אנציקלופדיה חכמי ורבני מרוקו-שאול טנג'י-רבי רפאל אנקווה.
בשנת התר"ץ (1930) העניקו לו השלטונות הצרפתיים במרוקו העיטור הצרפתי הגבוה ביותר Legion d'honneur מטעם ממשלת צרפת מידי הנציב העליון לוּסְיאָן סָאן Lucien Saint על פעלו ותרומתו לקידום הקהילה היהודית. עיטור כבוד זה ניתן בדרך-כלל רק ליחידי סגולה שהממשלה הצרפתית חפצה ביקרם ומעריכה את פעילותם למען הכלל.
רבי יוסף מְשָׁאשׁ שלח אליו איגרת בשנת התרפ"א (1921) כשנודע על הכוונה להעניק לו את האות וכך כתב:
צפירת תפארה, הנזר ועטרה,
נר ישראל וקדושו,
נזר אלקיו על ראשו
ראש ראשי מערכות,
מוכתר באות מלכות,
כקש"ת כמוהר"ר אנקווה.
עד ראייה מספר: "פעם בא רבי רפאל אנקווה להתפלל באחד מבתי-הכנסת כדי לכבד בכך משפחה חשובה, כמובן כשנכנס לבית-הכנסת עשו לו כבוד גדול, ובהגיעם לקריאת התורה קרא החזן: "יעמוד מורינו ורבינו עטרת ראשינו, הגאון, הדיין המצוין, העניו והצדיק רבי רפאל הרב אְנְקָוָוה". רבי רפאל לא זז ממקומו לעלות לתורה, חשבו כולם שלא שמע את הזמנת החזן ואמרו לו שקראו לו לתורה. אמר להם רבי רפאל בנועם שיחו: "שמעתי מה שאמר החזן, אלא שזה אינו אני, והחזן מדבר על מישהו אחר". הוא לא עלה לתורה עד שהחזן חזר על קריאתו והזמין את רבי רפאל אְנְקָוָוה לעלות לתורה ללא תארים.
מהשיחות הרבות עם רבים מבני-הקהילה בסלה, עולה המידה הבולטת ביותר שהייתה ברבינו הדוגמא האישית. תמיד דאג שלא יימצא כתם, לא בבגדיו המהודרים והמלכותיים ולא במעשיו, ואם נוסיף לכך את מידת האמת ומידת הענווה, הרי לפנינו תלמיד-חכם דגול העומד בכל אמות המידה הנוקשות הנדרשת מתלמיד-חכם. בלכתו ברחוב בצעדים איטיים וראשו כפוף, אפפה אותו רוחניות שאין בכח המילים לתארה. כל זה עשה אותו לדמות ציורית מופלאה, אפופה זיו והדר ונוגה לה סביב.
דמותו האצילית הייתה מעוטרת זקן שיבה נקי ומטופח, עיניו הכחולות שנראו מבעד למשקפיים המוקפים במסגרת זהב דקה ועדינה שיוו לו הופעה של מלכים ורוזנים. מלבושו – גלימתו השחורה, מצנפת משי בצבע חום העוטפת את ראשו ויורדת על כתפיו וחזהו, גרביים לבנות ונעליים שחורות.
רבי רפאל חיבר ספרים בנושאים שונים:
"קרני ראם" – שאלות ותשובות על ד' חלקי בשולחן ערוך.
"תופעות-ראם" – שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן-ערוך ובסופו זיכרונות (הודפס בקזבלנקה בשנת תרצ"ה (1935). בהקדמה לספר זה כתב: "וכמעשה הראשונים שעשיתי שחילקתי אותם לחכמי-ישראל בו לכל אוהב וְרֵעַ חינם אין כסף, כן בלי נדר אוסיף עוד לעשות בעה"י" (בעזרת ה' יתברך). בהקדמה זו רבי מרדכי דָהָן תיאר מקצת משבחי-הרב.
"פעמוני-זהב" – חידושים וביאורים על שולחן-ערוך חלק חושן-משפט. (קזבלנקה תרצ"ה (1935)
"פעמון ורימון" – הוא החלק השני מספר "פעמוני-זהב". הספר ערוך ומסודר על פי סימני שולחן-ערוך, (ירושלים תשל"ז- 1977)
"חדר-תימא" – שו"ת, חידושים וביאורים על מסכתות "מגילה", "יבמות", "נידה"
בהסכמה לשני הספרים "פעמון ורימון" ו"חדר-תימא" הראשון-לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב: "המופלא שבסנהדרין, דרופקנא דאורייתא" (נרתיק התורה) ,
"עבודה-זרה", "בבא-קמא" ו"קידושין". (ירושלים תשל"ז-1977).
"חידושי-רא"ם" – כולל חידושים על הש"ס ובו נכלל גם כן כל ספר "חדד תימא" – שיטה סדורה על מסכתות הש"ס, וקצת ליקוטם מפוזרים בדברי-אגדה ודרוש.
רבי רפאל השתדל להדפיס את ספריו עוד בחייו ונהג לחלק אותם חינם אין כסף לתמידי-חכמים ולבני-עניים, וגם לבתי-כנסת ולבתי-מדרש.
קטעי שירים בערבית מרוקאית המתארים: גדולתו, פטירתו וקבורתו.
כְיָאלוֹ זִין צוּרָה, נְהָאר כָּאמֶל גִיר פְתוֹרָה.
זיו פניו הנהדר, כל היום בלימוד התורה.
קטעי שירים בערבית מרוקאית המתארים: גדולתו, פטירתו וקבורתו.
כְיָאלוֹ זִין צוּרָה, נְהָאר כָּאמֵל גִיר פְתוֹרָה.
זיו פניו הנהדר, כל היום בלימוד התורה.
יִקְרָא בְּלְעִיוּן וּסְבָּרָה, רבי רפאל אנקווה
לומד בעיון וסברה, רבי רפאל אנקווה.
לוּכָּאן שוּפְתוֹ הִיבְּתוֹ, גָּאלְס אוּחְדו פְצְלָאתוֹ
לו הייתם רואים הדרו, יושב בדד בבית כנסת שלו
יִקְרָא דִימָא פִי גְּמָרְתוֹ, רבי רפאל אנקווה.
לומד תמיד בגמרא שלו, רבי רפאל אנקווה.
דְכְלוֹ יִשוּפוֹ רב, אוצָאבּוֹה פְצְלָא מְכְבִּי פְצְלָאתוֹ
נכנסו לראות הרבי, מצאוהו מתבודד בבית-הכנסת.
יִקְרָא מְעָא אליהו הנביא, רבי רפאל אְנְקָוָוה.
לומד עם אליהו הנביא, רבי רפאל אְנְקָוָוה.
זָאוְו נָּאס מְן אֶלְבְּלְדָאן, יום כְמְסָא דִי אב הרחמן
באו אנשים מישובים שונים בחמישה של אב הרחמן
יזורו רב הדיין, רבי רפאל אְנְקָוָוה
יפקדו ציון הרב הדיין, רבי רפאל אנקווה.
דָאזוֹ מְעָאה גִיר לחסידים, מָא רְפְדוּה גִיר דיינים
ליוו אותו רק חסידים, ואת מיטתו הרימו רק דיינים.
בתהלים ושיר השירים, רבי רפאל אְנְקָוָוה
בקריאת תהלים ושיר השירים, רבי רפאל אְנְקָוָוה.
חכם גדול ורב, אָה אָש כְבָּא טְרָאב
חכם גדול ורב, הוי מה הסתיר העפר
כְלָּא ישראל פְלְעְדָאב, רבי רפאל אְנְקָוָוה.
השאיר ישראל בצער, רבי רפאל אנקווה.
מְבְּעְד שְמְעְת הָאד אֶל כּבָּאר, אוֹ קָאלוֹ לְחכם נפטר
כאשר שמעתי ההודעה בה אמרו שהחכם נפטר
שְכְפְת או ווְזְהִי צְפָאר, רבי רפאל אְנְקָוָוה.
התעלפתי והחווירו פני, רבי רפאל אְנְקָוָוה
זכותו תְּכּון מְעָאנָא אוּמְעָא ישראל כְוָואנָּא
זכותו תלווה אותנו, עמנו ועם ישראל אחינו
פְדִיק אְדְנְיָא יִטְלֶב עְלִינָה נְתְּפְכּוּ
בעולם האמת רחמים יבקש עבורנו שניגאל,
אוּנְטְלְעוֹ לְאָרְדְנָא.
ונעלה לארצנו.
פיוט נוסף בערבית ומתורגם לעברית
יָא רְבִּי תְּשְמְח פְלִּי דָאז,
הו אלקים סלח על מה שעבר.
יָא רְבִּי תְּכְּמֶּל לְמְחְדָאז,
הו אלקים מלא מחסורנו.
יָא רְבִּי סְעְדְנָא מָא יִעְוָואז,
הו אלקים מזלנו לא יפגם
בזכות צדיקים לְעְזָאז,
בזכות הצדיקים היקרים
יָאלָּלהּ נַמְשִיו יָא לְכְוָואן
בואו נלך אחים.
אוּנְקַבְּלוּ לַעְדָאב בֶּלְחְלָאוָוא,
ונקבל את הסבל במתיקות.
אוּנְזוֹרוֹ צדיק בֶּצְפָאוָוא,
ונפקוד הצדיק בלב נקי,
אוּלִּי פִיהּ סִי דְרָאר יִדָּאוָוא,
ומי שסובל מכאב יתרפא.
בזכות רבי רפאל אנקווה,
בזכות רבי רפאל אנקווה,
הָאד סִיִיד רָאהוּ לִינָא,
אדון זה הוא אדוננו,
זכותו תְּכּוּן מְעָאנָא.
זכותו תלווה אותנו.
חְנָא וישראל כְוָואנָּא
אנו וישראל אחינו
עְגָ'איְיבּוֹ אְלִּי פְכּוּנָא
ניסיו הם שהצילונו,
רבי רפאל אְנְקָוָוה
רבי רפאל אְנְקָוָוה
אודה לאל בשירה, לפני אל חי ונורא
לכבוד מקל תפארה, הוא הרב רפאל אנקווה
ידע סודות התורה, ופרד"ס גם גמרא
דעתו זכה וברה, הוא הרב רפאל אנקווה.
חסיד קדוש ועניו הוא, וזיו פניו נורא הוא,
ולמד עם אליהו, הוא הרב רפאל אנקווה.
וכל דבריו נאמנים, והוא ראש הדיינים
וגדול ברבנים, הוא רבי רפאל אנקווה
קיבץ את עם ישראל, על-ידי השר מיכאל
בזכות הרב רפאל, הוא רבי רפאל אנקווה
לפניו עברו רק חסידים, לקחוהו במיטתו נכבדים
בתהלים ובשיר הדודים, רבי רפאל אנקווה
חכם גדול ורב, מה טמן עפר בשרב,
כל ישראל עולמו חרב רבי רפאל אנקווה
שמועה שמענו חדשה, רבנו נסתלק בקדושה
שח עפר הראשה, רבי רפאל אנקווה
זכותו תהי עמנו, ועם ישראל אחינו,
יבקש על נפשנו, אז נעלה לארצנו.
פיוט נוסף
גדול הוא בישראל, וראשו גולת אריאל,
לבש כתר ועטרה בלי שינוי ותמורה
הוא המלאך רפאל,
אנקווה שם משפחתו, ונאמן במלאכתו,
והאריך על ממלכתו, בלי שינוי ותמורה.
לכבוד נר-המערב, רבנו רפאל אְנְקָוָוה
המכונה המלאך רפאל.
יחד הושע בת נאוה, פדה עמך ישראל,
זכות הרב אנקווה הקדוש רבי רפאל
קבץ עם ישראל, על יד השר מיכאל
בזכות הרב רפאל הוא רבי רפאל אנקווה
פיוט שחובר ע"י אברהם עלון
אפתח פה בשיר וחדווה לפני אל קדוש ונורא,
מלאך רפאל אֶנְקָוָוה שם קדוש נודע בתורה.
נקי בטהרת כפיים, הוא כבעל כנפיים,
קדושתו מן השמים רבנן די בכל אתרא.
ישר והלך בתומו וקנה שם טוב לעצמו,
הוא כירח בן יומו דרכו היא דרך ישרה.
אדון שש מאד גם פרח בחיבוריו האיר זרח,
שומעו הולך מערב מזרח, צפון דרום לאור תורה.
בקדושה יראה ענווה, בחוכמתו חשק אווה,
וקיים אותה וציוה לעמו אומה טהורה.
רב הוא דבריו מתוקים, גילה דברים עמוקים,
דיני משפטים וחוקים, יום לילה עוסק בתורה.
הדן דין אמת לאמיתו, ושלום בין איש לאשתו,
אשרי אם שילדה אותו, נפשה בצרור צרורה.
מימיו הם היו כמעיין, הוא הדיין המצוין,
בר אבהן ובר אוריין, שמו נודע לכל נברא.
ענייניו דרך ישרים, שמו נודע בשערים,
במדינות גם כפרים, צדיק הוא קדוש ונורא.
לעשות משפט וצדקה, אשר נפשו בהם חשקה,
להציל נפש עשוקה, ועושה להם פשרה.
ויראה עם חוכמה תמה, קנה אותה דיין קדימה,
וכולם בו נתקיימה, ברוך האל אשר ברא.
נודע הרב לכל נברא, זיו פניו כמלאך נורא,
שמו כשם רבו נקרא, בזכותו תהיה לסתרה.
חוסה נא נפשי אייחל, מהר תבנה חומות וחייל,
די בזכות אמנו רחל, אבן ראש פינה יקרה.
זכות ישני מערה, קול מבשר טוב בבשורה,
דוד בן ישי במהרה, תחזיר ליושנה עטרה.
קום חמול רחם עלינו, ומגלות זו תפדנו,
למענך אלקינו, אל חי שמך גדול ונורא.
פיוט נוסף שחיבר מר אברהם עלון
מורינו רבינו שמו נודע רפאל
רב גדול ועצום היה בישראל,
עסק בתורה יומם וליל
אשרי אם שילדה, ותורתו הייתה כאבן פיטדה
תמיד עם תלמידיו כגורן עגולה
נודע הוא בשערים, במדינות גדולות וגם בכפרים,
מלכותו הייתה בכל משה.
ידע דיני התורה, תירוץ ועיון משנה וגמרא
וגם שם טוב קנה ככלה כלולה.
אמת בפיהו היה, זך וישר הוא כסולת נקיה,
דבריו נעמו עם ראשי ממשלה.
ברוך אשר בחר בו, ענווה וקדושה שרתה בתוך קרבו,
נר המערב נקרא לעם סגולה.
ראש הוא לחכמים, צדיק וישר הלך בדרך תמים
שפתותיו דובבות תשובה מעולה.
הוא דבריו נשמעים, מה יקרו הם כמשמרות נטועי,
סודם שיחתו מה נעים וגאוה ותהילה.
מרעיש הארץ היה, זיו פניו דומה למשה בר בתיה,
ברוך אשר בחר בו לעם נחלה.
ענייניו מתוקים, חיבוריו חיבר משפטים וחוקים,
אמרות טהורות לעם סגולה.
לו תהילה נאוה, משלשלת יוחסין משפחת אנקווה
שמו הטוב נודע לכל עם קהילה.
וביום שבת קודשי, ארבעה לחודש אב שנת התרצ"ה
ביו ביום נטמן בישיבה של מעלה.
נפשו הייתה צרורה, בגן-עדן תתעדן נשמה טהורה
כל עדת ישראל בו עושים הילולא.
חוס רחם עלינו, וזכותך תגן על עדתנו,
לעם ישראל אנא רפא מחלה.
זכות ישני מערה, ולכל רבנן די בכל אתרא
ומלכות בית דוד בכל משלה.
קום קבץ נידחנו, מארבע ארצות קהל עדתנו
אנציקלופדיה חכמי ורבני מרוקו-שאול טנג'י-רבי רפאל אנקווה.