ארכיון יומי: 24 במרץ 2014


Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון

 

יגאל בן־נון

סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

בפעם הראשונה החליטו שלטונות מרוקו להפעיל את יכולתם באיתור חברי הרשת הישראלית ובכליאתם אחרי שהכרוז הישראיגאל בן נוןלי הטיל עליהם את האשמה ואת האחריות לטביעת ״אגוז״. משך ימים ספורים עצרה משטרת מכנאס ללא קושי את בכירי המתנדבים ל״מסגרת״, למרות המידור, אך לא מנעה יציאת מתנדבים שהעדיפו לברוח בעוד מועד מן המדינה. מספר המתנדבים שנעצרו בזמן הדבקת הכרוזים לא עלה על שניים, השאר נעצרו על סמך מידע שנמסר לחוקרים במהלך עינויי הפעילים שנאלצו למסור את שמות חבריהם או על סמך מידע מוקדם שעמד לרשות שירותי הביטחון ולא נעשה בו שימוש קודם לכן.

גם הפעם לא נגעו שלטונות המדינה באף שליח ישראלי, למרות ששמותיהם ופרטיהם של גתמון, רגב, קציר ואחרים היו ידועים לאחדים מן העצורים. באותה דרך שהחוקרים הצליחו לחשוף את בכירי המתנדבים, היה בידם להגיע בנקל לשליחים הישראלים ולעצור אותם בבתיהם, אך הם נמנעו מלעשות זאת. פרסום ידיעה על מעצר ישראלים במרוקו הייתה חושפת עובדות שהיו מביכות את השלטון. פעילות מחתרתית המבוצעת על ידי מדינה זרה בשטח מרוקו לא הייתה תורמת ליוקרת השלטון ולתדמיתו בעיני האופוזיציה ובעיני מדינות ערב. השלטונות העדיפו לתת פרסום לפירוקה של רשת מחתרתית של יהודי מרוקו שעסקה בהגירה בלתי לגלית כדי להוכיח שמדינתם אינה אחראית לטביעת ״אגוז״, ובכך להטיל את האחריות על העצורים שפעלו מחוץ לחוק ונעצרו.

אחרי מבצע הכרוזים ידעה הרשת הישראלית את המשבר הקשה ביותר בתולדותיה, ולא התאוששה ממנו. משבר זה הביא לפירוקה. שליחיה שנשארו במדינה הפסיקו את פעילותם ונדרשו להגביר את כללי החשאיות. המפגשים החינוכיים של תנועות הנוער פסקו. שלוחת גסטון בראשותו של אדגר גדז׳ הפסיקה ברוגז רב את שיתוף הפעולה. מוקדי הפעילות בבתי־הספר של אורט שותקו וכך גם רוב נתיבי ההברחה. חוץ מהפלגות האונייה ״קוקוס״, הרשת המחתרתית שפעלה משנת 1955 סיימה סופית את תפקידה זמן מה אחרי הסכם היציאה הקולקטיבית בראשית אוגוסט 1961, בין שלטונות מרוקו לשלטונות ישראל.

יום לאחר חלוקת הכרוז נרשמו אירועים אחדים במרוקו שהעמידו בסכנה את ביטחונם הפיזי של היהודים. על פי דיווח שהגיע ל״מסגרת״ עמדו מוסלמים במרכש לפלוש לרובע היהודי בנקמה על המעשה הפרובוקטיבי. הקהילה היהודית ביצעה פעולת מנע ושלחה לתוך הרובעים המוסלמיים העממיים חמש מכוניות שהסתובבו בהן כדי לדווח בעוד מועד על התארגנויות עוינות. דיווחו גם על פעילים במפלגת ״האיחוד הלאומי של הכוחות העממיים״ שפנו למרכז מפלגתם לקבלת הוראות תגובה על הפרובוקציה היהודית, אך ראשי המפלגה מנעו מהם תגובה. גם במפלגת האיסתיקלל השמרנית היו פעילים שדרשו תגובה אלימה, אך ראשי המפלגה הצליחו להרגיעם.

הערת המחבר : כרמית גתמון מציינת שמעט פעילים ידעו את זהות בעלה, את מראהו ואת כתובתו וגם מאיר קנפו ראה אותו רק פעם אחת או פעמיים באקראי מבלי שידע את שמו ולכן לא חששו לביטחונם ולא הסתתרו. שיחה עם כרמית גתמון, 16 באוגוסט 2002. לעומתה טוען קנפו שהכיר אישית את כל השליחים והיה נפגש כל בוקר עם רגב. שיחה עם מאיר קנפו, תל־אביב, 26 באוגוסט 2002. מרסל אנתיבי מציין שקנפו ראה רק פעם אחת את גתמון כאשר נתקעה מכוניתו של אנתיבי שנסעו בה גתמון ואשתו וקנפו סייע לחלץ אותה מן השלג.

בהוראות המלך הופסקה הפצתו לזמן מה של העיתון אלפג׳ר המייצג את עמדות הארמון, עקב פרסום מאמרים אנטי ישראלים חריפים מימי ועידת קזבלנקה וביקורו של הנשיא נאצר.138 חבר מועצת עיריית קזבלנקה, מקס לב, שהשתתף בפגישה עם מוחמד החמישי ב-18 בפברואר, סיפר למרי ואקנין אחרי מעצר בעלה שנושא הכרוזים הישראלים והמעצרים לא עלה בשיחה עם המלך. הוא העריך שהשלטונות היו מעוניינים להוכיח לדעת הקהל בעולם בעזרת המעצרים, שהמרוקנים לא גרמו לטביעת ספינת המהגרים ושהאחריות מוטלת על רשת ריגול ציונית שפעלה במחתרת במדינתם. המעצרים באו כתגובה לדברי גולדה מאיר בנאומה בכנסת, שהאשימה בו את שלטונות מרוקו באסון.

מחקרי אליעזר – אליעזר בשן-העליות משלוניקי לארץ ישראל במאות הט"ז – הי"ח

ד. העליות משלוניקי לארץ ישראל במאות הט"ז  – הי"ח

לעומת נוהגם הזהיר של הנזכרים למעלה, היו מהעולים שמכרו את קרקעותיהם, כלומר, נכסי דלא ניידי שלהם, קודם עלותם ארצה. לאמיתו של דבר, הסיכון במכירה מעין זו לא היה מרובה, שכן פסקו חכמים, כי המוכר קרקע " אדעתא דעולה ", לאמור, בהנחה ועל תנאי שהוא עולה לארץ ישראל, ואחר כך לא נסתייע הדבר ומסיבה כלשהי נתבטלה עלייתו, המכירה בטלה אף היא והקרקע חוזרת לבעליה.

אכן, מקרים כגון אלה מסלוניקין הסתם אירעו תכופות, והיה רצון להבטיח את זכותו של העולה לבל ייצא נקי מנכסיו ( שאלות ותשובות הרשד"ם )

עידוד וברכה לעולה.

לסיום סקירתנו, מן הראוי שנביא מעשה שהיה ונשמר זכרו בספרות הרבנית ; המעשה מעיד על הזיקה הנפשית העמוקה  של יהודי שלוניקי לארץ ישראל ועל העידוד לבני עירם שגמרו אומר לעלות ארצה.

רבי שמואל יצחק מודיליאנו, שהיה הרב הכולל בשלוניקי משנת תנ"ה – 1695 ועד פטירתו בתס"ד – 1704, מספר על פלוני איש שלוניקי שנשבע לעלות לצפת והתחיל מוכר את חפציו. לכשנודע הדבר בעיר, עמדו בני עירו ושילמו מחירים גבוהים יותר מן במקובל, על מנת לסייע בידו לקיים את המצווה הגדולה של עלייה לארץ ישראל.

וכך היו מברכים את העולה בברכת המזון : " הקב"ה יוליכך לשלום לארץ ישראל ".

ר' שמואל די מדינה – המרשד"ם- נולד בשאלוניקי, למד בישיבה של ר' יוסף טאיטאצק. הצטיין בתלמודו, וכבן 25 היה רב נודע בעיר. עמד בראש קהל, בראש ישיבה ובראש בי"ד. היה איש תקיף אבל הטיל מרותו בכוח אישיותו, על בעלי הדין.

 רבים מאוד הוקירוהו וסמכו על הכרעותיו ובאו להתדיין לפניו. בזמנו הייתה שאלוניקי במלוא הדרה. עמד בקשרי מו"מ עם כל גדולי הדור שחיו בזמנו, עם הרדב"ז, ר' בצלאל אשכנזי במצרים, עם ר' יוסף קארו בצפת, ועם ריב"ל.

בישיבתו קבע שיטת לימוד ייחודית. עודד את תלמידיו לביקורת. תלמידיו ישבו גם בבית הדין, וכל דין נידון גם לפניהם. היה איש הלכה מובהק ולא עסק בקבלה ובפילוסופיה כרבנים אחרים בשאלוניקי. פסקיו של הרשד"ם נגעו לכל שטחי החיים הכלכליים שנתעוררו בשאלוניקי

בעקבות הגירושים נוצרו בין המגורשים בעיות סבוכות של רכוש, של ירושה. וכן נתעוררו בעיר בעיות של חזקות, של מחירים בחצרות ובתים, גביית חובות וכיו"ב. הרבה עניינים הוסדרו בשאלוניקי ע"י הסכמות ותקנות.

הרשד"ם דן פעמים רבות בבעיות פרשנות של ההסכמות. ומשו"ת הרשד"ם עולות דרכי הפרשנות בהסכמות ותקנות, דבר שיש בו חשיבות בסיסית לגבי עצם המשפט ודרכי פסיקה הלכתית

לתשובותיו שנדפסו ע"י בנו בשלושה חלקים הייתה תפוצה גדולה בין הדיינים, דייני הקהילות ראו
בתשובותיו אבן יסוד לדרכי ההכרעות בבית הדין.

במשך דורות עד לזמננו נהגו דייני שאלוניקי לצטט מפסקיו. כמה מתלמידיו בישיבה היו מגדולי הדור שאחריו.

 ביניהם ר' אברהם די בוטון בעל לחם משנה. חכמים רבים היו בדורו של המהרשד"ם בשאלוניקי, מהם שלא שימשו בבתי הדין ובתי המדרש, אלא היו סוחרים, רופאים, אנשי מדע, וכיו"ב. אך גם רבים הרבנים, הדיינים, ראשי ישיבות ומרביצי תורה. המהרשד"ם היה משכמו ומעלה מכולם. אנציקלופדיה יהודית – דעת. 

סוף הפרק " העליות משלוניקי לארץ ישראל

המקובלים במרוקו – משה חלמיש – ממזרח וממערב כרך ב'

 

המקובלים במרוקו – משה חלמיש – ממזרח וממערב כרך ב'

רבי אברהם בן רבי שלמה אדרוטיל – ארזי הלבנון.

חותם עשירי בתשובת חכמי הגירוש לגאון רבי חיים גאגין בשנת רפ"ו – 1516. בשנת רצ"ה חותם שביעי על תשובת חכמי הגירוש, בה התירו את הנפיחה. הוא נולד ספרד בשנת רמ"ב – 1482, והגיע לפאס עם אביו בשנת רנ"ג – 1493.

אביו רבי שלמה נמנה עם תחמידי רבי יצחק קאנפנטון גאון קסטיליה, ושימש אותו עשרים שנה ויותר. הוא הרביץ תורה בישראל ונפטר בפאס בהיותו בן שבעים שנה, ביום א' של פסח שנת רנ"ג. הוא מכנה את עצמו לעומת אביו שועל בן ארי.

רבי אברהם נמנה עם תלמידי רבי יעקב לואל, מחכמי המגורשים מפואטוגל, ידועים לנו שניים מחיבוריו של רבי אברהם " " תשלום ספר הקבלה " ו " אבני זכרון ". על כוונתו בתשלום " ספר הקבלה " לרבי אברהם אבן דאוד, הוא כותב בפתיחתו :

לפי שהרב רבי אברהם בן דוד ז"ל חיבר ספר זה הנקרא ספר הקבלה הנ"ל שנת ד' אלפים וט' מאות ואחד ועשרים לבריאת העולם והביא שם דורות החכמים שהיו מאנשי כנסת הגדולה עד דורו, וראיתי להשלימו משעה שנפטר הרב…עד שנתינו זאת שנת למשת אלפים ומאתיים ושבעים….

את חיבורו חילק לשלושה שערים. בשער הראשון – השלמות ל " ספר הקבלה " של הראב"ד, כלומר, רשימת החכמים שהיו לפני הראב"ד ולא הזכירם. בשער השני – רשימת החכמים שחיו מפטירת הראב"ד ועד לפטירת רבי יצחק קאנפנטון.

השער השלישי כולל סקירה קצרה על מלכי ספרד סמוך לגירוש, על הגירוש מספרד ומפורטוגל, ועל סבלם של המגורשים בתלאות הדרכים ובחבלי הקליטה במרוקו. חשיבות מיוחדת לנאמר בחיבורו בחלק האחרון של השער השלישי, שם מסופר על קליטת המגורשים שהיה לה עד ראיה.

לעומת זאת, הנאמר בשערי א' וב' ובחלק הראשון של שער ג' ידוע לנו ברובו גם ממקורות אחרים. נראה שהחל בחיבורו בשנת ר"ע, השנה המוזכרת בפתיחה, אך סיים אותו לא לפני טבת שנת רע"ד, שכן הוא כותב בסוף הפתיחה :

" ואזכיר שם מה שכתב הרב אברהם סכות ז"ל מה שיהה בעולם משנת חמשת אלפים ומאתיים ושבעים עד שנת רפ"ה לפ"ק. רבי אברהם זכות נזכר בברכת המתים ז"ל, כאילו נכתבו הדברים לאחר פטירתו ; הוא נפטר בשטב רע"ד. אם לא שנאמר כי המלה ז"ל תוספת מאוחרת.

כמו בן נראה שחיבור זה לא הושלם לפי המתכונת שקבע המחבר בפתיחתו, כי לא העתיק כלום מדברי רבי אברהם זכות, וכן אמור היה לכתוב " קצת זכרון מלכי פאס על מלוך מלכי צדק מולאי מחמד …" וזה לא נעשה. או מייתכן שנכתב וההעתקה שהגיעה לידינו חסירה. החיבור נדפס מספר פעמים ואף תורגם פעמיים לספרדית.

" אבני זכרון " כתב יד, בו ליקט מתוך ספרות הראשונים חומר רב הדן בכל השאלות העיקריות של הקבלה העיונית. כדבריו בהקדמתו :

ובראותי אני הצעיר שועל בן ארי דבריהם הנחמדים מפוזרים אחת הנה ואחת הנה, עלה בדעתי להקריה התועלת לעצמי, גם לכל מתחיל בלימוד התורה והחכמה הזאת לקרבם אחת אל אחת….להיות לי לזכרון ולזה קראתי זה הספר אבני זכרון כי הם דברים מקובצים מדברי החכמים…..

לבד מחשיבות ליקוט החומר ועריכתו, הרי הוא משמש כאוצר בלום להכרת ספרי רבותינו הראשונים בחכמת הקבלה, אשר חיבוריהם היו לנגד עיניו ולא הגיעו לידינו. מדבריו בהקדמה למדנו שבין מפיצי הקבלה ותורת הנסתר בספרד בדורות הסמוכים לגירוש היו אלה שפעלו להפצת תורת הנגלה, דהיינו רבי יצחק קאנפנטון ותלמידיו, כתריס נגד המשכילים להוטי חכמת הפילוסופיה והמדעים.

שכן העירפול וחוסר הבהירות שבספרות הקבלה ובניסוחה, אשר נעשו בכוונה תחילה בידי הראשונים כדי להסתיר את הרבנים מהציבור הרחב, הביאו כמה מהמשכילים להסקת מסקנות מוטעות כלפי הקבלה ומחבריה, עד כדי התרחקות מלימוד התורה סכלל ומקיום מצוותיה. את מקום התורה תפסו העיון בפילוסופיה ובמדעים כדבריו.

עד שכמעט נשתכחה תורה מישראל בכל מלכות ספרד חס ושלום. לולי אשלי רברבי תלמידי הרב הגדול רבי יצחק קאנפנטון שהרביצו תורה בישראל הם תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, לולי ה' צבאות הותיר לנו שארית ופליטה הנשארת היום במלכות פאס, החכמים השלמים מרביצי התורה טראשי הישיבות יצ"ו כולם מחזיקים בתורת אלקים חיים ולא פנו אל רהבים ושטי כזב…

מדבריו בהקדמתו בולטות דבקותו בלימוד התורה לתחומיה השונים והתנגדותו החריפה ללימוד חכמות חיצוניות. כמו כן אנו שומעים על מצבה הרוחני המרומם של העיר פאס ; על ישיבותיה הרבות, אשר שישה מראשיהן השתתפו בפולמוס הנפיחה ; ועל פעילותם של החכמים בהפצת התורה.

רבי אברהם נמה על חניכי ישיבות העיר פאס. הוא חתום עם חכמי פאס על תשובה בעניין אנוס שקידש נערה אנוסה ששבה ליהדות בפ-ירארה, בתנאי שיחזור ליהדות לאחר נסיעה לפורטוגל לגבות את חובותיו. בהיוטתו בפורטוגל החיליט להשתקע שם ואף נשא שם אישה נוצריה.

נעשה ניסיון שהאנוס ימנה שליח לכתוב ולתת גט למקודשת בפירארה, אך מינוי השליחות לא נעשה כהלכה. בהיות אחד מקרובי הנערה בפאס, הביא את העניין לפני חכמי פאס, אלא שהוא לא ידע את השתלשלות הדברים ואת העובדות הנוגעות לדין זה.

לכך השיבו חכמי פאס על סמך השערה, לאחר שהביאו בחשבון אפשרויות שונות, והתירו את האישה להינשא. הפסק ניתן בתחילת ניסן שכ"ו – 1566. לפי זה זכה רבי אברהם לגבורות ונפטר בהיותו כבן תשעים שנה.

L'esprit du Mellah-J.Toledano

L'esprit du Mellah – Joseph Toledano

 

Humour et folklore des juifs du Maroc

A la mémoire de Rabbi Yedidia et son fils Abraham qui :

S'ils avaient pu jusqu'à ce jour vivre

Auraient mieux que moi ecrire ce livre

—     A 'mel rasseq zghir f-moda' el qbar                               Fais-toi petit parmi les grands

—     Oula qbir fi moda' zghar                      Plutot que grand parmi les petits

C'est presque la traduction textuelle du celebre adage du Talmud: "Sois la queue des lions et non la tete des

טולידאנו

renards (Pirke Abot). Dans les deux cas la recommandation vaut pour la recherche de la perfection morale et non pour la recherche du profit materiel. C'est la preuve en tout cas qu'au-dela du fatalisme, le monde des proverbes aime et encourage l'ambition.

—    Tba' elgddab hta el bab dar                                         Suis le menteur jusqu'a la porte de la maison

C'etait sans conteste un des proverbes favoirs, tres souvent cite et apprecie pour la spiritualite de son sens de l'observation. Si vous voulez confondre un mentenr, entrez dans son jeu et s'il vous raconte qu'il a a la maison un fabuleux tresor. Faites semblant de le croire et accompagnez-le jusqu'a la porte de son domicile, a ce moment il sera bien oblige d'avouer. C'est le meilleur moyen de degonfler un mythe avant qu'il ne se propage. L'intellige de se servir de ce proverbe pour  prouver le contraire, qu'on n'est pas un menteur. Et bien ce que dit Yossef Abensour pour prouver que l'on peut etre prophete en son pays…. 

SUIVEZ LE MENTEUR. . .

Dix ans apres la debacle pitoyable du mouvement du faux Messie Shabtai Zvi, vers 1676  comme nous l'avons vu dans "Le Temps du Mellah", se leva a Meknes un nouveau prophete annoncant le retour du Messie. Comme il savait que la communaute echaudee une fois, serait cette fois sceptique, il avait donne comme preuve de sa bonne foi une application a contrario de ce proverbe: "Oui suivez le menteur jusqu'a la porte, je ne vous dis pas que le Messie va arriver dans vingt ou trente ans, mais dans quelques mois et je vous donne meme la date exacte: la veille de Pessah, vous avez donc le moyen de verifier ce que je dis, suivez le menteur jusqu'a la porte, je n'ai rien a craindre de votre visite". Et il fut ecoute. . .

II existe en Hakitia un proverbe tres proche et non moins spirituel.

El mentiroso tiene que ser memorioso                           Le menteur doit avoir bonne memoire

Pour ne pas s’embrouiller lui-meme dans les fils qu'il a tisses pour y attrapper les credules.

—    Hta ikhlak ounsmiueh                   Attendons sa naissance pour lui donner un nom.

Proverbe typiquement juif marocain base sur la coutume de ne reveler le nom du nouveau-ne male qu'au jour de sa circoncision. Se preoccuper du nom a donner au garcon avant meme sa naissance c'est donc la definition meme de se faire des soucis pour rien. A chaque jour suffit sa peine. C'est exactement 1'etat d'esprit inverse de celui de ce fameux telegramme juif que nous avons deja cite: "Commenez a vous inquieter. Stop. Lettre suit. Stop." Il existe en hakitia un proverbe du meme acabit mais encore plus ironique:

Pensa pensa que la nobia no tiene           Preoccupe-toi, preoccupe-toi que la mariee

por ande mea                                            n'a pas par ou urine

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 139 מנויים נוספים

מרץ 2014
א ב ג ד ה ו ש
« פבר   אפר »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר