ארכיון יומי: 23 במרץ 2014


Une histoire de familles-J.Toledano-Akoun-Akrich

Ecrivain journaliste, conferencier, ne a Meknes, Maroc, en 1938, Monte 1963 a Jerusalem,une-histoire-fe-familles comme premier delegue du mouvement Oded, il a ete journaliste a Kol Israel.

Akoun

Non patronymique d'origine arabe au sens difficile a preciser, il pourrait s'agir d'une alteration du patronyme Hakoun. Connu au Maroc. Drive de hak, verite, et qui a pour sens, celui qui a raison.

Autre forme : Hakoun. Au XXeme siecle, tres pey repandu, porte sous cette forme, uniquement en Algerie  Oran, Alger, Setif, Bone. Philippeville. 

Andre Akhnoun.

Fils d'Henri Aknoun. Universitaire ne a Oran en 1929. Docteur en sociologie, Docteur d'Etats es lettres. Apres avoir enseigne dans le secondaire, il devint professeur de sociologie a l'Universite de Paris V-Sorbonne de l'enclyclopedie " Mythes et croyances – 1984.

Producteur d’emissions de television a TF1. Auteur ou co-auteur de nombreux ouvrages dans les domaines de la sociologie et la psychologie sociale.  

Autre source

AKKOUN ou AKOUN ou HACCOUN ou HACOUN ou HAKKOUN ou HAKOUN ou BENHACOUN : ces noms derivent de la racine arabe haqq qui veut dire verite; avec la terminaison un qui implique une forme augmentative, ces noms peuvent signifier tres juste, tres honnete.

Akrich

Nom patronymique sans doute d'origine arabe au sens difficile a cerner. Se basant sur ler sens litteral, Abraham Laredo suggere qu'il s'agit d'une espece de chardon aux epines piquantes, et au figure, ce serait un trait de caractere : l'homme difficile a approcher, le sabra avant la lettre !

Rabbi Yossef Messas avnnce une hypothese seduisante, trop seduisante pour etre vraisembable : ce patronume d'origine hebraique serait compose de l'adjectif " akar ", qui signifie sterile et du suffix S, la premier lettre du chiffre Sheba, le 7.

Pourquoi justement sept ? Parce que comme le dit le proverbe judeo arabe, " quand la femme sterile se met a enfanter – il faut preparer les berceaux " – et pas un, mais au moins sept !

Troisieme hypothese toute aussi vraisemblable : patronume d'origine berbere, athnique de la tribu du meme nom appartenant a la confrerie de Haha dans le Sous marocain, autour de Mogador. Ce patronyme était déjà porte en Espagne et apres l'expulsion, on le retrouve au Maghreb, en Italie, en Terre Sainte et dans l'Empire ottoman.

Autres orthographes : Akriss, Akris, Benkorich. Au XXeme siecle, nom tres peu repandu, porte au nord du Maroc – Tetouan, Ouezanne, en Algerie – Oran, Relizane, Sidi Bel Abes et par emigration, a Gibraltar et au Bresil –    Amazonie

Rabbi Itshak Akrich

Rabbin et editeur de livres sacres en Espagne avant l'expulsion. Apres l'expulsion' il chercha refuge a Naples, puis au Caire avant de s'installer dans la capitale de l’empire ottoman, Constantinople, ou il reprit son metier d'editeur.

Il sauva ainsi de l'oubli de nombreux ouvrages, notamment " Kovetz vikouhim ", le receuil des " disputations ", les controverses theologiques imposes pa l'Eglise aux rabbins, dans sa tentative d'amener les Juifs a se convertir en prouvant la superiorite du message chretien sur la foi juive perimee. Il publia egalemnet des ouvrages sur l'histoire des Juifs en Espagne.

Abraham Akrich

Un des premiers juifs installes dans le Rocher de Gibraltar apres sa conquete par les Anglais en 1704. Les espagnols, dans leur tentative de les faire repartir, imposerent le blocus terrestre de la presqu'il et les anglais ne pouvaient se ravitailler en matriaux de construction et en vivrea frait que par le port marocain de Tetouan ou les juifs dominaient le commerce.

Pour les besoins de leurs affaires, les negociants juifs marocains commencerent ains a s'installer dans la colonie britannique. Quand les Espagnols accepterent enfin de reconnaitre la presence anglaise dans le traite d'Utrech en 1713, ils poserent comme condition l'expulsion des Juifs de la colonie, comme dans le reste de la peninsule iberique.

Les anglais accepterent la condition et expulserent les juifs mais furent contraints de les rappeler au bout de quelques annees en raison de sevices qu'ils rendaient a la colonie. Abraham Akrich fut alors en 1721, un des premiers juifs a etre autorise a resider en permanence dans la colonie et a voir reconnaitre ses droits fonciers a la suie de la signature du traite de paix entre le Maroc et l'Agleterre, reconnaissant aux ressortissants de deux pays l'egalite de traitement sur les territoires reciproques.

Rabbi Yaacob Akrich.

 Rabbin a oran a la fin du dernier siecle, devenu celebre apres sa mort. Une de synagogues de la ville portait son nom. Sa mort tragique provoqua une amere controverse. Les rabbins d'Oran, estimant qu'il avait mis fin volontairement a ses jours, refuserent de l'enterrerailleurs que dans le carre d'infamie reserve aux suicides.

Rabbi Yosssef Messas rapporte que le grand rabbin de Tlemcen, rabbi Haim Beliah s'eleva contre cette accusation injustifiee et publia un pamphlet pour la defense de sa memoire " Kebod Yaacoc ' l'honneut de Jacob.

Les rabbins d'Oran repliquerent par un pamphlet intitule " Hazout kacha " – vision difficile *- et rabbi Haim leur repodit par une brochure " Atem kacot ", vous les intransigeants !

אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

אוצר המכתבים חלק ראשון. רבי יוסף משאש זצוק"ל.

כבוד גדול הוא להביא בפניכם, ידידי הטובים, את דבריו של הגאון המופלא והנבון רבי יוסף משאש זצ"ל. מסורת היא בידי גאוני משפחה מהוללה זו, להיות קשובים לשאלותיהם של רבים אשר פנו אליהם בבקשת עצה או בפסיקה מוחלטת.

סימן ס'

סדר הנזכר שנה הנזכרת.

ידידי החכם החשוב וכו.., כמה"ר שלום הלוי ישצ"ו, שלום, שלום.

עוד טרם קבלת מכתבו, טגיש לכבודו מן המוכן, והוא, במבוי מקוה טהרה, יש עוד ב' בתי כנסיות, לןבד של מהרי"ט ז"ל שבתחלת המבוי, כאשר הגדתי לך, האחת, נקראת בפי הזקנים על שם הרב הגאון כמוהר"ר יוסף בהתית זיע"א, ואחר החיפוש מצאתי בהיכל בית הכנסת נייר דבוק על לוח אחד כתוב בכת יד ישן נושן, שנשאר רק רשום האותיות.

ואחר עמל רב בצירוף אחד מבחברי קרינו אותו וזה לשונו : הבית הכנסת הקדושה הזאת, היא של מרנא ורבנא דמי לבר אליהן, יחיד בדרא, הרביץ תורה וחסידות וקדושה בישראל קרוב לשבעים שנה בזאת  הבית, מבאר תורתו שתו כמה וכמה רבנים וחכמים קדושים, הדיים המצויין סיני ועוקר הרים, סבא דמשפטים כמוהר"ר יוסף בן בהתית זיע"א, עלה למרום י"ג ניסן אחר חצות שנת התע"א לבריאת העולם.

אשר בנה לו אביו , רבינו הקדוש כמוהר"ר ישעיה זיע"א, שבא בגלות  האחרון של ספרד, והורישה לזרעו אחריו הרב החסיד כמוהר"ר יעקב זצ"ל, נתבש"ם בשנת תקל"ה לבריאת העולם, זהו מה שיכולנו להכיר.

כי עוד נמצאו בו הרבה דברים שלא נשאר בהם שום רושם כלל. ואך בפי הכל נקראצ על שם הרב המפורסם נשיר ישראל כמוהר"ר שלמה בן הרוש זלה,ה, הוא קנה אותה מזרע קודש הנזכר שעלו לשכון כבוד בארץ הקודש אחר שנת ת"ר לפ"ק, כאשר שמעתי מזקן אחד, ועדיין היא של יורשי כמהר"ש הנזכר,אין זר אתם.

עוד היו לבית הכנסת הנזכר בעלים אחרים, כבוד הרב שלם אדהאן, וכבוד הרב אברהם לעגימי, וכמוהר"ר בנימין לכרייף ז"ל, כמו שכתוב בסדר משפטים ישרים ח"א סימן שמ"א, היא בנויה בתוך החצר החמישית לימין הנכנב למבוי הנזכר.

פתחה במזרחה נגד פתח החצר, והיא יפה ומרובעת, יש בה ב' היכלות לצד צפון, מעשה ידי אומן, עם עטרות וצורת המנורה, גם תיבה יפה, פני שליח הציבור לצד מזרח, גם הרבה כוסות עם שלשלאות יפות תלויים בתקרתה.

ספסליה פשוטים, אדמתה מרוצפת אבנים יפות, יש בה חלונות לאמצע החצר להאיר, גם יש בה חלון בקרן דרומית מזרחית לאוצר כל לכיה, שמן ופתיליות וכו. גם יש באמצע כותל מערבה תקוע מסמר עב וארוך, ואמר לי זקן אחד מהמתפללים בה, כי שמע, שהוא מימי הרב הקדוש כמוהר,ר בהתית זיע"א, שהיה תולה בו מעילו בעת שבתו ללמד לתלמידיו.

וכאשר שאלתיו הלא המסמר גבוה יותר מקומת אדם ארוך ? והשיב שהיה למטה, ומפני הילדים שהיו נתלים בו, הסירוהו והגביהו אותו, ולא רצו להזניחו מפני צד הקדושה וזכרון לש הרב הקדוש הנזכר זיע"א, וכן סיפר לי השמש, שהוא בעצמו הגביהו.

ואלה שמות שלוחי צבור ששמשו בה שעדין זכורים בפי הזקנים : כבוד הרב אברהם אלבאז ז"ל, וארחיו כמוה"ר דוד וואקראט ז"ל, וכמה"ר משה בירדוגו ז"ל, ואחריו כמה"ר יעקב משאש ישצ"ו, בן דודי כמוהר"ר דוד זלה"ה, שהוא עומד עתה ומשרת שם. כמאה איש מתפללים שם.

הבית הזה שימש גם ישיבת תלמוד תורה בימי הרב הקדוש הנזכר כאשר כתבנו, ואחריו לא נודע דבר, ואך מור אבי זיע"א, למד בו איזה שנים רק בימות הקיץ, שהיה החום גדול בבית הכנסת של מהרי"ט זיע"א.

והבית הזה הוא קר כמו מרתף, כי הוא טמון בחיק כמה חצרות הסובבים הודו, וגם הרב החסיד כמוהר"ר אהרן חלוואה זצ"ל, תלמידו של אבא מארי זצ"ל, הרביץ בו תורה איזה שנים, ועתה הוא קבוע רק בשבתות ובמועדים ללמוד דינים ומוסר לכמה בעלי בתים, אצל החכם כמה"ר יהודה הלחמי הי"ו, בן כמוהר"ר אברהם זצ,ל, וגם בלילות הוא קבוע תמיד ללמוד המשניות לכמה בעלי בתים עם החכם הנזכר, זהו מה שהשיגה ידי עתה, ושלום

הצעיר אני היו"ם ס"א

סימן סד

סדר ואתחנן שנה תרס"ח לפ"ק

ידידי החכם החשוב, כמה"ר שלום הלוי ישצ"ו, שלום, שום. אף טרם קבלת תשובתו על העבר, הנני משיג עוד לגבודו דבר מה מעבודתי, והוא, במבו מקווה טהרה, יש עוד בעת כנסת, בצדה ממש של כמהרי"ו בהתית זיע"א, כותל מפסיק ביניהם, ואך זו גדולה הרבה מההיא, פתחה פתוח למבוי הנזכר.

ארכה יותר על רחבה, יש בה ב' היכלות פשוטים, אחד באמצע כותל מערבה, ואחד באמצע כותל צפונה, התיבה עומדת באמצע, פני שליח הציבור לצפון, הספסלים והכסאות כולם בלויים מזוקן, יש בה הרבה כוסות וכו כחברותיחה.

היא נקראת על שם הרב הגאון המפורסם, כמוהר"ר רפאל בירדוגו זיע"א, והרבה קוראים אותה עוד על שם בן בנו הרב הגאון כמוהר"ר יעקב זיע"א, זמן הווסדה, שמעתי מהחכם הישי כמה"ר יצחק בירדוגו ישצ"ו, בן דודו של כמוטהרי"ע הנזכר זצ"ל, קיבל מאבותיו, שהיא עתיקה הרבה, ואבותיהם הראשונים שבאו מגלות א' של ספרד בשנת רנ"ב לפ"ק.

קנו אותה מבעליה וחידשוה, ויוד שמע, כי הייתה בנויה בתוך חצר אחת, כמו הבית כנסת שבצדה הנ"ל, ואחר שנפלה החצר מזוקן, קנו אבותיהם הראשונים ז"ל את אדמתה והוסיפוה עם בית הכנסת, כאשר היא היום גדולה ורחבה, רובה של משפחת בירדוגו זרע ר"ב אדמו"ר הנ"ל זיע"א, ומעוטה של משפחת טולידאנו זרעו של מהרי"ט זיע"א.

בא להם מאיזה ירושה, או מקנה בשנים קדמוניות. הרבה שלוחי ציבור יש בה, החכם כמוה"ר פתחיה בירדוגו ישצ"ו, והרב כמוהר"ר דוד בירדוגו ישצ"ו, בן כמוהרי"ץ הנ"ל, תלמידו של אבא מראי זיע"א, והרב הגאון כמוהר"ר יהושע בירדוגו שיצ"ו, ואחיו כהה"ר יהודה הי"ו, בני הרב הגאון כמוהרי"ע הנ"ל זצ"ל, ועוד בניהם עוזרים על ידם, יש בה קהל כמאה וחמישים נפש, מנהגיה כמנהג כל בתי כנסיות שבעיר.

הבית הקדוש הזה, שימש גן ישיבה לתלמידי חכמים בזמן הקודם לכמה רבנים וחכמים מבני משפחת בירדוגו זיע"א, כאשר שמעתי, גם הרב החסיד כמוהר"א חלואאה זלה"ה הרביץ בו תורה איזה שנים, כאשר זכורני.

גם הרב החסיד התלמודי הנפלא, כמוהר"ר חיים מוריגון ישצ"ו, תלמידו של אבר מארי זיע"א, הרביץ שם תורה כמה שנים, ועתה הוא רק לשתפילות שמ"ע, ובו מתכנסים כל רבני העיר וחכמיה ורוב רהילה ישצ"ו בכל ערב ראש חודש אלול, מאחר הצהרים עד הערב לעשות פקיון נפשות של בני העיר בכסף צדקות שקיבצו מהבתים ומהחצרות והחנויות.

ושם מחלקים כל כסף הפדיום, גם בו מסדרים כל הגטין על ידי הרב כמוהר"ר יהושע הנזכר, ישצ"ו. זהו מה שיש להודיע לכבודו עתה, ושלום

אני היו"ם ס"ט. 

ברית מס31- תפילאלת…התיישבות יהודית בתפילאלת

יהודי תפילאלת – אות ברית קודש

חוברת " ברית " בעריכת אשר כנפו הי"ו

חוברת " ברית מוקדשת כולה לעיר תפילאלת, חלקה בעברית חלקה בצרפתית…בקטגוריה זו יובאו המאמרים בעברית ובסיום המאמר יובא אותו מאמר בצרפתית לסירוגין

התיישבות יהודית בתפילאלת

ביקורים בקצארים ובבתי הקברות היהודים של אזור התפילאלת

כל הצילומים במאמר הזה הינם מאת המחבר נסים קריספל

המאמר מפורסם כאן באדיבות של מר נסים קריספל

בית הקברות היהודי של תבועצאמת והתיישבות יהודית בתבועצאמת.

בית הקברות היהודי של תבועצאמת שוכן על אם הדרך וויע'לאן תבועצאמת, לימין הדרך. המקומיים קוראים לו יקבור אליהוד', נסיעה של שבעה ק"מ ממרכז העיירה ריצאני, עד לקולג' החדש של תבועצאמת. בית הקברות משמש היום כמגרש כדורגל לילדי תבועצאמת. הוא מוקף בעצי איקליפטוס. שטחו כ -80*70 מי. אין שום סימן ואות להיותו בית קברות, למעט שקע באדמה של קבר ששקע בצד הדרום מזרחי של המגרש. במקום זה קברו את מתיהם היהודים של המלאחים בוזמילה, וויע'לאן, ארארא ותושבי תבועצאמת הקדומים. האינפורמנט חאג' עלי מתבועצמת שעבר את גיל ה-90, זוכר מעט יהודים שגרו בתבועצאמת.

איגו – חדאד, חרש ברזל הגיע מארארא

 דאוד – חדאד

שמעון – ארבאט מתקן קדרות מחימר

 חנינה – תופרת בגדים

אליהו – מתקין דליים מעור

 חסיבה – תופרת בגדים

 אביו של איגו היה החזאן של היהודים

הסימטה שבה גרו היהודים נקראה 'אולאד אלח׳ייאר', זאת הייתה הסמטה ראשונה ימינה מיד אחרי הכניסה דרך השער הראשי.

כיוון שהם היו מעטים, ולא היה להם מניין, הם היו מתפללים בארארא. הם עזבו את תבועצאמת לפני האיסתיקלאל – (עצמאות מרוקו).

מלאח מזגידה

 

מלאח מזגידה שוכן שישה ק"מ צפונית מזרחית לריצאני. המלאח ממוקם בתוך קצאר אותו בנה מולאי איסמעיל ונחשב לקצאר האחרון שנבנה בחבל התפילאלת. מקור שמו במילה הערבית 'אזגאד' – נולד, נוסד, המציינת שהוא אחרון הקצור שנבנה בתפילאלת. המלאח עצמו קטנטן. הוא משתרע על שטח רבוע של 40* 40 מי. האינפורמנט חאפד אל מהדי בן 70 שנה ומעלה ערך לי סיור מקיף במלאח והראה לי בית אחר בית.

מעיר(מאיר) – מוכר כתאן

 אל חזאן שמעון – שוחט וחזן

. אל חזאן אנקיירי – צורף

אימו – איש פעלתן שהיה מוכר תמרים וגם מכין מהם 'מחייא' – עראק בחצרו.

 האינפורמנט מציין בערבית ש"לאבאס עליהּ', כלומר, מצבו הכלכלי היה טוב. הוא היה הבעלים של שלושה בתים במלאח.

שלמה – תקרת ביתו הייתה מעוטרת ומצויירת ־ היה פלאח

אולאד אל חזאן – אביהם מת והותיר שני ילדים שעקרו לאלג'יר

 סבינגאת – היה מתקין דליים, בנו נקרא מאיר.

 

אח"כ בא בור המים הנשען על ביתו של סבינגאת. הבור שימש גם כמקווה טהרה. "אם הייתה חתונה" אומר מהדי "היו יורדים במדרגות לבור המים וטובלים". לא יכולתי להיכנס אל הבור כי הירידה אליו הייתה חסומה בדלת נעולה.

יחיא ארגאווזי – היו לו גמלים והיה פלאח

סאטור – היה לו בן גבוה ורזה מה שהעניק לו את השם, היה מוכר בביתו סוכר ותה

 רחל – אישה זקנה שהייתה תופרת בגדים

 שלמה – חייט

שמיען אנקיירי – איש רזה שהיה צורף בכסף.

סמוך לביתו של שמעון (שמיען?) היה בית הכנסת, זקנה יהודיה בשם הבישה הייתה מטפלת בו. בית הכנסת קטן מאוד, מתאים לקהילה הקטנה שחיה במלאח. היום, הוא חצוי לשניים, נותרה בו רק גומחה אחת בפאה הצפון מזרחית שבה היו מאחסנים ספרים.

אישו סקאק – אחיו סאלי, היה סנדלר ופלאח

 משה אנקיירי – היה צורף היה לו בן בשם הנא

 עזו בינת משה – אישה שתפרה גילאלב ותצימיראת

יהודי מלאJ מזגידה קברו את מתיהם בבית הקברות של מנצוריה. אל מהדי זוכר את הבאבא סאלי מבקר את יהודי המלאה.

ש"ס דליטא – יעקב לופו-ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו

 

ש"ס דליטא –ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו – יעקב לופו

הוצאת הקיבוץ המאוחדשס דליטא

חוק בתי דין רבניים – הסמיך את הרבנים להמשיך ולעסוק בדיני אישות והסדר ירושות. החוק קבע שבערים הגדולות ייאושר תקן של שלושה רבנים. הדיינים זכו להימנות על פקידי מדינה שמשכורתם משולמת על ידי הממשל. לערים הקטנות נקבע תקן של רב נודד

חוק ועד׳ הקהילה – חייב מינוי של ועד קהילתי, ומינוי של שני נציגי הקהילה למועצת העיר.

חוק סופרי בתי הדין – קבע נוטריונים מוסמכים מטעם המדינה שהיו מורשים לשמש כסופרים בבתי הדין הרבניים.

משרת הנגיד – רוקנה מתוכנה כמייצגת הקהילה מול השלטונות, ומעתה היה הנגיד ממונה על רישום ספר הקהילה והמודיע על ילודים ונפטרים.

כדי להבטיח פיקוח על המתרחש בקהילות היהודיות קבעה הנציבות הצרפתית את משרת המפקח על המוסדות היהודים. תפקיד זה נועד לתאם בין הפקידות הצרפתית למנגנון המח׳זן.החוקים למיניהם ומשרת המפקח על הארגונים היהודיים נועדו בעיקרם להשליט אחידות וסדר בתפקודם של המוסדות הקהילתיים ולמנוע תסיסה בקרבם. מגמות אלו אפיינו את מדיניות השלטונות הצרפתיים כלפי ארגונם הפנימי של כלל הילידים.

למרות שסמכות השפיטה הנוגעת למעמדם האישי של היהודים (נישואים, גירושים, ירושות) נשארה בידי בתי הדין הרבניים, ולמרות ששאר מוסדות הקהילה קיבלו מעמד רשמי מטעם השלטונות, מעמדם נחלש במקביל להתרופפות כוחה של המנהיגות המסורתית בקהילה. המהירות הרבה שבה נטו רבים מיהודי מרוקו לאמץ את הערכים האירופים המודרניים, כרסמו קשות במעמדה ובסמכותה של המנהיגות המסורתית. היהודים העריצו את צרפת ותרבותה וכמהו להיות כמו הצרפתים. הם התחככו בהם בבית הספר ובעבודה, למדו את שפתם, ״צרפתו״ את שמותיהם, ונהגו לחקות את הלבוש האירופי המודרני. הריבוד החברתי מגזרי, חצץ בצורה חדה וברורה בין שלוש קבוצות: אירופים, ״מתמערבים״ או מפותחים ('e'voluee  כפי שכונו על ידי האירופים) וההמון ־ הילידים. זוהי הסיבה, בין היתר, שלא התפתחו יחסים חברתיים בין משפחות אירופיות לא יהודיות לבין משפחות יהודיות מרוקאיות.

הסימן החיצוני הראשון ל״התקדמות״ ברחוב היהודי במלאח היה הלבוש האירופי, אולם הלבוש המסורתי לא נעלם כלל מהרחובות. גם לתוך המלאח חדר אט אט אורח החיים המודרני והוא בא לידי ביטוי בסממני הסטטוס של הבורגנות המודרנית כגון המכונית, או בחיקוי הריהוט האירופי המודרני. ״התמערבותם״ המהירה של חלק מהיהודים גרמה להתרחקות מהמסורת היהודית. הם הקפידו פחות על קיום מצוות וחלקם החל לעבוד לעתים קרובות בשבתות, אף כי הקפידו לקיים את הסעודה המשפחתית החגיגית בערב שבת. למרות שלא ניכרה מגמה של נטישת הדת והמסורת, די היה בהתרופפות כדי לגרום לקריסת סמכות ההורים והרבנים בעיקר בקרב המשכילים, ובין אלו שעשו קריירה במינהל הצרפתי. יהודים רבים החלו לחיות בשתי מערכות תרבותיות שונות: המערכת המשפחתית המסורתית, ולעומתה מקום העבודה או תכני הלימוד האירופים המודמים. התפתחה גם תופעה של ״נוער זהב״(נוער שוליים מובטל ממעש), משחק בקלפים ומרבה לבקר בבארים ובמסיבות ריקודים. התופעה היתה מוכרת בקהילות יהודיות רבות במרוקו ובתוכן גם קהילות ששכנו בתוככי הארץ ולא רק בערי החוף.

הרבנים עמדו מנגד ולא היה לאל ידם להושיע. ועדי הקהילות היו חסרי אונים לנוכח הפערים הכלכליים והחברתיים שנוצרו בין מצליחנים ומתעשרים לבין המוני העניים. הקהילות היהודיות שבעבר היו הומוגניות למדי, בעיקר בערים במרכז הארץ, הפכו לקהילות הטרוגניות מורכבות שלא ניתן ללכד אותן באופן חברתי ודתי. האירופיזציה המואצת יצרה אצל היהודי המרוקאי מצב נפשי מורכב שהוביל לתחושה של אישיות מפוצלת. מחד גיסא, עולם העבר שחלק ממשפחתו עדיין מצוי בו, ומאידך גיסא, עולם אירופי עתידי מפתה הגורם לו לרצות להתנתק מעברו. השינוי המהיר שהתחולל היה בולט במיוחד בקרב הנשים ובדור הצעיר. אולם עוצמתו היתה כה עזה שגם ליבם של תלמידי חכמים ״נכבש״ במפגש עם ״העת החדשה״ והחיים המודרניים. ב״עולם התורה״ נוצרו סדקים והוא החל להתפורר לעיני הרבנים ושאר ״תופסי התורה״.

הרב זאב הלפרין הגיע למרוקו סמוך לכיבוש הצרפתי, כשתהליכי הפתיחות למודרניזציה התקדמו במלוא עוצמתם, ובמקביל קרסו מקורות הסמכות המסורתיים ופחתה השפעתם של הרבנים בקרב       הקהילה. מבחינה היסטורית הרב הלפרין הוא שעיצב את התגובה המאורגנת של היהדות המסורתית השמרנית במרוקו נגד ״נזקיה״ של העת החדשה. תגובה זו דומה לתגובה האולטרה אורתודוקסית שהתארגנה במזרח אירופה, בעיקר בתחום החינוך ובמערכה הציבורית שליוותה את המעשה החינוכי. תוצאות פעולתו של הרב משפיעות למעשה על הפלג השמרני של יהודי מרוקו עד היום. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

מרץ 2014
א ב ג ד ה ו ש
« פבר   אפר »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר