אל עולם שאבד-אגדות מרוקו-י. פרץ – החסידה היפה

אל עולם שאבד

לקט מאגדות מרוקו

רשם העיר והאיר :

יחיא – בן ה-17 בשנת 1964

החסידה היפהאל עולם שאבד

היה היתה אשה עניה ועקרה. אלוהים לא נעתר לפתוח רחמה.

באחד הימים ראתה להקת חסידות עפה מעל ביתה. נשאה כפיה לשמים ואמרה: ״אלוהים, לו נתת לי, חסידה לבת, כי עתה שמחתי בחלקי.״ שמע אלוהים תחינתה, ונולדה לה חסידה.

החסידה גדלה והאשה אהבה אותה אהבה עזה. יום אחד, אמרה החסידה לאמה: ״אמי, הבי לי את הצמר ואצא לכבסו בנהר.״

– בתי, היכן נשמע שחסידה תכבס צמר.״ אך החסידה התעקשה, והאם ניאותה ונתנה לחסידה צמר ללכת לכבסו. נשאה החסידה את הצמר עד לנהר. כשהגיעה לשם פשטה את נוצותיה, והפכה לעלמה כה יפה, שאף החמה נתקנאה ביפיה. לאחר שסימה לכבס את הצמר לבשה שוב את נוצותיה והפכה לחסידה כקודם ועפה. כך עשתה מדי יום.

אל אותו הנהר לנהר הזה נהג בן המלך לבוא ולהשקות את סוסו. באותו יום סרב הסוס לשתות. שידל אותו בן המלך בליטופים והבטחות, אך הסוס עמד בסירובו, הכה אותו מכות נמרצות, אך ללא הועיל, וכך היה גם ביום השני והשלישי.

הלך בן המלך אל קוסם ושאל אותו לפשר הדבר, אמר לו אותו מכשף: ״קח את סוסך לנהר, עקוב אחר מבטו, ויובהר לך הענין.״

לקח בן המלך את הסוס כדרכו לנהר, הביט הסוס לכיוון מסוים, הביט אף בן המלך לאותו כיוון והנה, הוא רואה בבואתה של עלמה יפת תואר שנשקפת במים. נשא עינו אל הגדה, וראה את העלמה. רצה הנסיך לגשת אליה, אך להפתעתו, עטתה את הנוצות, הפכה לחסידה ועפה לה. בא בן המלך לאביו ואמר לו: ״אבי רצוני לשאת אשה.״

אמר לו האב: ״כרצונך בני, אך כדי שתבחר לך אשה הראויה לך, אכריז בכל הממלכה שכל נערה יפת תואר, תבוא לחצר המלך עם קערת אוכל, והאשה שמקערתה יטעם בן המלך – תהיה לו לאשה. שמעו זאת נערות יפיפיות ובאו מכל קצוות הארץ אל ארמון המלך, אך בן המלך לא בחר מהן אשה. באה החסידה אל אמה ואמרה לה: ״אמי הכיני לי קערת אוכל, כי הולכת אני לחצר המלך.״ פתיה שכמוך, השארי בבית. מי שמע שבן מלך יבחר בחסידה ? רוצה את להמיט עלי בושה וחרפה.״ אמי, לא אזוז מדעתי. אני רוצה ללכת לחצר המלך.״

״מי ישים לב אליה״ חשבה האם. הכינה לה דייסה מלוחה, ונתנה אותה בשבר חרס, ואחר נתנה אותה בידי החסידה. עפה החסידה אל החצר והתיישבה שם כשקערתה לפניה.

ניגש בן המלך אליה, נתן ידו בקערה, ואכל את הדיסה עד לטיפה האחרונה. כשראו זאת המלך והתעלף והמלכה חלתה. כששמעו הנתינים שבן המלך נשא חסידה לאשה הוכרז אבל כבד בכל רחבי הממלכה. כשהגיעה השמועה לאם החסידה, חשבה: ״מי ידע אם באחד הימים לא תנקר לו את אחת מעיניו, ויבואו ויוציאוני להורג, אלך ואסתתר במרתפו של שכני.״ כך עשתה.

בלילה פשטה החסידה את נוצותיה, ולעיני הנסיך, הופיעה עלמה יפת תואר וכלילת יופי. העלמה אמרה לו: ״הנסיך, אתה הצלתני מכישופי, ומן היום ואילך אהיה לבת אנוש, כי גזרו עלי משמיים להיות חסידה, עד שאנשא לאיש.״

שמח בן המלך חבקה ונשקה, ואחר הביאה לחדר אמו והראה לה את הנסיכה. שמחה שמחה גדולה, וערכו חתונה גדולה שארכה ארבעים יום וארבעים לילה.

שמעו זאת אחיו של בן המלך, על הנס. וצוו על עבדיהם לצוד להם חסידות, וישנו איתן. למחרת בבוקר קמו כל הנסיכים כשמומים בגופם. האחד נוקרה עינו, ולשני נתלש אפו, ולשלישי נקצצה אזנו, וכך בן המלך חי עם חסידתו יפת התואר וראה עמה חיים טובים ומאושרים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוגוסט 2016
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר