר היא העיבודים והחיקויים שנכתבו על-פיו, והשיר ׳אוחיל יום יום׳ משמש דוגמה לכמה וכמה שירים מעניינים. מהם נזכיר שניים, המצויים בקובץ הבקשות של יהודי מרוקו, 'שיר ידידות׳. האחד מספר שבחי רבי עקיבא, ותחילתו: ׳אשירה שיר בחיבה / אני חולת אהבה / האי מרגליתא טבא / תנא רבי עקיבא / אעברה נא ואראה / הארץ הטובה׳. שיר זה, שמחברו אנונימי, בנוי במתכונת שירו של רבי דוד, ואף הרפרין דומה לזה שבשירנו. המשורר האלמוני נטל את רעיון סיפור הצדיקים ושבחיהם והעמיד את שירו על סיפור שבחיו של רבי עקיבא.

השיר השני הוא כמעט חיקוי של שירנו, ופתיחתו זהה לשיר הטברני, אלא שהוא מוקדש לירושלים עיר הקודש. הקרבה בין שני השירים ברורה וגלויה לעין. אף שיר זה מונה את שבחי ירושלים ומציין את קברות הצדיקים ואת המקומות המקודשים שבעיר. האקרוסטיכון בשיר הוא ׳אנכי אליהו חזן חזק/ והוא רבי אליהו חזן איש ירושלים, שיצא בשנת התרל׳׳א בשליחות כולל הספרדים לצפון־אפריקה. בהיותו בטריפולי נתמנה שם לראש־אב-בית-דין, ואף קיבל את מינוי השלטונות לחכם באשי במקום. כך הכיר רבי אליהו את יהדות צפון־אפריקה, השפיע עליה והיה בה לאחת הדמויות המרכזיות. שירו נמצא, כאמור, בקובץ ׳שיר ידידות׳, ונעשה פיוט מוכר ונפוץ מאוד, בעיקר במרוקו.

שיר אחר של ר׳ דוד בן חסין, שאת דוגמתו אנו מוצאים במזרח הוא השיר ׳עת נחלי דמעה׳. הדוגמה של פיוט זה על מיתת נדב ואביהוא נמצאת באופן דומה במנהגי התפילה של יהודי בבל. זהו פיוטו של הרב ששון מרדכי, שנדפס במחזורים הרבים במנהגי בבל, והוא אכן מושר בבתי הכנסת הבבליים לפני הוצאת ספר התורה ביום הכיפורים. הרב ששון חי בשנים תק״ז-תק״ן (1830-1747), כלומר הוא היה בן דור קרוב לרבי דוד חסין. ומעניין אם יש קשר ישיר כלשהו בין שני הפיוטים הללו, העוסקים בנושא דומה ומיועדים לתכלית דומה והדמיון ביניהם רב, אם כי פיוטו של הרב ששון קצר בהרבה מפיוטו של רבי דוד חסין.

הפופולאריות הרבה של הפיוט ׳אוחיל יום יום אשתאה׳, הביאה בעקבותיה גם עיבודים לערבית-יהודית ואף לספרדית-יהודית (לאדינו), ושילובו של השיר במתכונת דו לשונית (מטרה). במתכונת דו־לשונית משולב השיר בטקסט שלא תמיד מתקשר אליו מצד התוכן, כגון בכ״י בן צבי 52 (דפים 27-28), שהשיר משתלב בו עם שיר שבח לר׳ שמעון בר יוחאי בתבנית ה׳מטרוז׳. בדומה לזה משולב השיר כשיר מטרוז בכתב-יד בימד״ל ניו־יורק 8578 (דפים 55א-56ב) ובכתבי-היד: ירושלים 371/6,שוקן 44 אנו מוצאים עיבוד של פיוטנו לספרדית-יהודית.

במאה התשע-עשרה הפכו הפיוטים של ר׳ דוד בן חסין לפופולריים בזכות הרבנים- השליחים מארץ הקודש, כגון הנוסע הדגול רפאל אוחנה, שנולד במכנאס והיה שליח למזרח הרחוק מטעם העיר טבריה, המביא בשנת תקמ׳׳ו (1886) את הפיוטים הללו לסמרקאנד ואחר-כך לתורכסטאן. חלק מהם נדפס בספר פזמונים בכלכותא שבהודו שיצא לאור בשנת תר״ב (1842). ר׳ יוסף משאש מציין, כאמור, את העובדה ש׳אערוך מהלל ניבי׳ מוכר אפילו בין יהודי פולין.

תהלה לדוד –הוצ' אורות המגרב- לוד תשנ"ט-אפרים חזן ודוד אליהו(אנדרה) אלבזתפוצתה ומרכזיותה של שירת רבי דוד בן חסין.עמ' 48

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

יולי 2019
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר