ארכיון יומי: 31 באוקטובר 2020


מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני-אלקלעי

משה דוד גאון

דוד בן משה אלקלעי ד״ד

יליד בלגרד בשנת תרכ״ב [1862]. בגיל צעיר מאד נסע להשתלם לוינה ולטביגגן ושם למד משפמים. מקצוע זה החביב עליו אשד הנחילהו עושר וכבוד, הקנה גם לבניו אחריו. עם ראשית מצעדיו בתור עו״ד, החלה גם עסקנותו הצבורית. מאז ראוהו באספות פומביות, ועידות, קונגרסים ציונים וכו'. נמנה בין תומכיו הותיקים של הרצל, אלה אשר הושיטו לו יד עזרה נאמנת למפרע, בלי לבחון ולחקור אנה יובילם. קהלת בלגרד בחרה בו לראש ולמנהיג, ותפקיד זה מלא במסירות קרוב לדור שלם. התנועה הציונית ביוגוסלביה באין הבדל סיעות, עדות ומפלגות, מצאה בו את בחיר עובדיה, פאר העסקנים המסורתיים, לכן לא העזו להחליפו ולבחור אחר תחתיו. הוא היה הנשיא והמפקד, והוראותיו הנבונות נתשבו ונתקבלו בסעיפי חוק. טוב היה לראותו עומד על משמרתו, צופה ומביט לכל עבר, ואזנו קשבת אל כל המתרגש והמתרחש. גם מלכי סרביה ידעו את ערכו הרם, ולאות הוקרה על שרותיו לתועלת המולדת ואזרחיה העניקו לו אותות כבוד זה אחר זה. מדותיו התרומיות עשוהו לאיש מרכזי, וככל אשר הלך והתפרסם בקהל הוסיף ענוה על ענותנותו והי לסמל ולנס. בעתות בהלה ומבוכה עמד על גובה, הרעים בקולו העז, ובכל תקופת עבודתו הארוכה לא בא בסוד ההתרפסות וההכנעה. מגן וצנה היה לנרדפים, למקופחי זכרות, באין הבדל דת ולאום. לפני המלחמה הועלה למדרגת יועץ החצר, אלא שמחמת צניעותו היתרה והמופרזת, לא נסה לנצל במשהו את תארו זה. פעמים בקר בארץ, ערש תקוותיו וחלומותיו, תחילה בכדי להשתטח על קבר ישישו הנערץ, ובאחרונה להשתתף בשם יהודי ארצו בחנוכת יער המלך פטר בגניגר. בהזדמנות זו הראה לי אוצרו, מחברת גדושה ציונים ורשמים שהכילה פרקי זכרונות על משפחתו הרמה, תאריכים, שמות ספרים בלתי ידועים, כתבות שעל גבי מצבות וכיוצא. את אלה אמר לפרסם אח״כ בספר מיוחד. ״מעתה — הצהיר בגיל — ירוח לי ואוכל להפנות לכך. ואם אזכה אבא להתישב בא״י״. אולם נטרפה לו השעה ולאחר מחלה קצרה נלב״ע ח׳ שבט תרצ״ג.[1933] הציוני הכללי, שנה א. גליון י״ב.

 

דניאל אלקלעי

מחכמי ירושלים ועסקניה. בשנת תר״א עזר לר׳ ישראל בק ביסוד בית דפוסו בירושלים, ואסף לטובתו הסכמות מחו״ר הספרדים עם חרמם, שלא יעיזו אתרים לפתוח דפוס נוסף על שלו עד שנת התר״כ. כן אסף וסדר את שבעת ספרי הרב חיד״א הקטנים לאחד וידפיסם בשם כולל ״עבודת הקדש״. היה בן אחיו של הרב אברהם בן שמואל אלקלעי בע״ס זכור לאברהם וס׳ חסד לאברהם. חתום על שטר השליחות של הרב מיכאל באדהב בשנת תר״ה. הרב מאיד בנימין מנחם דאנון מזכירו בהערצה בהקדמה לספרו באר בשדה: ״אפריון נמטייה לרחימאי רחים בעל טעם, הרב המובהק ונוגה לו ברק כ״ש דניאל איש ב״א ״זכור לאברהם״ וכו'. כמה יגיעות יגע לעמוד על עושי המלאכה להכין אותה ולסעדה וכו' ״ . ! זכה ועל ידו ובהשתדלותו נדפס הספר הראשון בירושלים בשנת תר״א בבית דפוסו של הר״י בק, אשר העבירו לכאן אחרי הרעש והמה בגליל העליון. לתומו לא החשיב את העובדה הזאת אף לא העריך אותה בדבריו שבתוך הספר. וכה ישיח ויביע אמריו: והנה רבים וכן שלמים נפשם בשאלתם להתעסק בהדפסתם , הקדוש הזה ולא מצאו כל השבעה ס׳ בבת אחת הן כל אלה ראתה עיני

ועוררתי רעיוני והטיתי אזני ושנסתי מתני להפיק רצונם ולמלאות משאלותם וה', יגמור בעדי להוציא ס׳ קדושים שבדעתי להדפיס בעזרתו י״ת. דניאל אלקלעי, בן אחיו של הרב המחבר ס׳ זכור לאברהם ג״ח, ושו״ת חסד לאברהם ב״ח. עבודת הקדש, דף נא. ירושלים תר״א.

 

חיים ב״ר דוד אלקלעי

מגדולי רבני ירושלים ויחידי ק״ק חסידים בית אל. הרב יום טוב דאנון בספרו כבוד יום טוב בסופו, סעיף דרוש לשבת הגדול יכנהו: חכם הרזים ומבין מדעתו אין חקר לתבונתו איש שתפלתו ותהלתו בקהל חסידים. אח״כ קורא לו: החכם השלם והכולל הדר הוא לכל חסידיו חסין קדוש וכו', מעין דוגמא שנשתבח בה דוד המלך ע״ה, שמעולם לא עבר עליו חצות וכו'. נפטר בלא בנים. אולי מתוך ענותנותו היתרה צוה שלא יחרתו על מצבתו שום  תואר ולכן נרשם עליה: קבר חיים דוד אלקלעי שב״ק ר״ח ניסן התקע״ט. תח״י ח״ג עמ.  214

 

חיים נםים אלקלעי

יליד פיליפופולי בשנת תקפ״ה. בצעירותו עלה לירושלים על מנת ללמוד ולהשתלם. כבן כ״ב והוא אז גדול בתורה ומוסמך לרבנות, חזר לעיר מולדתו, ונתמנה בה לרב ואב״ד. בין חניכיו היה הצעיד חיים בן משה ביג׳אדאנו מסטאדה זאגודה, שאח״כ הוא עצמו נחשב מגדולי רבני דורו וישב על כסא הרבנות באדרינופולי ובקושטא. נלב״ע בדמי ימיו בפיליפופולי בראשית תר״כ, בן ל״ה שנה. גם נכדו אדיה אלקלעי הנ״ל הלך בדרכיו. בנו של הרב חיים נסים, הישיש יעקב אלקלעי עלה גם הוא להתישב בירושלים בשנת תרצ״ב.

 

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני-אלקלעי

פגיעה והתעללות בנשים יהודיות-אליעזר בשן

נשים יהודיות

תעודה מספר 41

חייל רכוב על פרד הדף יהודייה — רגלה נרמסה ואצבעה נקטעה מכתב מהווזיר הראשי בן מוכּתסאר לשגריר בריטניה ג׳והן דרומונד האי

מוחמד בארגאש הודיע לסולטאן שקיבלת תלונה מיהודי מראכש, שחייל רכוב על פרד רמס את רגלה של יהודייה וגרם לאובדן אצבעה! שהוגשה בקשה למושל לעשיית דין צדק (פיצוי), אבל הוא התעלם מבקשה זו. ציינת כי יחס כזה כלפי יהודים יוצר רושם שלילי במדינות אחרות, וביקשת שהדבר יובא לידיעתו של הסולטאן, וכי החייל יידרש לפצותה.

הדבר הובא לידיעת הסולטאן. הוא ענה שמושל זה רגיל להתנהג כראוי כלפי היהודים, וכי הוא היה בעבר סגן־המושל שמשל על היהודים בזמנו של קאיד מוחמד עבוש, וכי לא הוגשה כל תלונה נגדו, לא מטעם יהודים ולא מטעם נתין זר כלשהו. הסולטאן משתומם אפוא על התלונה נגד מושל זה. הסולטאן שלח הוראות לפחה אחמד אמלאק להעניש את החייל על אלימותו — וכן כל אדם אחר שינהג כך — ולאלצו לפצות את האשה לשביעות רצונה.

הסולטאן ביקשני להודות לך על שמסרת לו מידע על כך, וביקש שתמשיך ליידעו על מקרים דומים.

 

Translation of a letter from Vizir Ben Moktsar addressed to Sir J. H. Drummond Hay dated 27 Rabia 2nd 1298 (28 March 1881)

(After compliments)

Cid Mohammed Bargash has informed the Sultan that you have received a complaint from the Jews of Morocco, that a soldier mounted on a mule hustled a Jewess and trod on her foot, causing loss of a toe; that an appeal was made for justice to the governor but he took no notice of the complaint, and you point out the bad effect which is produced in Foreign Countries by a denial of justice to the Jews and you requested that this affair should be brought to the knowledge of the Sultan and that the soldier should be required to give compensation for the injury he had done.

This affair has been brought under the knowledge of the Sultan and His Majesty replied that this governor was wont to conduct himself with goodness, that he had been formerly Kleefa governing the Jews in the time of Kaid Mohammed Aboosh and that no complaint had ever been made by the Jews against him or by any Foreign subject; His Majesty is therefore surprised that he should now be complained of.

His Majesty has sent orders to the Basha Ahmed Amlak to punish the soldier for his violence and also any other person who should behave in like manner, that the soldier is to give a suitable compensation, so that the Jewess be satisfied.

The Sultan desires me to thank you for making known to him this occurrence and requests that you continue to keep His Majesty informed in like matters. Peace.

(Signed) Mohammed Ben Larby Ben Moktsar

[FO 99/198]

פגיעה והתעללות בנשים יהודיות-אליעזר בשן

מאיר נזרי-שירת הרמ"א-הרב רפאל משה אלבז-מאדריכלי השירה העברית במרוקו

ב. נִיב שְׂפָתַי קָצָר קָצֹר

כתובת:  פיוט להודאת גשמים.

סימן: רפאל משה אלבאז.

לנועם: ׳אהלל יושב כרובים׳ [ראה

הפיוט הקודם; אוצר השירה, א-1465].

התבנית: מעין אזורית. השיר פותח במחרוזת פתיחה המלווה ברפרין דו טורי, ואחריו עשר מחרוזות מרובעות טורים: שלושה טורי ענף וטור אזור פסוקי החותם במלת קבע משמעותית לשיר.

המשקל: שמונה הברות בכל טור. תשתית: הפיוט נשען על שיר הלחן בתבניתו ובמשקלו. מקורות

כתבי-יד: כ״י בית הספרים הלאומי ירושלים 5384, דף מא ע״ב; כ״י סינסיניטי 320 MIC. דף מג ע״א; כ״י צפרו תרפ״ט, דף מב ע״ב.

דפוסים: שיר חדש, ירושלים תרצ״ה, דף לט ע״א [נוסח היסוד]; כנ״ל, ירושלים תשמ״ו, עמ׳ ל; כנ״ל, הוצאת ר״ש בן חרוש, עמ׳ סט; כנ״ל, לוד תשנ״ה, עמ׳ סח.

 

נִיב שְׂפָתַי קָצָר קָצֹר / לְהַלֵּל יוֹשֵׁב שָׂמִים

אוֹצָרוֹ הַטּוֹב פָּתַח צוּר / נוֹרָא וַיָּזוּבוּ מַיִם

 

הִשְׁפִּיעַ טוּבוֹ אֵין מַעֲצוֹר / עַל אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם

 

רָאָה עָנִי עַם מַרְעִיתוֹ / וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ

5 לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ / כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם

 

פָּתַח הָאֵל אֶת אוֹצְרוֹתָיו / הִשְּׁקַנוּ מֵעֲלִיּוֹתָיו

שִׂיחוֹ בְּכָל נִפְלְאֹתָיו / הֹפְכִי הַצּוֹר אֲגַם מַיִם

 

אַל אֱלֹּהַ דָּלְפָה עֵינִי / חָנֵּנִי כִּי אֻמְלַל אֲנִי¬

הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי / אֶרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם

 

10 לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ / הוּא טָרַף וְיִרְפָּאֵנוּ

בְּגִבּוֹרוֹת יֵשַׁע יָמֵינוּ / הוֹרֵד כַּנְּהָרוֹת מַיִם:

 

מַעֲשָׂיו הֵמָּה יַגִּידוּ / כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ

יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ / וּבָרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מַיִם

 

שִׁיר וְשֶׁבַח אֵלָיו יֵאוֹת / גָּדוֹל וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת

15- וּבָרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת / מִשְׁעָן לֶחֶם וּמִשְׁעַן מַיִם

 

הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא / בְּקוֹל רִנָּה וְצָהֳלָה

עַל כָּל טִפָּה שִׁיר וּתְהִלָּהּ / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם

 

אָעִיד לַיְּיָ בְּחַיַּי / אֲזַמֵּר כִּי מַאֲוַיי

הִשְׁלִים שַׁמְנֵי וְשִׁקּוּיַי / גַּם עָבִים יִזְּלוּ מַיִם

 

20 עֵץ פְּרִי וְכָל צוֹמֵחַ / מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִיחַ

בְּעֵת בְרִי עַב  יַטְרִיחַ / אִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מַיִם

 

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאִתּוֹ / לָתֵת מִטְרוֹת עֹז בְּעִתּוֹ

לֹא יוֹסִיף עוֹד לְעַנּוֹתוֹ / לֹא יְגָרַע נִטְפֵי מַיִם

 

  1. 1. ניב…שמים: אין יכולת בפי להביע את שבחי ה׳ על חסדיו. ניב שפתי: דיבור השפתים, על פי יש׳ נז,יט. קצר קצר: עדה״ב יש׳ נ,ב. יושב שמים: כינוי להקב״ה תה׳ ב,ד. 2. אוצרו הטוב פתח: עדה״ב דב׳ כח,יב ׳יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך׳. פתח…מים: על פי תה׳ קה,מא. פתח צור: ה׳ בעצמו, לפי שמפתח של גשמים לא נמסר ביד שליח׳(בבלי תענית ב ע״ב). צור נורא: כינוי לה׳ על שם נוראותיו וגבורותיו (בבלי יומא סט ע״ב). 3. השפיע…מעצור: הוריד שפע מים ללא הגבלה. אין מעצור: אין מניעה והגבלה על פי ש״א יד,ו ׳כי אין לה׳ מעצור להושיע ברב ובמעט׳. ארץ…מים: אדמה שלא זכתה לגשם, על פי משלי ל,טז. 4. ראה…מרעיתו: ה׳ שם לב למצוקת ישראל בעת עצירת הגשמים. 4. ראה עני: על פי איכה ג,א. עם מרעיתו: כינוי לישראל, על פי תה׳ צה,ז. ויזכר להם בריתו: עם האבות (רד״ק) על פי תה׳ קו,מד-מה ׳וירא בצר להם…ויזכר להם בריתו׳. 5. להציל לו מרעתו: להושיעם בעת צרתם, על פי יונה ד, ו ומהי הרעה ? כי…מים: בעת עצירת גשמים, על פי במ׳ כא,ו. 6. פתח…אוצרותיו: עדה״כ דב׳ שם, שם ותה׳ קלה,ז. השקנו מעליותיו: ממטר שמים, עדה״ב תה׳ קד,יג. 7. שיחו בכל נפלאיתיו: ספרו את מעשיו הנפלאים, על פי תה׳ קה,ב. ומה הם? ה'פכי…מימ: ה׳ בכוחו להפוך את הצור היבש לאגם מים, על פי תה׳ קיד,ח וגם כאן האדמה הצחיחה בשעת בצורת רוותה, עד שהפכה לאגם מים מרוב מטר. 8. אל…עיני: אל ה׳ זולגת עיני דמעה מחמת הבצורת, על פי איוב טז,כ והשווה בבלי ברכות לב ע״ב ׳כל השערים ננעלו ושערי דמעה לא ננעלו׳. חנני…אני: על פי תה׳ ו,ג ורמז גם למצוקת הגלות. 9. הנותן…מים: על פי איוב ה,י. 10. לא…ממנו: על פי תה׳ כב,כה. כאן: ממנו בגוף ראשון: מאתנו. הוא טרף וירפאנו: על פי הושע ו,א. כאן: הוא שעצר את השמים והוא שהושיע. 11. בגבורות ישע ימינו: במעשה הגבורה שמחוללת יד ימינו, על פי תה׳ כ,ז. כאן: לפי שירידת גשמים נקראת ׳גבורות גשמים׳ ושקולה כתחיית המתים(בבלי ברכות לג ע״ב). ימינו: רמז למפתח של גשמים המופקד רק אצל הקב״ה (ראה לעיל טור 2). הורד כנהרות מים: על פי תה׳ עח,טז. 12. מעשית״חסדו: ירידת הגשמים היא תוצאה של התגברות מידת החסד על הגבורה (ראה ׳דרש משה׳ לרמ״א, דרוש לעצירת גשמים, עמ׳ יז). 13. יזקו מטר לאדו: על פי איוב לו,כז. מי הגשם הם תוצאה של זיקוק וקירור אטמוספירי של האוויר המקרר את אדי העננים ומתיכם למים מזוקקים. השווה ׳באר שבע׳ לרמ״א בחכמת הטבע, עמ׳ שמב בתיאור האד: ׳ובעלות האד למעלה מהאויר אשר אתנו ומתקרב לאויר הקר הוא בעצמו העב והענן אשר יזוקו המטר לאידו׳, ובתיאור הגשם שם, עמ׳ שמג: ׳הגשם הוא חלקי המים הדקים הנופלים מן העננים והנשיאים על כי נלחצים אל אויר הקר אשר עליהם המקררם ומורידים…זה עד נאמן שהעולם מתנהג על פי אדון ומשגיח לא בטבע ובמקרה׳. וברחבות פלגי מים: ביטוי לשפע הגשמים, שעל ידם מתמלאים גם הרחובות בנחלי מים, על פי משלי ה,טז. 14. גדול ועשה נפלאות: על פי תה׳ פו, י. 15. וברוך אל ההודאות: מנוסח חתימת ברכת ההודאה על הגשמים(בבלי תענית ו ע״ב). ראה בפיוט הבא טור 4 והערה שם. משען…מים: על פי יש׳ ג,א. כאן: ה׳ הוא המקור והמשענת הנותן לכל אחד לחם ומים. 16. הנה…וצהלה: על פי תה׳ מ,י. בקול רנה: על פי תה׳ מז,ב. 17. על״.ותהלה: מנוסח ברכת ההודאה על הגשמים ׳מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו׳(תענית, שם), והשווה הפיוט הבא טור 2. לקול״.מים: בשבח מעשי ה׳ על הגשמים המלווים בקולות הרעמים, על פי יר׳ י,יג. בקול.״תתו: כאן: קול רנה כנגד קול…מים. 18. אשיר…אזמר: על פי תה׳ קד,לד. כי מאדי השלים: מילא את בקשתי ומשאלתי על ידי תנובת האדמה. 19. שמני ושקדי: שמן ושאר משקים כמו תירוש(מפרשים), לפי שעל ידי הגשם צומח היבול של הגפן והזית, על פי הושע ב, ז. גם…מים: שיבוץ מורכב על פי שופ׳ ה,ד ׳גם עבים נטפו מים׳ ותה׳ קמז,יח ׳ישב רוחו יזלו מים׳. 20. מריח מים יפריח: הצמח מלבלב ופורח גם מלחלוחית הסביבה של המים. 21. בעת…יטריח: בעת שהקב״ה מטעין וממלא את העב מים, על פי איוב לז,יא ׳אף ברי יטריח עב׳. ברי: משרש ברר, כלומר ׳גם בעת יהיה שמזג האויר ברור (בהיר) ואין מקום לבוא המטר ע״פ הטבע עכ״ז(=עם כל זה) יטריח את העב למלאתו מים…ורז״ל אמרו שהמלאך הממונה על המטר שמו אף ברי׳(רד״ק). אם…מים: על פי משלי כה,כא. כאן: מוסב על עץ פרי…אולי גם על עב. 22. אחת שאלתי מאתו: והיא בקשת גשם בעתו. מטרות עז: עדה״ב איוב לז,ו, והוא גשם חזק ושוטף הבא מארבע רוחות (מפרשים) ומקביל ל׳גבורות גשמים׳ בלשון חז״ל. לתת בעתו: עדה״ב דב׳ יא, יד. גשם בעתו הוא גשם ברכה (תענית,שם). 23. לא…לענותו: על ידי עצירת גשמים, עדה״ב ש״ב-ז,י. לא…מים: עדה״ב איוב לו, כו-כז ׳כי יגרע נטפי מים׳. שם במובן ׳יגרעם מן השמים להורידם ארץ׳(רש״י). כאן: בשינוי מגמה: לא יהיה גירעון במטר היורד על הארץ. והשווה יב״ע שתרגם יגרע ׳ימנע׳.

מאיר נזרי-שירת הרמ"א-הרב רפאל משה אלבז-מאדריכלי השירה העברית במרוקו

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אוקטובר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר