ארכיון יומי: 14 במרץ 2014


יהודי צ. אפרקיה במלה"ע ה-2-מ.אביטבול

יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. מיכאל אביטבול.

הרחק מאירופה וממחנות המוות הנאציים, חיה יהדות המגרב עש שנת 1943 במשטר וִישִׁי, וזולת ששת חודשי הנוכחות הגרמנית בתוניסיה, לא היה לה עניין ישיר עם גרמניה הנאצית. אולם בלי שהגרמנים הביעו כל משאלה בנדון, תיקנו פֶטֶן וממשלתו חוק שגזר על ביטול אזרחותם הצרפתית של יהודי אלג'יריה, והרחיבו על שלוש ארצות המגרב את רוב הגזירות הגזעניות שפורסמו בתחומי צרפת הלא כבושה.

התחיקה האנטי־יהודית והפעלתה ב

משטר וישי - הנקודה השחורה במלחמה

משטר וישי – הנקודה השחורה במלחמה

צפון-אפריקה

מכל המושבות הצרפתיות שמעבר לים, היתה אלג׳יריה ללא ספק זו שמשכה ביותר את תשומת־לבה של וישי, בכל הנוגע לתחיקה האנטי־יהודית. בתור חלק אינטגרלי של צרפת, הוטלו עליה מספר רב של חוקים, צווים ופקודות שהעמידו את בני הקהילה היהודית במצב זהה למצבם של אחיהם לדת בצרפת הלא־כבושה. אולם מעמדה המיוחד של מושבת אלג׳יריה אין בה כדי להסביר, כשלעצמה, את היחס כלפי יהודיה, שכן וישי לא התאכזרה פחות כלפי יהודי מארוקו ותוניסיה, אף־על־פי שלא היו אזרחים צרפתים. בעיני קברניטיה של ׳המדינה הצרפתית׳, המשותף לשלוש ארצות המגרב היה, בין השאר, בקרבתן המידית למטרופולין ובהימצאותה של אוכלוסייה יהודית גדולה בהן, נתונה בין רוב מוסלמי שיחסו לצרפת עורר סימני־שאלה לבין מיעוט אירופי שעשה את האנטישמיות לנכסו האידיאולוגי העיקרי, כבין הפטיש והסדן.

פרט להיותה ביטוי לאוריינטציה האידיאולוגית של המשטר, נועדה הרחבת החוקים האנטי־יהודיים לצפון־אפריקה לספק את משאלותיה מכבר של אוכלוסיית המתיישבים בני אירופה וכן לרכוש את אמונם ואת אהדתם של המוסלמים בשלוש הארצות. יותר מכל דבר אחר, ביטולו של ׳צו כרמיה׳ עשוי היה להשיג את שתי המטרות האלה גם יחד.

ביטול ׳צו כרמיה׳ (7 באוקטובר 1940)

אף־על־פי שביטולו של ׳צו כרמיה׳ בא אחרי פרסום ׳תקנון היהודים׳ (3 באוקטובר 1940), הוא אשר פורסם לראשונה בצפון אפריקה.

בדומה ליהודים שהשתקעו בשנות השלושים במטרופולין ואת אזרחותם שלל מהם משטר וישי עוד ביולי, איבדו יהודי אלג׳יריה במשיכת קולמוס אחת את האזרחות הצרפתית, שהוענקה להם באורח קולקטיבי ב־1870. יחד עם זאת, הם נשארו נתינים צרפתים, שזכויותיהם האזרחיות נקבעו עדיין בתוך המשפט הצרפתי: אולם, בניגוד למוסלמים, אשר עִמם ביקשה התחיקה החדשה להשוותם מבחינה משפטית, מנועים היו מלשוב לאוטונומיה המשפטית משכבר הימים, והחוק האזרחי הצרפתי הוא שהגדיר את מעמדם האישי והפרטי.

כדי להוסיף ולהחזיק באזרחות צרפת, לא הספיק השירות ביחידה קרבית בשנים 1918-1914, או ב־1940-1939, אלא נחוץ היה שיהיו להם גם עיטורים גבוהים, כגון אות לגיון הכבוד (הצבאי), המדליה הצבאית או צלב המלחמה.'יתר על כן, לא הוריהם ולא צאצאיהם של חללי שתי המלחמות, ואף לא אלמנות המלחמה או שבויי־המלחמה לא יכלו עוד לזכות באורחות צרפת, אלא באמצעות פטור מיוחד.

בהעמידו את יהודי אלג׳יריה בתנאי שוויון עם המוסלמים, נתן להם החוק החדש להלכה אפשרות לרכוש את אזרחות צרפת, לפי החלטת הסינט הצרפתי מ־1865, בדומה לבני־ארצם המוסלמים. אולם, משנוכחה לדעת על קיום אפשרות זו, פרסמה וישי ב־ 11 באוקטובר נספח לחוק מן ה־7 באוקטובר ש׳ביטל ליהודים במחוזות אלג׳יריה׳ את ההליך הסדיר להשגת אזרחות צרפת, במסגרת החוק מן ה־ 11 בפברואר.1919 השלטונות אף הרחיקו לכת עד כדי כך שהסירו את האזרחות מיהודי אלג׳יריה שגרו בפאריס. אלה מהם שהביעו רצון להחזיק בה נתקלו לא רק בלאו מוחלט אלא נרשמו גם ברשימה מיוחדת שנמסרה בבוא העת לגרמנים.

ביטולו של ׳צו כרמיה׳, שהיה, כדברי שארל מוראס הנלהבים, ׳סופה של שערורייה בת 70 שנה׳,נועד על־פי הפרשנות הרשמית להשקיט ׳בעקיפין את תביעות המוסלמים, לנוכח העובדה כי הצו האמור נטה חסד ברור ליהודים, לעומת הערבים. לכן נתבקשו האחראים לענייני המוסלמים בממשל אלג׳יריה לבדוק את ההדים שעורר ביטול הצו בקרב האוכלוסייה המוסלמית.

תגובות החוגים הכפריים — כפי שמסרו אותן אנשי המינהל — היו אוהדות ביותר. למשל, לדברי הממונה על פאלסטרו (Pale

stro), רשות מקומית שאוכלוסייתה מעורבת, ביטול ׳צו כרמיה׳ ׳עורר ביטויי שמחה בקרב כל המוסלמים, המבינים את חשיבותה של יוזמה מבורכת זו.

בטאבלה (Tabla) נתקבל מעשה זה ׳בסיפוק עמוק ובשמחה מופנמת ועצורה׳. ברשות המקומית המעורבת של האלמה (Eulma) —

עורר הדבר רושם רב, אם כי הילידים אינם מבינים עדיין את חשיבות המעשה במלואה. יחד עם זאת, כמה מהם סבורים כי זכויות היתר, שמהן יוסיפו ליהנות חיילים יהודים משוחררים שיש להם אות לגיון הכבוד, המדליה הצבאית או צלב המלחמה, מן הדין כי יינתנו גם למוסלמים המחזיקים באותם עיטורים.

בסדראתה (Sedrata), לעומת זאת, לא עורר ביטול ׳צו כרמיה׳ שום הפגנה: ׳היהודים ציפו לו ואילו המוסלמים קיבלו אותו באדישות מסוימת, שלא נעדר ממנה סיפוק כלשהו.

כן היתה אדישות בקרב הביבאן (Biban), ׳שם לא רגשו הרוחות׳; וגם בתאקינונת (Takinount), ׳שם לא נרשמו תגובות פרט לאלה של בני אירופה׳.במרכזים העירוניים עשה ביטולו של ׳צו כרמיה׳ ׳רושם רב על ההמונים, אך לא עורר תגובה בקרב המוסלמים המשכילים. הד״ר בן ג׳לול וכן הד״ר סמאטי בסטיף פנו לבני־דתם ׳שלא לקחת חלק בשאלה היהודית הנוכחית ואף להתרחק ממנה ככל האפשר, התנכרות זו מצד ה׳נבחרים׳ קיבלוה השלטונות במורת־רוח משום שנטו לראות בה את מעשה ידי התעמולה היהודית. לפי כמה דינים־וחשבונות של המשטרה ניסו היהודים לשכנע ׳כי ביטולו של ״צו כרמיה״ נועד למנוע כי יוענקו להם זכויות דומות, דהיינו למוסלמים׳; ואף חזו מראש כי ׳בטינתם כי רבה יעמידו ראשי היהודים סכומי־כסף לגופים מוסלמים שנטיותיהם לאומניות׳.

המשטרה לא בוששה ׳לגלות׳ כמה וכמה ראיות על קשר זה: בסידי בן־אל־עבאס, לדוגמה, שוב לא נאלצו סוחרי הבדים המוסלמים לחכות זמן רב כדי לקבל סחורה שנהגו להזמין אצל סיטונאים יהודים באוראן. וכך ציין ראש משטרת אוראן:

יש להניח כי היהודים מבקשים להדק את הקשרים עם המוסלמים בסידי בן־אל־עבאס (מרכז קומוניסטי חשוב) אם תקום תנועה פרו־אנגלית אשר, כך אומרים, תמומן ברובה בכספי היהודים.

אשר ליהודי אלג׳יר, הם נחשדו כי עודדו את משרתיהם המוסלמים לשים בצד את משכורתם, ׳שכן החיים יהיו קשים יותר ויותר. השלטון הצרפתי בארץ זו לא יאריך ימים. האנגלים יסלקו אותו׳.

לאמיתו של דבר, אם אין להכחיש כי נסיונות ההתקרבות בין יהודים למוסלמים התקיימו אמנם בצל המסיבות החדשות, הם מעולם לא חרגו מן התחום האפלאטוני של ׳אחווה מונותיאיסטית׳. הלאומיות האלג׳ירית רכשה משכבר ׳תעודות בגרות׳ ודינמיקה משלה ולא נזקקה כלל לסיוע — מפוקפק כשלעצמו — של יהודי אלג׳יריה שראו עצמם אזרחים צרפתים מלאים, אף לאחר שקופחו מאזרחותם.

הרי כי כן, שעה שהאדמיראל אבריאל ציווה להעמיד את הצבא בכוננות ולהציב מקלעים על בנייני אלג׳יר כדי לירות ביהודים אם יצאו לרחובות להפגין את זעמם, סברו נכבדי הקהילה היהודית כי מחובתם ׳לא לומר או לעשות דבר העלול להוסיף לקשיי השעה׳. לכל היותר הגבילו עצמם בשליחת מחאה נרגשת למרשאל פטן, שחתמו עליה ראשי הקונסיסטוריות והרבנים הראשיים באלג׳יר, אוראן וקונסטנטין. במחאה זו השתמשו בכל המושגים והמונחים ה׳אופנתיים׳, שהיו מקובלים על מנהיגי צרפת הווישיסטית. הם הדגישו כי מחאתם הוגשה בשם הנופלים, ׳הפצועים המהוללים׳ והשבויים שלהם: ׳היינו עד אתמול אזרחי צרפת, ואנו נשארים צרפתים בכל לבנו. תחי צרפת! תחי אלג׳יריה הצרפתית!׳

הנוסח שנשלח למרשאל לווה תזכיר ארוך, שבו הובאו הכרזות שונות מאת אישים צרפתים ואלג׳ירים שתבעו מאז 1847 את מתן האזרחות ליהודי אלג׳יריה. לאחר שהדגישו מה גדול היה חלקה של קהילת יהודי אלג׳יריה בהתפתחותה הכלכלית והאינטלקטואלית, עסקו מחברי התזכיר בבדיקה מדוקדקת של החוק המבטל את ׳צו כרמיה׳, לסעיפיו: המקרים היוצאים מן הכלל שקבע החוק, כך טענו —

גורמים לפילוג המשפחות, להבחין בין אח לאח, בין אב לבן, אף־על־פי שקיבלו אותו חינוך לערכים — והרי חינוך משותף זה הוא שהצמיח את האומץ של היחיד.

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

וַיִּתִילְדוּ על משפחותם לבית אבתם – במדבר א', י"ח. מפרש רש"י במקום : " נצטוו לביא ספרי יחוסיהם. עוד בשחר ימי עמנו צויינה אם כן חשיבותם של ספרי יחוס המשפחה, ובמסכת אבות פ"ו, משנה ו' : גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלושים מעלות והכהונה בעשרים וארבע והתורה בארבעים ושמונה דברים ואלו הן, התלמוד. יחס דבדו 14

משפחת מדיקא

משפחת נכבדה מוזכרת באגרת יחס פאס (ראה פאס וחכמיה, ח״א, עמי 138).

גברא רבא יקירא, שלשלת יוחסין, בנן של קדושים, שמו נודע בשערים, רב משרשיא, העריק ר׳ אברהם בן סוסאן הניח ברכה: משה, יוסף.

בן איש חיל, תם וישר, ירא אלהים, משכים ומעריב, ביתו פתוח לרווחה, שב גם ישיש מופלג, הצדיק ר׳ משה הוליד: יצחק, ר׳ יעקב, קמירא.

הנכבד ויקר, מוקיר רבנן, רודף צדקה וחסד, ביתו פתוח לרווחה, הצדיק ר׳ יצחק בן סוסאן הנז׳ הוליד: שמעון, ציון, שלמה, מרימא, לוויהא, סעידא.

הצדיק, תם וישר, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, בעל אכסניא, יקר רוח איש תבונה, ר׳ שמעון (בן ר׳ יצחק הנ״ל) הוליד: משה, מאחא, עווישא, גראסיא, פורטון, נונא.

הזקן הכשר, עניו ומאושר בענייניו, יראת ה׳ היא אוצרו, עוסק בגמילות חסדים, הצדיק ר׳ ציון (בן ר׳ יצחק הנ״ל) הוליד: יצחק, שלמה, רהיט, מאחא, לוסיין, קליריט, דוניז.

המנוח שלמה הנז׳ לא הניח זרע ב״מ.

החכם השלם, בעל מדות טובות, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, עם החיים מזרז בני הקהילה להתפלל במנין ובזמן לפי ההלכה, בודק ומכוון וקובע שעות התפילות, שימש חבר בחברה קדישא, הזקן הכשר, הצדיק, מזכה הרבים ר׳ יעקב הנד הוליד: שמעון, רפאל, יוסף, שלמה הי״ד, אהרן.

גברא רבא, בר לבב, מתפרנס מיגיע כפיו, רודף צדקה וחסד, הצדיק ר׳ שמעון בן סוסאן הנז׳ הוליד: רחמים, שלום, משה, מאחא, עווישא, נונא, זהארי, רחל, סאעודא.

הנכבד, ירא אלהים וסר מרע, משבים ומעריב, בעל צדקה וחסד, ביתו פתוח לרווחה, ר׳ רפאל בן סוסאן הנז׳ הניח ברכה: ציון, יעקב, שלום, מרים, אלים, רהיט.

המנוח, אוהב תורה ולומריה, צניע ומעלי, יקר רוח איש תבונה, אוחז במדת השתיקה והצניעות, הצדיק ר׳ יוסף בן סוסאן הנז׳ הוליד: אברהם, שלמה, יעקב, משה, עווישא, מרימא, זהארי.

היקר, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, שלם במדותיו, יראת ה׳ וגדולה במקום אחד, נודב נדבות וצדקות, הצדיק ר׳ אהרן בן סוסאן הנז׳ הוליד: יעקב, שלום, אברהם, סעדיה, אסתר, רהיט, מרינט.

הנבבד, בן איש חיל, משבים ומעריב, מתפרנס מיגיע בפיו, עוזר דלים, הנבון וחבם הצדיק ר׳ שלמה בן סוסאן הי״ד הוליד: מרימא (דביתהו של ר׳ יוסף כהן בן אזהור).

איש צדיק, מיחידי סגולה, מדותיו מדות יוצרו, גומל חסדים טובים, הצדיק ר׳ יוסף הניח ברכה: אברהם, אהרן, דוד, מרדכי.

הזקן הכשר, רחים ומוקיר רבנן ותלמידהון, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, דחיל חטאין ועביד טבין, הצדיק ר׳ אברהם בן סוסאן (בן ר׳ יוסף הנז׳) הוליד: רחמים, יוסף, מרימא, סעידא.

הנכבד ויקר, עוסק בגמילות חסד, משבים ומעריב, צניע ומעלי, הצדיק ר׳ רחמים בן סוסאן הנז׳ הוליד: אברהם, אליהו, יוסף, אהרן, יעקב, עווישא, מרים, אסתר, סאעודא.

היקר ועניו, נשוא ופנים, יקר רוח, בעל מדות טובות, הצדיק ר׳ יוסף בן סוסאן הנז׳ הוליד: אברהם, אליהו, דוד.

המרוחם הצדיק ר׳ אהרן (בן ר׳ יוסף הנז׳) נפטר בלא זרע ב״מ.

צדיק תמים, בן איש חיל, מתהלך בתומו, גומל חסדים טובים, הזקן הכשר ר׳ דוד (בן ר׳ יוסף הנז׳) הוליד: יעקב, מרים.

המנוח, ישר, מאושר בענייניו, נהנה מיגיע כפיו, ירא ה׳, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ יעקב (הנק׳ יעקב די דוד) הוליד: דוד.

הנכבד היקר, ענוותן, בעל מדות טובות, הולך בדרך הי, גומל חסדים, הצדיק ר׳ דוד נלב״ע ולא הניח זרע ב״מ.

הזקן הכשר, צדיק תמים, יקר מפנינים, מוכתר בנימוסין ר׳ מרדכי בן סוסאן (בן ר׳ יוסף הנז׳) הוליד: יוסף, מרימא, עווישא, מאחא, ג׳וויהרא.

בן איש חיל, איש אמונים, קודש הלולים, רודף צדקות, מתהלך בתומו צדיק, הזקן הכשר ר׳ יוסף בן סוסאן הנז׳ הוליד: מרדכי, ר׳ אהרן, מו״ר ר׳ שלמה, אברהם, אליהו, זהארי, מרים.

הצדיק, צניע ועמלי, זרע קדושים, יראת ה׳ היא אוצרו, גדל ונפטר בשם טוב, ר׳ דוד (המי דוד די מריקא) הוליד: יוסף, לוויהא, זהירא.

הזקן הכשר, תם וישר מתפרנס מיגיע כפיו, נודב נדבות, מוקיר רבנן, הצדיק ר׳ יוסף בן סוסאן (הנק׳ די בן דווד) הוליד: דוד הי״ד, מרדכי, אהרן, רחמים, קמירא (קמילל), מרימא, שושנה, שמחה (ג׳ולייט).

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר