ארכיון יומי: 22 במרץ 2014


ישראל בערב – ח.ז.הירשברג

ישראל בערב ח.ז. הירשברג. הספר נדפס בשנת תש"ו – 1946

קורות היהודים בחמיר ובחיג'אז – מחורבן בית שני ועד מסעי הצלב. 

היסטוריה לאחר העבאסיםהירשברג

כופה החלה להיות מטרה של התקפות חוזרות ונשנות במאה ה- 11 ולאחר זמן הדלדלה ואיבדה מחשיבותה. במאה האחרונה, האוכלוסייה של כופה גדלה שוב. היא אתר חשוב לעליה לרגל למוסלמים שיעים

המעצמות פרס וביזנטיה ראו את המדינות האלה כתריס בפני ההתנפלות הבדווים, שהיו באים מהמדבר ומשתדלים לחדור לארץ נושבת, לרוב בזמן שהממלכות הגדולות טרודות היו במלחמות או בדיכוי מרידות ולא יכלו ליתן דעתן לנעשה בקצה ארצן, בגבול המדבר הערבי.

אולם שתי המדינות הערביות היו גם מסַכנות את פרס וביזנטיה. לעת מצֹוא יכלו להתחבר עם אויבי המעצמות הללו למגר את השלטון הפרסי והביזנטי, אשר לו היו כפופות. וכך היה גם בימי מוחמד ויורשיו. סוריה, ארם נהרים, ומצרים הסירו מעליהן עול המושלים, היושבים בקושטא ובקטֵיסיפון, והתחברו עם אויביהם.

לא הבדווים, כי אם תושבי המדינות הללו, שהיו ערבים לפי מוצאם ולשונם וקיבלו את האסלאם, הביאו אפוא את " דין מוחמד " לאפריקה הצפונית ולאסיה המערבית.

מבנה הארץ.

שפלת החוף : חצי האי ערב הוא רמה נשאה. רצועת השפלה של חוף ים סוף, התִּהאמה, צרה היא ואדמתה – חוץ מחבל קטן בצפון – מלוחה ובלתי פורייה. נמליה דלים ומעולם לא היה תפקידם רב ערך : היו משתמשים בהם רק לשם תחבורה בין אפריקה המזרחית ורצועת החוף.

רק למוח'א שבקצה הדרומי נודעה חשיבות היום החשוב בנמלי ים סוף הוא נמלה של מכה, ג'דה, כי דרכו באים עולי החג' המוסלמים. גם התיהאמה הדרומית , על חוף האוקיאנוס, אינה אלא רצועה צרה, כאן נודעת חשיבות לנמל עדן, ולעוד כמה נמלים קטנים – נזכיר רק את חורה במפרץ חצן אלע'וראב ומַכַּלַה – שאינם נופלים מעדן בתנאיהם הטבעיים.

זהו חוף הקטורת המפורסם אשר לכל ארכו היו מצויות תחנות מסחריות. לפנים נקרא אזור זה מהרה והעיר החשובה בו הייתה ט'פאר – שמה כשם בירת החמירים, השוכנת בהרי תימן ורחוקה ממנה מרחק של אלף קל"מ. היום נקראת העיר השוכנת לחוף האוקיאנוס, צ'פאר. לשפלה הזאת הקדיש תיאור נלהב אחד התיירים המפורסמים בימינו.

החוף לאורך מפרץ עומאן עשיר מאוד בנמלים. " שער סין " קרא לו גיאוגרף ערבי אחד, מכיוון שמכאן יצאו אוניות סוחר לכל חופי הודו ואף אל סין הגיעו. אדמתו, בייחוד צפונה מן העיר מַסקַט, פוריה מאוד. אורך הרצועה הדשנה הזאת כ-300 ק"מ ורוחבה מגיע עד 45 ק"מ.

כאן גדלים בעיקר תמרים ויש גינות ירק לרוב. השפלה בין חצי האי קטר ושפך הפרת והחידקל נקראה לפנים בָחְרִין, והיום מכנים בשם זה רק את האיים צפונה לקטאר. האדמה שם אינה פוריה, ויישבו קבוע קיים רק במקום שהנהרות, הזורמים מצחת לקרקע אל הים, מופיעים על פני האדמה.

לפנים הייתה זאת ארץ נושבת, ומסחרה העשיר והמפותח היה מספק את צרכיהם של תושבי פנים הארץ. כאן, בקרבת העיר הנקראת היום הופוף, מקומו של המרכז המסחרי גֶרְהָה, הנזכר אצל הגיאוגרפים הקדומים.

את סחורות הודו ופרס, וגם את הפנינים אשר דלו בים המפרץ הפרסי, היו מעבירים דרך גרהה אל מצרים וחופי הים התיכון. בייחוד אל עזה. גרהה הייתה מקיימת קשרים עם חצ'רמות. את המרחק בין שתי המדינות היו אומדים כמהלך ארבעים יום.

ב. ההדים : אחרי רצועת החוף המערבי מתחילות אשדות הרמה, העולות לכל אורך החוף המערבי. הן מהויות את במת ההדים הגבוהים של חג'אז הצפוני, משתפלות ויורדות לעמק אשר בו שוכנת העיר הקדושה מֶכָּה, ומתרוממות אחרי מכה לגובה של 1642 מטר.

 כאן נמצאת העיר טאיף ובשכנותה — עוכאט׳, מקום הירידים הגדולים בימי קדם. טאיף הייתה מאז מרכז חקלאי ומסחרי חשוב ועד היום משמשת היא קייטנה בשביל תושבי מכה ( השוכנת בגובה של 400 מטר ) בשל אקלימה הנוח ואדמתה הפוריה, המצמיחה ענבים, עצי־פרי למיניהם וירקות לרוב.

 רוכסי ההרים בעסיר ובתימן, הנקראים סראה הדרומית, מגיעים עד לגובה של שלושת אלפים מטר. בלב ההרים, בגובה 2350 מטר, שוכנת צנעא, בירת תימן בימינו. בה נמצאים שרידי המצודה ע׳ומדאן, אשד בנה אברהה, משנה מלך ח3ש, אחרי שטיפאר בירת הארץ נחרבה על־ידי הכובשים.

כ־20 קל״מ דרומה־מזרחה מכאן נמצא המקום עיימאן, שלפי האגדה נקבר בו אסעד כאמל, המלך היהודי הראשון בתימן. דרומה לצנעא — העיר ירים, ובמרחק של 16 קל״מ ממנה, בכיוון דרומי־מערבי, שכנה בירת הממלכה השבאית־חמירית טיפאר, על רמה שגבהה 2200 מטר ».

במזרח ניתקל ברמה, שלפנים הייתה מיושבת בצפיפות. כאן, בגבולות ואדי נג'ראן( הידוע בייחוד בשל מלחמת דו נואס; עד היום הזה גרים שם יהודים רבים ), ואדי שבון וואדי חצ׳רמות, הוקמו מרכזי הממלכות העתיקות מעין, שבא, חצרמות.

כאן נוסדו ערים גדולות ובהן בניינים מפוארים, ונבנו סכרים, כדי לעצור את המים, הזורמים מן ההדים והעלולים לסחוף את האדמה הפוריה עם היבול, ולאגרם לעונת הקיץ לשתייה ולהשקאה. כאן שכנו: בירת ממלכת מעין קַרְנֵו, בירת שבא הקדומה — מארב ( נודע היה הסכר שנבנה פה לשם אגירת מים להשקאת שטחים ענקיים)", עיר הבירה של חצ׳רמות—שַׁבְּוַתּ, ועוד כמה ערים, הנזכרות תכופות בכתובות ובסיפורי הגיאוגרפים, כגון: תִּמְנַע, בַּראקִש, חִראן ( עיין יחזקאל כ״ז,כ״ג )».

כתבים נבחרים – שמואל רומאנילי

שמואל רומאנילי – כתבים נבחרים – משא בערב – לקט שירים – קטעים מתוך מחזות –

ההדיר, הקדים ופירש – חיים שירמן. 

125 – אחרי היותי במערב לא שמתי עוד לבי להבליו ויחר לו מאד. שער בנפשו כי נחמתי ( חזרתי בי מהבטחתי המדומה ) ויאלצני בכל רגע לשמור דברי. הוא היה מתנכל אותי בטאנגיא ושאתו פרשה רשת לרגליו בגיברלטאר.

בראותה כי לא שב לביתו לעת האֹכל ידעה כי בורח הוא ותרץ אל שר המצור ותתחנן לו להשיב את בעלה אל ביתו. הספר בא לפקיד שבטאנגיה והוא לא ידע. ויהי כי הציקני בלילה ההוא בדברי ריבות, הסירותי צעיף המרמה מעל עיניו ואמרתי, כי לב הותל הטהו להאמין כי אבטח על משענת קנה מחסהו הרצוץ, לעשות בנפשי שקר ולבגוד בדת הורי אשר נחלו מהר האלהים להם ולבניהם עד עולם, לחצוב ( לפנות לאמונה שהיא פגומה בעיני ) לי בארות נשברים.

135 – נדהם ומשתאה בין רגז לחרפה, נשמה לא נשארה בו. רגע החריש, אחרי כן פתח פיהו ויקלל את היום אשר דבר עמי, ויהי מבקש הפקודה והשִלום, ופיו למהלומות יקרא אותי. תפש חרב הסוחר להרגני, ואקומה עליו ואגזול החרב מידו ואשליכהו ארצה כי הָחלה ( נחלש ).

הקול נשמע בבית, ויקומו ויפרידונו איש מעל אחיו. ויהי ממחרת נחה שקטה עצבת לבו ופניו לא היה לו עוד, והוסיף שנית ידו להאיצני על אודות מסענו. אולי פליליה מה עצמת ! קנאת הדת מה נסכלת ! ביום אשר שב הפקיד שלח לקרוא למשרת ויאמר לו : שתים אני נוטל עליך, או לשוב לביתך או ללכת בבית הסורים ( האסורים ). המשרת נבעת מלפני הפקיד, כי פתאם בא אידו, נכנע בחרפה ויאמר : אשוב לדיבראלטאר.

145 – ויתאפק ויבא אל ביתו, העלים ממני ולא הגיד לי דבריו עם הפקיד, רק אמר כי עמד על דרכיו ( בדק את מעשיו ) וראה כי טוב לו לשוב לארצו. ואומר לו, עשה הטוב בעיניך ושוב לארצך. וימהר ויוציא מלתחת בגדיו וארגז הסוחר וילך לו עם יתר האינגיללינדיר, אין זר אתם כי כן דבר המלך, ולא שב לא הוא ולא הסוחר עד היום הזה.

שער שלישי.

כמה מדרך מישרים הרחיקו

אישים בעת יחשבו

הגד האותיות טרם תבאנה

אל חוף הים אשכנה

הנה עתה קויתי

הנה עתה בלבב הים נמצאתי.

5 – זמן בוגד הפכפך ותככים, ככה רמיתני ובתוחלת מהתלות מרעה אל רעה הוצאתני, מה עשיתי לך ומה הלאתיך כי מורורות השבעתני, לענה הרויתני ובתרמיתך הוגעתני ? מי יובילני עוד לעיר מבצר גיברלטאר ? מי ינחני עתה עד ארץ אדום ? בדד, צועה, אובד, נכר ! בין ערביאים עם נועז, בין יהודים מרודים ומדוכאים, אנא אפנה ולמי אנוס לעזרה ? מה לי פה ומי לי פה, כי חצבת לי פה קבר ? – שעפי יגונות יגונות אלה עלו על משכבי כל הלילה, ותדד שנתי מעיני.

ואשכימה בבקר נעצב ונבהל, חפשתי כל משכיות לבי ומבלתי ראות לי תקומה עזבתי עשתונותי אל חפץ המקרה. התאמצתי והטיב פני ולהניח חמתי. זכרתי דרוש המקנאסי ביום שבת ואלא נשיתי כי אחרי כלותו קם החזן וברך איש ואיש, בעבור שיתן מה שידבנו לבו. שאלתי אם נתן לכל איש לעשות כן ?

ויאמרו, תעשה וגם תוכל, כי כן אנחנו עושים עם כל גבר אשר בקרבנו. וגם שמענו מהמליץ אשר הביאך, כי יש לאל ידך לעשות כן. הכינותי לבבי לדרוש לעם בלשון ספרדית. דרך דרושים כדרך אנשי פולין וכדרך כל המבוהלים בלמודיהם שמסתבכים בחכמות בלי ידעו שחרן ויעבטון כן משפטן. לא ידעו ולא ובינו, כי רק בכלכל הדברים ומערכי העניין כמשפט הלמוד עומד, כאשר יעמוד הבנין מתכונת חלקיו.

25 – שאלות הבל,תשובות תהו, לשון עלגים ונאלחה, וקדיש אחריהם. הלא זאת חכמתם ובינתם לעיני העמים. אוי לנו כי שבענו קלון מכבוד ! לשון למדוים, מוסק השכל, מליצה אם כי לא מפוארה היה להם לחכמה נפלאה וכדבש למתוק. ויאשרוני ויהללוני ויתנדבו בכל לבם.

אחרי ארבעה דרושים בארבעה בתי כנסיות אין דורש ואין מבקש. צר לי מאד כי לא נמצא שם פקיד קיסר ווין. ונוסף מכאובי כי אבדתי בחפזי מכתב היציאה. אמרתי נגזרתי אבדה תקותי לצאת. נועצתי באיש מכרי ויאמר לי : " שמע בקולי, איעצך, זה חמש שנים אשר פה נמצא איש ווין והוא יושב בבעת פקיד ספרד.

איש נכון, חכם ונבון, ונחמד מכל עם ועם. כתו לו ספר, אולי יש תקוה. וכן עשיתי. שלחתי אגרת בלשון צרפת בידי הערבי משרתו, וישב אלי לאמר : " קום עלה ". הכרת פני האיש ענתה בישר לבבו, ונופת דבריו הגיד בהדר כבודו.

40 אמצני במו פיו ויבטיחני לעזרני כל ימי היותו למען אכתוב לא אגרת בלשון אינגליש. וביום ההוא החל להראני את כבודו ואת גדלו. השקתי את ידו ואצא מעמו שמח וטוב לב. ויהי כי הייתה הרוחה ואתהלכה ברחבה עם אוהבי. בהיותנו על שפת הים הגיע שר העיר על רגליו ומשרתיו אחריו.

נערכו אנשי המלחמה בחפזה כחצי מעגלה ויקדו ויקראו בקול גדול כלם כאחד " איל לה יבארק פאמאר סידי ( אלהים יברך וישליט את אדוני ) רוצה לומר אלוהים יברך ויצליח דבר אדוני.

בשובנו לביתנו אֵם רעי כי הרה ללדת הייתה יושבת על המשבר, ותלד בן. וימהרו ויתלו מגלות רשומות בשני משולשים משולבים הנקראים מגן דוד, בפסוקים ובשמות מלאכים לשמור היולדת מליליות. ויתוו באצבעות ציונים על הספים בחמר ובזפת להפחיד את השדים.

50 – ויתלו על הפתח פסת בלויי סחבות ורקיקי מצות להיות מנת מאכלם ובגדם ללבוש. זה דרכם כסל למו באמרם כי זה חלק וגורל לעזאזל, וזובחים את זבחיהם לשעירים להחזיק במנהג מאולתם כאמור.

ביום שמיני אחרי המול הילד ערכו השולחן לאנשים לבד, שנים שנים קערה אחת, וסכין אחד לכולם. לוקחים הנזיד מהצלחת בפתותי לחם להשיבו אל פיהם. שותים מים מבקבוק של חרש ומכסים את פיו בכנף או בשולי כתנתם לסגור בעד הכשפים.

משפטם לשתות כוס מים חיים טרם יאכלו, כי אין להם יין. הנזיד הראשון היה הקוסקוסו הנבחר בכל הבארבריה, הוא קמח בלול במים עד שיעשה כחרצוני דחן, וייבשו אותו בדוד על האח אש ומבשלים בבשר או בחמאה וחלב, והוא מן המטעמים בריאים וטובים.

ברית מס 30 – כי"ח – אליאנס..ד"ר דן אלבו החינוך הצרפתי!קהילת וואזן בשליש הדאשון של המאה העשרים

גיליון " ברית " בעריכתו של מר אשר כנפו הקדישה את החוברת מספר 30 – קיץ תשע"א לכבוד 150 שנה לאליאנס – כל ישראל חברים.

בגיליון זה בן  למעלה משלוש מאות עמודים, כוללת בתוכה מאמרים בעברית וחלק נכבד ומכובד גם בשפה הצרפתית. המידע הינו יקר ערך כפי שניווכח להלן.ברית 30 - כל ישראל חברים

בהזדמנות זו רוצה אני להודות לאיש היקר הזה מר אשר כנפו על פועלו למען הקהילה כולה ותרומתו הכבירה בהבאה, ריכוז והפצה של נושאים מעניינים אודות העדה הברוכה שלנו. 

ד"ר דן אלבו

החינוך הצרפתי!קהילת וואזן בשליש הדאשון של המאה העשרים

א. הנסיגות ההיסטוריות והלינגוויסטיות בקהילה בתחילת המאה העשרים

ח. השיח בנושא לימודי חול ולימודי קודש

אל סוגיית השילוב או ההפרדה בין לימודי חול ובין לימודי קודש, כל צד הגיע עם מטעני תרבות היסטוריים משלו. נציגי אליאנס באו אל המפגש עם ר' יצחק בן וואליד בשיחות שקיימו עמו בשנים 1860-1 עם נסיון שהתבסס על מערכת החינוך הרפובליקנית הצרפתית ותפיסת המדינה על רשויותיה השונות כיישות נפרדת מהכנסייה. הפרדת הדת מהמדינה היה עיקר מעיקריה של המחשבה המדינית של המאה הי״ח והרפובליקה הצרפתית על גילגוליה מאז המהפכה. גישה זו הבחינה באופן חד בין לימודי חול ולימודי דת. בית הספר הרפובליקני התמקד בלימודים כלליים ואילו לימודי הדת ניתנו בימי ראשון על ידי גורמים כנסייתיים וארגונים דתיים וולונטריים מזרמים שונים, שהוקמו במיוחד לצורך הוראת קטשיזם.

בית הספר של יום ראשון נוסד בפריז לראשונה בשנת 1822 בבית תפילה הקטן של הלובר  [Oratoire du Louvre ואולם עוד קודם בשנת 1814 נוסדו בתי ספר דומים בנורמנדי ובאיזור בורדו בחסות הכנסיה הרפורמית. זו המציאות ההיסטורית שעיצבה את תפיסתם החינוכית של מייסדי כי״ח. מערכת החינוך הרפובלקנית נשענה על ארבעה עקרונות: הפרדת הדת מן המדינה [ separation de l'Eglise et de l'Etat], חינוך חינם [instruction gratuite], חינוך חובה [instruction obligatoire] וחינוך חילוני [instruction laique]. מנקודת ראותם ראוי היה לשכפל את עקרונות ההפרדה והחילוניות גם במדינות אגן התיכון שבהן התכוונו לפעול.

בעיני היהודים האני הקולקטיבי היהודי זוהה לחלוטין עם הדת, על פי תפיסה זו לא היתה הבחנה בין להיות יהודי ובין להיות אדם שומר מצוות. לימודי היסוד בתלמוד תורה התמצו בלימודי קודש ולמעט חיבור וחיסור (חשבון) לא כללו חוכמות גויים (חוכמות חיצוניות, לימודי חול, השכלה כללית) תכלית הלימוד הייתה ליצור אדם בעל זהות יהודית הנבדל בתודעתו מסביבתו הנוכרית במטרה לקיים את המשכיותו של העם היהודי. תכלית לימודי היסוד בתלמוד תורה הייתה להעניק נגישות לטקסטים יהודיים ויכולת לקיים שותפות פעילה בחיי הפולחן, התפילה והמסורת של הקהילה היהודית. בתבונה רבה קבע דה פוקו ש״במרוקו ישנן שתי דתות בלבד, ניתן להיות מוסלמי או יהודי" זהות היהודים הוגדרה גם דרך תפיסתו האקסגונית של הרוב המוסלמי. בעיני עצמם כמו בעיני שכניהם, היהודים היו בני הלאום העברי ובני דת משה ללא הפרדה.

לצד החינוך הדתי שהונחל בתלמודי התורה, הקהילה היהודית בוואזן הייתה זקוקה לבית ספר שיעניק לילדיה חינוך אירופי בשילוב תכנים בעלי זיקה למסורת ישראל, ללשון הקודש, לזהות היהודית, להיסטוריוגרפיה היהודית כפי שזו עוצבה במקרא ובספרות הקנוניה שחוברה לאחריו, המקיים מתח חיובי ביחס לחזון קיבוץ-הגלויות לא פחות מאשר לאידיאל האמנציפציה. בית ספר חילוני מחד ויהודי במהותו מאידך.

קבלת ניהול ביה״ס על ידי כי״ח והנחת היסודות לשיתוף פעולה עם הקהילה

רשת אליאנס ביקשה לחולל תמורות אידיאיות ותרבותיות. ואולם ללא השגת שיתוף פעולה מצד המנהיגות היהודית המקומית מטרותיה החינוכיות לא יכולות היו לצאת מהכוח אל הפועל. מנקודת ראותה נחוץ היה להפיג את החששות כדי להשיג שיתוף פעולה. הענקת צביון יהודי לתוכנית הלימודים, גם אם בהיקף מצומצם עלה בקנה אחד עם הצורך ליצור בידול מובהק בינה ובין רשת בתי הספר הפרונקו-איזראלית שפעלה בחסות מנהל החינוך הציבורי של הפרוטקטוראט (DIP). במטרה לייתר את הרשת המתחרה ולהשתלט על שוק החינוך היהודי ועל התקציבים שהיקצה הממשל הפרטקטוראלי למטרה זו. מסיבות אלו אליאנס בסופו של דבר הוסיפה לתוכנית הלימודים הרפובליקנית לימודי עברית והיסטוריה יהודית כביטוי לזהותה היהודית מצד אחד וכאמצעי בידול מרשת בתי הספר הפרונקו-איזראלית, שפעלה בקרב יהודים מצד שני. ראוי לזכור שהחל משנת 1912, 80% מתקציבה של אליאנס מומן על ידי השילטונות הפרוטקטוראליים. השלמת ה- 20% הנותרים "ממקבל השירות" קרי, מהקהילות עצמן חייב הענות לדרישותיהן בתחום לימודי הלשון העברית.

בניגוד לבית ספר הפרונקו־איזראלית, שתוקצב באופן מלא על ידי מנהל החינוך הפרוטקטוראלי ופעל ללא תלות תקציבית בקהילה, רשת אליאנס עודדה את השתתפות הקהילות בתקציב. בזכות השתתפותה בתקצוב, לקהילה היה מנוף השפעה על תכני הלימוד ועל ההוויה הבית ספרית. היכולת הפוטנציאלית להזרים באופן שוטף, לעכב או למנוע בכל רגע נתון את חלקה במימון איזנה את יחסי הכוחות. ההשתתפות העניקה לקהילות אפשרות לעבור בשעת הצורך ממעורבות להתערבות. הגם שהשתתפות בתקציב הוותה עול כלכלי, זו העניקה בפועל לוועד הקהילה זכות ווטו בנסיבות של משבר.

עם העברת בית הספר הפרונקו-איזראלית לניהול רשת כי״ח, זו מינתה את מר כוכבה לוי לנהל את בית הספר בוואזן. מר לוי נולד בצפת בשנת 1907, בזכות לימודיו בפריז קיבל אזרחות צרפתית ואף שירת בצבא הצרפתי בשנים 1932-1933. מאוקטובר 1926 נשלחו על ידו להנהלה הרשת בפריז דוחו״ת דו-חודשיים (ופעמים בתדירות גבוהה יותר לכשהדבר נדרש) סדירים על פעילות בית הספר ועל תלמידיו ואף על ההתרחשויות שונות בקהילה שאינן נוגעות לבית הספר.

מר לוי הגיע לוואזן בתחילת ספטמבר 1926, קיים פגישות היכרות עם מנהיגי הקהילה ועם ראשי הממשל הצרפתי המקומי. ביצע חפיפה עם קודמו בתפקיד, שכר בית למגורי משפחתו. מר לוי פתח את ההרשמה לילדי הקהילה לפני תחילת שנת הלימודים, בסיומה התקבלו שלושים ושישה תלמידים חדשים לשנת הלימודים 1926 מתוך כ-240. שישית מכלל הילדים בגיל לימודי חובה. בית הספר פעל בבית פרטי בין שלושה חדרים גדולים סביב פטיו שנקרא "דאר דלכרפאם". הבית הושכר ע״י מחלקת החינוך הצרפתית המקומית מקאיד של אחד מיישובי הלווין של וואזן. תוכנית הלימודים כללה שעת לימוד יומית בעברית. בשנים הראשונות שיעורי העברית ניתנו על ידי הרב משה סבג, לאחריו ירשו אותו בתפקיד הרב דוד אלבו ולאחריו בנו שמעון, בוגר המחזור הראשון של בית הספר העברי בקזה בלנקה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-זעקת יהודי מרוקו עשרים שנות עליה וקליטה יצחק-משה עמנואל

 

זעקת יהודי מרוקו

עשרים שנות עליה וקליטהזעקת יהודי מרוקו

יצחק-משה עמנואל

הוצא לאור על ידי הוצאת עמ"י

רחוב אלחריזי 30, חולון טלפון 84-65-63

אוקטובר 1967

תמונת השער : ביום השבעים להסתדרות הציונית של ארה"ב. מר מ. טמסיט מברך את הנשיא ז. שזר ב- 26/7/1967 הקורא ליהודים לעלות למדינת ישראל…….

יצחק־משה עמנואל

מחבר חוברת זו הנו יושב־ראש תנועת ״ישראל־הצעירה" ועורך בטאונה בשם ״ישראל־הצעירה״. נולד ב־1927 בירושלים. הוריו אברהם ז״ל ורבקה תחי, מפורצי חומות ירושלים העתיקה ובוני העיר החדשה. דור חמישי בארץ ממוצא ספרדי־מזרחי. סיים בהצטינות בי״ס עירוני לבנים ובי״ס תיכון במילגה מקרן ספרדית בירושלים. השכלה גבוהה — האוניברסיטה העברית על הר־הצופים בירושלים ובית־הספר למשפט ולכלכלה בתל אביב. בעבר השתתף בפלוגות הכותל בירושלים. בימי המצור על ירושלים תש״ח התנדב לעבוד ב,,מרכז המפקד לשרות העם״. מורה בי"ס תיכון בעל ותק רב.

עמנואל יצחק-משה

פירסם מאמרים ורשימות בעתונים שונים על נושאים מדיניים, חינוך, תרבות וחברה. חיבר שבעה ספרי לימוד בהיסטוריה מאושרים על־ידי משרד החינוך והתרבות לבתי־ספר ממלכתיים בשם ספר ״דברי־הימים׳,״תולדות ישראל בארצו״, ״ידען חולון בת־ים״ ״המהפכה הספרדית״ ו״זעקת יהודי מצרים — הצילו!״. בעבר בין לוחמי אצ״ל, ממיסדי תנועת ״החרות״, מועמד לכנסת השלישית מטעם תנועה זו וחבר המועצה הארצית. בשנת 1958 אחר מבצע סיני עזב את תנועת ״החרות״ ויסד את תנועת ״איחוד לאומי״, שלחמה את מאבקו של הצבור הספרדו-מזרחי במדינת־ישראל. מועמד שני ברשימה זו לכנסת הרביעית וראש הרשימה הנ״ל לבחירות לעירית חולון. אחרי הבחירות לכנסת החמישית יזם ויסד את ״ישראל־הצעירה״ ונבחר לעמוד בראשה. בבחירות לכנסת הששית עמד בראש הרשימה מטעם ״ישראל הצעירה״. מאבקו מוקדש למעוטי גורל, לאיזון השומן ולמיזוג בכל תאי החברה והממשל במדינת־ישראל.
מחיר החוברת – 2.50 ל״י

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר