אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל
קכו
ס׳ הנז'.׳ לרב א׳.
אדוני! בענין ההוא גברא שנשא בשוגג מינקת חבירו, ונסתפק מעלתו, אם כופין אותו לגרש, או לא. אתמול בלילה, מצאתי הדבר מפורש בס׳ בית יהודה ח׳ אבה״ע סי׳ י״ח, שהעלה, שא״צ לגרש, רק מפרישין אותם עד שיגיע זמנה, ע״ש. ואם שגיתי,
אתי ת״מ, ושלום.
אני היו״ם ס״ט
סימן קכז
סדר נשא. שנת תרס"ט לפ"ק.
ידיד החכם החשוב כבוד מורינו הרב שלמה הלוי, ישצ"ו, שלום, שלום.
קח נא עוד ידידי, מה שהשיגה ידי על שאלתו הרביעית, מה הטעם להדם אלמללאח. שאלתי ושצעתי הרבה טעמים, והם :
א', כי היהודים בזמן עתיק, הם שהיו מספקים מלח לכל יושבי העיר, כי היה המלך מוכר מסחר זה, כמו שמוכר מסחר הטובא"ק. והיהודים, הם שהיו קונים אותי מיד, כמו שהם קונים תמיד מסחר הטובא"ק ומוכר המלח נקרא בערבית אלצללאח, ולכן קראו רחוב היהודים על שמו.
ב'. אומרים, כי היהודים, הם שהיו מולחים ראשי הרוגי המלחמה, שמביא המלך מאויביו, ותולים אותם על שיני מגדל גבוה שבעיר, להפיל אימה על המורדים, וכן הדבר נוהג עד היום, וכן ראיתי בעיני פעמיים, והמולח, נקרא בערבית אלמללאח, ועל שם המלאכה הבזויה הזאת, קראו הישמעאלים לגנאי בשם זה לרחוב היהודים.
ג', אומרים שפירוש מללאח בערבית עתיקה, מושלך, והוא לשון גנאי, להורות, שרחוב היהודים מושלך אחרי גוום, כדבר שאין בו חפץ.
ד', אומרים שהוא לשון משפחה, שנקראת בערבית מללא, בחיסרון אות חי"ת, ובאורך זמן נשתבשה בתוספת האות חי"ת, ורוצה לומר מקום משכן משפחה יהודית., אחי מופלג מצאתי טעם זה בספר " שבילי עולם ".
ה', אומרים שהיא מלה נוטריקון, אלמ"א, לא"ל שפירושה בעברית המים שהשליך, על שם גולי ספרד שבאו ממדינת הים, ואומרים אותה לגנאי בלשון השלכה, כמו וישליכם אל ארץ אחרת. זהו מה שיכולתי להשיג לכבודו בזה, ואתה תבחר ותקרב, ושלום. עד כאן מתוך הספר " אוצר המכתבים לרבי יוסף משאש זצוק"ל חלק א' סימן קכז.
קכח
פ׳ בהעלותף. ש׳ תרפ״ט לפ׳׳ק.
ידידי החה״ש, כהד,״ד ימין לגראבלי ישצ״ו. שלום. שלום.
מכתבו הבהיר הגיעני, אשר זה זמן רב לא שמעתי משלומו, כי גם עוברי אורח נתמעטו, משבוש הדרכים כאשר ידעת, ורק פעם אחת בשבוע הולכת השיירא מפה לפא״ס, חלף פעמים ושלש בזמן השלום. ובכן שמחתי על הבשורה שאתה חי בטוב, במעוט סחורה, ועוסק בתורה, ה׳ יהיה בעזרך. אמן. שאלתני ידידי אם יש בזכרוני מקור המאמר, מפני מה נסמכה מיתת אהרן לשבירת הלוחות, אלא מלמד שהיה קשה לפני הקב״ה מיתתו של אהרן כשבירת הלוחות עכ״ל. ידידי, המאמר הזה מועתק אצלי ממדרש ויקרא רבה, סוף פרשה ד, ע״ש. ושלום.
אני היו״ם ס״ט.
קכט
פ׳ הנד. לרב א׳.
אדוני! אתמול כעסת עלי, על אמרי שיש מאן דס״ל, שאין להוציא ס״ת אחר, אפילו חסר תיבה, ולא יכולתי להודיע איפה למדתי דבר זה, ועתה בקשתי ומצאתי בבאה״ט סק״ט בא״ח סי׳ קמ״ג, שכתב וז״ל: ודע שמהר״ל מפראג הנהיג שלא להוציא אחרת לעולם אפילו בחסר תיבה, כיון דהרמב״ם מתיר לקרות בס״ת הפסול וכמ״ש ב״י בי״ד סי׳ רע״ט בשם קצת פוסקים, עכ״ל. ע״ש.
דל ורזה, היו״ם הזה, ס״ט
קל
פ׳ שלח. לחכה א׳.
אדוני שלשם בלילה בלמדנו בההוא דרוש, מצאנו המשל, דאגר גינה אכל צפרין, דאגר גינין צפרין אכלין ליה, ולא ידענו מאי קאמר, עתה אנה ה׳ לידי המשל הזה במדרש ויקרא רבה פרשה ג׳, ופירשו המפרשים, מי ששוכר רק גן אחד יוכל לנהלו ולשמרו ולצוד ממנו גם צפרים, ומי ששוכר גנות הרבה לא יוכל לנהלם ולשמרם, והצפרים אוכלים את יגיעו, ע״ש. ושלום.
אני היו״ם ס״ט
קלא
פ׳ הנז׳. ש׳ תרפ״ט לפ״ק.
ידידי המשכיל ונבון, כה״ר יצחק אזולאי ישצ"ו שלום.
מכתבך הגיעני, אודות הר׳ מרדכי ן׳ הרוש הי"ו שכנינו, דברתי עמו, והיתה תשובתו, שלא ישלם לך מאומה מדמי השעוה, כי מצא אותה מלאו זבל ואבק ועפר, ועשה קבלת עדות על זה ע"י הסופרים, ועוד יש לו טענות הרבה, ואשר אמרת כי שאלת רבני עירך, ואמרו אין בדבריו כלום, אי אפשר להאמין עליהם שיפסקו את הדין טרם ישמעו טענותיו, ושמוע בין אחיכם כתיב. ואחר כמה דברים קבל לשלם מחצה, ולהפסיד מחצה, כי לא חזי לכלום כל מה ששלחת לו, ובכן אם תקבל זה הפשר טוב הדבר, ואם לאו בשבוע הבא ילך לפא״ס אודות מסחרו, ושם תעשה עמו מה שהדין נותן, ושלום.
אני היו״ם ס״ט