ארכיון יומי: 26 באוקטובר 2020


אעירה שחר-פרשת לך לך-פיוט –רבי חיים רפאל שושנה זצוק"ל

אעירה שחר חלק א

71— פיוט — סי׳ יצחק

 

יוֹצֵר מִיָּדוֹ / עֹשֶׂר וָרֵישׁ

אָשִׁיר לִכְבוֹדוֹ / שִׁי"ן יוֹ"ד רי"יש:

 

צוּר מָעוֹז דַּלִּים / בֶּאֱמֶת שְׁמוֹ

רוֹכֵב גַּלְגַּלִּים / וּמִי יַקְדִּימוּ

מַלְאָכִים קַלִּים / רָצִים לִנְאוּמוֹ:

 

וְכָל זוּלָתוֹ / שִׁי"ן קוּ"ף רי"יש

כִּי אֵין צוּר בִּלְתּוֹ / אָלֶ"ף חֵי"ת רֵי"שׁ:

 

חָסִין בַּשֵּׁם הוּא / וַאֲהַלְּלוֹ

כִּי אֵין כָּמוֹהוּ / וְאֵין כְּמִפְעָלוֹ

יָמִים רָאוּהוּ / כִּי בְּשָׁעֳלוֹ —

 

מָדַד מֵימֵיהֶם / צָדֵ"י ו"ו רֵי"שׁ

וּשְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם / שִׁי"ן בֵּי"ת רי"יש:

 

קוּם, עוֹשֵׂה פֶּלֶא, / הַעֲלֵה שֶׁבִּי

מִבֵּית הַכֶּלֶא / אֶל עִיר הַצְּבִי

שָׁם יִרְעֶה טָלֶה / עִם זְאֵב — לָבִיא:

 

עֹז יָדְךָ הַרְאֵה / מֵ"ם ה" א רֵי"שׁ

וּבְאוֹרֶךְ נִרְאֶה / אָלֶ"ף ו"ו רֵי"שׁ:

 

כנפי שחר

יוצר… — ה׳ מוריש ומעשיר (שמואל־א ב, ז). שי-יי־ר — שיר. רצים לנאומו — למאמרו, לעשות שליחותו. ש׳-קי-ר׳ — שקר. כי אין… — מבלעדי ה׳ אין צור אחר. א׳-ח׳-ר׳ — אחר. חסין… — הנה לא ישיגוהו יתב׳ מושגי הגוף ולא תואר מתארי הגוף, ובאמרנו חסין, עזוז וגבור, אינו אלא בשם בלבד כפי השגתנו אנו. (ראה רש־י — שמות סו, ז). בשעלו מדד… — (ע״פ ישעיה מ, יב), בכף ידו. צ׳-ו׳-ר, — צור, כנוי להשי׳ית. ושאון גליהם — גאות גלי הים. שי-ב׳-ר' — שבר, ניפץ. העלה שבי — השב את השביה. שם ירעה טלה… — (ע״פ ישעיה סה, כה). מ׳-ה׳-ר׳ — מהר. ובאורך… — (תהלים לו, י). א׳-ו׳-ר׳ — אור.

 

אעירה שחר-פרשת לך לך-פיוט –רבי חיים רפאל שושנה זצוק"ל

המנהיג המזרחי הראשון-אברהם מויאל-מרדכי נאור-יפו ויהודיה במחצית הראשונה של המאה ה-19

המנהיג המזרחי הראשון

המשלחת שהתה ביהודית במשך שלושה ימים, ובשובה דיווח רוקח באריכות למויאל את שראו עיניהם: ״חקרתי ודרשתי את מצב הישובים [יהודית ופתח תקוה] ומצב הקולוניסטים בפרט… מאד השתוממתי לראות השנוי העז והעצום אשר נהיה במושב יהודית מאז הייתי שם עם הרב הגביר היקר ק״ז ויסוצקי [כמה חודשים לפני כן]… אם כי גם היום מצאתי את מספר הבתים כמספרם אז, אבל עין בעין ראיתי כי חלף ועבר הרוח החי מכאן, שבת גאון הישוב. מכל האנשים היושבים שם לא מצאתי בבתיהם, אחרי אשר כמעט כולם התעתדו לכונן מושבותיהם בפתח תקוה״.

רוקח הביע את צערו על שיישוב חדש, שתלו בו תקוות כה רבות, הולך ונעזב, דווקא משום קימומה של פתח-תקווה הסמוכה. ״לעת עתה תחרב יהודית מבנינה של פתח תקוה, ויותר אשר יגדל הישוב בפתח תקוה, יתמעט ויקטן ביהודית״. הוא הציע למויאל לשנות את בסיסה התעסוקתי של יהודית: במקום שתהיה מושבה חקלאית, דוגמת פתח־תקווה הסמוכה, מן הראוי שתהפוך ל״מקום חרושת המעשה״, כלומר ליישוב שיתבסס על מלאכה ואולי גם על חרושת בעתיד.

כך קרה, שעל מויאל הוטל לטפל בשתי מושבות – פתח-תקווה ויהודית – אך תוך תקופה קצרה עיקר פעילותו היה בפתח-תקווה המתחדשת, אלא שביהודית היה ״פלונטר״ של ממש, כפי שכתבה חנה רם: ״הבתים שם נבנו ללא רישיון בנייה, ולאחר שהושקע בבנייתם כסף רב נותרו בשיממונם. שכן התושבים לא עמדו זמן רב במאמץ הכרוך ביציאה ושיבה מבתיהם אל שדותיהם בפתח־תקווה מדי בוקר וערב, כמהלך שעה וחצי. נוסף על כך רכש פינס עבור המתיישבים חלקות אדמה, ׳הרבע׳, בלי לדעת דבר על החובות שרבצו עליה לממשלה במיסים ובארנונות, על אדמות אלה אף לא הוצאו שטרי קניין. גם הרישיון על אדמת פתח- תקווה פג והיה צורך בחידושו״.

מויאל גויס שוב ושוב כדי ״להחליק״ את החיכוכים עם השלטון הטורקי. שינוי החל לחול במצבן של פתח-תקווה ויהודית לאחר שביקר בהן ק״ז ויסוצקי, זמן קצר לאחר הגיעו לארץ. הוא ביקר תחילה ביהודית, ולאחר מכן נסע לפתח-תקווה והתקבל שם בכבוד מלכים על ידי המתיישבים. בתו בת ה-10 של הרב אליעזר לייב פרומקין, מראשוני המושבה, קראה שיר לכבוד האורח, בעברית:

שושנת ציון

שושנת ציון, רכה וענוגה

תקדם פניך, גבור אורח!

אדמת קֹדֶש בשושנים סוגה

תפרוש כנפיה: בואה צולֵחַ.

 

פה אמך לעיניך,

אל תאמר כי זקנה

פה אחיך, ידידיך

אל תאמר כי נושנה.

במקביל לביקורו של ויסוצקי בפתח־תקווה פקד אותה גם הרב הרמן אדלר, ראש הרבנים האשכנזים בבריטניה, ושני האישים הבטיחו למושבה לסייע לה בשיקומה.

ויסוצקי העמיד לרשות פתח-תקווה סכום כסף גדול שהגיע אליו מנאמנו של הברון רוטשילד, מיכאל ארלנגר, תוך כדי ביקורו בארץ. ב-14 ביוני 1885 כתב לפינסקר במילים נרגשות במיוחד: ״אדוני! יום גדול הוא לי היום, יום לזכרון אחשבהו ועד נצח לא אשכחהו. היום לפנות ערב בא אלי הגביר הנכבד ה׳ אברהם מויאל ויביא אלי דיפישה [מברק] מהגביר הנכבד אוהב עמו מיכאל ארלנגר, בה הוא מצוה על ה׳ מויאל לתת לאורדר שלי [לפקודתי] סך של שלושים אלף פרנק… בשמעי את הבשורה יוצאת מפי ה׳ מויאל, כי רִחם הברון על פתח תקוה ויפקדנה… עתה יעלה אי״ה להושיעם ישועה אמיתית״.

בדיעבד התברר שנפלה טעות, והכסף הגיע אמנם מארלנגר, נאמן הברון, אך הועבר אליו על ידי חובבי ציון, כך שוויסוצקי קיבל בעצם סיוע מאנשיו שלו. עם זאת, אפשר היה לגשת לפעולות פיתוח בשלוש מושבות חובבי ציון – ובמיוחד בפתח־תקווה. ואמנם, מויאל שמונה על ידי ויסוצקי לעמוד בראש פעולות חובבי ציון בארץ, ראה את תפקידו העיקרי בסיוע לפתח-תקווה. בראייה מרחוק סיכמה שולמית לסקוב, חוקרת העלייה הראשונה, את הישגיו העיקריים של מויאל במושבה זו: ״הוא עשה שם גדולות. בימי כהונתו נבנו בה בכספי חובבי ציון עשרים בתים ושלוש עשרה רפתות, נטעו עצים ונקנו בהמות, והיישוב העלוב לבש צורה של כפר. מויאל הציע למנוע תמיכה ממי שאינו מעבד את אדמתו במו ידיו אם הוא מסוגל לכך והצעתו התקבלה. כן המליץ בחום שאם יתעורר הצורך להעסיק פועלים, יהיו אלה פועלים יהודים ככל האפשר, וגם הצעה זו נתקבלה על ידי ההנהגה״.

מויאל היה הראשון, ואולי אחד הראשונים, שהקדיש תשומת לב לניתוח סוציולוגי של ראשוני פתח־תקווה והבחין בשוני שלה בהשוואה למושבות האחרות. כולן נבנו מלכתחילה על בסיס של מוצא משותף. כך, מייסדי ראשון־לציון וגדרה היו עולים מרוסיה, ראשוני ראש פינה וזכרון־יעקב הגיעו מרומניה, בני עקרון עלו ארצה מרוסיה הלבנה, ואילו מייסדי יסוד המעלה באו מפולין. לא כך בפתח-תקווה.

ג׳ קרסל כתב על מויאל בספר שהופיע לכבוד חג ה-75 של ״אם המושבות״: ״מויאל נתקל, אולי בפעם הראשונה, בקיבוץ גלויות בזעיר אנפין בפתח־תקווה. המושבה הייתה מורכבת מאנשים יוצאי גלויות שונות, בעלות תכונות והרגלים שונים זה מזה תכלית שינוי״. מויאל, שהרבה לסייע למתיישבים, לא חסך מהם גם את ביקורתו. לדעתו, ״כל אחד מהם בנה חומת כינע [חומת סין] סביב תועלתו וטובת עצמו, ולא יביט, אף לא ירצה לדעת אם טובתו הפרטית תזיק לפעמים לדברים כלליים״.

לגבי מוצאם של הפתח-תקוואים, כתב מויאל לפינסקר: ״זה מרוסיה ומליטא והשני מדרום רוסיה, השלישי מאוסטריה והרביעי מירושלים. זה מבולגריה והשני מהונגריה. ייתכן״, כתב עוד מויאל, ״שהסיבה לאגואיזם של המתיישבים נעוצה בחששם מפני כישלון נוסף, לאחר שנכשלו פעם אחת בהקמת מושבתם, ועזבו. וגם בעת שבאו חובבי ציון לעזרתם חשבו בנפשם כי עזרתם היא עזרה עוברת, וכי לא לאורך ימים יתקיימו חובבי ציון, כאשר אמר בפני אחד מהטובים שבהם, ׳כי אני יודע ברור אשר חובבי ציון לא יתקיימו אפילו שנה אחת, ולכן צוויתי לכל מכירי בפתח תקוה, כי כל אחד ואחד מהם ישתדל לחטוף מכל הבא בידו״׳.

בסיום מכתבו לפינסקר לא הסתיר מויאל, בכל זאת, את תחושתו, שהוא משתתף במפעל חשוב: ״במשך זמן קצר עלה בידי להקים מושבה גדולה כזאת״.

בעוד שחובבי ציון ברוסיה ראו בסיועם למושבות החדשות ״תמיכה״, ראה מויאל את הדברים ברוח שונה. לדעתו לא היה מדובר בתמיכה, אלא בהשקעה לטווח ארוך – כזו שתעלה את פתח-תקווה ואת המושבות האחרות על מסלול של בנייה ושל התקדמות. במכתב לפינסקר מספטמבר 1885 הסביר מויאל עד כמה קשה מצבם של בני פתח-תקווה: ״אדוני יכול להבין שגם בפתח תקוה יש נצרכים במלוא מובן המלה. ומה נעשה עמהם? אדוני יסלח לי על אשר אקח לי החופש להעיר אזנו בפליאתי אשר אתפלא הפלא ופלא, והיא בקראם לפעולותיהם בפתח תקוה בשם תמיכה. לא אדוני, פתח תקוה דרשה עזרה ממסד ועד הטפחות״.

בעת שהגיע ויסוצקי לביקורו הראשון בפתח־תקווה – המשיך מויאל – מצא ״בתי עץ נרקבים״ וקולוניסטים מיואשים. הוטל עליו, על ויסוצקי, להתחיל את הקמת המושבה מבראשית, ו״עתה עלינו לגמור את אשר החל, להמציא לכל אחד את כל האמצעים אשר יועילו להעמידו על הקרקע ולעשותה לאכר״. בהמשך מכתבו חזר לנושא התמיכה והביעה תמיהה: ״מדוע מהתכתובת הענפה של חובבי ציון במזרח אירופה עולה כי הם הרבו לעסוק בקשייהן של המושבות הראשונות בכלל ושל פתח־תקווה בפרט. ויסוצקי, שעל ביקורו בארץ מסופר בפרק הבא, המשיך לעקוב מרחוק אחר הנעשה, וגורלה של פתח־תקווה נגע ללבו במיוחד. בהקשר זה הוא חזר ושיבח את מויאל: ״לדאבון לבבי נעור הפחה [מושל ירושלים רעוף פאשא]… ונתן צו על הקיימקאם המושל פה [ביפו] להתחקות על מעשי היהודים בפתח תקוה והקיימקאם שלח לשם את השר הממונה על ענייני הבנינים ביפו וסביבותיה, והשר הזה כתב בספר את כל הבנינים, אחד מהם לא נעדר, וכה החמיר השר הזה בנתינת הרפורט, עד אשר פחדנו פחד גדול, אולי מסתער הפחה להרוס את כל הבנינים. אבל בחמלת ה׳ ובעמל ה׳ מויאל, אשר לא נח ולא שקט ובדי עמל עצה ותחבולה(בלי כסף, כי עתה לא יועיל כל הון), עלה בידו לקנות את לב השר הזה ובשובו המתיק את מדת הדין אשר מתח עלינו ברפורט שלו וכתב דברים קרים [מתונים]. וגם על הקיימקאם פעל ה׳ מויאל, כי גם הוא לא יוסף גפרית ברפורט שלו אשר ישלח אל הפחה״.

המנהיג המזרחי הראשון-אברהם מויאל-מרדכי נאור-יפו ויהודיה במחצית הראשונה של המאה ה19 –עמ' 86

חובת עניית בָּרוְּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ-באדיבותו של אלעד פורטל ס"ט הי"ו

כז. מהר“א פלאג‘י זצוק“ל כתב בספרו ויען אברהם (סימן יו“ד) משם אביו על סוגיית ברוך הוא וברוך שמו וז“ל: דבכל מקום באו לאורויי אפילו בברכה שיוצא בה ידי חובה. וכאשר פטר לנו כן היה במחברים אשר מצא כאשר עיניך תחזינה מישרים שם שם לו. ועמ“ש עמיתנו בתורה הרב דברי מנחם נר“ו“ עכ“ל.

 

כח. הרב הגאון החסיד רבי רחמים יוסף אג‘ייני זצ“ל (מהעיר צפרו) כתב בספרו החשוב- לפי ספרי (ערך ברכה אות קלא), שכן הוא המנהג וכן צריך להורות לענות בהוב“ש גם בברכות שיוצא בהן יד“ח. (הב“ד הג“ר דוד עובדיה זצ“ל בנהגו העם, הל‘ ברכות אות יג)

 

כט. הרה“ג החסיד הרב צבי הירש שפירא זצוק“ל אב“ד מונקאטש בספרו דרכי תשובה (יו“ד סי‘ יט, ס“ק לח) כתב וז“ל: והנה הממציא דין זה שלא לענות ב“ה וב“ש בברכה שרוצה לצאת יד“ח בשמיעה הוא הגאון מהר“ש אבוהב בשו“ת דבר שמואל סי‘ רצ“ה ואחריו קם הגאון הנו“ב ז“ל בדגול מרבבה באו“ח סי‘ קכ“ד במ“א ס“ק ט‘ וכתב דברוך הוא וב“ש חשיב הפסק ואין לענות ב“ה וב“ש במקום דאסור להפסיק עיי“ש, אך בספר מעשה רוקח הספרדי (על הרמב“ם חלק א‘ פ“א מהל‘ ברכות

הלכה י“א בד“ה וכל העונה) הרחיב הדיבור להשיג על הרב דבר שמואל הנ“ל ומדחה ראיותיו ואדרבה מביא כמה ראיות שיש לענות ברוך הוא וברוך שמו אף בברכה שיוצא בה יד“ח, ואין חילוק בזה בין עניית ב“ה וב“ש ובין עניית אמן, וכתב שכן המנהג בכל קהילות לענות ב“ה וב“ש בכל הברכות שיוצאין הקהל יד“ח בשמיעה מהש“ץ כגון בברכת שופר וכיוצא עיי“ש באריכות. ועי‘ בס‘ שושנים לדוד (על המשניות פ“ח דברכות) ובס‘ מטה יהודה על האו“ח (להרה“ג מהר“י עייאש ז“ל, סי‘ קכד סעיף ה) שהשיגו על הס‘ מעשה רוקח הנ“ל וכתב לדינא כמ“ש בתשובת הדבר שמואל שלא לענות ב“ה וב“ש עיי“ש. ועי‘ בברכ“י (או“ח סי‘ ריג) מ“ש ע“ד בזה וסיים דלכתחלה נכון להורות כמ“ש הרב דב“ש והשושנים לדוד הנ“ל שלא לענות אבל אין למחות במי שעונה ב“ה וב“ש עיי“ש, ועי‘ ביוסף אומץ (סי‘ ע‘ אות נ‘) ובס‘ טהרת המים (בחלק שיורי טהרה מערכת אות ב‘ ערך ב“ה וב“ש ס“ק לו). ועי‘ בשו“ת מהר“ם שיק (חאו“ח סי‘ נא) שמיישב מנהג העולם שנוהגין לענות ב“ה וב“ש בברכה שיוצאין בה והשואל הביא שגם בבית מדרשו של הגאון ח“ס היו עונין ולא מחה בהן והאריך בראיות להתיר לענות ב“ה וב“ש וליישב המנהג ודלא כדגול מרבבה עיי“ש“ עכ“ל, ועיי“ע מש“כ בנו הרב בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זלה“ה בביאורו לסוגיא זו ולדעת אביו זלה“ה (דבריו יובאו להלן).

 

ל. הרב חיים אלחדיף זצ“ל כתב בספר (טועמיה חיים עמ‘ מט, סעיף ב) וז“ל: טעם למה שעונים אחר ברוך אתה ה‘, ברוך הוא וברוך שמו? כתב הטור וז“ל שמעתי מאבא מארי, שהיה אומר על כל ברכה וברכה ברוך הוא וברוך שמווכו‘ עיי“ש.

 

לא. רבי אלעזר חיים שפירא ממונקאטש זצוק“ל מחכמי אשכנז כתב בשו“ת מנחת אלעזר (ח“א סי‘ כ) ”כתוב שם במהר“ם שיק סי‘ נ“א כבר קדמו במעשה רוקח הספרדי על הרמב“ם (הלכות ברכות פ“א) שהאריך למעניתו שיאמרו ברוך הוא וברוך שמו גם בברכות שיוצאים בה ידי חובה, ודלא כהדבר שמואל למהר“ש אבוהב (סי‘ רצה) שהמציא שלא לומר בברכות שיוצאין ידי חובה (ואחריו הדגול מרבבה כנודע) וכן היה נוטה דעת ורצון כ“ק אאזמ“ו הגה“ק זי“ע מפה שלא למחות ולמנוע חלילה במי שאומר ברוך הוא וברוך שמו גם בברכות אלו, והבוחר יבחר. ועיין מה שהביא בזה כ“ק אאמ“ו שליט“א בדרכי תשובה סי‘ י“ט ס“ק ל“ח ואין כאן מקום להאריך“.

 

לב. שו“ת יפה שעה– רבי מכלוף אבוחצירא זצ“ל (חאו“ח סי‘ יט). וכתב שם שזהו מנהג תאפילאלת הם ואבותיהם, ואבות אבותיהם ורבותיהם זצ“ל וזיע“א ועיין עוד מה שכתב שם (בהקדמה לשו“ת יפה שעה, תשובה להשגת הרב ציץ אליעזר זצ“ל) ז“ל: הרואה שם בדברינו עיניו יחזו, שהרא“ש והטור ומרן מלכא כולהו ס“ל שיענה ברוך הוא וברוך שמו, ומה גם דכן היא דעת רבותינו המקובלים בעלי גילוי אליהו ז“ל שהם רבינו האר“י ז“ל והרמ“ק ז“ל שמסכימים לאומרו וכ“ש שהמנהג בירושת“ו לענות ברוך הוא וברוך שמו, פשוט וברור דמיניה לא ניזוע, שהמנהג עוקר

הלכה ודו“ק. עכל“ה.

 

לג. רבי משה כלפון הכהן זצוק“ל– רבה הראשי של ג‘רבא, (ברית כהונה תורת המנהגים-שבת, וכן בשו“ת שואל ונשאל ח“א סי‘ כה וסי‘ כז). כתב דהמנהג לענות ברוך הוא וברוך שמו גם בברכות שיוצא בהן ידי חובה.

 

לד. רבי יוסף בן נאיים זצוק“ל– מחכמי העיר פאס, כתב בשו“ת שארית הצאן (סי‘ רסא) שצריך להמשיך במנהג אבותינו זה לענות בהוב“ש גם בברכות שיוצאים בהן יד“ח.

 

לה. קבלתי מאבותי שמו“ר זקני הרה“צ החסיד המקובל רבי יצחק ויזמאן זצוק“ל (מחכמי מחוז הסו“ס במרוקו באגפי מרקש, העמיד תלמידים שנכנסו עימו ברזי ח“ן, ואשר מפי ישרים וחסידים שמענו כי

זכה פעמים רבות לגילוי של תנאים ואמוראים שבאו לסייעו בלימוד התורה הקדושה) היה עונה על כל ברכה וברכה בהוב“ש ומצווה כך על כל זרעו ותלמידיו (מו“ז נלב“ע בי“ח סיון התשי“ז, בן תשעים שנה תנצב“ה).

 

לו. הרה“ג הצדיק הרב מרדכי זאב סגל זצוק“ל בספרו מגן גבורים (סי‘ קכד סעיף ה‘ בהרחבת ”אלף המגן“ ס“ק יא) הביא את דעת האוסרים לענות ב“ה וברוך שמו בברכות שיוצאים בהן יד“ח, וסיים בזה“ל: אבל במעשה רוקח הספרדי האריך להתיר וכתב שהרב הגדול מהר“י פאציפיקו (כצ“ל) הודה לדבריו, וחיבר פסק על זה“, עכ“ל. והעולה מדבריו שצריך לענות ברוך הוא וברוך שמו גם בברכות שיוצא בהן יד“ח, וכך העלה הרה“ג מאיר בראנסדופר זלה“ה בביאורו את דברי הרב מגן גבורים זצ“ל (בשו“ת קנה בשם ח“ב סי‘ ג, ד“ה ”אמנם מצינו“) וז“ל: ”עיין בספר מגן גבורים (שם) אלף המגן (ס“ק יא) שכתב בשם הדגול מרבבה והחדושי הרז“ה דבברכות שמתכוין השומע לצאת ידי חובתו אין לענות ברוך הוא וברוך שמו דהוי הפסק בברכה, וכבר קדמם בשו“ת דבר שמואל בזה, ושוב כתב דבספר מעשה רוקח האריך להתיר, היינו אפילו לכתחלה, ומשמעות דברי המגן גבורים הוא: שגם הוא הסכים כן להלכה כהמעשה רוקח יעו״ש“ ע“כ. הרי שדעתו ז“ל כהמעשה

רוקח שצריך לענות ברוך הוא וברוך שמו גם בברכות שיוצא בהן ידי חובתו.

 

לז. הרה“ג בן ציון הלוי ליכטמן זצ“ל (ראב“ד בירות לבנון) כתב בספרו בני ציון (סי‘ קכד סעיף ה‘ הערה ד) וז“ל: לכאורה נראה דדוקא כשמזכיר ה בברכה צריך לומר ברוך הוא וברוך שמוהא למדת שאפילו בהזכרה לבד כההוא דהתם שלא היה שם ברכה אלא הזכרה בעלמא שהזכיר את השם בוידוי נמי צריך לומר בהוב“ש. ועוד דמהטעם השני דקאמר זכר צדיק לברכה, פשוט שאפילו בהזכרה לבד צריך לומר כן. וכך כתב האליה רבה בשם שכנה“ג“ עכל“ה ועיין בביאורנו לדעת הרב שתילי

זתים.

 

לח. רבי עמרם אבורביע זצוק“ל כתב בספרו נתיבי עם (הלכות, סי‘ קסז) וז“ל: ואנן בדידן מנהגנו בירושלם לענות על כל ברכה גם על מוציא וקידוש, גם על שופר ומגילה, כיון שמרן פסק להלכה שצריך לענות בהוב“ש בכל ברכהע“כ. אומנם סיים הרב זצוק“ל שם: ”במקום שאין מנהג, מוטב שיזהרו (מלענות בהוב“ש בברכות שיוצא בהן יד“ח). אבל גבי ירושלם שכך מנהגם, אין לנו לבטלו“. ובוודאי שהוא הדין לבני קהילות המערב ויוצאי צפון אפריקה, שגם הם ואבותיהם נהגו כפסק מרן וכמנהג ירושלים לענות בהוב“ש בברכות שיוצא בהן ידי חובה, שאסור להם לבטל מנהג יקר זה.__

 

באדיבותו של אלעד פורטל ס"ט הי"ו

חובת עניית בָּרוְּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

אוקטובר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר