מאיר נזרי-שירת הרמ"א-הרב רפאל משה אלבז-מאדריכלי השירה העברית במרוקו

ב. נִיב שְׂפָתַי קָצָר קָצֹר

כתובת:  פיוט להודאת גשמים.

סימן: רפאל משה אלבאז.

לנועם: ׳אהלל יושב כרובים׳ [ראה

הפיוט הקודם; אוצר השירה, א-1465].

התבנית: מעין אזורית. השיר פותח במחרוזת פתיחה המלווה ברפרין דו טורי, ואחריו עשר מחרוזות מרובעות טורים: שלושה טורי ענף וטור אזור פסוקי החותם במלת קבע משמעותית לשיר.

המשקל: שמונה הברות בכל טור. תשתית: הפיוט נשען על שיר הלחן בתבניתו ובמשקלו. מקורות

כתבי-יד: כ״י בית הספרים הלאומי ירושלים 5384, דף מא ע״ב; כ״י סינסיניטי 320 MIC. דף מג ע״א; כ״י צפרו תרפ״ט, דף מב ע״ב.

דפוסים: שיר חדש, ירושלים תרצ״ה, דף לט ע״א [נוסח היסוד]; כנ״ל, ירושלים תשמ״ו, עמ׳ ל; כנ״ל, הוצאת ר״ש בן חרוש, עמ׳ סט; כנ״ל, לוד תשנ״ה, עמ׳ סח.

 

נִיב שְׂפָתַי קָצָר קָצֹר / לְהַלֵּל יוֹשֵׁב שָׂמִים

אוֹצָרוֹ הַטּוֹב פָּתַח צוּר / נוֹרָא וַיָּזוּבוּ מַיִם

 

הִשְׁפִּיעַ טוּבוֹ אֵין מַעֲצוֹר / עַל אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם

 

רָאָה עָנִי עַם מַרְעִיתוֹ / וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ

5 לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ / כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם

 

פָּתַח הָאֵל אֶת אוֹצְרוֹתָיו / הִשְּׁקַנוּ מֵעֲלִיּוֹתָיו

שִׂיחוֹ בְּכָל נִפְלְאֹתָיו / הֹפְכִי הַצּוֹר אֲגַם מַיִם

 

אַל אֱלֹּהַ דָּלְפָה עֵינִי / חָנֵּנִי כִּי אֻמְלַל אֲנִי¬

הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי / אֶרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם

 

10 לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ / הוּא טָרַף וְיִרְפָּאֵנוּ

בְּגִבּוֹרוֹת יֵשַׁע יָמֵינוּ / הוֹרֵד כַּנְּהָרוֹת מַיִם:

 

מַעֲשָׂיו הֵמָּה יַגִּידוּ / כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ

יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ / וּבָרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מַיִם

 

שִׁיר וְשֶׁבַח אֵלָיו יֵאוֹת / גָּדוֹל וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת

15- וּבָרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת / מִשְׁעָן לֶחֶם וּמִשְׁעַן מַיִם

 

הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא / בְּקוֹל רִנָּה וְצָהֳלָה

עַל כָּל טִפָּה שִׁיר וּתְהִלָּהּ / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם

 

אָעִיד לַיְּיָ בְּחַיַּי / אֲזַמֵּר כִּי מַאֲוַיי

הִשְׁלִים שַׁמְנֵי וְשִׁקּוּיַי / גַּם עָבִים יִזְּלוּ מַיִם

 

20 עֵץ פְּרִי וְכָל צוֹמֵחַ / מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִיחַ

בְּעֵת בְרִי עַב  יַטְרִיחַ / אִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מַיִם

 

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאִתּוֹ / לָתֵת מִטְרוֹת עֹז בְּעִתּוֹ

לֹא יוֹסִיף עוֹד לְעַנּוֹתוֹ / לֹא יְגָרַע נִטְפֵי מַיִם

 

  1. 1. ניב…שמים: אין יכולת בפי להביע את שבחי ה׳ על חסדיו. ניב שפתי: דיבור השפתים, על פי יש׳ נז,יט. קצר קצר: עדה״ב יש׳ נ,ב. יושב שמים: כינוי להקב״ה תה׳ ב,ד. 2. אוצרו הטוב פתח: עדה״ב דב׳ כח,יב ׳יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך׳. פתח…מים: על פי תה׳ קה,מא. פתח צור: ה׳ בעצמו, לפי שמפתח של גשמים לא נמסר ביד שליח׳(בבלי תענית ב ע״ב). צור נורא: כינוי לה׳ על שם נוראותיו וגבורותיו (בבלי יומא סט ע״ב). 3. השפיע…מעצור: הוריד שפע מים ללא הגבלה. אין מעצור: אין מניעה והגבלה על פי ש״א יד,ו ׳כי אין לה׳ מעצור להושיע ברב ובמעט׳. ארץ…מים: אדמה שלא זכתה לגשם, על פי משלי ל,טז. 4. ראה…מרעיתו: ה׳ שם לב למצוקת ישראל בעת עצירת הגשמים. 4. ראה עני: על פי איכה ג,א. עם מרעיתו: כינוי לישראל, על פי תה׳ צה,ז. ויזכר להם בריתו: עם האבות (רד״ק) על פי תה׳ קו,מד-מה ׳וירא בצר להם…ויזכר להם בריתו׳. 5. להציל לו מרעתו: להושיעם בעת צרתם, על פי יונה ד, ו ומהי הרעה ? כי…מים: בעת עצירת גשמים, על פי במ׳ כא,ו. 6. פתח…אוצרותיו: עדה״כ דב׳ שם, שם ותה׳ קלה,ז. השקנו מעליותיו: ממטר שמים, עדה״ב תה׳ קד,יג. 7. שיחו בכל נפלאיתיו: ספרו את מעשיו הנפלאים, על פי תה׳ קה,ב. ומה הם? ה'פכי…מימ: ה׳ בכוחו להפוך את הצור היבש לאגם מים, על פי תה׳ קיד,ח וגם כאן האדמה הצחיחה בשעת בצורת רוותה, עד שהפכה לאגם מים מרוב מטר. 8. אל…עיני: אל ה׳ זולגת עיני דמעה מחמת הבצורת, על פי איוב טז,כ והשווה בבלי ברכות לב ע״ב ׳כל השערים ננעלו ושערי דמעה לא ננעלו׳. חנני…אני: על פי תה׳ ו,ג ורמז גם למצוקת הגלות. 9. הנותן…מים: על פי איוב ה,י. 10. לא…ממנו: על פי תה׳ כב,כה. כאן: ממנו בגוף ראשון: מאתנו. הוא טרף וירפאנו: על פי הושע ו,א. כאן: הוא שעצר את השמים והוא שהושיע. 11. בגבורות ישע ימינו: במעשה הגבורה שמחוללת יד ימינו, על פי תה׳ כ,ז. כאן: לפי שירידת גשמים נקראת ׳גבורות גשמים׳ ושקולה כתחיית המתים(בבלי ברכות לג ע״ב). ימינו: רמז למפתח של גשמים המופקד רק אצל הקב״ה (ראה לעיל טור 2). הורד כנהרות מים: על פי תה׳ עח,טז. 12. מעשית״חסדו: ירידת הגשמים היא תוצאה של התגברות מידת החסד על הגבורה (ראה ׳דרש משה׳ לרמ״א, דרוש לעצירת גשמים, עמ׳ יז). 13. יזקו מטר לאדו: על פי איוב לו,כז. מי הגשם הם תוצאה של זיקוק וקירור אטמוספירי של האוויר המקרר את אדי העננים ומתיכם למים מזוקקים. השווה ׳באר שבע׳ לרמ״א בחכמת הטבע, עמ׳ שמב בתיאור האד: ׳ובעלות האד למעלה מהאויר אשר אתנו ומתקרב לאויר הקר הוא בעצמו העב והענן אשר יזוקו המטר לאידו׳, ובתיאור הגשם שם, עמ׳ שמג: ׳הגשם הוא חלקי המים הדקים הנופלים מן העננים והנשיאים על כי נלחצים אל אויר הקר אשר עליהם המקררם ומורידים…זה עד נאמן שהעולם מתנהג על פי אדון ומשגיח לא בטבע ובמקרה׳. וברחבות פלגי מים: ביטוי לשפע הגשמים, שעל ידם מתמלאים גם הרחובות בנחלי מים, על פי משלי ה,טז. 14. גדול ועשה נפלאות: על פי תה׳ פו, י. 15. וברוך אל ההודאות: מנוסח חתימת ברכת ההודאה על הגשמים(בבלי תענית ו ע״ב). ראה בפיוט הבא טור 4 והערה שם. משען…מים: על פי יש׳ ג,א. כאן: ה׳ הוא המקור והמשענת הנותן לכל אחד לחם ומים. 16. הנה…וצהלה: על פי תה׳ מ,י. בקול רנה: על פי תה׳ מז,ב. 17. על״.ותהלה: מנוסח ברכת ההודאה על הגשמים ׳מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו׳(תענית, שם), והשווה הפיוט הבא טור 2. לקול״.מים: בשבח מעשי ה׳ על הגשמים המלווים בקולות הרעמים, על פי יר׳ י,יג. בקול.״תתו: כאן: קול רנה כנגד קול…מים. 18. אשיר…אזמר: על פי תה׳ קד,לד. כי מאדי השלים: מילא את בקשתי ומשאלתי על ידי תנובת האדמה. 19. שמני ושקדי: שמן ושאר משקים כמו תירוש(מפרשים), לפי שעל ידי הגשם צומח היבול של הגפן והזית, על פי הושע ב, ז. גם…מים: שיבוץ מורכב על פי שופ׳ ה,ד ׳גם עבים נטפו מים׳ ותה׳ קמז,יח ׳ישב רוחו יזלו מים׳. 20. מריח מים יפריח: הצמח מלבלב ופורח גם מלחלוחית הסביבה של המים. 21. בעת…יטריח: בעת שהקב״ה מטעין וממלא את העב מים, על פי איוב לז,יא ׳אף ברי יטריח עב׳. ברי: משרש ברר, כלומר ׳גם בעת יהיה שמזג האויר ברור (בהיר) ואין מקום לבוא המטר ע״פ הטבע עכ״ז(=עם כל זה) יטריח את העב למלאתו מים…ורז״ל אמרו שהמלאך הממונה על המטר שמו אף ברי׳(רד״ק). אם…מים: על פי משלי כה,כא. כאן: מוסב על עץ פרי…אולי גם על עב. 22. אחת שאלתי מאתו: והיא בקשת גשם בעתו. מטרות עז: עדה״ב איוב לז,ו, והוא גשם חזק ושוטף הבא מארבע רוחות (מפרשים) ומקביל ל׳גבורות גשמים׳ בלשון חז״ל. לתת בעתו: עדה״ב דב׳ יא, יד. גשם בעתו הוא גשם ברכה (תענית,שם). 23. לא…לענותו: על ידי עצירת גשמים, עדה״ב ש״ב-ז,י. לא…מים: עדה״ב איוב לו, כו-כז ׳כי יגרע נטפי מים׳. שם במובן ׳יגרעם מן השמים להורידם ארץ׳(רש״י). כאן: בשינוי מגמה: לא יהיה גירעון במטר היורד על הארץ. והשווה יב״ע שתרגם יגרע ׳ימנע׳.

מאיר נזרי-שירת הרמ"א-הרב רפאל משה אלבז-מאדריכלי השירה העברית במרוקו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

אוקטובר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר