ארכיון יומי: 9 בספטמבר 2016


חיים לוק על ר' דוד בוזגלו. חלק א' + ב'

"העברים" הוא מיזם רב תחומי לתיעוד התרבות העברית, הכולל סרטים, ספרים ושיחות וידאו. במסגרתו נוצרו עד כה שמונה סרטים תיעודיים ("מלך היהודים" על ביאליק, "לאה גולדברג בחמישה בתים", "שבעת הסלילים של יונה וולך" והסרטים על זלדה, רחל, ז'בוטינסקי, ברנר והרב בוזגלו), יצאו לאור הספרים "זאת היונה" על יצירת וולך בעריכת הלית ישורון ויאיר קדר

 

בתפוצו הגולה-שבעים סיפורים וסיפור מפי יהודי מרוקו-ד"ר דב נוי

  1. סופו של וזיר מומרבתפוצות הגולה

היה היה מלך אחד, שהיה לו וזיר מומר. וזיר זה היה שונא את היהודים מאוד. בחג המיימונה, יום אחרי פסח, היה המלך רגיל לחלק אבקת שמרים ליהודים. שנה אחת ביקש הווזיר ממלכו להרשות לו לחלק את אבקת השמרים בעצמו. נתן המלך את הסכמתו לכך. מה עשה הווזיר ? לקח אתו רעל ושם אותו לתוך אבקת השמרים, כדי להרוג ולאבד את כל היהודים.

החכם של העיר ידע בנבואה על הרעה העומדת להתרחש, והוא נתן ליהודים הוראה לקרוא את ההגדה של פסח ולנהוג כמנהגי החג, כאילו נמשך חג המצות גם ביום המיימונה.

הלך הווזיר והודיע למלך:— היהודים לא הסכימו לקבל מידך את אבקת השמרים.

המלך הזמין אליו את החכם ושאלו לפשר הדבר:— מדוע שונאים אתם את הווזיר שלי ? מדוע סירבתם לקבל מידו את אבקת־השמרים שלי ?

ענה החכם ואמר:— מכיוון שהעלית, אדוני מלכי, את הבעיה על הפרק, אזמין את כבודו להיות נוכח במה שיקרה עתה. שמע הווזיר את דברי החכם והסב את ראשו כאילו אין הדבר נוגע לו. מה עשה החכם היהודי ? לקח קמצוץ מאבקת השמרים ונתנו לכלב לטעימה. הכלב טעם ומיד נפח את נשמתו.

ראה המלך את צדקת החכם וציווה מיד לאסור את הווזיר, לקשור אותו בחבלים ולהושיבו בכניסה ל״מלאח״. כל עובר ושב היה ניגש לווזיר ומורט לו שערה מזקנו, עד שיצאה נשמתו. כן יאבדו כל שונאי ישראל.

פריחה סוסן (מספרת! סיפורים 42—46), ילידת ראבאט, כבת 60. תושבת ירושלים. מרבה לספר, בערבית־מארוקאית׳ בעיקר בחוג המשפחה׳ אך גם בנוכחות שכנות המתאספות בביתה כדי לשמעה. לאסיפות מסוג זה מזדמן גם יששכר ב ן ־ ע מ י.

 

47 – מה יחלום המלך

היה היה מלך, ולו שלושה שרים — אחד יהודי, אחד נוצרי, ואחד מוסלמי. פעם שאל המלך שאלה והבטיח:— מי שיענה על שאלתי יקבל מתנות וכסף רב. השאלה היתד,: ״מי יודע מה אחלום הלילה

תשובת הנוצרי היתה:— בחלומו ישב המלך על מרכבת זהב וכל העבדים ירוצו לפניו ואחריו. המוסלמי אמר:— המלך יחלום על משפט שיצליח בו. לעומת שני אלה אמר היהודי!— המלך יחלום, שאנשים מרביצים לו בשוטים ובאבנים עד שישתגע ויקחוהו לבית המשוגעים.

— טוב — אמר המלך. — כל אחד מכם ילך לביתו ומחר תבואו אלי ואגיד לכם מי משלושתכם הצליח.

כשהלכו כולם, לא חשב המלך על מה שהנוצרי והמוסלמי ניבאו לו, אלא על דבריו המוזרים של היהודי. הוא חשב עליהם כל היום, ובלילה חלם על כך, בדיוק כפי שניבא לו השר היהודי.

למחרת היום באו השלושה אל ארמון המלך. המלך נתן ליהודי כסף וזהב וכל טוב, ושלחו בשלום הביתה. הנוצרי והמוסלמי נשארו אבלים וחפויי ראש.

תמר א ל מ כ י ם (מספרת: סיפור 47) ילידת קאזאבלאנקה (1897)׳ עלתה בשנת 1954. אלמנה׳ תושבת חיפה. ששת ילדיה נשואים בארץ. אחת הנכדות שלה היא הזמרת הצרפתית הנודעת׳ מאיה קאזאביאנקה. בהיות המספרת שכנה של חנה וקנין׳ היא סיפרה לה את הסיפור על חלום המלך.

חנה וקנין (רושמת! סיפור 47), ילידת קאזאבלאנקה, בת 20. עלתה לארץ עם הוריה (עמרם וזהבה), בהיותה בת ארבע. בשנת 1953 חזרה המשפחה למארוקו ועלתה שגית ב־1955. בדרך נשארה חנה בצרפת, כדי ללמוד במוסד לבנות. עלתה ב־1959, לפני שסיימה את חוק לימודיה בצרפת• למדה בישראל בסמינר למורות ״בית רבקה״ שבכפר־חב״ד, ואח״כ בבית־הספר לפקידות ״דעת״ בחיפה. עבדה למעלה משגה בעיריית חיפה, ועתה היא פקידה במשרד המשפטים. אביה הוא פקח בעירייה! שני אחיה ושתי אחיותיה נולדו בארץ, והם תלמידי בית־הספר היסודי ״אחיעזר״.

חיבורי הרב – סאלי וחכמיה-אורי חנניה אלנקוה

חיבורי הרבסאלי וחכמיה

ארבעה חיבורים, יצירות תורניות נפלאות, כתב רבינו וחיבור נוסף מדברי קודשו נאסף ונערך ע״י תלמידיו הקדושים.

חיבוריו:

א. ״אור החיים״.

הפירוש האדיר, הנודע לתהילה על התורה, חיבור זה הודפס בחייו בשנת התק״ב בוונציה (במהדורה הראשונה נקרא ״ארחות חיים״), חיבור זה כפי שכתבתי לעיל, נתחבר במרוקו, בשנות גלותו ובעירו.

זהו החיבור שהעניק לו את כינויו אור החיים הקדוש. זהו הספר אותו למדו ראשי החסידות ומלכם בראשם – הבעש״ט, כשהם מצווים לדורות הבאים להגות בו כבספר הזוה״ק לרשב״י.

פירוש זה לתורה מגלה את בקיאותו העצומה של הרב בכל חדרי התורה. ישנם מפרשים שעסקו בעיקר בדקדוק העברי (ראב״ע), ישנם שעסקו בדרש (״כלי יקר״), ישנם מפרשים שפירשו על דרך הסוד (״מאור ושמש״).

״אור החיים״ הינו פירוש כוללני שהקיף את כל מקצועות התורה הנלווים אליהם:

הדקדוק העברי, אגדות חז״ל, סוגיות הלכתיות, מהדיון התלמודי עד לפסק ההלכה של הרמב״ם ושאר הראשונים והאחרונים, מדברי רשב״י והאריז״ל עפ״י הקבלה, חידושים עפ״י השגות שהשיג ברוח קודשו ומימד נוסף מפתיע, נועז ואחד המרתקים ביותר – חקר נבכי האדם, הדמות המקראית.

אי אפשר להבין מאורע, מבלי להבין את הלכי הרוח של גיבורי האירוע, מחשבותיהם, מדרגתם הרוחנית והגיגי ליבם.

פירושו של אוהחה״ק מגיע למדרגת נבואה ורוה״ק של חקר כליות ולב של גיבורי המקרא. הבנת תורת הנפש של האדם נותנת לנו כלים עצומים להבנת המתרחש, בעמקות שלא נודעה כמותה. לענ״ד תרומתו של אוהחה״ק לדורות היא, בין היתר, בכך שהוא נותן לנו כלים וכללים להבנת כל מאורע, בכל זמן ובכל מקום: (א)

ב. ״פרי תואר״.

מכונה גם בשם ״פירות גינוסר״, הודפס בחייו בשנת התק״ב באמסטרדם. ספר זה נתחבר בירושלים.

בספר זה העוסק בהלכות יורה דיעה, משיג אוהחה״ק השגות רבות על חיבורו של רבי חזקיה די סילוא – ״פרי חדש״.

כתב הרחיד״א ב״שם הגדולים״:

״ואני זכיתי בילדותי לילך עם הרב הנזכר (אוהחה״ק) וכל בני ישיבתו לעשות זייארה על מצבת הצדיקים שבעה״ק ירושלים ת״ו וכבואנו למצבת הרב פר״ח, ראינו להרב הנזכר שנשאר יחידי על מצבתו כמו רביע שעה ורחושי מרחשן שפוותיה והבננו דהיה שואל מחילה ואומר כי לשם שמים נתכוון״.

(א) ישנו כלל שמקורו בספר יצירה שהכל נוהג עפ״י עש״ן – עולם המקום בו נמצאים, שנה הזמן בו פועלים, נפש הדמות הפועלת. שלושת המרכיבים הללו הם המשפיעים על כל מציאות ופעולה

ג.״ראשון לציון״.

ספרו זה נתחבר כנראה בירושלים והודפס לאחר מותו בשנת התק״י בקושטא

בספר זה כלולים חידושים בגמרא על המסכתות ברכות, סוכה, ביצה, תענית, מגילה, חגיגה ומו״ק, חידושים בנ״ך – נביאים וחמש מגילות וכן חידושי הלכה בשו״ע חלק יורה דיעה.

תלמידיו שהוציאו חיבור זה לאור, הבינו שכך רצה רבם לקרוא לו, בהיותו לו החיבור הראשון בא״י.

ד. ״חפץ ה׳״.

חיבור זה נתחבר בסאלי ונדפס בחייו, עוד בהיותו במרוקו בשנת התצ״ב.

הספר עוסק במסכתות ברכות, שבת, הוריות וחולין. אלו הם חידושי רבנו שכתב בצעירותו, תוך כדי לימודו אצל רבותיו ודרשותיו בקרב קהל שומעיו. מו״ר אבי רבי חיים מסעוד אלנקאווא זצ״ל מספר שעד תקופתו למדו בעירו – סאלי את ״אור החיים״ בהתרגשות, כשדמותו אופפת את העיר.

ה." מאור החיים "

חיבור זה הינו לקט חידושי תורה מאוהחה״ק, כפי שדרש בפני תלמידיו בכל השנים בהן לימדם. מאחר ותלמידיו היו, מהתקופה הראשונה בסאלי ובפז, דרך תיטואן, אלג׳יר ואיטליה עד לתקופה האחרונה בירושלים, יתכן ואלו חידושי תורה שהשמיע בפניהם בכל התקופות.

הספר נערך ונכתב ע״י תלמידיו שרצו להוסיף נדבך נוסף לכתביו של רבם – את תורתו שבעל פה.

מקובלי דרעה-רחל אליאור

עמק הדרע

רבי יוסף בן רבי שלמה הגלילי נזכר בכתב היד הנדון בשני מקומות בלשון המניחה מקום לסברה, שחי בתקופתו של המחבר והעורך או בסמיכות רבה אליה. שכן דומה שאפשר להסיק עדות שמיעה וראייה מן הדברים " להרב יוסף בר שלמה גלילי שהיה בארץ דרעא ואמנם נקבר בתאדלא היא פשתאלה וזה לשונו מכתיבת ידו בעמוד אחר משלושת העמודים שהיה כותב בדף אחר.

במקום אחר בכתב היד מציין עורך האנתלוגיה " אמר החכם המקובל רבי יוסף בן רבי שלמה ז"ל הגלילי ממדינת צפת. אך שהעדויות על אודותיו עשויות להיות מאוחרות, ראוי לציין שהחומר המיוחס לו אינו שייך לקבלת המאות ה-15 וה- 16 אלא משקף קבלה קדומה מזה וחיבורים פילוסופיים מזה.

דומה שיש להבחין בין העדויות על המקובל רבי יוסף בן שלמה הגלילי מדרעא ובין החיבורים המיוחסים לו. שכן חיבורים אלה אינם אנונימיים, קדומים ואינם מפרי עטו. שעוד שהוא תואר כאישיות היסטורית בממוקמת בחוג חברתי מסוים, שמקום קבורתה ידוע ושבכתבי יד שלה נפוצים. ייחוס חיבורים קבליים אנוניממים למקובלי דרעא בכלל ולרבי יוסף בן שלמה הגלילי בפרט מצוי בכתבי יד מגרביים נוספים, כפי שנראה להלן.

כתב יד ניו יורק 1869 הוא קובץ קבלי מצפון אפריקה מן המאה ה-18. ומובא בו חיבו שבכתורתו מצויין " מספר כתב יד קדמון ממקובלי דרעה הקדמוניים ואת שמו לא הגיד – פירוש שיעור קומה. כתב יד ניו יורק 1805 הוא קובץ ליקוטים קבליים מן המאה ה-18, ובכותרת כתב היד נאמר " כתס בסימן קדמון כתב יד מקובלי דרעא "

החיבור שפרסם גרשום שלום בשנת תרפ"ז כסודותיו משל יעקב בן יעקב הכהן, או כפירוש שיעור קומה לרבי יעקב בן יעקב הכהן, הוא החיבור המצוי בכתב יד ניו יורק 1869, בשם " פירוש שיעור קומה לאחד ממקובלי דרעה הקדמוניים " והוא זהה לטקסט המצוי בכתב יד ששון 921.

 נקודת אחיזה היסטורית וודאית יותר מצויה בידינו בדבר לוי בן משה בן ואליד, שנזכר בכתב יד ששון 921, בסמיכות לאברהם בן מוחא ויוסף בן שלמה הגלילי. רבי לוי ואליד חי בחלק הראשון של המאה ה-15 בדרעה.

משפחתו הייתה מיוחסת ובעלת מעמד נכבד בדרעה באותה מאה. הוא ידוע כמחברם של שאלות ותשובות. קונטרס בדיני טרפות וספר עיבור. בניו רבי יוסף ורבי חלפתא, יסדו חבורה לשם עלייה לארץ ישראל, שכללה צלבדם את חותנו של רבי לוי בו ואליד הוא רבי אהרן בן סלימאן בן סמחון, את רבי שמואל בן מרדכי בן אבו אל טובול ואת רבי אהרן בן שלמה בן מלכה.

משאלות ותשובות הרשב"ץ ומן המחקרים בתולדות העליות לארץ ישראל שדנו בפרשה הנזכרת לא נודע סופה של תכנית העלייה של חבורה זו.

 אולם בשנים האחרונות פירסם מ' בית אריהקולפונים של כתבי יד עבריים שהעתקו בירושלים, ומהם עולה שרבי יוסף בנו של רבי לוי בן ואליד מדרעה אכן הגשים את תכנית העלייה והגיע לירושלים בסוף המאה ה-15. משפחתו אינה ידועה כמשפחת מקובלים דווקא, אולם קורותיה מאשרות את עובדת קיומו של יישוב יהודי בדרעה באותו זמן. ויתכן שהשמות שנזכרו קודם לכן בסמיכות לשמו. יוסף בן שלמה הגלילי ואברהם בן מוחא, אף הם מתקופה זו.

מן האמור עד כאן נמצאנו למדים, כי למסורת הקבלה בדרעה מן הקבוצה הראשונה, יש שני מאפיינים : האחד – כתבי היד המזכירים את מקובלי דרעה באופן אנונימי כחוד ייחודי ובאופן מפורט כבעלי זיהוי שמי וכבעלי מסורות ותורות. ונוקבים בשמות של דמויות שיש מידה סבירה של אישוש היסטורי לקיומו בשלהי מהמאה ה-15 ובראשית המאה ה-16 : השני : הבאת מסורות קבליות קדומות מקבלת ספרד ופרובאנס מן המאות ה-13 וה-14, בשם מקובלי דרעה הקדמונים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

ספטמבר 2016
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

רשימת הנושאים באתר