ארכיון יומי: 11 בדצמבר 2019


שרשים – יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו- המקובל- משה גבאי

המקובל

יהודי ׳׳מקובל׳ עטוף בטלית ובשני זוגות תפילין(רש״י ורבנו תם) מחזיק בידו ספר ״חוק לישראל״. הוא חולם על ארץ ישראל(ברקע); הכותל המערבי, קבר רחל, מערת המכפלה. בית הכנסת בטולדו מסמל את מוצאו מספרד. מימין — הגטו, משמאל — בשורת העלייה והתנחלות במושב.

הקבלה — תורת המסתורין בישראל, חכמת הנסתר. עניינה של תורה זו הוא להסביר את סודות מעשה בראשית, כיצד נאלצו מן הקב״ה, שהוא אין סוף, קרני אור, והן השפיעו דרך צינורות נעלמים כוחות של בריאת העולם. יסודות ״מעשה מרכבה״. במאה ה־13 ניתן לה השם ״קבלה״ ומאז צמחה והתפתחה על אדמת ספרד כחכמה מיוחדת, שהיא למעלה משאר החכמות, כחכמה המיוסדת על הרגש והדמיון ומתקוממת נגד שלטון השכל. קוראים לה קבלה עיונית, כי היא מצאה פתרונות למעשי בראשית ע״י עיון בכתבים המסתוריים ובמסורת(קבלה) הדורות.

במחצית המאה ה־16 התפתחה במרכז הרוחני שקם בצפת קבלה מעשית. חכמי צפת, ברובם גולי ספרד ומיעוטם יהודי אשכנז, כמהה נפשם לגאולה מן הרדיפות והשמדות, ובשעה שהקבלה העיונית חתרה עד הנה להבין את שבילי השפעת העולם האצילי והעליון על עולם הגשמיות והתחתון, השתדלו ה״מעשיים״ להשפיע על העולם העליון על ידי התעוררות מלמטה בתשובה, בתפילה ובסיגופים. ציפו לקרב את הקץ ולהביא את המשיח על ידי תיקון גלגולי הנפש ובמלחמת לחשים והשבעות בכוחות הרע. ההוגה בחכמה נסתרת זו נקרא ״מקובל״. מקובל העוסק בקבלה מעשית נקרא ״בעל שם״, ״בעל מופת״ ולפעמים ״צדיק״ של חסידים.

רוב רובם של יהודי מרוקו הם מיוצאי גלות ספרד, אשר הביאו איתם למרוקו תרבות עשירה בהלכה ובקבלה. במרוקו התפתחה הקבלה המעשית וגם תנועת השבתאות היתה פעילה בקרב יהודי מרוקו. אחדים מהמקובלים הידועים היו מיוצאי מרוקו, כגון רבי חיים בן־עטר בעל ״אור החיים׳,, שנולד בסאלי, ורבי יצחק סגי נאור בעל ״ספר הבהיר״ ו״הקבלה המעשית״ אשר היה חי באיזור דרעא שבדרום מרוקו. עד לתקופה האחרונה היו מספר רבנים ממרוקו שהתעסקו בכתיבת קמיעות.

תפילין. מצוות עשה בתורה להניח תפילין של יד ושל ראש, כנאמר ״והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך״.

בתפילין של יד כתובות כל הפרשיות על גבי קלף אחד המגולל כמגילה, קשור בשיער מלמטה למעלה, ומכורך בקלף קטן דקיק. הפרשיות הן:

קדש לי כל בכור (שמות י״ג, א׳-יי)

והיה כי יבאך (שמות י״ג, י״א-ט״ז)

שמע ישראל (דברים ר, ד׳-ט׳)

והיה אם שמוע (דברים י״א, י״ג-כ״א)

בתפילין של ראש מכניסים את ארבע הפרשיות לפי הסדר הבא: ״והיה אם שמוע״, ״שמע״, ״והיה כי יביאך״, ״קדש״.

״והיה אם שמוע, שהיא האחרונה בתורה מבין ארבע פרשיות אלה, היא ראשונה בתפילין. ״קדש״, שהיא הראשונה מכולן בתורה, היא האחרונה בתפילין. זוהי דעת רש״י והרמב״ם, ושיטה זו נתקבלה בכל תפוצות ישראל. אולם נכדו של רש״י בן בתו, רבנו יעקב תם, חולק עליו וטוען שהסדר צריך להיות: ״שמע״, ״והיה אם שמוע״, ״והיה כי יביאך״, ״קדש״. ההוכחה — השי״ן הבולטת על התפילין של ראש מימינה והשי״ן הבולטת משמאלה מראות שמתחילים בשי״ן(שמע) ומסיימים בשי״ן(קדש). דיעה זו לא נתקבלה ברבים. אולם יראים חוששים לדעת רבנו תם, ולכן מחמירים על עצמם ומניחים עוד זוג תפילין אחד. נוהגים לחלוץ את התפילין של רש״י לאחר תפילת שמונה־עשרה וחוזרים ומניחים בלי ברכה תפילין של רבנו תם. קוראים בשנייה ״קריאת שמע״ ומסיימים בה את התפילה. המקובלים הספרדים מניחים על הראש את שני הזוגות בבת־אחת כי סומכים על דעת חז״ל — ״מקום יש בראש להניח שתי תפילין״ (עירובין צ״ה, ב). רבני מרוקו המקובלים התפללו בשני זוגות תפילין בבת אחת.

(פרופסור יגאל ידין מצא במערות קומרן תפילין של לוחמי בר־כוכבא. הוא חקר ואימת את הגירסה של רש״י וכתב מאמר מפורט בנושא).

חק לישראל — ספר לימוד המחולק לכל יום מימות השבוע, ובו קטעי משנה וגמרא, זוהר ואגדה, מלוקטים על ידי המקובל הרב חיים ויטאל, תלמיד האר״י.

הספר נדפס בפעם הראשונה במצרים בשנה 1740 במהדורות המאוחרות נוספו לו גם קטעים מספרות הקבלה, הפוסקים ודברי מוסר.

״חק לישראל״ זכה למהדורות רבות והיה לספר שימושי בבתים רבים בישראל. יצא אדם ירא שמים לדרך, היה צורר במזוודתו טלית, תפילין, סידור ו״חק לישראל״.

שרשים – יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו- המקובל- משה גבאי

Racines-Judaism-Tradition et folklore des juifs du Maroc-Moche Gabbay

 

LE KABALISTE

Un kabaliste revêtu du talit et portant deux phylactères (Rabénou Tam et Rachi) tenant en mains le livre “Hok Leisraer, il rêve à Eretz-lsrael: en arrière-fond le Mur Occidental, le tombeau de Rahel, la Grotte des Patriarches à Hébron. La synagogue de Tolède symbolise son origine espagnole. A droite — le ghetto à gauche: le retour à Sion, l’installation d’un mochav.

LA KABALA. La science du mystère, du sens caché qui cherche à découvrir le secret de la Création, du retrait de Dieu de la Création, des rayons de lumière divine cachée dans les “enveloppes". Ces spéculations sur la Création ont reçu à partir du 13ème_siècle le nom de Kabala qui s'est développée sur le sol espagnol en une science supérieure à toutes les autres, une connaissance basée sur les sentiments et l'imagination et qui rejette la dictature exclusive de l'intelligence cérébrale. C'est la Kabale idéologique qui a trouvé les secrets de la Création en se basant sur l'interprétation mystique des textes et de la tradition acceptée (kabala) pendant les générations.

Au 16ème siècle s'est développée à Safed la Kabala pratique. Les rabbins de Safed de l'époque, en grande majorité descendants des Expulsés d'Espagne, anxieux de rapprocher la Guéoula et de mettre fin aux persécutions et aux conversions forcées, ont développé le caractère dit "pratique" de la Kabala, à savoir influencer le monde d'En Haut par la prière, le repentir et les mortifications pour rapprocher l'heure de la Délivrance, alors que la Kabala théorique ne cherchait qu'à percer les secrets du monde d'En Haut et son Influence sur le monde d'En Bas. Les rabbins qui s'occupent de Kabala dite pratique sont appelés "Ba'al Chem״ ou ״Ba'al Mofet" (l'homme au nom ou l'homme aux miracles) ou Sadik(saint) chez les Hassldim.

La majorité des Juifs du Maroc sont originaires d'Espagne et ont apporté avec eux une très riche tradition en Halakhaet en Kabala. La Kabale, pratique a eu une grande influence au Maroc et on sait la grande extension qu'y a connu au 17ème siècle le mouvement messianique de Shabtaï Zvi. Le Maroc a donné de grands kabalistes comme Rabbi Haylm Ben-Attar, l'auteur de l'immortel commentaire de la Torah "Or Haylm", Rabbi Ishak Sagul Naor, l'auteur de "Sefer Habahir"et de "Kabala pratique" qui vécut dans le Drâ au sud du Maroc. Jusqu'à nos jours nombreux sont les rabbins marocains qui s'adonnent à la Kabala pratique: rédaction d'actes, amulettes, talismans etc…

TEFILIN. C'est une des mitsvot obligatoires de la Torah "Il sera un signe sur ton bras et entre tes yeux". On pose donc les tefllin sur le bras gauche et sur le front.

Le téfilin du bras contient un petit parchemin enroulé comme un méguila de bas en haut contenant les passages suivants du Pentateuque:

  1. Consacre-moi tout premier-né (Exode 13:1-10)
  2. Lorsque !'Eternel t'aura introduit dans le pays (Exode 13:11-2-16).
  3. Ecoute Israël (Le Deutéronome 6:4-9)
  4. Or si vous êtes dociles aux lois (Le Deutéronome 11:13-21)

Dans le téfilin du front l'ordre est le suivant: 2-1-4-3

La paracha "si vous êtes dociles" qui est dans la Bible la dernière des 4 parachot sus-mentionnées, est la première dans les téfilin, la paracha "Kadech"(Consacre-moi tout premier-né) qui est la première dans le Bible est la dernière dans les Téfilin. Ainsi en ont statué Rachi et Maimonide et leur avis a prévalu dans toutes les communautés juives.

Mais le petit-fils de Rachi (le fils de sa fille), Rabénou Ya'acob Tarn est d'un avis contraire et estime que l'ordre doit être le suivant: Chéma (Ecoute Israël), Véhaya (or si vous êtes dociles), véhaya kl yabiékha (Lorsque !'Eternel t'aura) et Kadech (consacre-moi tout premier-né). La preuve: la lettre shin qui se trouve à gauche et à droite du téfilin du front montre bien que l'on doit commencer par le passage qui commence par shin (Chéma') et terminer par le pasage qui se termine par cette même lettre (kadech). Cet avis a eu peu d'adeptes, mais les plus pieux, par respect pour Rabénou Tarn, mettent un second téfilin au bras et au front de cette manière: après la prière des 18 (chmoné-ésré) on ôte le téfilin de Rachi et on met sans bénédiction le téfilin de Rabénou Tarn, on récite une seconde fois le Chéma et on termine l'office avec ce second téfilin. Les kabalistes sépharades mettent les deux téfilin en même temps sur le front en se basant sur le passage du Talmud "qu'il y a de la place sur le front pour deux téfilin" ('Irouvin 85:2). Ainsi faisaient les kabalistes du Maroc.

(Le professeur Igal Yadin a retrouvé dans ses fouilles des téfilin datant du temps de Bar-Khova qui confirment l'ordre proposé par Rachi).

HOK LEiSRAEL — Livre d'études divisé selon les jours de la semaine et contenant des passages de la Michna, de la Guémara, du Zohar, de la Agada recueillis par un des disciples du Ari de Safed, Rabbi Hayim Vital.

Le livre a été imprimé pour la première fois en Egypte en 1740. Dans les éditions suivantes on y a jouté des passages de la Kabala et des contes moralisateurs.

Ce livre est devenu très populaire dans toutes les communautés. Dans sa valise 'homme pieux emporte le talit, les phylactères, le livre de prières et le Hok Leisrael.

Racines-Judaism-Tradition et folklore des juifs du Maroc-Moche Gabbay

THE KABBALIST-Roots-Judaism-Tradition and the folklore of the Moroccan Jews

THE KABBALIST

A Kabbalist Jew, wrapped in a tallit and two pairs of tfillin (one according to Rashi and Maimonedes, and the other according to Rabbeinu Tamm), holds the book “A Law unto Israel", Chok LeYisrael. he dreams of Eretz Israel (in the background): The wailing wall, the tomb of Rachel, the tomb of the Machpelah. The Toledo Synagogue signifies his Sephardi origins. On'the right — the ghetto; on the left — the good tidings of the aliya to the land of Israel and settlement in a Moshav.

THE KABBALA — The study of mysticism in Israel is meant to explain the secrets of Genesis, how G-d emitted hidden rays of light which effected the creation of the universe, and speculations on "The Divine Chariot" in Ezekiel's vision. Since the 13th century, this field of study blossomed and developed in Spain as a superior, unique, esoteric study based on the emotions and imagination and rebelling against the rule of reason. It found solutions for the Act of Creation by speculating on the mysterious written sources and In the tradition (kabbala) of the ensuing generations.

In the mid-16th century practical Kabbalism developed in the spiritual center of Safed. The wise men, mainly exiles from Spain and a minority of Ashkenazi Jews, yearned for deliverance from persecution and forced conversion (the Inquisition). At the time when the theoretical Kabbala was attempting to understand the influence of the upper, noble world on the material, lower world, the "practicalists" were trying to influence the Upper World by arousing the lower to expiation and repentance, by prayer and self-affliction. They expected to bring about doomsday and hasten the Messiah by repairing the wheels of the soul in a war waged by incantations, caths and amulets in the name of the powers of evil..

Most of Morocco's Jews are descendants of Jews expelled from Spain, whose rich cultural heritage included practical Kabbala, developed by such famous Mekubalim as R. Haim ben Atar (Or Hachayyim), and R. Isaac Sagi Nahor (Sefer Habahir).

TFILLIN. It is a positive command from the Torah to lay tfillin on the hand and the head, as it is written: "And it will be a sign on your arm and a rememberance between your eyes."

On the arm tfillin all the verses (from the Torah) are written on one parchment which is rolled up as a scroll, tied from bottom to top, and bound in one very thin parchment. The verses included are:

  1. "Kadesh Li Kol Bechor" (Exodus, 13,1-10)
  2. "VeHaya Ki Yaviacha״ (Exodus, 13,11-16)
  3. "Shema Yisrael" (Deuteronomy 6, 4-9)
  4. "VeHaya Im Shamoah" (Deuteronomy, 11,13-21)

The head tfillin contain four verses in the following order: "VeHaya Im Shemoah", "Shema", VeHaya KI Yaviacha" and "Kadesh", each separate parchment in a compartment.

This order was established by Rash¡ and Rambam and used in all the diasporas of Israel. However, Rashi's grandson, R. Jacob Tamm, disagreed with them and maintained that the order should be different. This opinion was not widely accepted. Nevertheless, there are some strictly devout worshippers who fear for the sacred version of Rabbenu Tamam, and lay a second pair of Tefillin. The custom is to remove the first pair after the “18 Benedictions" and put on R. Tamm's without a blessing, and conclude the morning service this way. The Sephardic Mekubal lays both pairs on his forehead simultaneously.

(Professor Yigal yadin discovered the tfillin of Bar-Kochba's fighters in the Kumran caves. His research revealed the veracity of Rashi's version and he wrote an extensive article on this subject.

CHOK LEYISRAEL A study book which is divided into the seven days of the week, in which appear sections of Mishnah and Gemarrah, the Zohar and Agaddah, which was compiled by the MeKubal Rabbi Haim Vitale, a student of the “Arie". (R. Isaac Luria).

The book was printed for the first time in Egypt in the year 1740. In the later editions, portions of Kaballah, Poskim and Mussar literature have been added.

“A Law unto Israel" has been printed in many editions and became a much used book in the homes of many Jews. When a G-d fearing man would embark on a journey, he would pack in his suitcasse a talit, tfillin, a prayer book and Chok LeYisrael.

THE KABBALIST-Roots-Judaism-Tradition and the folklore of the Moroccan Jews

אהרן ממן-מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה-התפתחויות לשוניות בצפון אפריקה- מילים שאולות -תשע"ד

מספר המילים השאולות שונה מאזור לאזור. בערי החוף ההשפעה הספרדית הייתה מרובה, ובמידה רבה גם במערב הפנימי (פאס ומכנאס וסביבותיהן) במרוקו, ובמערב המגרב יותר מבמזרחו, ואילו בערי השדה בדרום המגרב ההשפעה זעומה הייתה. ר׳ אליאור אומרת שמגורשי ספרד לא הדרימו אל מעבר לאנטי־אטלס במרוקו ״וחותמם הרוחני לא הוטבע באמורים אלה״. היא מתבססת על דברי ר׳ יהודה בן עטאר ״ותקנה שתיקנו ק״ק פאס המגורשים מקאסטיליה גרירי אבתריה כל ערי המערב חוץ מתאפילאלת ואגפיה״.

אילו היה כלל זה נכון באופן מוחלט בנוגע ללשון, ולענייננו באשר להשפעות מן הספרדית, כפי שהוא נכון בהלכה ובתרבות הכללית, הרי היינו יכולים לקבוע את האנטי־אטלס קנה מידה גיאוגרפי וקוו איזוגלוסה להבחנה בין שאילות מהלטינית, מתקופת שלטון האימפריה הרומית בצפון אפריקה, לבין שאילות מאוחרות, שנשאלו למוגרבית לאחר גירוש סביליה(קנ״א) וגירוש קסטיליה (רנ״ב). מילה המצויה בצפון ואינה שגורה בתאפילאלת משמע שהיא מאוחרת. מילה המשותפת גם לתאפילאלת וגם לצפון הריהי קדומה לגירושים. אולם ההפרדה בלשון לא הייתה מוחלטת כמו ההפרדה בהלכה, ואם נכון שמגורשים לא הדרימו אל מעבר לאנטי־אטלס, הרי הדברים אמורים במגורשים כקהילה גדולה בעלת כוח השפעה. ואולם מגורשים או צאצאיהם כיחידים או במבנים של משפחות אחדות הגיעו גם הגיעו לאזורי הדרום, אלא שהם הושפעו מתרבות אנשי הדרום ־־נטמעו בה כליל. דבר זה ניכר משמות משפחה ממוצא צפוני הרווחים בדרום. בצינור זה ־בצינורות אחרים, בדרך כלל של מגעים בין סוחרים צפוניים שנסעו דרומה ולהפך, עברו השפעות מן הספרדית גם ללהגים הדרומיים, וכמובן אם עבר חפץ או כלי מתרבות הצפון דרומה עבר עמם גם שמם הספרדי או הקסטיליאני.

קהילות שקיימו קשרי מסחר עם ספרד, כגון אלג׳יר, קלטו מילים ספרדיות רבות ללהגיהן, יותר ממה שאפשר למצוא בלהגים שהושפעו מן המגורשים. נדגים זאת במילים אחדות. מתחום הלבוש הושאלו בתקופה קדומה המילים pelga (סוג מסוים של נעליים ללא שרוכים), שנתגלגלה מן párga—לפי פדרו דה אלקלה (במילונו), במאה השש עשרה. המילה הפכה בהרבה מקומות ל-balga במעתק p) b<p כידוע אינו מצוי במוגרבית אלא במילים שאולות) ן-zeltita (חצאית סתם בדרום, ואילו בצפון ובחוף: חצאית־עטיפה שהיא חלק מן ״השמלה הגדולה״). מילה זו נתגלגלה כנראה מן giralda ששימשה בסביליה להוראת ״לבוש כנסייתי״. (מילולית פירוש המילה היא ״הסובבת המקיפה״). במשך הזמן חלו שינויים במבטא המילה: geraldito בצפון ובחוף ב־1791 , לפי למפרייר, giraldeta ב־1864 לפי גודאר, והגלגול האחרון של השם הוא זלטיטה או ז׳לטיטה.

 

 לעומת זאת qmezza (חולצה) נשאלה כנראה בזמן קדום יותר ישירות מן הלטינית camisia והיא כבר מתועדת בערבית הקלסית בצורת قميصة מתחום כלי הבית חדרו לאלג׳יר, בתקופה קדומה, המילים qjar (מגירה, מן  (cajónו-qabsá (קופסה, מן הקטלנית (capsa (במקומות אחרים במרוקו מבוטאות מילים אלה kabsa"! gzar) ואילו katri (מיטה או ספה, מן catre הספרדית), banyo (מן baña) נשאלו בתקופה מאוחרת. אשר ל-kandil (מנורה) נראה שנשאלה מהלטינית candela. מדברי המזון חדרו tomate ומצורת הריבוי שלה tomates נגזר שם היחידה בדרך הגזירה הערבית tomatesa שנתקצר לימים ל-matesa (עגבנייה), farina (קמח) ו-frute (פירות) לכל רחבי המגרב, ואילו koliflor (כרובית) חדרה רק לאזור ההשפעה הספרדית. במקומות אחרים חדרה דווקא chou-fleur הצרפתית.

שאילות מהפורטוגלית

גם השפה הפורטוגלית הותירה את רישומה בערי החוף של מרוקו, בייחוד באלה שהיו מיושבות בפורטוגלים, כמו מזאגן, סאפי או אזמור. המילים lappis (עיפרון) ו־papagayo (תוכי) שנשאלו מן papagaio   lapis הן מהרווחות ביותר במרוקו, אך בדרום לא היו בשימוש.

שאילות מהפרנקית

מן הז׳רגון הפרנקי נותרו אך שרידים יחידים במוגרבית, בעיקר בפי הסוחרים היהודים באלג׳יר. האידו תיאר את הפתקית בסוף המאה השש עשרה כבליל של מילים ספרדיות, איטלקיות ואחרות, ששימש כלשון תקשורת בסיסית בהתקשרויות בין בני לאומים שונים. בין המילים ששרדו בלהג יהודי אלג׳יר מונה כהן את wardasol (מטרייה) serbilita (מגבת). מעניינת במיוחד המילה ciña, הידועה גם במרוקו (בתוספת ל׳ היידוע cina־l), ככינוי לתפוז שהובא מסין (China)

שאילות מהאיטלקית

במאה השבע עשרה החלה גם האיטלקית להשפיע על המוגרבית. יהודים ליוורנזים התיישבו בטריפולי, בתוניס ובאלג׳יר, אך המשיכו לנהל קשרי מסחר עם עיר מוצאם, וברבות הזמן אף שלטו בו. הכינוי האיטלקי לסוחר, mercante, ובמבטא במוגרבית־ האלג׳ירית, merkati, יש שנהיה שם נרדף ל״עשיר״, כמו בתוניסיה. מכוח חיי המסחר חדרו לכל המגרב ביטויים כמו tappo (פקק של בקבוק), soldi (שם מטבע), pugna במבטאים punya או mizerya ,bunya (מן miseria האיטלקית). המילה האחרונה לא הייתה בשימוש בדרום מרוקו. כמובן, במזרח המגרב השפעת האיטלקית הייתה גדולה יותר.

באלג׳יר היו בשימוש גם מילים כמו gellit (מן galetta, ביסקויט קשה), tákordo (בסדר, מן d'accordo) ; בתוניס שימשו גם המילים ábukátu (עורך דין; תבשיל מהלשון ומהמוח של הבקר; מהאיטלקית avocato); וכן afa:r ו־afari:ya (עסקה, מן unistu ;(affare (נכבד, מהחברה הטובה, מן onesto) ועוד מילים רבות. לשיא ההשפעה הגיעה האיטלקית בלוב, שם יסדו האיטלקים בית ספר ששפת ההוראה בו הייתה איטלקית, ושפתח את שעריו לבני כל הדתות החל משנת 1885. בשנה זו, לפי עדותו של מרדכי הכהן, רוב התלמידים בבית הספר היו יהודים, ״אשר בילדותם לא ידעו מאום מהלשון והכתב, ובזמן לא כביר יצעדו מצעדי ענק… התלמידים המשיכו והרחיבו המסחר עם איטליא… ומהם הופקדו להיות סופרים מובהקים בבתי המסחר היותר גדולים״. השפעתה של האיטלקית בטריפולי גברה והלכה והגיעה לשיא למן הרגע שבו נכבשה טריפולי לפני האיטלקים ב־1911.

אהרן ממן-מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה-התפתחויות לשוניות בצפון אפריקה- מילים שאולות -תשע"ד-עמ' 27

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

דצמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר