נספח ה' – מדינת ישראל משרד הבריאות-כללי העליה- ירושלים תשט"ז ־ 1955
נספח ה'
מדינת ישראל משרד הבריאות
כללי העליה
ירושלים תשט"ז ־ 1955
כללי ה ע ל י ה
כללי העליה כדלהלן עובדו בהתאם להחלטות המוסד לתיאום של הממשלה והסוכנות היהודית.
.1. המטרה
א-למנוע העברת מחלות מדבקות לארץ והתפשטותן בה;
ב-למנוע העלאת יחידים או משפחות העלולים ליפול למעמסה על מוסדות הסעד בשל נכות או מחלות כרוניות;
ג-להקטין, במידת האפשר, מעמסה יתירה על מוסדות הרפואה בארץ. ע״י מניעת העלאתן של משפחות שיש בהן חולים הזקוקים לאשפוז או העתידים להזדקק לאישפוז סמוך לעליתם;
ד-לקבוע כללי הבדיקה הרפואית בארץ המובא.
11 .הגדרות
בכללים אלה־
מפרנס – פרושו:
גבר המסוגל לעבודה גופנית קשה או אשה המסוגלת לעבודה רגילה שגילם אינו פחות ם-18 שנה ואינו עולה על 45 שנה.
מועמד לעליה שעבר את גיל ה־45 אך לא עבר את,גיל ה-50, ייחשב כמפרנס ויורשה לעלות עם משפחתו אם ימלא אחד התנאים דלקמן:
שהוא בעל מקצוע ומסוגל לעבוד בו ויוכל להתפרנס מעבודתו בארץ זו
שהוא מסוגל לעבודה חקלאית.
עלית מועמדים מסוג זה טעונה אישור מוקדם מטעם מה‘ העליה של הסוכנות היהודית בירושלים.
הערה: אשה מטופלת בילדים שגילם פחות ם- 15, אינה נחשבת כמפרנס.
זקן – פרושו: אדם שגילו למעלה מגיל 45 ובעל מקצוע שגילו למעלה מגיל 50.
נכה – פרושו: אדם בעל נכות מסוימת אשר אינה דורשת טפול רפואי בהוה או בעתיד, אולם נכותו שוללת ממנו אפשרות להתפרנס בכוחות עצמו (עוור, גדם, קטע וכו‘).
בעל אמצעים – אדם בכל גיל שיש בידו אמצעים כספיים לסידור עצמי בארץ בשווי של 000 7 דולר לפחות – ובלבד שלא יהיה חולה במחלה הדורשת טיפול רפואי ממושך במוסד.
נספח ה' – מדינת ישראל משרד הבריאות–כללי העליה– ירושלים תשט"ז ־ 1955-עמ' 241