ארכיון יומי: 12 במרץ 2014


الجهاد وكراهية اليهود-ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.

ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.

על שורשיה הנאציים של מתקפת 11 בספטמבר.

אירועי 11 בספטמבר 2001 התקבלו בעולם בדרכים שונות ומנוגדות. נוסף על ההלם שזורע הטרור, הלכה והתבססה פרשנות הרואה בכל אירוע " אנטי אימפריאליסטי, שבו עומדת ארצות הברית המרושעת מן העבר האחד, ומולה ניצבת פעולת התנגדות מובֶנת, גם אם מוטעית, של חלשים. אמין אל חוסייני

אלא שאיש לא הזיק לפלסטינים יותר מהמופתי של ירושלים. הוא, ובני בריתו חסידי אל־בנא, עשו כל שביכולתם כדי לטרפד שיתוף פעולה ערבי־יהודי המבוסס על שוויון זכויות, הכחידו בעקשנותם כל תכנית חלוקה, ואימצו טקטיקה שבאופן כמעט בלתי נמנע הובילה את האוכלוסייה הערבית של ארץ־ישראל אל מחנות הפליטים.

בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו״ם הכריז דוד בן גוריון בתל אביב ב־14 במאי 1948 על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל. שעות ספורות לאחר מכן חצו צבאות מצרים, ירדן, עיראק, סוריה ולבנון את גבולות ארץ־ישראל. מזכ״ל הליגה הערבית, עבד אל־רחמן עזאם, שקודם לכן הבהיר בפורום סגור שבעיניו חלוקת הארץ היא הפתרון המציאותי היחיד, עמד עתה כתף אל כתף עם המופתי. ״מלחמה זו״, הוא הכריז ביום הפלישה הערבית, ״היא מלחמת השמד שתוביל לטבח נורא, טבח שבני הדורות הבאים יזכירוהו בנשימה אחת עם מסעות הטבח של המונגולים וחצלבנים׳

למרינה הנולדת לא הייתה ברירה. היה עליה לבחור בין החרב לחורבן, ונוכח השנאה הערבית העמוקה לציונות, חורבן פירושו היה ״חזרה אפשרית על השואה, אם גם בקנה מידה קטן יותר״. עד סוף המלחמה, בחודש ינואר 1949, התאבלה ישראל על מותם של יותר מ־4,000 חיילים ו־2,000 אזרחים. חבוסתם של צבאות ערב, שלא מסרו נתונים על מספר אבדותיהם, הייתה מוחצת ומשפילה, והתאפיינה בבריחתם של כמעט 80 אחוזים מהתושבים הערבים של השטח שהחזיקה ישראל. ״בעיית הפליטים הפלסטינים״, כותב בני מורים, ״היא יציר של מלחמה, ולא פרי תכנון מוקדם יהודי או ערבי. בעיקרה היא תוצר לוואי של פחדי היהודים והערבים […] בחלקה היא תוצאה של מעשים מכוונים, שלא לומר זדונים, של מפקדי צבא ופוליטיקאים יהודים; ובחלקה הקטן יותר אחראים להיווצרותה גם קציני צבא ופוליטיקאים ערבים, הן במעשים והן בהימנעות ממעשים״.

במצרים, כמובן, לא הייתה יד היהודים על העליונה. במדינה זו, שבה עשורים בודדים קודם לכן לא הייתה לאנטישמיות כל אחיזה, הכריזה הממשלה על משטר צבאי ובליל 15-14 במאי עצרה 2,000 יהודים. רבים מחם נותרו מאחורי סורג ובריח גם בחודש יוני.139 אף שהממשלה לא עסקה במהלך 1948 ברדיפות המוניות או ממושכות של יהודים, האוכלוסייה היהודית הייתה נתונה בעת המלחמה למתקפות על בתי קולנוע, בתי עסק וחנויות בשכונותיה, ולאינספור מעשי תקיפה כלפי יחידים שבוצעו בהשראת ההסתה של האחים.

באותה שנה היה הארגון בשיא כוחו. עם מיליון חברים ואוהדים הוא כבר היה למעשה מדינה בתוך מדינה, שלה בתי חרושת, כלי נשק, בתי ספר, בתי חולים ויחידות צבא. ככזו היא הייתה איום על הסדר החוקתי במצרים. בדצמבר הוצא ארגון האחים המוסלמים אל מחוץ לחוק. אל־בנא דימה לראות גם בהחלטה זו של ממשלת מצרים את ״טביעות האצבעות של ׳הציונות הבינלאומית, הקומוניזם, וחסידי הכפירה והשחיתות״.141 למעשה, הממשלה ביקשה למנוע ניסיון הפיכה שהתרגש עליה עם תבוסתה בשדה הקרב. לאחר שחבר הארגון רצח את ראש ממשלת מצרים, מחמוד פהמי א־נוגראשי, נרדפו האחים בשיטתיות ובאכזריות. בפברואר 1949 חוסל אל־בנא ברחוב בידי סוכני הממשלה. אלא שהאיסלאמיזם לא נסוג מפני הטרור הנגדי: כפי שנראה בפרקים הבאים, בשבתם של מנהיגי התנועה בבתי הסוהר הוא אף הקצין עוד. אלו מהם שהצליחו להימלט מכלאם, הפיצו את המסר בארצות גלותם ביתר יעילות.

חלוצים בדמעה – ש. שטרית

חלוצים בדמעה – פרקי עיון על יהדות צפון אפריקה

עורך שמעון שטריט – 1991

חלוצים בדמעה הוא סיפורם של מאות אלפי חלוצים שעלו לארץ מצפון אפריקה, חלוצים שראו גם ימים של סבל ודמעה; פרקי הספר מביאים את תולדותיה של יהדות מופלאה זו ואת שורשיה בארצות המגרב ומתארים את תרבותה ומורשתה; כן מציגים בעין חדה ובוחנת את הבעיות והמשברים שעמם התמודדו בארץ.יהודי האטלס 555

תהליך קליטתם של חלוצים אלה לווה בסבל אך פירותיו מפוארים ומבורכים. יחד עם ותיקים וחדשים רשמו פרקים חשובים בתולדותיה של ההגשמה החלוצית. יהודי צפון־ אפריקה העלו תרומה שאין ערוך לחשיבותה, ביצירת חוט השידרה הכלכלי־חברתי של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות ובנו את חגורת הבטחון של ההתיישבות בגבולותיה.

עורך הספר הוא פרופי שמעון שטרית ומשתתפים בו חוקרים ואישי ציבור מן השורה הראשונה ביניהם: השופט ד"ר משה עציוני, ח"כ אריה לובה אליאב, פרופסור משה ליסק, שמואל שגב, מאיר שטרית, פרופסור שלמה דשן, אמנון שמוש, וד"ר יצחק רפאל.

אליעזר טויטו

החינוך היהודי במרוקו במאה ה-18

הבדלי השכלה-לפי ריבוד חברתי

בדרגה גבוהה זו של לימודים נוצרו חבורות קטנות של למדנים, שהפרו זה את זה בתורתם. היה כאן שילוב של אוטו־דידקטיות ושל לימוד סדיר מפי חברים ומפי מורה. אנו קוראים בדברי הימים של פאס ״וברביעי בשבת כח לשבט (תצ״ז) אנחנו יושבים לשתות מי התורה בחברתנו עם מורנו ורבינו נר״ו ועם כמוהר״ר חיים בךעטר נר״ו וכן'…״ הרי כאן חבורת תלמידים בפני רבם ועמם בלימודם עוד רב (ר׳ חיים בן־ עטר היה אז בן 31). ר׳ משה בירדוגו מסכם אחד מדיוניו במשפט: ״זהו מה שהעלינו בישיבה והוא הפשט הנכון בדבריהם (של התוספות)״. הרי שוב ביטוי לקיומן של הבדותות של תלמידי חכמים, היינו לא מורה ותלמידים אלא לימוד בצוותא ברמה גבוהה. ר׳ חיים בן־עטר מספד בספרו חפץ ה׳: ״ואם הייתי מספר גופא דעובדא של הפירוש הזה ממש רוח הקודש הופיע ונתכווננו לו בהיסח הדעת בבית הכנסת אני ואחי הגדול, גדול החכמים הרב ר׳ משה בירדוגו שיח׳ אשר נפשי קשורה בנפשו״. ובהקדמה לספרו פרי תואר מגלה המחבר: ״עם תלמידים גדולים וטובים מתקתי סוד, ובחלק מההלכות מתקתי סוד עם רב ועצום יחיד בדורו גדול הרבנים הרב המופלג שמואל בן אלבאז… לא הרימותי ידי לחתום על דברי אלא אחר הסכמת הרב הנזכר, והוא אשר אני מזכיר לפעמים בשם אחי הרשב״א״.״

אין אנו יודעים אם היתה לחברותות אלו תכנית לימודים מוגדרת. מקצועות היהדות, ובעיקר תורה שבעל״פה, היו כנראה רוב עיסוקן. למרות זאת נדמה, כי הרחיבו תלמידי חכמים אלה את השכלתם היהודית־כללית, כנראה בצורה אוטו־דידקטית. מצאנו בדברי הימים של פאס תיאור היקף ידיעותיו של תלמיד חכם מובהק:

ובאותה שנה עשינו אד׳כלא (= קידושין) להחכם השלם והותיק, בקי בכל החכמות חכמת העיון עד אין תכלית, חכמת הדקדוק, חכמת השיר על המשקל ולא הניח כמותו בכל חכמי ישראל, ה״ה ר׳ יונה… וכל ת״ה של המדינה היו נקבצים עימו לשמוע עיונו, וכל מי שנסתפק לו דיבור התוספות ז״ל או של ר׳ אליהו מזרחי או גמרא היה בא אצלו ולא היה הולך מלפניו עד שיתיר לו כל הספקות..

נעיר כי לבד מידיעת התורה היתה לחכמינו אלה בקיאות הגונה בדקדוק הלשון העברית, ורבים מהם חיברו שירים לעת מצוא. ר׳ חיים בן־עטר מתאר את דרכו האישית בלימוד הגמרא בזו הלשון:

ודרך הלכתי בו בכל מה שכתבתי הוא שהייתי מקדים לשתות מים חיים הם דברי הש״ס בבלי וירושלמי ולעמוד על עמקן של דברים בכל אשר הש״ס יכול לסבול בשבילי העיון ולהכריח דרך המתחייב באמיתות דבריו, ואחרי זה הייתי פונה לראות דברי רש״י והתוספות והרא״ש אשר שמו איש כסאו סביב ים התלמוד, ומשם עולה אל האלוהים להביט לדברי הגאונים וחרי״ף והרמב״ם והרמב״ן והרשב״א והר״ן והבאים אהריהם הללו בעלי לוגין, ומחבק את אשר יחידותיו בארשות החיים (= מזדהה עם אלה שהבינו את הסוגיא כמוני) ולהקשות להמנגדו(= ומקשה על המתנגד להבנת הסוגיא כמוני) בהברחות (= בראיות) עצמן שבהן חכרחתי אורחותיי כשעמדתי על עומקן של דברים בלא ידיעת סברת שום פוסק.

שיטת הלימוד, המתוארת כאן, אשר היתה כנראה שיטתן של החברותות הנ״ל, היא למעשה המשכה ופריָה של דרך הלימוד, שהונחלה בישיבות, ועיקרה – טיפוח עצמאות אינטלקטואלית. היא מדברת על למידה בת שלושה שלבים. תחילה עיין הלומד באופן עצמאי בסוגיה התלמודית. לאחר מכן השווה את דעתו לדעת פרשני התלמוד, ובכך ביסס את הבנתו והרחיבה. לבסוף השווה את מסקנתו ההלכתית עם מסקנות הפוסקים השונים; אם התברר, שכיוון לדעת הפוסק – מה טוב, ואם לאו – העמיד לפני הפוסק את השאלות, שהנחו אותו בשלב לימודו הראשון, ורק אז דחה הלומד את דעת הפוסק או שינה את דעתו הוא.

על היקף הידיעות של חכמי הדורות ההם אפשר לעמוד גם מרשימת החיבורים, המוזכרים בספרות התורנית, שנתחברה אז במרוקו. זעפרני ערך טבלת המקורות, המוזכרים בחמישה ספרי שו״ת, ומסתבר ממנה, כי חכמינו הכירו את החיבורים של חכמי מזרח ומערב, חיבורים עתיקים וחיבורים חדשים, כולל ספרים, שיצאו לאור בדורם ממש.

סיכומם של דברים: בכל השכבות של קהילת יהודי מרוקו במאה ה־18 טופח לימוד התורה, אך ניכר הבדל קיצוני בין תורתם של בני השכבות הפשוטות ובין תורתו של איש האריסטוקרטיה האינטלקטואלית. ההבדל נגע לא ברמת הידיעות ובהיקפן בלבד, אלא גם בגישתו של הלומד כלפי חומר הלימוד. האיש הפשוט למד כדי לדעת להתפלל ולקיים מצוות, ואת מצוות תלמוד תורה, השקולה ״כנגד כולן״, קיים על־ ידי ״קריאה״ לעתים מזומנות. החכם למד גם כדי לקיים מצולת, גם כדי לנהל את קהילתו וגם כדי להפרות את התורה ובכך להשתלב בתהליך התפתחותה של היצירה הרוחנית הלאומית. הריבוד האינטלקטואלי היה בבואה נאמנה של הריבוד החברתי, וביסודו של דבר זהו אחד מביטוייה של החברה המסורתית־הסמ־ כותית, שבמסגרתה חיו יהודי מרוקו כמעט עד הדור האחרון.

הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו

תורת אמך ◆ פרשת צו◆ לאור חכמי מרוקו ◆ מס' 45◆

המלקט: הרב אברהם אסולין

הרב אסולים הי"ו

הרב אסולים הי"ו

וידבר ה' אל משה לאמר. צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה היא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו (ב, א-ב).

כתב הגאון רבי יהודה בן דאנן זצ"ל בספר מנחת יהודה, כונת הכתוב וידבר ה' אל משה לאמר, דוקא. זאת תורת העלה, פירשו רבותינו ז"ל (ילק"ש צו רמז תקט), כשיאמר פרשת עולה באמירה לבד, או בלימוד התורה, אזי כאילו הקריב עולה ממש, היא העולה עצמה, לזה היה קשה לרבותינו ז"ל, שאם הפירוש כך, שכל מי שעוסק  באמירה ובלי למוד בתורת העולה כאילו הקריב עולה ממש, אם כן כל אחד ואחד מישראל יעשה זאת, שיקיים את העולה באמירה או בלימוד, ולא ירצו להוציא ממון מכיסם לקנות עולה ולהקריב אותה. לזאת אמר זאת תורת העולה היא העולה, דוקא. פירושו שמחוייב להביא דוקא קרבן העולה ממש. על מוקדה על המזבח, כל זמן שבית המקדש קיים ומקריבים על גבי המזבח, בזמן חורבנו בזמן הגלות שנמשל ללילה, אזי אש המזבח תוקד בו דוקא, רצה לומר שיעסוק בתורה הנמשל לאש, כמו שכתוב (ירמיה כג, כט), הלא כה דברי כאש נאום ה' וכו' והוא עולה.

ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח (ו, ג).

כתב רבינו חיים בן עטר זצ"ל ראש ישיבה כנסת ישראל בספר אור החיים, ולבש הכהן מדמו. ירצה למדת החסד והרחמים, כי יתכנה בשם כהן (סנהדרין לט), הכונה שגם החסידים יסכימו לנקום נקם. ואומרו  מדו, יתבאר לפי חכמנו ז"ל (ילקוט תהלים תתסט), כי כל נפש שהורגים האומות מישראל על קידוש שמו יתברך, הקב"ה רושם מדמו צורת הנהרג ההוא במלבוש, ואתו ילבוש יום נקם בלבו. גם ירמוז אל האחדות (רש"י שמות ל, לד), שהם נהרגים על אשר לא יחפשו לשתף שם שמים ודבר אחר ומיחדים שמו יתברך. ואומרו ומכנסי בד, ירמוז למה שהרגו האומות מהאנשים המכניסים אמונת ה' ואחדותו בלב ישראל, והם הם יקרי אל עליון אשר אין דבר מפסיק בינם לבין ה'. ואומרו בשרו, לשכך את האוזן, ולצד מה שעשו לצדיקים הללו יחתם גזר דין לאומה רשעה. ואומרו 'והרים את הדשן', כנגד מה שהרעו בבחינת היסורין והענויים אשר צררו אותנו. ואם באת לראות הוא יותר מגלות מצרים. כי גלות מצרים היו משעבדים אותם ומאכילים אותם ומלבישים אותם,  והן גלות ישמעאלים אשרי מי שלא ראם משעבדים וממררים חיי ישראל.  ואומרו 'על המזבח', יתבאר לפי מה שנחלקו רמב"ם (הרמב"ם הל' תשובה פ"ו ה"ה), וראב"ד בענין משפטי העכו"ם המענים את אומתינו, וממה שהוסיפו, גילו דעתם כי לא למצוה יכוונו. או ירצה, כי הגם שעדיין לא שלמו ימי הגלות, יביא ה' למנין הנותר מהצער הקצוב אשר הוסיפו בני עולה לענות. 'ושמו אצל המזבח', להשלים כפרה הצריכה אשר קצב ה' בגזרת הגלות, כי לא יעכב קיבוץ גלויות עד כלות עושי רשעה, אלא תיכף מיד יקבץ נפוצותינו ויוציא אותנו ממחנה האנשים הרשעים אל מקום טהור, היא ארץ ישראל הטהורה. כי ארץ העמים היא טמאה, היא ועפרה ואפיללו אוירה (שבת טו:), ואין לך מקום שיקרא טהור  זולת  ארץ הקדושה.

והרים את הדשן ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה (ו, ג-ד).

כתב הגאון רבי יהודה בירדוגו זצ"ל בספרו מקוה המים, הכתוב בא לומר, כי הגביה עצמו מתמעט, והמשפיל עצמו הקדוש ברוך הוא מרוממו. כי כשיעשה אפר הקדוש ברוך הוא מרוממו, כמו שכתוב בגמרא (סוטה ה), על הפסוק (איוב כד, כד), רומו מעט, שהמגביה עצמו מתמעט, שנאמר והומכו ככל יקפצון, ואם זחה עוד דעתו עליו יכרת כסאסאה  דשיבולתא, שנאמר וכראש שבולת ימלו. וזהו שאמר 'והרים את הדשן, אל מחוץ למחנה ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים' או שהוא רומז, שאם אחר שנעשה שפל רוח כדשן וזחה דעתו עליו, אין לו תקנה אלא מיתה. וצריך יציאה מן המחנה שלא יטמא את המחנה, וגם כן ניתוח העולה לאיברים, בא לכפר על הגוף והאיברים שהלכו בקומה זקופה. ונתינתו על העצים על האש, לרמוז, שאם חטא יעסוק בעץ החיים, ואם ברזל הוא מתפוצץ.

מגילת אסתר

ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך (ה יב). כתב הגאון רבי אזאגורי זצ"ל בספרו לדוד להזכיר (בקרוב אנו מדפיסים אותו), התחיל ב'אף' ואחריו 'וגם'. אפשר ניבא ולא ידע מה ניבא, רמז שהמשתה והקריאה היתה חרון אף ה' בו. וזה ירמוז ה'אף לא הביאה אסתר וכו' כי אם אותי', ר"ל כי אם לא יחול האף, 'וגם' ר"ל גם ולא אף למחר אני קרוא לה, כאלו יאמר האף ראוי לו, וגם שהוא לשון חשוב הוא לה.

או יאמר 'וגם למחר' רמז שתי לשונות של גם שהיו בעוכריו, אחת של חרבונה "גם הנה העץ אשר עשה המן" וכו', ולשון אחר שאמר המלך "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית" וכו', ור"ל קריאת יום א' למשתה לרעתו היתה באף, ושל יום שני בלשון גם של חרבונה ושל המלך, ורמז באומרו 'עם המלך' פעם שנית למה שאמר 'המלכה עמי בבית', שהשלימה רעתו "ופני המן חפו" ודו"ק.

ואפשר שראשי תיבות 'וגם' ר"ל וגמול מעשי, 'למחר אני קרוא לה' על דרך מה שאמר הכתוב (איכה ג סד), "תשיב להם גמול ה' כמעשה ידיהם", כמו שנאמר 'גם הנה העץ אשר עשה המן' וכו'. ואפשר שרמז על דרך האמת מה שעשתה אסתר להצלת ישראל שדחקה ונכנסה בסכנת נפשות ותהי למלך סוכנת, זכתה ויחדה קוב"ה. וזהו 'אני' רומז למדת המלכות שנקראת אני, 'קרוא לה עם המלך' קוב"ה. ואם שגיתי ההי"ב [ה' הוא יכפר בעדי].

סגולות לפורים

א. מי שיש לו משפט עם נוכרי, הזמן מסוגל להתדיין בחודש אדר שמזל החודש גורם לטובה (תענית כט ע"ב).

ב  נוהגות הנשים ביום תענית אסתר, להדליק נרות לכבוד מרדכי ואסתר (מפי הזקנות).

ג. אדם שצריך ישועה כתב בספר קו וישר (פרק צג), מי שצריך רחמים ולאיזה דבר יקח פנא לעצו ביום תענית אסתר, ויאמר תחילה מזמור כב מהספר תהלים, למנצח על אילת השחר ודרשו חז"ל אילת השחר היא אסתר ואח"כ ישפוך שיחו  לפני ה' בזכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו הקב"ה  ויפתחו לו שערי רחמים  ויקובל תפלתו.

 ד. רבים קמים  בליל פורים בעלות השחר ומרבים באמירת תהלים  ובקשות שהוא זמן המסוגל ביותר לקבלת התפלות.

ה. כל הפושט יד נותנים לו, וכתוב בספרים שגם "כל הפושט יד" בתפלה ותחינה, וידוע  מאמר חז"ל בפורים הרי הוא כיום הכיפורים, לכן ירבו בתפלה על הכלל והפרט כמאמר חז"ל כל המתפלל על חברו נענה תחילה.

ו. נתינת צדקה ביום הפורים מסוגל להינצל מעין הרע, שהרי המן הטיל עין הרע במועדים, אמר הקב"ה רשע אתה מטיל עין הרע במועדי ישראל, הנני מוסיף עוד מועד ויום טוב אחר שהוא יום הפורים, ומהאי טעמא הקדים הקב"ה שקלים לשקלי המן, ואם כן כדי להינצל מעין הרע התיקון והסגולה  לזה על ידי נתינת מצות הצדקה. (ספר מל"ח פרק לא).

                                                            בברכת שבת שלום ופורים שמח לכל בית ישראל

     הרב אברהם אסולין  רב האתר אור חדש ומחבר תורת אמך. רבי אוהד תורג'מן מנהל האיגוד בני הישיבות והכוללים. אברהם מקיס – מנהל האתר. רבי ברוך סבאג  –  מנהל הפיסבוק. רבי שלמה פרץ – מכון תורת אמך להפצת תורת רבני המערב.

                                                          לתגובות: a0527145147@gmail.com

אור חדש – הלכות ומנהגי צפ"א

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר