אגרת יחס פס – רבי דוד עובדיה זצ"ל

פאס וחכמיה

 שאלה ח'. דברים על האנשים הגדולים אשר נקברו שם. תשובה. יתבאר להלן כי בית הקברות חדשה היא כי עת ערו עד היסוד קברות השנים ש׳ נת״ק – 1790 –  ונתגלגלו עצמותיהם הקדושים.

שאלה ט׳. לשלוח רשימה של כתבי יד היקרים אשר שם, שם הספר ושם המחבר ושם הסופר ושנת הכתיבה. תשובה. יתבאר להלן.

וכאשר הגיעו לעי״ת לונדון יע״א נתכבדו להקביל את פני החכם החוקר רבי אברהם הלוי הי״ו, המזכיר להחברה המהוללה חברת אגודת אחים הי״ו. ושאל מהם איזה שאלות, ושלחו מתם דברים ככתבם, בכתב יד החכם החוקר ודורש טוב לעמו הנ״ל, וזה נוסח השאלות ותשובתם בצדם. שאלות על מושבי אחב״י(אחינו בני ישראל) בפאס יע״א ועל קדמוניותיהם שאלה א׳. אם היו בני ישראל בפאס לפני גירוש ספרד. תשובה. יתבאר להלן.

שאלה בי, כמה באו מספרד להתיישב בפאס. תשובה. יתבאר להלן. שאלה ג'. היש רבים או מעטים אשר ישבו שם מארץ ערב ואשר לא באו מספרד תשובה. יתבאר לקמן.

שאלה ד'. הזכירו שמות מחברי ספרים, ואת כל אשר ידעתם על אודות המחברים ואת כל הקורות והתלאות אשד באו עליהן. תשובה. יתבאר להלן.

 שאלה ה'. הגידו לנו שמות משפחות גדולות ידועות הבאות מגירוש ספרד. תשובה. יתבאר להלן.

שאלה ו'. הזכירו לנו שמות הספרים אשד נכתבו על ידי גדולי פאס ועל ידי רבנים וחכמים ישנים וגם חדשים. תשובה. יתבאר להלן.

שאלה ז'. שלח לנו משנה מכתב יד כאשר נמצאו סיפורים על גירוש בני עמנו מספרד, או סיפורים אחרים על תולדות וקורות בני עמינו, מעת היותם בפאס ובערים אחרות ממרויקוס. תשובה. יתבאר להלן.

שאלה ח'. שלחו לנו נוסח פזמונים ושירים וסליחות אשר מורגלים בפה אנשי פאס או בעיר אחרת ממרויקו׳ס, ואינם מורגלים מחוץ לארץ מרויקו׳ס תשובה. יתבאר להלן קצת לדוגמא.

שאלה ט'. נוסח דברי זכרון הנכתבים בספרי זכרונות של בתי כנסיות ונוסח הדברים הנכתבים על אבני המצבות של בית החיים, שלחו לי ג״כ.

 תשובה. הבתי כנסיות הישנים נהרסו, כאשר יתבאר, וכן בית הקברות הישנה ערו ערו עד היסוד בה בשנת נת״ק (1790) כאשר יתבאר והכל חדש, ואין כל חדש. תדע שהקבר הישן הנודע לנו שעודנו מצויין שלא נתגלגלו עצמותיו הוא קבורתו של צדיק מוז״ה מוהר״ר אליהו הצרפתי זצ״ל, שעלה אל האלהים שנת תקס״ה(1805) כאשר יתבאר.

שאלה י'. ועוד בשאלותי עשרת כתבו לי מעת לעת את כל אשר הגון ומתוקן לדעת על עסק אחב״י (אחינו בני ישראל) בעירכם, ואני אשיב דבר דבור לשולחיו באמת ואהבת צדק ומשפט.

תשובה. אפריין נמטייה ותשואות חן חן לו על הענוה אשר המליך על גדלותו שבשפלנו זכר לנו, ושאול שאל האיש לנו, יקרה נפשינו בעיניו תיקר נפשו בעיני האלהים אמן. שאלה י״א. מה מספר אחב״י בפאס.

תשובה. יתבאר להלן.

 שאלה י״ב. מה מספר אחב״י (אחינו בני ישראל) במקנאס, גם כן בצפרו, ג׳׳כ תאזא, ג״כ דבדו. תשובה, יתבאר להלן.

שאלה י״ג. מספר התושבים בפאס, ר״ל, היהודים שנשארו מן התושבים, קודם הגירוש. תשובה. יתבאר להלן, על פי האומד הגס.

שאלה י"ד. במה מתפרנסים: העניים.

תשובה. יש להם הקדשות קרקע, ומפרותיו מחלקים פרס קבוע מדי שבת בשבתו לת״ח (לתלמידי חכמים) השרוים בצער. כחצי דורו בכל שבוע לגדול; ומשם ואילך פוחת והולך. ולשאר העניים פראנך אחד בכל שבוע, והולך ומת­מעט. גם יש ישיבה לאיזה תלמידי חכמים, והמתנדבים בעם מטילים מלאי. גם יש עשרה בטלנים והם מזקני עם הארץ השתים בדלי דלות, ולומדים תהילים בכל יום בכנופייא. ויש גבאי בכל בית כנסת המקבץ להם פריטי, בעת התפילה, ובני קהלינו משגיחים. ומי שיש לו איזה מיחוש וכו' עושה פדיון נפשו, ומחלק לצדקה. ויחידי סגולה מחלקים לזמנים. ובערב פסח שבועות וסוכות, עושים נדבה כל בני קהלינו ומתחלקת לשעתה. ובכסלו עושים נדבה הלבשת ערומים, גם נדבות פרטיות לשלוחי ארץ ישראל ולעוברים ושבים המסבבים לצורך פרנסתם, דשכיחי טובא, ויש מתלמידי חכמים שוחטים ושלוחי ציבור, וכותבי שטרות, באופן ציבהר מיכא וציבחר מיכא ומתפרנסים. כ״ז בשנים כסדרן, אבל אם יהיה ב״מ (בר מינן) איזה יוקר, מתאמצים בני קהלינו ואחרים תיל לפרנס ענייהם. ובשנתינו זאת התרט״ל (1879) שיש יוקר גדול ששוה ה״מוד״ יותר מתשעה פרנקים לתפ״ץ (לא תקום פעמים צרה), עשו בני קהלינו מאב של שנה שעברה עד טבת זה שעלינו שלוש נדבות, שנתנו הגדולים בנדבה הראשונה כ״ה דורוס לכל אחד, ובשניה כ״ה דורוס, ובשלישית חמישים דורוס, ושאר העם לערך זה מלבד שלוש פעמים בשבוע, שהגבאין מחזרין לגבות הפת מן הבתים, והכל מתחלק, קמח מדי שבת בשבתו, ופת מדי יום ביומו, תהי משכורתם שלימה מעם ה׳.