מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני-ארדיטי-אקשוטי.

משה דוד גאון

יששכר אצראף

נולד בשנת תקע״ז. חמיו ורבו של הרה״ג רפאל אנקאווה. מרבני סאלי שהתישב בירושלים. היה מועמד לר״מ עדת המערבים אתדי מות הרב דב״ש ז״ל, יחד עם חברו הרב המקובל אליעזר הלוי בן טובו. היתה סיעה שתמכה בו, לבסוף השתוו שני הצדדים והרב בן טובו נתמנה לראש והרב יששכר אצראף משנהו. לאחר פטירת הרב בן טובו עלה על מקומו תחתיו, ויהי במשך שש שנים רב ואב״ד לעדתו. נלב״ע בירושלים, בחדש אב תרנ״ב והוא זקן ושבע ימים בן ע״ה שנה.

 

מרדכי בן רפאל אקלר

נולד במשהד )פרם( באדר תרט״ז. מכונה בשם מולא מראד בלשון הפרסית. אביו בצעירותו היה אנוס, ושמר את דת אבותיו בסתר. אח״כ גלה את יהדותו, ובשנת תרמ״ג לערך ישב על כסא הרבנות בעיר הנ״ל. אחר פטירת אביו הוזמן למלא מקומו, ובמשרתו זו כהן עד שנת תרפ״ז, שאז עלה ממשהד עיר מגוריו לאה״ק ויתישב בירושלים. תקופה קצרה היה רב רשמי לבני עדתו בעיה״ק, ותוך כדי כך נתקבל לדרשן קבוע בביה״כ הגדול לעדת הבוכרים, ומדי שבת ידרש בו מעניני דיומא. בכדי להקל לאחיו את הבנת התפלות וכיוצא, הקדיש רוב עתותיו לתרגום ספרים נחוצים, מעברית לפרסית. במשך שנות שבתו בירושלים תרגם את כל תפלות השנה והפיוטים הנלוים אליהן, לחנוכה, פורים, שבועות, תשעה באב, סוכות, הושענות. בין השאר, הכין תרגומים מספר המדע לרמב״ם, האמונות והדעות לרס״ג, אזהרות לשבועות לרשב״ג ועוד. חבוריו אלה כתובים פרסית, ופה ושם מכילים פרקים קצרים בעברית. חי בהצנע מיגיעו ופירות נכסיו, וכדרכו נחבא אל הכלים לבל תשורנו עין, שקוע בלמודו ובעבודתו הספרותית.

 

יצחק ב״ר חיים אקשוטי

אחי הרב שבתי אקשוטי, שהיה ראש ישיבת ״אחד״ בירושלים, בשכונת נחלת שבעה. היה ר״מ בקושטא בפרור פירי פאשה, במשך כ״ה שנה. כנזכר בהקדמת לספר ״בני ישחק״. מתוך היותו חשוך בנים קרא לספרו אשר חבר ״בני ישחק״ הכולל דרושים, שו״ת וחידושים על הש״ם. נדפס ע״י אחיו הרב שבתי אקשוטי בירושלים בשנת התרמ״ד. הרב הראש״ל המרפ״א ומשנהו הרב יש״א ברכה שכתבו הסכמה לספר זה יכנוהו: הרב המופלא וכבוד ה׳ מלא וכתר שם טוב עולה ארי שבחבורה, מד קשישא דין ומורה הודאה, בוצינא קדישא דנהירין ליה׳ שבילי ואור עוטה כמהר״ר יצחק אקשוטי. הקדמת ס'״בני ישחק״ הנ״ל.

 

שבתי ב"ר חיים אקשוטי

מרבני קושטא. אחד מנדיבי עירו, והוא הגביר רפאל יהודה בנבנישתי, נתן לו את היכלת החמרית לעלות ולהתישב בירושלים, כנזכר בהקדמת הספר בני ישחק. סמוך לשנת תר״ל בא לירושלים, וישב בה על התורה ועל העבודה. בה בעת קבע לו הגביר רפאל נפתלי הלוי ישיבה מיוחדת בירושלים, בקנותו שלש מאות אמות קרקע בשכונת נחלת שבעה ועל שטח זה נבנתה על ידו ישיבה צנועה, שנקראה בשם ״אחד״. לראשה ומנהלה נמנה הרב אקשוטי. בהקדמה ל ס' ״בני ישחק״ מזכיר ישיבה זו ומודיע: ״ואנו לומדים בה בכל שבוע לדרוש ולתור בנועם מלין וכו'.״ כיום ישיבה זו היא עזובה, וספריה הרבים שמספרם מגיע לכמה מאות הולכים ונרקבים בתוך האצטבאות באין מפריע, ואין פוקדם. במשך ימי שבתו בירושלים הוציא לאור את ספר אחיו ז״ל הרב יצחק אקשוטי בשם ״בני ישחק״ שנדפס בירושלים בשנת תרמ״ד. בהקדמתו, הרב המו״ל קורא לעצמו קטן שבקטנים בתורה ובמצוות ובמדות שמנו חכמים, שפל אנשים, מתאבק בעפר רגליהם זעיר וזוטי שבתי אקשוטי. רבני ירושלים שהסכימו לספר בני ישחק, יכנו את הרב המו״ל, ״מתהלך בתומו צדיק תמים, הרב המובהק מאיר כברק שייף ועייל ונפיק… חילים יגבר וכו'.״ יחד עם ספר אחיו הרב יצחק אקשוטי הוציא בכרך אחד את חבורו הוא בשם קול שחל. (ר״ת — שיבתי ודיים ליונה) כולל דרושים וחידושים. את הקדמתו לספרו הנ״ל חותם: זה מנחת עני בעניו נגש ונענה מנחת חוטא אשר טפחתי ורביתי בעיר מולדתי הגדולה קושטא ומקצתו בעה״ק ירושלים. ומסיים — לא הגעתי לרועה צאן ובקרים, הצעיר וזוטי אדם מלקט פרורי ילקוטי הצעיר שבתי אקשוטי.

 

שמואל שבתי אקשוטי

מיחידי סגולה בקושטנדינא. הובא זכרו בהקדמה ל ס' מעם לועז יהושע. שם יכונה: הלא הוא החכם השלם כמוהר״ר שמואל שבתי אקשוטי עושה חסד מאן דרחים רבנן ברוך מבנים, ונזר משרשיו יפרה. הרב רחמים מנחם מיטראני מחבר הספר הנ״ל מפליג בשבחו. נראה הדבר כי הוא אבי הרב שבתי אקשוטי הנ״ל. מעם לועז לספר יהושע שלוניקי תדי״א.

 

יצחק ב״ר שמריה ארגואיטי

מגדולי רבני שלוניקי. המשיך את פעולתם המבורכת של הרבנים יעקב כולי ויצחק ב״ר משה מאגריסו. חבר ס׳ מעם לועז לאדינו חלק דברים, עד פרשת עקב. הנחשב לחלק א. מספר זה, שנדפס בקושטנדינא שנת תקל״ג.וחותם שם פי המדבר ברוח נמוכה ובנפש שפלה הלוחך ומתאבק בעפר רגלי החכמים, איש צעיר מקטני ישראל יצחק ב״ר שמריה ארגואיטי. ליתר פרטים עליו ראה הקדמתו הלועזית המפורטת של הרב רחמים מנחם מיטראני לספרו הוא, מעם לועז יהושע שלוניקי תרייא. אחד מקרוביו הוא הרב שלמה ארגואיטי, נמנה בין חו״ר ישיבת ״כנסת ישראלי בירושלים, בשנת תקי״ח, שנוסדה עיי הרב חיים בן עטר. הובא זכרו ברשימת חכמי ולומדי הישיבות בעיה״ק בס׳ ״המעלות לשלמה׳ לר"ש חזן עמ׳ ק״ג.

 

אברהם הכהן בן ארדוט

חכם ומחבר מתושבי שלוניקי. ונראה שהיה מקרובי הרב חיים יוסף בן ארדוט הנזכר להלן. תרגם ספד איוב לאשפניולית, בתוספת באור והערות והוא כעין מלואים למעם לועז על התורה ואחדים מספרי הנ״ך. במבוא לספר נאמר: ״דיקלאראדו מרי בואנו סיגון איל דיקלארו די נואיסטרוס סאב׳ייוס אי אין קאב׳ו די קאדה קאפיטולו טופארה איל מילדאדור און ריזומידו דיל וכוח קי ליס איסטה פאסאנדו איקי סירה מונג׳ו ליב׳ייאנו פור אינטינדירלו ג׳יקוס אי גראנדיס.״ נדפס בשלוניקי שנת התרמ״ט.

 

יצחק ב״ר שלמה ארדיטי

מרבני ק״ק אזמיר ואח״כ תושב אה״ק. חו״ר עירו יכנוהו ארי שבחבורה המנורה הטהורה וכו'. בין חבוריו יזכר ס' פתות שבערכין שנדפס בשלוניקי שנת תקפ״ג. חיד״א בחבוריו מפליג בשבחו, בפרט בס' פתח עינים ח״ב. צריך להניח כי אח״כ חזר לאזמיר, ונפטר שם.

 

שלמה ארדיטי

מיקירי קרתא דידושלים. מקצת שבחיו ותהלותיו הובאו על גבי מצבת קברו. נלב״ע בשנת התקי״א. ונראה שהוא מחבר הספרים שם שלמה דרשות, ולחם שלמה בעניני קבלה.

 

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני-ארדיטי-אקשוטי-

עמוד 120

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יולי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר