עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימןצפרו עלייה 1921

ותהליך קליטתה בארץ ישראל

עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צור

תעסוקת העולים.

תקופת העלייה השלישית ידועה כאחת התקופות הקשות מבחינה כלכלית בארץ. משבר חמור ואבטלה גדולה הביאו אנשים רבים לירידה מהארץ, לקיום מתמיכות המוסדות השונים ואף להתאבדויות. בעניין זה לא פסח המשבר על עולי צפון אפריקה, ובתוכם עולי צפרו, והיו שניצלו את המשבר לעשיית רווחים פוליטיים או דרישות לשינויים חברתיים.

הניסיונות למצוא קיום בכבוד הביא את העולים לחיפוש מגוון של תעסוקות, בין השאר במקצועות להם לא היו מורגלים. על הניסיון להשתלב בחקלאות עמדתי בסעיף הקודם. רובם של העולים עסק במרוקו במסחר ואף עולי צפרו פנו לתחום זה ולמלאכות הזעירות. המשבר הכלכלי הביא את המסחר בראשית שנות ה-20 למצב של קיפאון כמעט מוחלט. שהדבר משפיע ישירות על בעלי המלאכה אשר ממוצאים פרנסתם בקושי, אולם אינם רעבים ללחם. למרות מצב קשה זה, ובעיקר עקב ניסיונם, מנסים אנשי צפרו להשתלב במסחר.

יצחק צבע מספר כי משפחתו התקיימה תקופה ארוכה מכספים אשר הגיעו אליה מן האפוטרופוסים שניהלו את רכושם בצפרו. הוא עצמו למד את מלאכת הדפוס ובשנת 1922, החל לעבוד בדפוס " צוקרמן " בעיר העתיקה ואחרי כן בדפוס " עוזיאל ". אחת מעבודות הדפוס הראשונות שהכין היה ספר בקשות וזמירות לצדיק רבי רפאל אלבאז ז"ל אשר היה מחשובי הקהילה בצפרו ואשר אלמנתו עלתה יחד עמם לארץ. בני המשפחה האחרים עסקו במסחר וכבר בניסיונם הקצר להתיישב בטבריה החלו בעסקים.

יונתן אסולין מספר כי במרוקו עסקה משפחתו במסחר. הם הגיעו עם רכוש, דבר אשר עזר להם להסתדר בתקופתם הראשונה בארץ. אליו הבוגרים, משה ובנימין, החלו לעסוק בבניין ואחר כך רכשו חמורים והחלו לעסוק בהובלות חומרים ומים לבניה. אחיו שמעון היה מתלמד בבית החרושת לסוכרית. לאחר תקופת הסתגלות רכשה משפחתו מספר חנויות ברחוב השלשלת. שמעון פתח חנות מכולת, בנימין, זגג, משה, חנות לבדים ודוב –חייט.

בנין.

קבוצות עולים רבות ממזרח אירופה התארגנו בקבוצות לכיבוש העבודה ועסקו בבניה, סיתות וסלילת כבישים. בני עדות המזרח לא נטו לעבודות אלו וראו בכך סבל על תקוות העולים לעסוק במסחר ואילוצם לעבוד בבניה כותב מצפרו – תעודה מספר 465 –  שמעון חיים עובדיה לרב יעקב מאיר בירושלים " ויקוו כי בהגיעם למחוז חפצם ימצאו חית ידם במסחור א בחרושת המעשה כאשר הסכינו פה בערי מרוקו אך לדאבון לבם , תקוותם זאת הייתה להם מפח נפש ….רבים היטו שכמם לסבול כובד אבן ונטל החול ובכל זאת לא מצאו מנוח….

להלן התעודה מספר 465 מתוך ספרו של רבי דוד עובדיה ז"ל " קהלת צפרו כרך ב'.

התרפ״ג

צפרו יע״א ר״ח אלול המרו׳ ש׳ 683. – 1923

שפעת שלומים, וברכות (שדי) ממרומים, יחולו על ראש עטרת החכמים, מבחר עצמים, נזר תפארתינו, נשיא אלקים בתוכנו, ראש הרבנים, אב לבנים, גאון ירושלים כמוהר״ר יעקב מאיר הי״ו אלקים יענה שלומו, ולפני שמש ינון שמו ויתענג על רוב שלם אמן.

רב מהולל! מודעת זאת כי בימים החולפים התעוררו רבת מבני עמינו ברגש רב ותשוקה עזה ללכת לשכון כבוד בעיה״ק ירושלים תוב״ב, התשוקה הנמרצה הזאת להטה אותם מסביב עד כי כספם וזהבם לא נחשב בעיניהם למאומה, כל הון ביתם ומקנה קניינם מכרו במחיר לא טוב, ויקוו כי בהגיעם למחוז חפצם ימצאו חית ידם במסחור או בחרושת המעשה כאשר הסכינו פה בערי מארוקו, אך לדאבון לבב תקותם זאת היתה להם מפח נפש, כי מעת בואם בשערי ירושלים התעתדו לרגלם חתחתים ומכשולים רבים אשר חכו להם על יד השער המסחור וחרושת המעשה פנו אליהם עורף, מחיר הפראנקים (הנמוך) מצורף אל צוק העתים רדפו אותם בלי חשך ויכלו את שארית כחם, רבים הטו שכמם לסבול כובד אבן ונטל החול ובכל זאת לא מצאו מנוח, ויאמרו נואש, עד כי לאחרונה המה ראו כי אין דרך מוציאם מן המבוכה הזאת כי אם בשובם אל ארצם איש איש על מקומו ולעומת שהלכו כן הם שבים יום יום בנפש מרה ויתמלטו בעור שניהם באפס דמים כי הכסף אזל מכליהם, בתגרת יד מסלות הברזל וכל נושאי אדם בים וביבשה ונתקיים בהם מאמר אני מלאה הלכתי וכר ואלה הצאן הנשארים בירושלים תוב״ב נבוכים הם בארץ וגם אניתם הנהלאה חשבה להשבר ואנו מצטערים על שתי פרידות טובות שבה הלא המה כמוהר״ר אלישע אפריאט וכמוה״ר שלם מרדכי אזולאי הי״ו אשר גם המה באו בצער״י ירושלים בתוך הבאים והם מתפרנסים בצער עם עדת המערביים הדלה והעניה.

 אי לזאת באו לחלות את פני רו״מ הדר״ג למען יטה אליהם חסר כטבע הטוב להטיב, וכאשר גם אנחנו משתדלים תמיד לטובת ק״ק הספרדים יכב״ץ בכל היכולת האפשרי, כאשר צדק יבחן מפי השד״רים הבאים למחז״ק, והנה שמענו באומרים כי בימים האלה נוסדה בירושלים תוב״ב ישיבה גדולה תחת יד פקודת הדר״ג הנקובה בשם פור ת יוסף תכב״ץ אשד בה התנוססו כאבני נזר רבנים חכמים אבריכים ללמוד תורה והמחזיקים מספיקים להם די מחסורם אשרי עין ראתה כל אלה, בכן תוחלתנו היא מאת פני הדר״ג לעמוד לימין האברך כמוהר״ש אזולאי הי״ו להטעימו מפרי נדבת הישיבה המהוללה הזאת עם האבריכים כמוהו הבאים אליה לעתות ידועות, (כי עם החכמים ידענו כי אין תקוה שכבר הפיסו וזכה מי שזכה) כי החכם היקר הזה ראוי והגון הוא לכל דבר שבקדושה והאל החונן חננו בשכל יקר ודעת נכונה וישקוד על דלתי התורה בישיבות היותר גדולות אצלנו ואח״ך הרביץ תורה בעי״ת פאס יע״א בתתו לקח טוב לתלמידים חשובים והיה מתפרנס בריוח ועד הנה לא מצאו אנשי פאס מלמד ומנהל יקר כמוהו, תקותינו חזקה כי דברינו אלה יעלו לרצון ולריח ניחוח לפגי הדר״ג – הדרת גדולתו –  ולא ישיב את פנינו ריקם, וגם אנחנו לא נחדל מהתפלל בעד האדון ובעד כל ב״ב והסרים למשמעתו, למען יאריכו ימים ושנים, דשנים ורעננים, וזכות התורה הק׳ תהיה בעדם מגן וסתרה צנה וסוחרה אכי״ר אני הוא המדבר בריר, קלה, במלוא מובן המלה, החותם ברוב עוז ושלם והוא איש צעיר.    

ע״ה שטעון חייט עובדיה הי״ו כי״ר

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוגוסט 2016
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר