אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

98-אַנָא פְהֵממִּי ווּבֵּלְמְסְבּוּגָ'א כָּא יִגְמְזְנִי

אני בצערי ובן הארורה קורץ לי

נאמר על אשה המתייסרת בצרתה כשאדם בא ומנסה להשתעשע אתה.

99-אַנָא רְדִּיתְ בֵלְהֵם, ווּלְהֵם מָא רְדָאבִּייָּא

אני הסכמתי לצער, והצער לא הסכים לי

השפלתי עצמי כדי לקבל עבודה בזויה ולא קבלתיה.

100-אֵנָאס כָּא תְעָארְףְ אֵנָאס, ווּלְכִיל כָּא תְעַארְפ מֵרְכָּאבָּאהָא

אנשים מכירים באנשים, והסוסים מכירים את רוכביהם

לפי וסטמארק258, כאשר אדם ממעמד נמוך רב עם אדם ממעמד גבוה טוען האחרון:

״אנאס כא …״; כן ראה:

כמובא במילון של וסטמארק : الناس كتعرف الناس والجيل تعرف ركابها

101-אֵננָּאר, מַה תְכֵללִּי עָאר

האש לא תשאיר רעה

102-אַס יִקּוּל לְמִייּתְ קֵּדָאם כְססָּאלוֹ

מה יגיד המת לפני רוחצו

על אדם שנתפס בשעת מעשה, ואין לו אפשרות להכחיש.

103-אַס זָאב עִינוֹ לְזְנַבוֹ

מה בין העין לזנב

מה עניין שמיטה להר סיני.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד