ארכיון יומי: 20 במרץ 2014


קריאה בתורה אצל י.מרוקו

מפטיר והפטרה פרשת יתרו בנוסח יהודי מרוקו

ראשון פרשת יתרו נוסח מרוקו

איתמר מלכא

Il etait une fois le Maroc Temoignage du passe judeo-marocain David Bensoussan

il-etait-une-foisIl etait une fois le Maroc

Temoignage du passe judeo-marocain

David Bensoussan

Les intentions danoises ayant ete eclaircies, le sultan libera tous les esclaves danois et se montra magnanime envers eux. Les Danois obtinrent le monopole du commerce du port de Safi en 1757 . L'envoye danois Georg Hast publia en 1792  le livre Den Marokenske Kaiser Mohamed Ben Abdallah's Historie qui contient moult renseignements decrivant avec detail les relations du Maroc et des puissances europeennes durant le regne de Mohamed III.

II en voulait a l'Angleterre et particulierement aux autorites de Gibraltar qu'il accusait d'armer les villes rebelles du Nord et de se livrer a la contrebande, apres que son pere Abdallah eut signe un traite de paix avec l'Angleterre en 1734  Aussi permit-il aux Saletins de capturer des navires anglais. En 1760  l'Angleterre paya 225000 piastres pour la liberation des esclaves anglais au Maroc et livra des canons et du materiel de guerre en vue de signer un traite de paix garantissant le ravitaillement de Gibraltar en eau et en vivres. Mohamed III se declara insatisfait et exigea en plus l'equipement de cinq navires de guerre sans quoi il declarerait la guerre a l'Angleterre. II interdit a ses sujets d'entrer dans les maisons appartenant aux commergants anglais de Mogador. II fit evacuer le consul d'Angleterre de Tanger, offrit sa maison au consul d'Espagne et chassa tous les Anglais de la ville. L'Angleterre negocia une prolongation de l'armistice puis fit maints beaux gestes pour rentrer dans les bonnes graces du sultan. Mais la mefiance ne disparut jamais entre les officiels marocains et anglais.

La paix fut signee avec la Suede en 1763  et ce pays s'engagea a livrer du materiel de guerre. La paix fut egalement signee en 1765  avec Venise en echange d'un payement de 48000 sequins et une annuite de 110000 sequins. Un traite de paix avec le Danemark fut ratifie en 1767  au terme duquel ce pays s'engageait a livrer une cinquantaine de canons, des gros cordages, du bois pour la construction de fregates et 6500  piastres. Les relations avec la Hollande etaient mauvaises – bien qu'un traite de paix et de securite ait ete ratifie en1750   car le sultan avait ete insulte de ce que les cadeaux offerts par la Hollande (des sabres sertis de pierres precieuses) etaient, a ses yeux, insuffisants. Le sultan declara le casus belli en 1774 

 . Les Hollandais envoyerent des fregates patrouiller le long des cotes marocaines. La paix fut signee en 1778  apres que les Hollandais eurent paye 50000 piastres pour la liberation de 55  Hollandais. La paix fut signee avec l'Autriche et la Toscane en 1782 , avec la Sicile en 1783  Par ailleurs, Mohamed III menaga de guerre les nations chretiennes qui oseraient transporter des pelerins musulmans a La Mecque.

Apres l'independance des Etats-Unis en 1776

les navires americains ne jouirent plus de la protection de la marine anglaise. Aussi, fut

il demande a Louis XVI d'intervenir et d’employer ses bons offices aupres de Mohammed III. De fait, le bateau Betsey qui
se rendait a Teneriffe fut capture par les corsaires marocains en 1784

Les Etats-Unis durent envoyer un representant officiel lequel negocia un traite de paix

  la cour marocaine en

En outre, les citoyens marocains blancs et de couleur captures en mer furent dispenses des mesures segregationnistes alors en vigueur aux Etats-Unis. Un autre traite de paix entre le Maroc et les Etats-Unis fut signe a Meknes en 1836.

Par ailleurs, les navires de guerre americains firent des expeditions contre Tripoli en 1804

 1815et contre Alger en

 pour se proteger contre la piraterie.

A partir de 1750  des negociants marseillais proposerent a Sidi Mohamed qui etait a cette epoque khalifa (vice-roi) a Marrakech un projet de traite avec la France, mais cela resta sans suite. Une autre tentative dans laquelle la France voulait s'attribuer la ville de Tanger, fut rejetee en 1764 . L'annee suivante, la France envoya une flottille qui bombarda !es reperes de pirates de Sale et de Larache et cela n'eut pas grand effet. Un traite de paix et d'amitie entre la France et le Maroc fut ratifie a Marrakech en 1767.  II prevoyait la liberte de commerce aux negociants francais, la protection contre les corsaires barbaresques et la preseance du Consul de France sur les membres consulaires des autres nations. Mais, dans la realite, il n'y eut pas grand-chose de change. En 1770 quand la France bombarda la ville de Sousse en Tunisie, Mohamed III : convoqua le consul Louis Chenier et exigea des explications convaincantes sans quoi il declarerait la guerre a la France. La France repondit qu'elle avait reagi a une provocation et Mohamed III se declara satisfait. Mohamed III pouvait se montrer parfois genereux envers la France. Ainsi, il envoya en mission en France le caid de Mogador accompagne de 20  esclaves frangais pour lesquels il ne demandait pas de :rancon ainsi que 6  beaux chevaux. Mais il n'en demeure pas moins qu'il voua un mepris ostentatoire envers le consul Chenier durant de longues anees.

Par ailleurs, Mohamed III etait obsede par la conquete de Ceuta :

occupee par l'Espagne et fit comprendre au roi d'Espagne que l'amitie entre leurs pays ne devrait pas souffrir de ce qu'il projetait de reprendre Ceuta et de fait, l'Espagne jouit meme d'un tarif douanier avantageux.

Pour cela, il offrit au dey d'Alger de faire alliance, de reprendre Ceuta pour ensuite liberer Oran egalement occupee par les Espagnols. Or ce demier se mefiait de Mohamed III. A raison, car le sultan marocain temoignait d'un grand mepris pour les Algeriens, qui a ses yeux

 n'etaient que des fourbes inconsistants. Bien que le traite de paix signe avec l'Espagne en 1767

 s'accompagnat de la liberation de tous les captifs marocains, Mohamed III mit le siege a Melilla en 1774

 car il considerait que le traite de paix etait valide sur mer mais non sur terre. L'Espagne

 declara un etat de treve jusqu'a ce qu'un nouveau traite fut ratifie en 1780

. Contrairement a ce qui avait ete convenu, le dey d'Alger n'attaqua

pas Oran. Aussi Mohamed III abandonna-t-il le siege de Melilla pour marcher contre l'Algerie. Les deux nations se mesurerent tels des chiens de faience.

נוהג בחכמה- רבי יוסף בן נאיים זצ"ל

נוהג בחכמה

אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי שו"ע

שנהגו בכל קהילות ישראל במזרח ובמערב

רבי יוסף בן נאיים ויצרתו

הרב פרופסור משה עמאר הי"ורבי יוסף בן נאיים

הקדמה לספר " מלכי רבנן לרבי יוסף בן נאים. 

הישיבה של הרב הגאון מו"ה יצחק בן וואליד וצוקלה"ה, לומדים שמה בצהרים תלמידי חכמים ולוקחים פרס ( שכר תמיכה ) מהמחזיקים. וראש הישיבה הוא מוהר"ר יהודה ליאון כלפון, ואתו מו"ה וידאל ישראל נ"י, ומו"ה יצחק ביבאס נ"י, והחכם השוחט כמה"ר אברהם ביבאס נ"י.

אלו הם החכמים שראיתי אני בעת שלמדתי עמהם  בתלמוד יוסף חו"מ. הישיבה ההיא היא בחצר דר שמה מוהריב"ו זצ"ל ( רבי יצחק בן וואליד ) הנזכר, ובית כנסת שהיה מתפלל בה הרב הנזכר, בהיותו בחיים. ועדיין החצר עד היום מוחזקת ביד זרעו, ואין שום אדם דר שם בבית ההוא, והבית מליאה ספסלים.

ובצד אחד מן הבית, גבוה מהקרקע הבית – חלק רשות לעצמו כמו אצטבא, ששם הרב היה קובע לימודו, ועדיין מונח שם שולחן קטן שהיה מניח עליו ספרים בעת לימודו. ושם מונחת המשענת שלו, וסדור תפילה שהיה מתפלל בו ואזור שלו. אזור – חֲגוֹרָה: "וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו" (מלכים ב א ח)

ואמרים שכל אישה שרשה בלידתה, מניחים המשענת והאזור על ביטנה והיא יולדת בנקל. ובמקצת מן הבית ההיא יש שמה שורות ספרים חדשים, בית יוסף, ארבעה טורים עם פירוש בית יוסף, תלמוד, הרמב"ם, שולחנות ( ארבעה חלקי שולחן ערוך, עם מפרשים ) מלבי"ם וכו'….ומכורכים כריכה יפה

הערת המחבר – מרבית הספרים הנזכרים, ראיתי אותם בספריה. ספריה זו הועלתה לארץ בשנים האחרונות ונמצאת בידי רבי שלמה דיים בירושלים. מהתרשמותי נראה, כי מאז ועד היום חלו בה ידיים ונעלמו ממנה ספרים רבים. עד כאן לשון המחבר.

וסמוך לפתח הבית מדרגות, שתעלה בהם לישיבה, המלאים ספרים וספסלאות ושלחנות, שמניחים עליהם את הספרים בשעת לימודם. ובבית הכנסת הנזכר יש שם תנור קטן, שהיה הרב הקדוש הנזכר מבשל שמה המצות בערב פסח.

כל האנשים החרדים אל דבר השם, מבשלים שמה המצות עד היום. והלכתי ונשתטחתי על קבר מהר"י בן וואליד זצ"ל זיע"א, והקבר שלו בשיפולי ההר, כי בית הקברות של עיר תיטואן כולה בהר. ועומדי לפני קבר הצדיק רבי יצחק בן וואליד זצ"ל, אעדה אחזתני וחלחלה, ונזדזעו כל אברי, כי אימת תורתו וצדקתו חופפת על קיברו.

ואין שום כתב חרות על מצבתו, רק אבן גדולה כקומת איש מונחת על קברו, וחרות בה אזי ( איזה 9 ציור וכיור דוקא, מעשה אומן. וכל הקברות אין במצבתם שום אותיות חרותים ולא שם הנקבר, רק האנשים מקבלה איש מפי איש יודעים מה המה האנשים הקבורים בכל קבר.

ונשתטחתי על הקבר ההוא, והיו עיני זולגים דמעות וביקשתי רחמים שתגן עלי זכותו. וברוך שזכני לראות מצבת הצדיק הזה.

המערה ( בית הקברות ) ההיא ישנה מאוד ועדיין כמות שהיא, ומעולם לא נחטטו הקברות ממנה. שלא בדומה לבית הקברות בפאס, אשר הועבר בפקודת השלטונות מספר פעמים. והיא הר גבוה מאוד, ושם קבורים כמה צדיקים. יש שמה קברות הרבנים מגורשי ספרד וכשטילייה.

והמצבות שלהם מרוב יושנם נהרסו האבנים ונתהפכו זו על זו. ויש שמה חלקה אחת קברות משפחת אלמו שנינו, וחלקת משפחת אבוהב. וחלקה משפחת כלפון. ושמה קבור הצדיק כמוהר"ר אפרים מונסונייגו זצ"ל. וכמה צדיקים אין די באר, זכותם תגן עלינו אמן כן יהי רצון.

ובמערה ההיא ידוע אצלם צדיק אחד, קוראין  אותו בלשון ערבי " מול אסנדוק ", כומר, בעל הארון ואין שמו ידוע. ואמרו שעל הקבר ההוא בנוי מציבה אחת גדולה כתבנית ארון, ולכן קורין לו בעל הארון. ומי שילך לכתחילה במקום עשה ( הזה ) להשתטח על קברו, אין מוצאו כלל ונעלם ממנו, וגם שיחפש אחריו בנרות לא ימצאנו, ופעמים במקרה מוצאין אותו ומשתטחין עליו, ודבר זה ידוע אצלם לפלא.

יום אחד בהיותי בתיטואן, בא לבקר אותי ולדרוש שלומי תלמיד חכם אחד זקן, שמו מוה"ר יצחק בן זקן הי"ו, והא חסיד וקדוש, הקדושה חופפת עלינו. ויודע מסכת כתובות בעל פה, וחזר עליה פעם אחת בשובע. אינו שותה חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, ואם יהיה חולי ויצטרך לשתות חלב לרפואה, טורח הרבה עד שילך איזה יהודי לפני הגוי החולב ועומד עליו לראותו.

ובערב פסח הוא בעצמו מבשל המצות בתנור שבבית הכנסת של רבי יצחק בן וואליד זצ"ל. ופעם אירע איזה חשש חימוץ ואסר כל המצות וגם התנור. והיה בצער גדול כל היום, עד שעשה מצות בהיתר כפי רצונו. והוא בעצמו מנקה ( מנקר ) הבשר מן החלב, ואינו סומך על שום אדם. ואינו קונה בשר מן הטבחים, רק מן הנחתים שחתום עליהם מילת כשר שרושם השוחט.

גם אם הקצב יהודי אפילו הכי מחמיר על עצמו וחושש כל מה שראוי לחוש. פעם אחת היה עושה יין בעצמו לקדושא ואבדלתא, פתאום נכנס גוי אחד וראה ביין, והשליך כל היין לאיבוד. ומסגף עצמו הרבה ואינו ישן על גבי כר, רק על גבי מחצלת גומי ועליה פרוס איזה צמר רחלים.

פעם אחת נכנסה איזה רוח שטות באישה אחת, ושלחו אותה בני משפחתה לפניו לבקש עליה רחמים, והתפלל וביקש רחמים עליה, ובתפילתו היה מבקש מהשם יתברך שתעמוד לה זכות מסכת כתובות שתתרפא.

והקב"ה עשה נס ונרפאה האישה ההיא, והיה זה לפלא בפני הרואים והשומעים. וכמה מילי דחסידותא שמעתי עליו, השם יאריך ימיו, אמן כן יהי רצון. הרב יצחק בן זקן, היה תלמידו של רבי שמואל ישראל. בסוף ימיו היגר עם בניו לארגנטינה ושם נפטר. בצוואתו ביקש לגנוז עמו בקברו את מסכת כתובות שבה למד על ימיו.

מהתיאור הנ"ל בולט החוש היסטורי המפותח שהיה לרבי יוסף בן נאיים, חדות עינו הקולטת מיד דברים הראויים לציון, לתארם ולהנציחם בכתב לדורות הבאים. כי הרי תוך דור אחד הקהילות הנזכרות חוסלו כליל – עם הקמת מדינת ישראל ועלייתם ההמונית של יהודי מרוקו לארץ. 

סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

העיר סאלי שבמרוקו, הייתה אחת הקהילות היהודיות המפוארות ביותר וקורותיה מן המרתקות ביותר. שמה יצא והלך לפניה לתהילה, בזכות חכמי העיר ורבניה שנודעו לגדולות, כפי שהדבר יתבאר בס"ד בחיבורי. 

רכי משה אמסלם הקדמון

מהצדיקים הקבורים בבית העלמין הישן ליד נחלת ביבאס. על מקום זה סיפרנו כי נשמעו משם קולות של קריאת תהילים בלילה.

על רבי משה מסופר שירדה להבת אש מן השמים והעלתה אותו השמימה. אשתו נבהלה בחושבה שהבית נשרף וכשהחלה לצעוק, חזרה גופתו למיטה. ביהכנ״ס קרוי על שמו.

ישנה מסורת כי היו המתפללים ומבקשי הישועה הולכים לבית הכנסת הזה בערב ועוברים שם את הלילה בתפילה. בחצות לילה היו רואים את דמותו של הצדיק הקדוש מכוסה בלבן. סימן לכך שנתקבלו בקשותיהם וכי הצדיק שמח שבאים אל בית הכנסת שלו. עפ״י המסורת בסאלי, הצדיק נפטר ב־י״ח בשבט לפני כ- 160 שנה.

ישנו מסמך משנת התרל״ט בו מוזכר שמו של רבי משה אמסלם, יתכן ודובר בו לאחר מותו, או שמדובר בצאצא נוסף הקרוי על שמו.

רבי משה מאמונה

היה חדר בסאלי על שמו של צדיק זה. בחדר הדליקו נרות – כוסות שמן וחולים היו באים לבקש מזור ורפואה מהקב״ה בזכות הצדיקים. לא נודעו פרטים על הרב ועל תקופתו, א״כ קרוב לוודאי שהיה קדמון ונטמן בבית העלמין הישן. רוב המצבות שם נעלמו ונתכסו בעפר.

רבי משה פראנקו

רבי משה קבור בסמוך לרבי יצחק קוריאט. על מצבתו של רבי משה נכתב:

״מצבת קבורת הקדוש המלומד בניסים כמוה״ר רבי משה פראנקו זלה״ה תנצב״ה זכותו יגן עלינו אמץ״. לא נודעו פרטים נוספים עליו ולא על זמן פטירתו של הצדיק הקדמון הזה.

רבי רפאל אלנקאוה

הצדיק שעל קברו משתטחים מדי יום ביומו, גם בתקופתנו, מכל רחבי קהילות מרוקו ובכל שנה באים מקצוות תבל. ההילולא שלו נערכת במקום, באולם מיוחד שנבנה ליד ציונו המפואר, בל״ג בעומר.

נציגי המלך והשלטון המקומי מגיעים גם הם לסעודה. על הצדיק נקרא בפירוט רב בקונטריס ״אור המרפ״א״.

רבי רפאל ביבאס הקדמון

עליו קראנו בפרק חכמי סאלי. טמון בנחלת ביבאס בבית העלמין הישן ונחשב לצדיק בעל מופתים.

רבי שלמה בלחנס (בעל הנחש)

צדיק זה קבור אמנם מדרום לעיר מרקש הדרומית, אך שמו נזכר גם בין צדיקי סאלי. כנראה שהוא מהשדר״ים הקדמונים שהגיעו מארץ ישראל בראש שבעה רבנים שהגיעו למרוקו, על מנת לחזק את הקהילה. עפ״י המסורת, שבעת הרבנים התפזרו ונתיישבו בקהילות שונות, לכן נמצא את מקומות קבורתם באתרים שונים.

גם כאן אעלה את ההשערה המסתברת ביותר, שרבי שלמה בלחנס שהה תקופת מה בסאלי והחדר בו התגורר הפך למקום אגדתי. החדר היה קרוב לחומה, לעיתים היה יוצא נחש מהחומה ונעלם כלעומת שבא, בני הקהילה סיפרו שהיתה זאת התגלות הצדיק.

אם תתמה והלא הנחש הקדמון הוא סמל הטומאה, סטרא דמסאבותא ואיך יתכן שצדיק יבוא בהתגלמות של נחש. תשובה לכך נמצא בזוה״ק שמשה רבינו הינו חיוויא קדישא – נחש קדוש, ״כי זה לעומת זה עשה האלקים״. משה עם י״ג הוי משיח כמנין נחש.

רבי שלמה טמון בעמק האוריקה המדהים ביופיו.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר