נהגו העם-קהלת צפרו -רבי דוד עובדיה-כרך ג'

  • ביום ט׳ באב קודם שמתחילין תפלת מנחה, כל הצבור אומרים קינה ונהמה לרבינו הריב״ש ז״ל:

 

ארץ חפץ נדחייך               יום יום שואלים בגללך

צופים שואפים למנוחייך    לאמֹר בי׳ת ה׳ נלך

שלום מאת צבאותייך

יהי שלום בחילך שלוה בארמנותייך

של רם ל׳ך קרי׳ת מלך

מאז לצבי ולכבוד

ציון עיר ההוללה

עליך לבי ידוד

עליך רוחי חובלה

ידודון כל מחנותייך

ידודרן בשב׳י ונדוד

ותאכל יסודותייך יהי שלום וכר

כ׳י א׳ש אכלה היכלך

דורות ושנות עולמים

חשבתי ימים מקדם

משלת על כל עמים

פרצת ימה וקדם

ציון על שוד חומותייך

כמ׳ה לי אש׳ב משמים

על תלך ושוממותייך יהי שלום וכר

למ׳ה קודר אתהלך

מלא קצך וצבאך

קרית משוש עיר עוז לנו

תם עון נרצה חטאך

כי תם פשע רב הגלנו

ירפאך ממכותייך

צור׳ך לארר יוציא׳ך

וניחם כל חורבותייך יהי שלום וכר

כ׳י ריח׳ם א׳ת היכלך

על כבוד גלה ממך

בת ציון השפילי שבי

מה אשור, לך ואנחמך

על בנים הלכו בשבי

אין מקים ידיעותייך

אי׳ן ש׳ר ואי׳ן שבט תומך

חגרי שק בחרצותייך (בחוצותייך) יהי שלום וכר

שיתי כליל צלך

יונה מארץ אשור

שובי יונת חן נעצבה

תדהר ברוש ותאשור

שמחי כי אשים בערבה

נדחיך וגפוצותייך

מחרמרן ושני׳ר תשרר

ויריעות משכנותייך יהי שלום וכר

הרחיבי מקרם אהל׳ך

(ועוד בית שלא נמצא בדפוס כ״א בכתב יד)

וקבץ אומה נזופה

וי׳ו תקים אל נון כפופה

וחרב׳ו תהי׳ה שלופ׳ה

ולא עוד תהיה קטופה

כ׳י את וה׳ב בסופה

על עמים סביבותיך

יהי שלום בחילך שלוה בארמנותייך

אבני חפץ אבניך

את השיר יש לקרוא משמאל לימין

כד. הפטרת אסוף אסיפם שחרית תשעה באב בקול בוכים ובניגון מיוחד היו מתרגמים בלשון הגרי שהיה בכתב יד ומודפס בספר בית אב ליוורנו בן אמוזיג, קול תחנה ליוורנו בילפורטי, ובספר ארבעה גביעים ליוורנו בילפורטי. ועיין להתשב״ץ ח״ג סימן קכא שהיו קהלות שמתרגמים הפטרת שירת דבורה בלשון הגרי, וטוב לחזור פסוק אחרון ולברך, וכתב עוד וז״ל ואם מתרגמים בלשון הגרי שמכירים אותו כשר הדבר יעו״ש וע״ע בשו״ת מהר״מ פאדווא סי׳ ע״ח על מנהג קאנדיא שהיו מתרגמין הפטרת יונה במנחת יוה״ך בלשון יוני.

כה. במנחה של ט״ב מפטירין ״שובה ישראל״ כמנהג בני ספרד ובמנחה של צום גדליה ״דרשו״, הגם שאין בו ביטול מלאכה מפני שהוא חל בעשי״ת, ועיין כפ״ה סי' תקנ״ט סקמ״ב ונתיבי עם סי׳ תקנ״ה וב״י סי׳ תכ״ח.

כו. בענין קריאת ויחל במנחה של יו״ד בטבת אם חל בע״ש ראיתי בספר תורות אמת למהד״פ בירדוגו בנימוקיו לסי׳ תק״ן שכתב וז״ל ומנהגינו כסברת האגור שהביא הב״י דאין קורין במנחה מפני כבוד השבת ועיי׳ מג״א שם.

כז. נוהגים להתענות יום ז׳ באדר אף אם הל בערב שבת והיה נחשב כיום כפור קטן, בלי להגיד עננו ובלי קריאת פרשת ויחל, ועיין באו״ח סי׳ תקפ״ו ומג״א סק״ח. ועיין בספר מועד לכל חי סימן ל״א אות ז׳ (ולא היינו נוהגים לקרא בליל ז׳ באדר הקריאה שבספר קריאי מועד) ועיין בספר ויקרא אברהם בקונט׳ מקום שנהגו על מגילה ששבה מנהג זה ובסו״ד כתב ובמערב ראיתי שמרבין בסליחות במנחה כמו בתענית צבור וקורין ויחל.

נהגו העם-קהלת צפרו -רבי דוד עובדיה-כרך ג' עמוד 295

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

יולי 2019
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר