ארכיון יומי: 25 באוגוסט 2016


La Qsida chez les Juifs narocains Issachar Ben-Ami

יהדות מרוקו - פרקים בחקר תרבותםLA QSIDA CHEZ LES JUIFS MAROCAINS

ISSACHAR BEN-AMI

Quand Krenkow affirmait que la qçida avait survécu aux temps modernes et qu'il détenait quelques qçaïd écrites par des auteurs modernes, il ne se doutait certainement pas que ce genre littéraire était encore très répandu chez les juifs marocains. Il serait intéressant de comparer le cadre de la qçida tel qu'il s'est développé en Arabie  à celui de la qsida telle qu'elle est connue chez les juifs marocains. Notons de suite qùe chez ces derniers le nasîb  ainsi que le rahil  ont disparu et que seul le 'ird  subsiste. La quête  demeure également un élément important dans la qçida moderne. La faveur dont jouit la qçida qui est toujours chantée  chez les juifs marocains est commune à la masse et aux lettrés  et a permis la publication de plusi­eurs d'entre-elles.

La plupart des qçaïd sont d'auteur anonyme bien qu'il ne fasse aucun doute qu'elles soient dues chacune à un auteur unique. Sur les vingt-trois qçaïd qui font l'objet de notre présente étude, treize sont anonymes, les autres sont signées soit explicitement, soit par des initiales, acrostiches etc.. (Voir Tableau) Il semble que les auteurs réputés ne prenaient pas la peine de signer leurs qçaïd. La première ici citée, "la qçida de la shina" est attribuée d'après la tradition au célèbre Rabbi David Iflah. Des auteurs moins célèbres ont, par occasion, écrits certaines qsaïd et ont signé. Ils utilisent soit l'acrostiche (voir "la qsida de la Mort") soit des données à la fin- de la qsida qui permettent de reconstituer le mot.

  • En effet il existe des centaines de "qsaïd" dont plusieurs se sont conservées dans la littérature orale des juifs marocains. Plusieurs qaïd ont paru tant sur feuilles volantes que dans des recueils manuscrits ou imprimés. En fait plusieurs auteurs ont publié des qçaîd dans des ouvrages divers. Voir "Kinot… qsaîd" de Mimoun ben David Ghighi, Ms à la Bibliothèque de l'Université Hébraïque de Jérusalem, No. 4286; "Kessat Iyov", du 19e siècle à l'Université Hébraïque, No. 4288; Manuscrit Zini (appartenant à Mr. Chaul Ziv de Jérusalem) ; Manuscrit Obadia (appartenant au Rabbin David Obadia de Jérusalem); Ismah Tsadik, H. M. Suissa, 1945, (sans lieu d'édition) pp. 20-22, 2-4. Dans le Manuscrit No. 3 de ma collection privée qui comporte entre autres la Haggada de Pessah avec une traduction en judéo-arabe, des chants divers, des descriptions de coutumes etc.. figurent cinq qsaïd. Nous possédons l'enregistrement sur bande magnétique d'une qsida qui fut composée lors d'une famine. C'est une femme juive aujourd'hui âgée de 90 ans, originaire de Demnate qui a bien voulu nous chanter cette qsida intitulée "la qsida dsl ghla" (la qsida de la chèreté de vie) et qui parle de la chèreté de la vie et de la rareté des denrées consécutives aux si nombreuses famines qui ont sévit au Maroc. Voir à ce sujet G. Vajda, Un recueil de textes historiques judéo-marocains, in Collection Hespéris, Vol 12, 1951 (Index: sécheresse et famines).

3 – La littérature concernant la qçida est abondante. Citons ici seulement R. Blachère, Histoire de la littérature arabe des origines à la fin du 15e siècle de J. C., 3 Vol., Paris, 1952-1966, voir Index qsida; G. Richter, Zur Entstehungsgeschichte des altarabischen Qsida, in Z.D.M.G, XCII, 1938; Gaudefroy-Demombynes, Introduction au livre de la poésie et des poètes, Paris, 1947; A.R. Nykl, Hispano-arabic poetry and its relation with the old provençal troubadours, Baltimore 1946; H. Pérès, La poésie andalouse en arabe classique au Xle siecle, Paris 1937 ; Ch. Pellat, Langue et littérature arabes, Paris 1952.

4 –nasib –        C'est le prologue érotique que le poète consacre à une femme qu'il a aimée.

Rahil –         C'est la partie de la qsida qui décrit le voyage du poète. Généralement il décrit la route, les déserts, la monture etc…

6 – Ird –              Ici est décrit l'éloge ou la sottise d'un personnage ou d'un groupement.

 7 – La quete –           C'est la traduction de la qsida donnée par R. Blachère, op. cit., p. 375. Ce terme souligne surtout l'élément de la recherche : celui de l'aimée, des lieux etc.

8 –       Voir "la qsida du Harraz" recueillie à Fès par Mohammed el Fassi et Emile Dermengheim, in H. Ducaire, Anthologie de la littérature marocaine, arabe et berbère, Paris 1943(?), pp. 189-196.

9 –         Toutes les qsaïd sont chantées. Les auteurs signalent toujours sur quel air la qçida doit être chantée. Le plus souvent on adapte l'air de la qçida à une chanson déjà connue et répandue.

10 –        "La qeçça est très en faveur dans le milieu des lettrés comme dans les masses populaires et ses thèmes sont divers : versions adaptées et rimées de récits bibliques ou de poèmes liturgiques, chants de joie ou complaintes (qînît), hymnes à la gloire de saints palestiniens (Rabbi Shimeon Bar Yohai et Rabbi Meïr Ba'al Hannes) ou de santons locaux (Moulay Ighi, Rabbi Ih'ya Lakhdar…), homélies paranétiques ou pièces satiriques". H. Zafrani, Les langues juives au Maroc, in Revue de l'Occident musulman de la Méditerranée, Numéro 4, Aix en Provence 1967, p. 181.

11 –          En effet le Maroc-juif connaît peu de recueils imprimés de littérature populaire relativement, par exemple, aux nombreuses publications dans ce domaine chez les juifs tunisiens. Voir R. Attal, Aperçu sur la littérature populaire des juifs tunisiens, in Studies and Reports, III, Jerusalem 1960, pp. 50-54. H. Zafrani a analysé une qossa (histoire, conte. Le même mot est employé pour qasida) "une histoire de Job en judéo-arabe du Maroc", in R.E.I. 1968, pp. 279-315.

מפטיר והפטרה פרשת עקב בנוסח יהודי מרוקו

דברים יא- כד-כה

כָּל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ–לָכֶם יִהְיֶה:  מִן-הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן-הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן–יִהְיֶה, גְּבֻלְכֶם.  כה לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ, בִּפְנֵיכֶם:  פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ-בָהּ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר לָכֶם.

 

 

קצידא די סידי רבּי אברהם בעלּ הנס

קצידא  די סידי רבּי  אברהם
בעלּ הנס

قصيدا  دي سيدي ربي  ابرهم
بعلּ هنس

Qasidah of Sidi Rebbi Abraham Ba'al Haness

אזיו תשמעו יא נאס  ּ האד לקצידא פרראץ  ּקצידה רבי אברהם בעל הנס
מא ענדהא חדד ואלא קיאץ  ּ קראהא מן
ללי תטלע תנעש:
אזיו תשמעו כּלמי  ּ עלא זכות מול נניס מא
ענדהא תאני  ּ  זמיע ללי ימשילו יכּון
מהנני  ּ וללי צרפהא ירבחהא בלמתני:
ויזיב צחחתו ומאלו עלא מול נניס מא
כאיין פחאלו:
זמיע ללי כא ימסי יזור  ּ  לא פצבאח ואלא
פדהור  ּ  מא יכצצו לא עשא ואלא פטור  ּ  עלא    
זכות מול נניס למשכור:
שמעו כלאמי מפהום  ּ  כלמא בכּלמא מנדום  ּ
במחבת מול נניס אנא מגרום  ּ זכותו תכון
מעאנא ומעאכום:
פסוק נומירו שיש  ּ עלא זכות מול נניס  ּ     
זמיע ללי זארו יכון ריש  ּ בצחחא ולמאל
באש יעיש:
פסוק נומירו שבעא  ּ  במחבת מול נניס תכון    
טאעא לא ללחבלא ואלא לרדדאעא  ּדי
טליבתו כא תואזב פי שאעא:
פסוק נומירו תמניא  ּ  טליבּתו דימא מתנייא  ּ
לא פצבאח ואלא פלעשייא  ּ  עלא זכות מול    
נניס לקוייא:
פסוק נומירו תשעוד  ּ  עלא מול נניס למוזוד  ּ

מול לכברא וזדוד  ּ  טלבוה יא כואננא יא ליהוד:
פסוק נומירו עשרא  ּ  עלא מול נניס מול לכּברא  ּ
זמיע ללי זארו מא ירא דררא  ּ  די טליבתו
כא תואזב פי מררא:

שמעו כלאמי למשהור  ּ עלא מול נניס למשכור  ּ
זמיע ללי כא ימשי יזור יזי בוזהו גיר כא ינור:
מול נניס וזיכותו  ּ אביאד אוממו ללי ולדיתו
זמיע ללי זארו יתקדא חאזתו  ּ  פי שאעא
כא תואזב טליבתו;

מול נניס הווא מול צאחב שדדא  ּ ללי משאלו
ליום יתפאזא עליה ללא גדדא  ּ וללי צרפהא מא    
יעדדהא  ּ יתכלפלו בלמתני ולמתללת פי גמדא:
מול נניס יא לחבאב  ּ הווא צאחב כביר ושבאב  ּ    
תמא ינאל ללי כא יחאב  ּ ואכא תכֹון בין
שמא וצחאב:

לכּתרא כא ימשיו פתזיבש  ּ  פחאל תאזר  ּ
פחאל דרויש  ּ  ואכא פשתא ואכא פלגיש  ּ  עלא
זכות מול נניס:

ילא משיתלו מא תמשילוש גשמאן  ּ  למול נניס
למחנאן כא יקבל טליבת סגאר ושבאן  ּ  זכותו
משמועא פי כול מכאן:

לכּתרא דתזזאר כא ימשיו פתזיבשאת לכבאר  ּ
כא יעבביו ולאדהום בכאר וסגאר  ּ למול נניס
למכטאר לעזיז לזבבאר:

אנא ישמי מסעוד למכייס  ּ מן לוחדא חתתא
לררבעא  דצבאח ואנא כא נתכייץ  ּ חתתא
כתבת האד שכּראך  ּ  די סידי רבי אברהם
בעל הנס;
סוף

قصيدا  دي سيدي ربي  ابرهم
بعلּ هنس

ازيو تسمعو يا ناس  ּ هاد لقصيدا فرراص  ּ
ما عندها حدد والا قياص  ּ قراها من
للي تطلع تنعس:
ازيو تسمعو كلمي  ּ علا زكوت مول ننيس ما
عندها تاني  ּ  زميع للي يمسيلو يكون
مهنني  ּ وللي صرفها يربحها بلمتني:
ويزيب صححتو ومالو علا مول ننيس ما
كايين فحالو:
زميع للي كا يمسي يزور  ּ  لا فصباح والا
فدهور  ּ  ما يكصصو لا عسا والا فطور  ּ  علا    
زكوت مول ننيس لمسكور:
سمعو كلامي مفهوم  ּ  كلما بكلما مندوم  ּ
بمحبت مول ننيس انا مغروم  ּ زكوتو تكون
معانا ومعاكوم:
فسوق نوميرو سيس  ּ علا زكوت مول ننيس  ּ     
زميع للي زارو يكون ريس  ּ بصححا ولمال
باس يعيس:
فسوق نوميرو سبعا  ּ  بمحبت مول ننيس تكون    
طاعا لا للحبلا والا لردداعا  ּدي
طليبتو كا توازب في ساعا:
فسوق نوميرو تمنيا  ּ  طليبتو ديما متنييا  ּ
لا فصناح والا فلعسييا  ּ  علا زكوت مول    
ننيس لقوييا:
فسوق نوميرو تسعود  ּ  علا مول ننيس لموزود  ּ

مول لكبرا وزدود  ּ  طلبوه يا كواننا يا ليهود:
فسوق نوميرو عسرا  ּ  علا مول ننيس مول لكبرا  ּ
زميع للي زارو ما يرا دررا  ּ  دي طليبتو
كا تواتب في مررا:

سمعو كلامي لمسهور  ּ علا مول ننيس لمسكور  ּ
زميع للي كا يمسي يزور يزي بوزهو غير كا ينور:
مول ننيس وزيكوتو  ּ ابياد اوممو للي ولديتو
زميع للي زارو يتقدا حازتو  ּ  في ساعا
كا توازب طليبتو;

مول ننيس هووا مول صاحب سددا  ּ للي مسالو
ليوم يتفازا عليه للا غددا  ּ وللي صرفها ما    
يعددها  ּ يتكلفلو بلمتني ولمتللت في غمدا:
مول ننيس يا لحباب  ּ هووا صاحب كبير وسباب  ּ    
تما ينال للي كا يحاب  ּ واكا تكoːون بين
سما وصحاب:

لكترا كا يمسيو فتزيبس  ּ  فحال تازر  ּ
فحال درويس  ּ  واكا فستا واكا فلغيس  ּ  علا
زكوت مول ننيس:

يلا معيتلو ما تمسيلوس غسمان  ּ  لمول ننيس
لمحنان كا يقبل طليبت سغار وسبان  ּ  زكوتو
مسموعا في كول مكان:

لكترا دتززار كا يمسيو فتزيبسات لكبار  ּ
كا يعببيو ولادهوم بكار وسغار  ּ لمول ننيس
لمكطار لعزيز لزببار:

انا يسمي مسعود لمكييس  ּ من لوحدا حتتا
لرربعا  دصباح وانا كا نتكييص  ּ حتتا
كتبت هاد سكراك  ּ  دي سيدي ربي ابرهم
بعل هنس;
سوف

 

ENGLISH TRANSLATION [Translator(s): Oren Kosansky]

(See Scrivener)

Qasidah of Sidi Rebbi Abraham Ba'al Haness

Come listen oh people • To this Qasidah from the beginning
It has no limit and is beyond measure • Read it the one
who is arising and is going to sleep:

Come listen to my words • About the merit of the master of the miracles who
has no second • All who go to him are
at ease and those spend something profit even more:

All who go to him • If they have lost their coins he returns them to you And brings his health and wealth to the master of miracles The is none like him All who come and visit • Whether in the morning or at the noon time prayer • They lack neither dinner nor breakfast • [Provided] by the merit of the master of the miracles — Listen to my words of understanding • word by word in order By the love of the Master of Miracles I have my restitution (bride price) • May his merit be with us and with you Section number six • By the merit of the Master of Miracles All who visit him are — • With health and wealth In order to live Section number seven • With the love the Master of Miracles is obedient to the pregnant and the suckling • Your supplications are answered immediately Section number eight • your supplications are always given Whether in the morning or in the night • By the merit the Master of the Miracles the powerful. Section number nine • About the Master of Miracles, the present one COLUMN Master of greatness and increase • Make your supplications to him oh brother, oh Jews: Section number ten • about Master of Miracles Master of greatness All who visit him [—] • Whatever you ask of him He responds at once Listen to my words or renown • about Mast of the Miracles [—] All who go to visit come with their face glowing Mast of the Miracles and his merit • Happy is his mother who gave birth to him[?] All who visit him, it is if they are shopping for what they need • At that moment He answers their prayers Master of Miracles he master and friend those faced with problems • Those who go to him he comforts them today not tomorrow • Those who spend [exchange] something he adds to it master of miracles oh dear ones • he is a friend of the old and the young there he achieves that which you want • even if it is between sky and [—] Most go to [—] • Whether rich or whether poor • In rain and in mud • By tha merit of the Master of Miracles IF you to him you won't disappointed [?] • To the Master of Miracles the compassionate accepts supplications from the children and young His merit is heard [?] everywhere Most who make pilgrimage go to him and bring The take with them their children old and young • To the Master of Miracles The select one the dear one the healer [?] My name in Messoud Lemkhias • From one to four in the morning I [—] • until I wrote this thanks • of Siddi Rebbi Abraham Ba'al Haness End

געגועים למגרב-יחיאל זעפרני

 

געגועים למגרב 3בספר שיריו ״געגועים למגרב״ מתאר יחיאל זעפרני, משורר צעיר בן 34, את חיי הקהיליה היהודית במרוקו. חיים של הווי, צניעות, מסורת ואמונה. במירקם מעודן וציורי להפליא, מתובל בסיפורת שירית, פורט המשורר את חלומותיו, מחשבותיו ותקוותיו. יש בשירתו כעס וביקורת על המימסד, אך גם פשרה וסלחנות.

יחיאל זעפרני נולד בשנת 1947 במרוקו. קיבל את חינוכו בבית הספר היהודי ״אם הבנים״ בקזבלנקה. בגיל 12, בשנת 1960, עלה ארצה בעליה הבלתי ליגלית הישר אל עיירת הפיתוח קריית שמונה.

התחנך בכפר הנוער הדתי. למד בנקאות עתונאות ויחסי ציבור

קצידא די סידי רבּי אברהם בעלּ הנס-قصيدا دي سيدي ربي ابرهم بعلּ هنس-Qasidah of Sidi Rebbi Abraham Ba'al Haness

 

קצידא  די סידי רבּי  אברהםקצידה רבי אברהם בעל הנס
בעלּ הנס

قصيدا  دي سيدي ربي  ابرهم
بعلּ هنس

Qasidah of Sidi Rebbi Abraham Ba'al Haness

אזיו תשמעו יא נאס  ּ האד לקצידא פרראץ  ּ
מא ענדהא חדד ואלא קיאץ  ּ קראהא מן
ללי תטלע תנעש

قصيدا  دي سيدي ربي  ابرهم
بعلּ هنس

ازيو تسمعو يا ناس  ּ هاد لقصيدا فرراص  ּ
ما عندها حدد والا قياص  ּ قراها من
للي تطلع تنعس

ENGLISH TRANSLATION [Translator(s): Oren Kosansky]

(See Scrivener)

Qasidah of Sidi Rebbi Abraham Ba'al Haness

Come listen oh people • To this Qasidah from the beginning
It has no limit and is beyond measure • Read it the one 
who is arising and is going to sleep:

:
אזיו תשמעו כּלמי  ּ עלא זכות מול נניס מא 
ענדהא תאני  ּ  זמיע ללי ימשילו יכּון
מהנני  ּ וללי צרפהא ירבחהא בלמתני:
ויזיב צחחתו ומאלו עלא מול נניס מא
כאיין פחאלו

ازيو تسمعو كلمي  ּ علا زكوت مول ننيس ما 
عندها تاني  ּ  زميع للي يمسيلو يكون
مهنني  ּ وللي صرفها يربحها بلمتني:
ويزيب صححتو ومالو علا مول ننيس ما
كايين فحالو

Come listen to my words • About the merit of the master of the miracles who has no second • All who go to him are
at ease and those spend something profit even more:

All who go to him • If they have lost their coins he returns them to you And brings his health and wealth to the master of miracles The is none like him

:
זמיע ללי כא ימסי יזור  ּ  לא פצבאח ואלא
פדהור  ּ  מא יכצצו לא עשא ואלא פטור  ּ  עלא    
זכות מול נניס למשכור

زميع للي كا يمسي يزور  ּ  لا فصباح والا
فدهور  ּ  ما يكصصو لا عسا والا فطور  ּ  علا    
زكوت مول ننيس لمسكور

All who come and visit • Whether in the morning or at the noon time prayer • They lack neither dinner nor breakfast • [Provided] by the merit of the master of the miracles

:
שמעו כלאמי מפהום  ּ  כלמא בכּלמא מנדום  ּ
במחבת מול נניס אנא מגרום  ּ זכותו תכון
מעאנא ומעאכום

: سمعو كلامي مفهوم  ּ  كلما بكلما مندوم  ּ
بمحبت مول ننيس انا مغروم  ּ زكوتو تكون
معانا ومعاكوم

 

Listen to my words of understanding • word by word in order By the love of the Master of Miracles I have my restitution (bride price) • May his merit be with us and with you

פסוק נומירו שיש  ּ עלא זכות מול נניס  ּ     
זמיע ללי זארו יכון ריש  ּ בצחחא ולמאל
באש יעיש
فسوق نوميرو سيس  ּ علا زكوت مول ننيس  ּ     
زميع للي زارو يكون ريس  ּ بصححا ولمال
باس يعيس

Section number six • By the merit of the Master of Miracles All who visit him are — • With health and wealth In order to live

:
פסוק נומירו שבעא  ּ  במחבת מול נניס תכון    
טאעא לא ללחבלא ואלא לרדדאעא  ּדי
טליבתו כא תואזב פי שאעא

فسوق نوميرو سبعا  ּ  بمحبت مول ننيس تكون    
طاعا لا للحبلا والا لردداعا  ּدي
طليبتو كا توازب في ساعا

 

: Section number seven • With the love the Master of Miracles is obedient to the pregnant and the suckling • Your supplications are answered immediately

פסוק נומירו תמניא  ּ  טליבּתו דימא מתנייא  ּ
לא פצבאח ואלא פלעשייא  ּ  עלא זכות מול    
נניס לקוייא

فسوق نوميرو تمنيا  ּ  طليبتو ديما متنييا  ּ
لا فصناح والا فلعسييا  ּ  علا زكوت مول    
ننيس لقوييا

 

Section number eight • your supplications are always given Whether in the morning or in the night • By the merit the Master of the Miracles the powerful.

:
פסוק נומירו תשעוד  ּ  עלא מול נניס למוזוד  ּ

فسوق نوميرو تسعود  ּ  علا مول ننيس لموزود  ּ

 

Section number nine • About the Master of Miracles,

 

מול לכברא וזדוד  ּ  טלבוה יא כואננא יא ליהוד:
פסוק נומירו עשרא  ּ  עלא מול נניס מול לכּברא  ּ
זמיע ללי זארו מא ירא דררא  ּ  די טליבתו
כא תואזב פי מררא: 

مول لكبرا وزدود  ּ  طلبوه يا كواننا يا ليهود:
فسوق نوميرو عسرا  ּ  علا مول ننيس مول لكبرا  ּ
زميع للي زارو ما يرا دررا  ּ  دي طليبتو
كا تواتب في مررا: 

 

the present one COLUMN Master of greatness and increase • Make your supplications to him oh brother, oh Jews: Section number ten • about Master of Miracles Master of greatness All who visit him [—] • Whatever you ask of him He responds at once

שמעו כלאמי למשהור  ּ עלא מול נניס למשכור  ּ
זמיע ללי כא ימשי יזור יזי בוזהו גיר כא ינור: 
מול נניס וזיכותו  ּ אביאד אוממו ללי ולדיתו
זמיע ללי זארו יתקדא חאזתו  ּ  פי שאעא
כא תואזב טליבתו;

سمعو كلامي لمسهور  ּ علا مول ننيس لمسكور  ּ
زميع للي كا يمسي يزور يزي بوزهو غير كا ينور: 
مول ننيس وزيكوتو  ּ ابياد اوممو للي ولديتو
زميع للي زارو يتقدا حازتو  ּ  في ساعا
كا توازب طليبتو;

Listen to my words or renown • about Mast of the Miracles [—][—] All who go to visit come with their face glowing Mast of the Miracles and his merit • Happy is his mother who gave birth to him[?] All who visit him, it is if they are shopping for what they need •

מול נניס הווא מול צאחב שדדא  ּ ללי משאלו
ליום יתפאזא עליה ללא גדדא  ּ וללי צרפהא מא    
יעדדהא  ּ יתכלפלו בלמתני ולמתללת פי גמדא:
מול נניס יא לחבאב  ּ הווא צאחב כביר ושבאב  ּ    
תמא ינאל ללי כא יחאב  ּ ואכא תכֹון בין
שמא וצחאב:

مول ننيس هووا مول صاحب سددا  ּ للي مسالو
ليوم يتفازا عليه للا غددا  ּ وللي صرفها ما    
يعددها  ּ يتكلفلو بلمتني ولمتللت في غمدا:
مول ننيس يا لحباب  ּ هووا صاحب كبير وسباب  ּ    
تما ينال للي كا يحاب  ּ واكا تكːون بين
سما وصحاب:

 

At that moment He answers their prayers Master of Miracles he master and friend those faced with problems • Those who go to him he comforts them today not tomorrow • Those who spend [exchange] something he adds to it master of miracles oh dear ones • he is a friend of the old and the young there he achieves that which you want • even if it is between sky and [—]

לכּתרא כא ימשיו פתזיבש  ּ  פחאל תאזר  ּ
פחאל דרויש  ּ  ואכא פשתא ואכא פלגיש  ּ  עלא 
זכות מול נניס:

لكترا كا يمسيو فتزيبس  ּ  فحال تازر  ּ
فحال درويس  ּ  واكا فستا واكا فلغيس  ּ  علا 
زكوت مول ننيس:

 

Most go to [—] • Whether rich or whether poor • In rain and in mud • By tha merit of the Master of Miracles

ילא משיתלו מא תמשילוש גשמאן  ּ  למול נניס
למחנאן כא יקבל טליבת סגאר ושבאן  ּ  זכותו
משמועא פי כול מכאן:

يلا معيتلو ما تمسيلوس غسمان  ּ  لمول ننيس
لمحنان كا يقبل طليبت سغار وسبان  ּ  زكوتو
مسموعا في كول مكان:

IF you to him you won't disappointed [?] • To the Master of Miracles the compassionate accepts supplications from the children and young His merit is heard [?] everywhere

לכּתרא דתזזאר כא ימשיו פתזיבשאת לכבאר  ּ
כא יעבביו ולאדהום בכאר וסגאר  ּ למול נניס
למכטאר לעזיז לזבבאר:

لكترا دتززار كا يمسيو فتزيبسات لكبار  ּ
كا يعببيو ولادهوم بكار وسغار  ּ لمول ننيس
لمكطار لعزيز لزببار:

 

Most who make pilgrimage go to him and bring The take with them their children old and young • To the Master of Miracles The select one the dear one the healer [?]

אנא ישמי מסעוד למכייס  ּ מן לוחדא חתתא 
לררבעא  דצבאח ואנא כא נתכייץ  ּ חתתא 
כתבת האד שכּראך  ּ  די סידי רבי אברהם
בעל הנס;
סוף

انا يسمي مسعود لمكييس  ּ من لوحدا حتتا 
لرربعا  دصباح وانا كا نتكييص  ּ حتتا 
كتبت هاد سكراك  ּ  دي سيدي ربي ابرهم
بعل هنس;
سوف

 

My name in Messoud Lemkhias • From one to four in the morning I [—] • until I wrote this thanks • of Siddi Rebbi Abraham Ba'al Haness End

המתאסלם מובל ברחובות על סוס-פגיעות בחיי הדת במרוקו

המתאסלם מובל ברחובות על סוספגיעות בחיי הדת

למפריאר כותב כי יהודי המתאסלם לובש לבוש מאורי. מובל בתהלוכה רכוב על סוס ברחובות העיר בלוית נגנים. אחר כך בוחר לו שם מוסלמי ומחפש מוסלמי שיאמץ אותו כבנו, והמתאסלם מכנה אותו כאבא שלו. אין המתאסלם מצפה ש'אביו, יסייע לו.

המתאסלם רשאי לשאת רק כושית או בתו של מתאסלם, וצאצאיו אינם נחשבים מוסלמים אמיתיים עד ארבעה דורות. נם שמואל רומאנילי שביקר במרוקו בשנים 1790-1787 תיאר בספרו איך מובל המתאסלם ברחובות קריה:

הן עשר פעמים אשר שמעת להזכיר תמורת הדת וראית למה יכופו הערביאים על ככה, אבל עד כה לא ידעת איך, וזה הוא. יביאו לבוש וסוס או פרדה ונתון הלבוש והסוס על יד איש ממשרתי המלך או שר וילבישו את האיש הממיר וירכיבוהו על הסוס ברחובות העיר והוא קורא בקול גדול:

 ל״א איל״אה אי״ן אייל ל״ה סי״די מח״מיד ראס״ול אייל ל״ה; והם יענו אחריו גם כן בלשון הזאת. אחרי אשר סבב כל העיר כן יעשו לו משתה וישלחוהו לנפשו והממיר אם גוי אם יהודי קטן או גדול, לא יוכל להנחם, אין חכמה או ערמה אשר תצילנה אותו מכפיהם (׳משא בערבי, עמי 60-59).

לפי סיפור מהמאה ה-20 הובל יהודי שהתאסלם על סוס לבן בתהלוכת שמחה, כשהגברים סביבו

קוראים בקול יאללה הוא אכבר' והנשים שורקות שריקות שמחה, מפזרות עליו ועל הסוס פרחים, ומתיזות עליו מי בושם : שטרית, 'השדה מן המדבר ", תשמ״ז, עמי 57.

בעקבות גזרות יזיד (1792-1790)

את גזרות יזיד הזכרנו לעיל בהקשר להריסת בתי כנסת או הפיכתם למסגדים. במשך 22 חודשי מלכותו הוא התאכזר ליהודים, ומי שהתאסלם הציל נפשו. אבל היו גם יהודים שמתו על קידוש ה' ולא הסכימו להתאסלם כזה היה יהודי בשם רבי מרדכי.

רבי יהודה בן עטר השני כתב בחיבור בשם " זכרון לבני ישראל " כי בשנת התק״ן ליצירה… [1790] ימי שלטונו של יזיד ש " נכנסה בו רוח תזזית של המן צורר היהודים… וכמה מישראל המירו דתם' (עובדיה, 'פאס וחכמיה', עמי 69).

בקינה של ר' דוד בן חסין נאמר: 'מהם המירו את דתם ומהם מסרו נשמתם על קדושת רם ונשא'

כתוצאה מהגזרות ומעשי השוד על רכוש היהודים נאלצו רבים להתאסלם, בין השאר במכנאס

רבי רפאל בירדוגו (1822-1747 ) שפעל במכנאס, דרש בשבת נחמו ובדרשה ציין את החטא של ההתאסלמות, ונראה שהכוונה לזו שאירעה בעת גזרות יזיד. נצטט קטע מדרשתו:

דרוש שדרשתי בשבת נחמו אחר עבור זעם הבלשת אשר נכנסה לעיר לתפץ [לא תקום פעמיים צרה] שנת מי נתן (תק״ן= 1790) למשסה יעקב וישראל לבוזזים הלא ה' זו חטאנו לו…אכן הענין הוא כי חטא ישראל היה א' והיא כפול לשנים שיש בו שני רעות כמאמר הכתוב כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים, והוא מבואר על שהחליפו האל בעבודה זרה… (ימי מנוחות׳, פרשת ואתחנן, דף צז ע״ב).

 יזיד התנכל במיוחד ליהודים ששירתו את אביו מוחמד אבן עבדאללה, מהם שמילאו שליחויות דיפלומטיות למען הסולטאן. ביניהם אליהו לוי שהציל חייו על ידי שהתאסלם.

יעקב עטאל יליד תוניס שעבר למרוקו עסק במסחר, ידע שפות שונות שהועילו בשירותו של הסולטאן. אבל כפי שכתב אגרל אולוף, נכונותו להתאסלם לא הועילה לו בימי הסולטאן האכזר יזיד, שרצח גם אותו.

חזרה ליהדות

אלה שהתאסלמו כתוצאה מגזרות יזיד, הורשו לחזור ליהדותם בימי יורשו סולימאן השלישי –" המשקם " ששלט בשנים.1822-1799

יצרני יי״ש התאסלמו

מזכיר הקונסול של שוודיה ולאחר מכן קונסול בטנגייר בשם אגרל אולוף (1832-1755) כתב על ארבעה יהודים שעסקו בתעשיית יי״ש בפאס שהתאסלמו (197  .Agrell, 1798,p ) יתכן ועשו כן ־ להינצל מעונש על פיתויים של מוסלמים לשתות.

על המוסלם , משרתו של יהודי השותה יין אצל אדונו כתב גרמני בשםStähelin.

כאמור, בצורות ובעקבותיהן מגפות היו עשויים להיות בין הגורמים להתאסלמות בתקופות שונות.

בשנים תקי״ט- ת"כ (1760-1759) הייתה 'מגפה בכל המערב ומתו עם רבי כפי שכתב רבי יוסף משאש.

רבי יוסף אלמאליח כתב על מגפה באמצע שנת תקנ״ט (1799). גם מקורות חיצוניים כמו התייר Jackson וכן מידע מארכיון משרד החוץ הבריטי. מאשרים את דבר המגפה בערים פאס, מכנאס, אלקסר ומלילה.

הערות המחבר : לפי 'תנאי עומרי, יהודי הנותן למוסלם משקה משכר נענש במלקות: ל״א מאיר, ספר מאגנס, עמי 165. בקהילות מרוקו תוקנו תקנות האוסרות מכירת יין לנוכרים: בשנת שסייג(1603) אברהם אנקאווא, 'כרם חמר', חייב, סי' מב, מט;

בתשובות ר' יעקב בירדוגו (1843-1783) מופיעים הפרטים הבאים: בשנת שפר״ה (1825) ייצא דבר מלכות שכל הנותן מים שרופים או יין לגוי שיתחייב ראשו למלך וכל ממונו יהיה למלכות ושגם ראשי העם יהיו חייבים עמו', בעקבות זאת התקבלה הסכמה על איסור מכירת מים שרופים או יין: 'שופריה דיעקב', סי' מה, בשן, 2000, עמי 88. במוגדור נסגרו בתי קפה ב-1850 בגלל שהוגש אלכוהול:

לפי מבקר במרוקו בשנות ה-50 של המאה ה-20, מוסלמים באים לשתות משקאות חריפים אצל יהודים בארפוד:221-222 .Rosenbloom, pp :1. 171-174 .15 ;Jackson, 1814, pp במרס 2 ביולי, 26 בספטמבר, 2 באוקטובר 19 בנובמבר 1799 F052/11; F0174/6 יוסף אלמאליח, יתקפו של יוסף', ח״א, סי' נג, חייב, סי' קלו; יוסף משאש, 'אוצר המכתבים', ח״א, סי' קצו, קצז. חכם נפטר בשנת תקנ״ט 'בחולי המגפה': יוסף בן נאיים, 'מלכי רבנן', דף עו ע״א; מגפה בפאס ב-1799 בה ניספו 65 אלף בני אדם:,Schioessinger .25 .JE, IX, p

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2016
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר