מורשת יהדות מרוקו

ר׳ אהרן אבן חיים (לקמן ראב״ח), בן למשפחת מגורשי ספרד, נולד בפאם בשנת שט״ו (1555). למד תורה בבית מדרשו של ר׳ יוסף אלמושנינו, ובמרוצת הזמן רכש השכלה רחבה במכמני היהדות שהקצתה לו מעמד בין דיינים מפורסמים מבית דינו של ר׳ וידאל צרפתי השני. בשנת שס״ט העתיק את מגוריו לוונציה לשם הדפסת חיבוריו שהקנו לו מוניטין בקרב חכמי איטליה, ביניהם יש"ר מקנדיה ור׳ יהודה ממודעה תחנתו האחרונה במהלך נדודיו הייתה ירושלים, ובה שהה זמן מה לפני פטירתו בשנת שצ״ב.

נזכיר כאן את רשימת חיבוריו כפי שצוינה על ידי משה עמאר

המחבר מבחין בין שלוש דרגות של השגחה זו למעלה מזו: (א) השגחה ספורדית הפוקדת את האנושות רק במקרים של קלקול המידות כשהמטרה היא תיקון העולם, כפי שאירע בדור המבול ובהפיכת סדום ועמורה. ״השגחה עוברת״ זו כהגדרת המחבר היא חלופה ״לשרי מעלה״ המנהיגים את האנושות.

(ב) השגחה תמידית על ישראל באמצעות המלאך: ״והוא המלאך ההולך לפני מחנה ישראל״ (שמות בג, כ).

 (ג) השגחה אישית ישירה כנחלת יחידי סגולה בהתאם לשלמותם הרוחנית. על דרגה אחרונה זו הוא דן יותר בהרחבה, כפי שנראה בהמשך. אך קודם יש להעיר, כי מן הדברים כאן מבצבצות שתי דעות שאינן מתיישבות עם תפיסתו הפילוסופית במקום אחר.

א.   הדעה המובעת כאן בדבר הנהגת ״שרי מעלה״ עשויה להתפרש כהודאה בחוקיות האסטרולוגיה, שעליה מתח ביקורת במקום אחר והוקיעה כעבודה זרה. על כינון מזבח לה׳ במקום מזבח הבעל (שופטים ו, כה־כו) הוא מעיר, שהכוונה הייתה לשרש את האמונה באסטרולוגיה מקרב העם: ״כאשר רצה האל להעתיקם מאמונה זו רצה… שבאותה העבירה יעבדוהו״. משמע, אותו פולחן שהיה מושתת על האמונה בשרי מעלה יושתת מעתה על האמונה באל יחיד. כיוצא בזה במקום אחר שבו הוא מוקיע אותה ״כחוטר מגזע הקדמות וכנטע זר ליהדות״.

ב.         המונח מלאך בדברי המחבר כאן מופיע כישות ביניים במשמעותו העממית, בעוד שבמקום אחר הוא מגדיר את המלאך כשכל נבדל בהתאם לחשיבה הפילוסופית. אם אין זו סתירה, אפשר להניח שזו נטייה להרמוניזציה של דעות שונות האופיינית בדרך כלל לפרשנים.

לגופו של עניין, זה המקום היחיד שבו המחבר מזכיר את ההשגחה באמצעות המלאך, לעומת ההשגחה הישירה, הזוכה לביטוי רחב בדיונו. במאמר אחד הוא עומד על ההבדל בין משימת המרגלים בימי משה (במדבר יג, יח־ב) למשימתם בימי יהושע (יהושע ב, א). בימי משה הם תרו אחר אלמנטים ראליים, כגון עצמתה הצבאית והכלכלית של הארץ, כדרכם של כובשים הסומכים על גורמי טבע, או על ״הגבורה הטבעית״ כלשון המחבר. לעומת זאת יהושע הורה להם להתחקות אחר הלוך הרוחות בקרב הכנענים כאבן בוחן לקיום השגחה אלוהית. גילויים של פחד ורפיון בקרב הכנענים הם אות להשגחה על ישראל: ״כי אם נמוגו כל יושבי הארץ… זה מופת לדבוק ההשגחה עם ישראל״.ההבדל הוא אפוא שבימי משה סמכו על ״הגבורה הטבעית״, ואילו בימי יהושע סמכו על ״הגבורה האלוהית״ שהיא תוצאה של השגחה: ״כי עם ישראל [בימי משה] דרשו הגבורה הטבעית… ויהושע דרש הגבורה האלהית אשר היא השגחתו יתב׳ אם היא דבקה עמהם״. מכאן, לדעתו, ששיגור מרגלים משקף את חששו של יהושע, שמא גרם החטא לסילוק ההשגחה. הערה זו מלמדת, שמדובר בהשגחה הכרוכה בשלמות רוחנית.

אכן, דוגמה אחת לסילוק ההשגחה בעטיו של חטא נחוצה להבהרת תפיסתו של המחבר בדיוננו כאן, כפי שניתן ללמוד מפירושו על חטא עכן (יהושע ז). ביסודו של הסיפור המקראי מונחת ההשקפה על אחריות קולקטיבית, שאינה מתיישבת עם הצדק האלוהי, לדעת המחבר: ״למה יחסה הנבואה המעל הזה לבלם״.ההסבר של רלב״ג על חטא הפרט הפוגע באחדות הכלל נראה למחבר כהסבר חלקי שאינו מבהיר את מהות האיחוד של הכלל. לפיכך הוא מוסיף שהבסיס לאיחודו של עם כאורגניזם שלם אמור להיות דבקות שבלית באל: ״בהיות כל קוי נצוצי שכליהם פונים אל האחד הפשוט יתברך״. וכל נטייה של היחיד לתכלית חומרית מנתקת את העם מן הדבקות וגורמת לסילוק ההשגחה: ״עם היות באיש אחד מהם אשר לבבו פונה מזאת הכונה והתכלית לרדוף תכלית אחר יתבטל הקשור… ובזה יסולק הדבוק האלהי האחדי [המאחד] מהם ויהיו נעדרים מהשגחתו״. לפיכך אין מדובר באחריות קולקטיבית, אלא בתקלה של היחיד שהסבה נזק לעם כולו: ״ובזה לא נאמר שנענשו ישראל בשביל עכן אלא מה שנאמר שנסתלקה ההשגחה בשביל עכן״.^י

הנקודה הראויה לשימת לב בהסברו זה של המחבר היא הדעה המתנה את ההשגחה בדבקות שבלית. בי החשיבה האריסטוטלית שוללת, בידוע, את השגחת האל לגבי הפרטים ובכללם העולם האנושי, ומעמידה אותה רק לגבי המינים הנצחיים, הזהים לאל במהותם: ״כי הוא [אריסטו] יאמין בי השמירה היא כפי טבע המציאות ואלה הגלגלים וכל אשר בם אשר אישיהם תמידיים ענין השמירה בהם הוא עמידתם על תבונתם ולא ישתנו… אבל שאר התנועות שיש בשאר אישי המין הם במקרה וכפי ההזדמן״. לאמתו של דבר אין הכוונה כאן להשגחה במובן התאולוגי, אלא מדובר בזיקה שבין האל ליסודות הזהים למהותו לפי חוקי המטפיזיקה. לכן אפשר להניח ששלילת ההשגחה היא פרי חשיבה לוגית. אלה החולקים על תפיסה אריסטוטלית זו מנסים להוכיח, שגם השגחת האל על האדם מתחייבת מן ההיגיון, וטענתם, לפי רשב״ץ, היא שגם השכל האנושי הוא בעל קיום נצחי בדומה למינים הנצחיים. מכאן שגם האדם ראוי להשגחה: ״שאחר ששכל האדם הוא קיים כקיום העליוני׳ ראוי שתלוה אליו ההשגחה האלהית כמו שהיא על העליונים״.

אין אפוא רבותא בכך, שהתניית ההשגחה בדבקות שכלית, כפי שמחברנו גורס כאן, אמורה לנמק את האמונה בהשגחה על בסים רציונלי. הנחה זו מוצאת את אישורה בהבחנה הברורה שהוא עורך בין שלמות מוסרית ( בבחינת ״קדש את עצמך במותר לך״ (יבמות כ ע״א) ובין שלמות שכלית כשלב בדרך לדבקות: ״והיא מדרגת הקדושה אשר גדרה לפ״ד [=לפי דעתי] אינו מה שאמר המפי שהוא התקדש האדם במותר לו… אלא מתנועע אליה במאמר השכל״. כשהאדם מגיע לדרגה זו של קדושה, קרי שלמות שכלית, הריהו ״בבחינת גלגל המתנועע מכח צורתו להדמות לשכל הנבדל… וזו היא הקדושה כפי גדרה האמיתית המביאה לידי הדבוק האלהי״. מדברים אלה משתמע באופן ברור, ששלמות שכלית היא הבסיס לדבקות, המושבת אליה השגחה אלוהית. ודאי שאין זו השגחה במובנה העממי, שבה האדם נתון לדאגתו ולשיפוטו של האל, אלא מדובר כאן בפעילות אינטלקטואלית שבאמצעותה האדם זוכה למגע רוחני עם האל, כאותו מגע הקיים בין האל ובין הכללים הנצחיים לפי התפיסה האריסטוטלית.

90- ان كان بدك غراب البين تجوز تنتين

אין כאן בדיכ ג'ראב אלבין תזואז תנתין

אם תרצה בעורב המבשר רעות ( סימן להפרדות האוהבים ) התחתן עם שניים

91 – اكسف جاه ميه ولا تكسف جاه وليه

אקספ ג'אה מיה ולא תכספ ג'אה אולייה

בייש כבודם של מאה ולא תבייש אישה עגומה ועצובה

92 – خطية الولايا بتهد الزاويا

ח'טית אללואליייא בתהד אלזאוייא

החטא כלפי נשים הורס את הפינות ( פינות הבית )

אזהרה לגברים מהשימו בעושק כלפי נשים חלשות, אלמנו וגרושות

93- السكوت الطف حيله النسوان

אלסוכות אלטפ חילה ללנסואן

השתיקה היא התחבולה הטובה ביותר לנשים

החינוך ו " הישיבה "

אחד המבנים העתיקים ביותר שנבנה יחד עם המללאח או מתחילתו הוא : בית הכנסת הנקרא בפי כל " הישיבה " וגם הרחוב נקרא אז על דרב לישיבה – רחוב הישיבה -, וכפי הנראה היא הייתה מהבניינים הראשונים של המללאח.

הרחוה הזה היה חלק מחומת המללאח מצדו המזרחי טרם בניית התוספת של " לבחירה " שטח הגן שתרם המלך מולאי אלחסן ניתן ליהודים בגלל מצוקת הדיור, ראה קצאת מולאי לחסאן.

 הישיבה הזאת, הייתה צרה מהכיל את כל המתדפקים על שעריה, מייחסים את מייסדה הראשון לרבי יצחק דלויה ז"ל. גם רבי אברהם אזולאי, הקים ובנה את הישיבה ברחוב הנושא את שמו, רבו כבוד הרב אזולאי.

נראה שהיא הישיבה הראשונה, שנבנתה יחד עם המללאח משנת ישב"ע – 1622. ראש הישיבה הראשון היה רבי יצחק דלויה ז"ל. ולפי מה שקיבלנו מהאבות הראשונים, היה בדורו של רבי חנניה הכהן זלה"ה. ולפי סדר הדורות והתיעוד מהמאה הרביעית והחמישית נמצאו עוד עשרות רבנים בדור ההוא, עיין ערך רבנים, שעוד נגיע אליו בע"ה בהמשך השרשור הזה.

ראש הישיבה השני היה תלמידו של רבי אברהם אזולאי ז"ל. ראש הישיבה השלישי הבא אחריו במאה החמישית והשישית רבי מוסא בן רבי דוד אוחיון המכונה טחוני. ראיתי בקול מבשר, שהכינוי בא להם בגלל שהיו בעלי טחנת קמח, ולא נראה לי.

מורי ורבי רבי חיים שושנה זצ"ל אוחז בגרסה הידועה לרבים מתלמידי חכמים בעיר, שרבי מוסא ז"ל, תלמודאי עצום שהיה גור וטוחן תלמודו קב ונקי. מספרי שבבית מדרשו היו לא פחות משלוש מאות תלמידים.

רבי משה רוזליו, אחריו רבי מסעוד בן מוחא זלה"ה, רבי יעקב אבטאן זלה"ה. עד סוף המאה השביעית היה אב בית דין.

חכמי הישיבה.

על תפקידם של חכמי הישיבה מספר רבי משה רוזיליו זצ"ל :

" לפעמים הייתי מרצה דברי לפני חכמי הישיבה ונמלך עמהם לשמוע דעתם בנושא הנדון לפניהם. גם הייתי מתרץ קושיותיהם והם את קושיותי. וכשהם מסכימים עמו ומקבלים את דבריו. הוא כובת : וקבלו הקברים בחכמים יצ"וט – ישמרם צור. או הסכימו עמי בזה מקצת מחכמי הישיבה, או הקשה לי אחד החכמים והושבתי מלו בזה יצ"ו.

וכשלא קיבלו הצעת דבריו היה מציין " וחכמי הישיבה י"ץ מיאנו בזה. אבל הוא גם לא שכח להביא את התירוצים שלהם ומציין, וחכמי הישיבה י"ץ השיבו.

מסקירת החידושים וזמנם כפי שכתב הרב משה רוזיליו ז"ל, ניתן ללמוד על דרך הלימוד שהייתה בישיבה, שהא מציין את סדר השנים כפי מספר המסכתות, והזמן נמשך כל לימוד של מסכת כדלהלן :

1 – בבא בתרא : למדו בהעשרה בסביבות תקס"ט – תק"ע – 18029 – 1810. מסכת כתובות בשנת תקע"א – 1801, מסכת פסחים, מחשון תקע"ב עד אמצע שנת תקע"ג. וכן הלאה, כך שכל מסכת שנלמדה, כל אחד יכל לסכם ולכתוב את חידושיו, ציוניו, והישגיו לגבי אותה מסכת שנלמדה.

נלמד עוד משיטת לימודו של הרב הגאון רבי יעקב אבטאן ז"ל, עמיתו בתורה, שהיה מזכיר את בעל " קול מבשר " רבי ועמיתי בתורה. רבי יעקב אבטאן ז"ל, היה בנו של הרב המקובל מרדכי אבטאן זלה"ה, רבי משה רוזיליו היה רבו של רבי יעקב אבטאן זצ"ל. ואם מדובר בחכמי הישיבה, מעט מאוד אנו יודעים עליהם. ומה שכן ידוע הוא שחלקם הגדול בא מאותם רבנים ודיינים שנזכרו לעיל.

עומד בפרץ

רבינו עמד תמיד בפרץ עד התבוללות לקיים מאי דכתיב: הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

את נשיאותו נשא ברמה, ובפגישותיו עם השליטים והמושלים עשה רבות למען ביטול הגזירות מעל עם ישראל.

זכורני שהשכנים הערבים היו יורדים לבלות את לילותיהם בבתי המרזח — ברובע הישן. והיו מחפשים להיטפל לבנות ישראל, רבינו עמד בפרץ, ומיד שלח מכתבים לרבני ערי מרוקו והזהירם על כך, וכן שלח מכתבים לשלטונות, ולאחר מאמצים רבים, קיבל אישור מהשלטונות — מעיר הבירה ראבט, שכל רב בקהילתו יש לו זכות להתערב בעניני הקהילה ובטיפול בבני הנוער. ומיד אחרי זה תיקן תקנות אלו:

א.         אסור לבת ישראל לצאת מחוץ לביתה מהשעה שמונה בערב ואילך. בת ישראל שתימצא מחוץ לביתה תיענש – מטעם השלטונות. וכדי ביזיון וקצף.

ב.         רבינו קיבל על עצמו בלי נדר — ובהתנדבות, לאחר שעה תשע בערב, יתלווה עם נגידים מטעם השילטונות ויסובבו ברובע הישן למנוע פירצות.

ג.          ערבים תושבי האיזור אינם רשאים לבוא לבתי המרזח משעה תשע בערב ואילך

תקנות אלו היו למורת רוחם של ראשי ההשכלה במקנם — ובין ראשי המתעדים היה אחד מראשי הקהילה — הלה רצה להכניס לקהילה כל חידוש שהתרבות הצרפתית מציעה, לכן הוא התנגד בכל עוז ונלחם בתקנות אלו, ומעשה שטן הצליח וביטלו את התקנות.

באותה שנה נדרס למוות בנו של ראשי המתעדים.

לאחר שרבינו עלה ארצה, ביקרתיו בביתו, וראיתי שכותב מכתב דחוף לעיר מקנס. לשאלתי, ענה רבינו: שאותו האיש מראשי המתנגדים מוטל על ערש דוי, וימיו ספורים, וידידו שלח בשמו מכתב בהול, בכדי לבקש סליחה ומחילה על כל הצער והעגמת נפש שעשה לי. בנוכחותי רבינו סלח ומחל לו.

משנכנס אדר

משנכנס אדר מרבים בשמחה. אולם גם השטן מוצא מקום להתגדר בו. מתחילת חודש אדר, היו בעלי מאפה ומגדניות למיניהם, מקבצים סביבם מהמרים שהיו משחקים בקלפים, ועל פי החוק — במרוקו, מי שנתפס מהמר מחרימים לו כל הסחורה שנמצאת ברשותו. רבינו, היה מיצר על ההוללות הזו, ובפרט לבני הנוער שהיו יוצאים בהפסקה מלימודיהם ומתפתים לשחק. רבינו היה לו אישור מיוחד מהשילטונות להחרים ולהעניש את המשתתפים בהימור. מי שנתפס על ידי רבינו היה הופך על פניו את הדוכן ומרכולתו, וכל הילדים היו נהנים מההפקר.

הרחק מלזות שפתים

בשנת תש״ח באו שנים מתלמידיו של רבינו להיבחן אצלו. אחד לכהונת דיין, ואחד לקבל סמיכה לשחיטת בהמות. תלמידים אלו היו חביבים מאוד על רבינו, וחשש לבחון אותם הוא בעצמו. שלח אחד מהם להיבחן בקזאבלנקא, בבית הדין הגבוה, והשני שלח לרבאט, עשו והצליחו, וכשבאו לבשר לרבינו שמח על כך שמלאכתו נעשתה על ידי אחרים, כי לולא כך היו מרננים ח״ו ואומרים, מחזיק משרות לתלמידיו.

חג המצות

כחודש ימים לפגי חג הפסח, היה רבינו ועימו גיסו דודי הגאון רבי מרדכי עמר זצוק״ל, ועוד תלמידי חכמים, טרודים בשימור על החיטה שבשדות — עבור המצות לחג, ואחר כך אופים מהם מצות ומחלקים לנצרכים. פעמים מספר השתתפתי באפיית המצות ורבינו והתלמידי חכמים שעימו, היו מלווים את אפיית המצות באמירת הלל, ואנו עונים אחריהם הללויה, ובצאת ישראל ממצרים, מחזה שהיה מרנין ומרגש מאוד.

את המצות היו מחלקים בבית רבינו לנצרכים לפי מספר הנפשות שיש להם בבית. ערב פסח אחד בהיותי

עדיין ילד קטן הלכתי מאוחר לבית רבינו לקבל מצות, ומאן דהו הפטיר נגדי למה באת מאוחר? מרוב פחד חזרתי הביתה בידים ריקות, שאל אותי אבא ע״ה איפא המצות, ותוך כדי דיבור אני שומע את קולו של רבינו שהטריח עצמו ובא אחרי ואמר לי, יצחק למה ברחת? הנה קח את המצות, ולהבא אל תאחר.

עד כמה גדלה ענוותנותו.

יומנו של חוקר – נסים קריספיל

הנסיעה לבזו – מחברת יב 25/11/1998 – 04/01/1999

כל הזכויות שמורות לנסים קריספיל [anti-both]

רשימת הכפרים במחוז אזילאל – AZILAL

http://moreshet-morocco.com/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9F-%D7%A2%D7%98%D7%A8-%D7%90%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95-%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%96%D7%90%D7%A0%D7%95-18/

Afourar

Afourar is a town in Azilal Province, Tadla-Azilal, Morocco. According to the 2004 census it has a population of 11,898

מפה אזורית

Agoudi N'Lkhair

Agoudi N'Lkhair is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 11745 people living in 1758 households

Ait Abbas

Ait Abbas is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 10391 people living in 1460 households

Ait Blal

Ait Blal is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 6740 people living in 901 households

Ait Bou Oulli

Ait Bou Oulli is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 9493 people living in 1168 households

Ait M'Hamed

Ait M'Hamed is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 21742 people living in 3190 households

Ait Majden

Ait Majden is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 15831 people living in 2564 households

Ait Mazigh

Ait Mazigh is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 3185 people living in 552 households

Ait Ouaarda

Ait Ouaarda is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 1786 people living in 273 households

Ait Oumdis

Ait Oumdis is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 15377 people living in 2066 households

Ait Ouqabli

Ait Ouqabli is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 3221 people living in 587 households

Ait Taguella

Ait Taguella is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 7340 people living in 1236 households

Ait Tamlil

Ait Tamlil is a mountainous village and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. It is located north by road fromToufghine. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 18720 people living in 2453 households

Anergui

Anergui is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 3362 people living in 641 households

Anzou

Anzou is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 13784 people living in 2021 households

Bin El Ouidane

Bin El Ouidane is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 5721 people living in 958 households

Bni Ayat

Bni Ayat is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 20905 people living in 3477 households

Bni Hassane

Bni Hassane is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 11579 people living in 1759 households

Bzou

Bzou (بزو) is a town in the northwest corner of Morocco’s Azilal Province, just off the main road between the major cities of Beni-Mellal and Marrakesh. The sprawling commune of Bzou is composed of various Berber (a mix of Tashelhit and Tamazight) and Arabic speaking douwars tucked into the foothills of the High Atlas Mountains. Based around the main, Arabic speaking cluster of douwars (Lamdarssa, Douwar Shms, Foum Sheaba), Bzou is flanked by an assortment of smaller, generally Berberdouwars up in the surrounding mountains and cradling the banks of the river Oued el Abid.

With a population of approximately 4200 people in its center^[1] and 14,505 in the commune as a whole,^[2] Bzou is regionally and nationally famous for its production of the highest quality fabric used in the tailoring of a specific piece of traditional Moroccan clothing known as Djellaba. Additionally, Bzou produces a considerable amount of olives, olive oil, and honey. Economically speaking, Bzou is heavily dependent on this basic agriculture and the extremely labor-intensive, hand made fabric for which it is famous.

Foum Jemaa

Foum Jamaa is a town in Azilal Province, Tadla-Azilal, Morocco. According to the 2004 census it has a population of 5,360

Imlil

Imlil is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilalregion of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 9796 people living in 1753 households

Isseksi

Isseksi is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 2000 people living in 310 households

Moulay Aissa Ben Driss

Moulay Aissa Ben Driss is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 12621 people living in 2109 households

Ouaouizeght

Ouaouizeght is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 13940 people living in 2885 households

Ouaoula

Ouaoula is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 22022 people living in 3040 households

Rfala

Rfala is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 9730 people living in 1485 households

Sidi Boulkhalf

Sidi Boulkhalf is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 13149 people living in 1733 households

Sidi Yacoub

Sidi Yacoub is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 16637 people living in 2234 households

Tabant

Tabant is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 1302 people living in 1898 households

Tabaroucht

Tabaroucht is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 3620 people living in 606 households

Tabia

Tabia is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 7935 people living in 1339 households

Tagleft

Tagleft is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 12184 people living in 2213 households

Tamda Noumercid

Tamda Noumercid is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 11115 people living in 1629 household

Tanant

Tanant is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 10007 people living in 1730 households.

Taounza

Taounza is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 11610 people living in 1753 households

Tidili Fetouaka

Tidili Fetouaka is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 11883 people living in 1824 households

Tiffert N'Ait Hamza

Tiffert N'Ait Hamza is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 3023 people living in 546 households

Tifni

Tifni is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilalregion of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 11411 people living in 1736 households

Tilougguite

Tilougguite is a small town and rural commune in Azilal Province of theTadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 9610 people living in 1779 households

Timoulilt

Timoulilt is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 6110 people living in 1193 households

Tisqi

Tisqi is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 6304 people living in 1017 households

Zaouiat Ahansal

Zaouiat Ahansal is a small town and rural commune in Azilal Province of the Tadla-Azilal region of Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 10435 people living in 1554 households