ארכיון יומי: 31 בדצמבר 2019


קצידה — סי׳ שיר מזמור לדוד קים חזק-ויגש-רבי חיים רפאל שושנה זצוק"ל-קצידה מס 284 כרך ב'

מתוך הפרשיות מקץ־-ויגש-ויחי

 (284) — קצידה — סי׳ שיר מזמור לדוד קים חזק

בשקל ״יומנא יום גיוד אלכאל / זארונא דון זמיל ווללי מא זאת ליום ראה גדדא עוואלא״.

שִׁבְרָם כָּלָה וְלֹא מָצְאוּ מַעְצָר

לְרוּחַ הָאָב כִּי לֹא נָחָה / מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה / מֵרָעָב נַפְשָׁם נָפְחָה

בְּהִתְעַטֵּף כֶּחָלָל / בְּרָעָב, אֵין חוֹמֵל

וְיִדְאַג יַעֲקֹב נַפְשׁוֹ נִבְהָלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

יְהוּדָה עָנָה: אָבִי, אַל תָּצַר

שִׁלְחָה הַנַּעַר וְנָקוּמָה / אִתָּנוּ, וְאָשְׁמָה / נַפְשִׁי מִמַּךְ זְעוּמָה

הֵן לְךָ אֲנִי מְחֻלָּל / וְקַרְנִי תְּעוֹלֵל

אִם לֹא הֲבֵאתִיו לָךְ חַי, בִּי קְלָלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

רַחֲמִים נִמְלָא וּבְצָרָתָם צַר

קָרָא אֶל בָּנָיו קַחַת מִנְחָה / וּבְשַׁ־דַּי שָׂם לוֹ בִּטְחָה / יָשִׂים דַּרְכָּם צְלֵחָה

שִׂימוּ עַיִן עַל עוֹלָל / בִּנְיָמִין כְּהֵילֵל

קְחוּ וּלְכוּ, הִנֵּה נַפְשִׁי אֻמְלָלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

מַהֵר הָלְכוּ, יָרְדוּ דֶּרֶךְ יָשָׁר

לָקְחוּ בְּיָדָם מִשְׁנֶה־כֶּסֶף / וְעָמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף / אָסָף אוֹתָם הַמְּאַסֵּף

פַּחַד לִבָּם וְצָלַל / פֶּן אוּלַי מִתְגּוֹלֵל

הִצְטַדְּקוּ לוֹ, הֵן כֶּסֶף נִכְפָּלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

כנפי שחר

(284) הנושא: מתוך הפרשיות מקץ־-ויגש-ויחי (מג, א-מז, לא).

שברם — תבואתם, מזונם. מעצר לרוח האב — מניעה למצוקת רוחו, כי לא נחה — אשר לא שקטה. נפחה — דוכאה, ראבה. בהתעטף בחלל — כי הגיעה למצב התעלפות כמי שנוטה למות. אל תצר — אל תדאג. ונקומה אתנו — אתנו ונקומה. זעומה — נזופה, מנודה. מחולל — בזוי, מרוחק. וקרני תעולל — וכבודי תשפיל. עולל — ילד רך. כהילל — ככוכב נוגה המאיר בשחר. אומללה — שכולה, מקפחת בניה. וצלל — רעד. מתגולל — מעליל. זבד טוב — מתנה טובה, מטמון. נשא עיניו — יוסף. בבכי נחתלה — מכוסה, מוסתר.

זֶבֶד טוֹב, עָנָם הָאִישׁ, פֶּן אוֹצָר

מַטְמוֹן שָׂם לָכֶם אֱ־לֹהֵיכֶם / לְיָדִי בָּא כַּסְפְּכֶם / הֵן קְרוּאִים כֻּלְּכֶם —

אֶל הַמִּשְׁתֶּה הַמְּהֻלָּל. / נָשָׂא עֵינָיו בְּגִיל

שָׁאַל: זֶה אֲחִיכֶם? בִּבְכִי נֶחְתָּלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

מָה־הִשְׁתּוֹחֲחָה נַפְשׁוֹ וַתִּקְצַר

בָּא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ בְּאוֹנִי / וַיֵּצֵא וַיַּעֲנֶה / הָאֵ־ל יָחְנְךָ, בְּנִי.

שָׂם רַעְיוֹנָיו וּמִלֵּל / קָרָא: שִׂימוּ אֹכֶל!

הוֹשִׁיבָם בְּמִשְׁטָר, רָבְתָה בֶּהָלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

וַיִּגְזָר אֹמֶר לְאִישׁ הַמֶּלְצַר

מָלֵא אַמְתְּחוֹת הָאֲנָשִׁים / אֹכֶל־רַב, וְגַם תָּשִׂים / כֶּסֶף־אִישׁ, אַךְ בִּלְחָשִׁים

שִׂים גָּבִיעַ הַמֻּכְלָל / בְּאַמְתַּחַת עוֹלֵל

וַיַּעַשׂ מִצְוָתוֹ, מִרְמָה נִכְשָׁלָה:

                      

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

רָחֲקוּ מִן הָעִיר מְעַט, וְשַׂר —

רָדַף אַחֲרֵיהֶם בְּנָקְבוֹ: / גְּמוּלֵי טוֹבָה, שׁוּבוֹ. / הָפַךְ כָּל־אִישׁ אֶת רִכְבּוֹ

יְקָר כְּבוֹדְכֶם חֻלַּל / הַרְאִיתֶם בְּעָלִיל —

כִּי גַּנָּבִים אַתֶּם, אַנְשֵׁי קַלְקָלָה ?!

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

כנפי שחר

השתוחחה — התכופפה מצער. ותקצר — לא יכלה לסבול. באוני — בעצב. שם רעיוניו — תיכנן איך למתוח אותם. במשטר — כסדר הולדתם. רבתה בהלה — תמהו מאוד. ויגזר אומר — פקד, צוה. המלצר — מגיש המאכלים. בלחשים — בלאט, מבלי שירגישו. המוכלל — הכלול ביופיו. באמתחת עולל — בשקו של קטון האחים. מרמה נכשלה — תחבולה לא מוצלחת. בנוקבו — באומרו במפורש. גמולי טובה — קראם כן לומר, שאחרים עשו אתכם טובה אבל אתם גמלתם רעה. יקר כבודכם חולל — כבודכם היקר ירד, הושפל. בעליל — בפרהסיא, לעין כל. אנשי קלקלה — אנשים מושחתים. רעה תחת טובה — דבק למעלה ״למה שלמתם רעה תחת טובה״, וגם למטה ״רעה תחת טובה גמלתם״.

לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם לְאָדוֹן יָשָׁר —

רָעָה תַּחַת טוֹבָה גְּמַלְתֶּם / הַגָּבִיעַ גְּנַבְתָּם / מָה־זֶה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם?

קוֹל עָנוּ: אַל תִּתְעַלַּל / וְתַחְשֹׁד בְּגָזֵל,

שֶׁיִּמְצָא אִתּוֹ רוּחוֹ חֻבָּלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

דָּאֲבוּ וְנִבְהָלוּ, וַתִּקְצַר —

נַפְשָׁם, בִּרְאוֹתָם כִּי צוּר הִזְמִין / פַּח הַמּוֹקֵשׁ הֻטַּמֵּן / בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין

פְּצוֹת לְשׁוֹנָם הֻגְלַל / אַךְ בִּנְהִי וִילֵל

קָרְעוּ שִׂמְלֹתָם, כִּי נָפְלוּ מַפָּלָה:

 

 יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

וְיָשׁוּבוּ לָעִיר בְּצַעַד צַר

וַיַעַן יוֹסֵף כְּמִתְאַנֶּה / הִנֵּה יוֹדֵעַ אֲנִי / גְּנַבְתֶּם מִשֻּׁלְחָנִי

מְנַחֵשׁ אֲנִי, בִּגְלַל / זֹאת יֵשׁ יָדִי לְאֵל

הַגַּנָּב הוּא עַבְדִּי בְּלִי הַצָּלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

דִּלְגוּ וּבָאוּ לְתוֹךְ חֲצַר —

בֵּית יוֹסֵף. וַיִּגַּשׁ יְהוּדָה / לְפָנָיו בַּחֲרָדָה / וְנָפַל וְהִתְוַדָּה

אָנָּא, אֲדוֹנִי, חֹן עַל / שֵׂיבַת זָקֵן שׁוֹאֵל

הֵן עַבְדְּךָ עֶבֶד בִּלְתִּי מִגְבָּלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

כנפי שחר

אל תתעלל — אל תחפש לנו עלילה. רוחו חובלה — חייב מיתה. דאבו ונבהלו — אחוזי צער וחרדה. ותקצר נפשם — שרויים היו בלחץ נפשי. צור הזמין פה… — ה׳ יעד זמן להענישם ע״י המלכודת אשר נפרשה לרגלם. פצות, לשונם הוגלל — לפתוח פה, לדבר, לא יכלו, כי לשונם ניטל מהם. בנהי וילל — בקריאות צער. בצעד צר — בהילוך מרושל, מתוך פחד. צר, הפך רחב. במתאנה — התחזה במי שרימו אותו. מנחש — קוסם, מגלה תעלומות ע״י לחשים. יש ידי לאל — יש כוח ואל לידי לכבוש הגנב לעבד ואין מציל. דלגו — מיהרו ללכת. שואל — אני מבקש. הנושא: יהודה. בלתי מגבלה — ללא הסתייגות.

קוֹלוֹ חִנֵּן הִשְׁתַּטַּח וַיִּפְצַר

עַד רָאָה כִּי הֵמָּה נְבוֹכִים / קָרָא: צְאוּ נְסִיכִים! / אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם!

תָּמְהוּ, וּלְשׁוֹנָם נִצְלַל / לֹא יָכְלוּ לְמַלֵּל

הַכֹּל גָּעוּ בִּבְכִי, רָבְתָה צַהֲלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

יָדָם מִלֵּא. עֶבְרָתוֹ לֹא נָצַר

נִחֲמָם: אַל יִחַר אַפְּכֶם / דְּעוּ כִּי לִמְחִיתְכֶם / צוּר שָׂמַנִי לִפְנֵיכֶם

אָכֵן פֶּן אָבִי יֻשְׁלַל / בָּאֲרָצוֹת הָאֵל

רְדוּ אֵלַי, הֵן רֶכֶב וַעֲגָלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

מִטּוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבְצָר —

עִיר גֹּשֶׁן, בֹּאוּ וְתֵשְׁבוּ בָּהּ / אָכְלוּ מִמִּבְחַר חֶלְבָּהּ / כִּי לִי קָרוֹב נְתִיבָהּ

עָלוּ בְּלִבָּם חָלָל / לַאְבִיהֶם יִשְׂרָאֵל

הִגִּידוּ, כִּי יוֹסֵף בַּעַל מֶמְשָׁלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

חָיְתָה רוּחַ יַעֲקֹב כְּאוֹר צַר

אָמַר: רַב, עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי, / אַרְאֶנּוּ, אוֹדֶה לֶחָי / טֶרֶם יִשְׁכְּבוּ טוּחָי

נָסַע לִמְקוֹם לֹא פִלַּל / עָמַד וַיִּתְפַּלֵּל

כֹּל־יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ קָהוֹל נִקְהָלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

כנפי שחר

ויפצר — נפל לארץ וביקש מאוד. עד ראה — יוסף. נבוכים — אובדי עצות. נסיכים — רמי מעלה. ולשונם נצלל — שקע, טבע. געו — פרצו בבכי. ידם מילא — הרשם לומר משמו: רדו אלי וכר. עברתו לא נצר — לא נטר להם איבה. יושלל — יוורש, יתמסכן. ומבצר עיר גושן… — לעיר גושן הבצורה בואו. חלבה — ל׳ מיטב. נתיבה — השביל המוביל אליה. עלו בלבם חלל — בלב קל, כשלבם פנוי מכל דאגה שרבצה עליו עד עתה. חיתה… כאור צר — התחדשה רוחו כאור הלבנה המתחדש אחר היעלמו. טרם ישכבו טוחי — בטרם אמות, לפני שאיברי הפנימיים יעמדו מלפעול. לא פילל — לא חשב

זָרִיז בְּעַצְמוֹ מֶרְכַּבְתּוֹ אָסַר

נִרְאֶה־לוֹ נָפַל עַל צַוָּארָיו / וַיֵּבְךְּ בְּרֹב תַּמְרוּרָיו / עַד כִּי לָעוּ אֲמָרָיו

אֶל פַּרְעֹה בָּא, וְצִלַּל / עֲלֵיהֶם כְּאֹהֶל

יַעֲקֹב בֵּרְכוֹ: יַעֲלֶה לְמַעְלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

קִנְיָן, מִצְרַיִם, קָנָה. וַיָּסַר –

חֶרְפַּת אֶחָיו כִּי רְעֵבִים הֵם / הַמִּצְרִים מֵעֲרֵיהֶם / הֶעֱבִיר מִקָּצֵהֶם

וְחֶלְקָתָם תְּקֻלַּל / מִיַּעַר וְכַרְמֶל

הִתְחַסַּד בְּחֹמֶשׁ יָדוֹת נַחֲלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

קַיָּם הֶרְאָה זָקֵן בַּשְּׁנֵים עָשָׂר

שִׁבְטִי־יָ-הּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל / מִמִּיתָה לֹא יִבָּהֵל / בַּשְּׁאוֹל אוֹרוֹ יָהֵל

בְּיוֹם מֵחָלְיוֹ נִפְלַל / קָרָא יָכוֹל עוֹלֵל

שִׂים יָד תַּחַת יָרֵךְ בִּשְׁבוּעָה חָלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

 

אֶת גּוּפָתִי שָׂא, וּלְאַרְצִי הַיְשַׁר

מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שָׂאֵנִי / עִם הוֹרַי תִּקְבְּרֵנִי / עָנָה: שׁוֹמֵעַ אֲנִי

וְשָׁחָה וְהִתְפַּלֵּל / לָאֵ־ל רַב מְחוֹלֵל

לֹא פִּלַּלְתִּי לִרְאוֹתְךָ רַב־מַעֲלָה:

 

יוֹם, נָא, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל / תָּשׁוּב בְּלֵב חוֹמֵל

תְּמַהֵר קֵץ פִּדְיוֹם נֶגְדָּה בֵּן־עַוְלָה:

כנפי שחר        

זריז — תואר ליוסף. לעו — ללא סדר, מגומגמים. אל פרעה בא — יעקב. וצילל עליהם — הגין עליהם בצל. המצרים מעריהם העביר — הושיב של עיר זו בחברתה להודיע שאין להם חלק עוד בארץ. מקציהם — מקצה גבולם כאן לקצה גבולם שם. וחלקתם תקולל… — דבק למטה, מפני שאדמתם לא הצמיחה ומכרוה לפרעה, משום כך התחסד עמהם בחוקקו חוק חמש ידות לנחלת עולם, שהיבול יחולק לחמשה חלקים, חמישית לפרעה וארבע חמישיות יקהו להם. וחלקתם תקולל… — קוללה מלהצמיח יער וכרמל; יער, חורשה; וכרמל, שדות וכרמים פוריים. יהל — יגיה, יאיר. נפלל — נפל. יכול עולל — מי שיכול לעשות. שבועה חלה — בת תוקף. לא-ל רב מחולל — כאן: ה' הגדול הבורא. רב מעלה — בנוי ליוסף.

העליות הגדולות מארצות האסלאם- עליית הנוער ממרוקו

עליית הנוער ממרוקו

ישיבה שנייה: יום א׳, 11.12.55, אחר־הצהרים

דיון במשרדי הסוכנות היהודית לארץ־ישראל שבפאריס על ענייני מחלקת עליית הנוער.

מקור: גנזך המדינה חוץ 191/6 ואצ״ם 86/333.

יושב-ראש: מר ב. דובדבני

גב׳ מינה בלומנפלד, [מנהלת מנגנון ׳עליית הנוער׳ במרוקו לסירוגין בין השנים 1956-1950] .נציגת המחלקה לעליית ילדים ונוער במרוקו, מרצה על עליית הנוער בצפון־אפריקה.

עליית הנוער בצפון־אפריקה התחילה בפעולותיה ב-1949, ההתלהבות לעלייה בארצות צפון־אפריקה באותו הזמן היתה גדולה. הילדים נהרו בהמוניהם ומשפחותיהם הסכימו לעלייתם דרכנו. ייתכן שהדבר נבע מתוך לחצם של הילדים על ההורים, והורי הילדים קיוו בעקבות ילדיהם לעלות גם הם. עובדה היא שבה בשעה שהעלייה הכללית אז היתה בין 25 עד 200 עולים לחודש ־ עלו ממרוקו בלבד קבוצות של 200־240 ילדים לחודש.

באותה התקופה לא החמירו בתנאי קבלת הילדים לעליית הנוער, פרט לבדיקות רפואיות פיזיות, שגם הן לא היו חמורות ביותר, לא נעשו כל בדיקות פסיכיות, קיווינו, כי בתי- הילדים שהתקיימו אז ברחבי צרפת, נורבגיה ושוייץ ימצאו את הדרך הנאותה לטפול גם בילדים העזובים או המוזנחים. אם כי תקווה זו לא נתבדתה כליל, עלי להודות כי היו מקרים בהם נכשלנו, ומספר מסוים של ילדים כאלה מהווים עד היום נטל כבד על מוסדות עליית הנוער בארץ.

תנועה זו נמשכה עד שנת 1953-1952. באותה התקופה החלה כבר הירידה. היורדים הראשונים החלו מגיעים לצפון־אפריקה ובפיהם (לשם הצדקת ירידתם) סיפורי זוועות על הנעשה בישראל. גם במכתבים שהגיעו מהארץ סיפרו על רעב, חוסר שיכון וקשיים שונים. שמועות אלו נפוצו ברחוב היהודי ומצב הרוח לעלייה ירד. באותו זמן החלו להופיע במרוקו האמריקאים, שיצרו מקומות עבודה וקלטו מספר ניכר של צעירים או צעירות יהודיים בעבודות שהשתלמו יפה. שני גורמים אלה חברו יחד ואותותיהם נראו במספר העולים שקטן והלך, ובייחוד בעליית הנוער.

העולים החלו מהססים למסור לנו את ילדיהם; הם נוכחו שמשפחות רבות לא עלו בעקבות ילדיהם. אז גם החלו בסלקציה בעלייה הכללית, וחלק מההורים נפסלו לעלייה מטעמי בריאות, גיל, מצב סוציאלי ונכות. משפחות אלה והילדים בארץ סבלו מגעגועים ומפיצול הבית, והדברים הגיעו לידי כך שבשנת 1953 נשלחו ממרוקו לארץ קבוצות קטנות של 20-15 ילדים לחודש, ובכל שנת 1954 עלו מכל צפון־אפריקה 198 ילדים בלבד. באותה התקופה באה גם דרישה מההורים, כתנאי למסירת ילדיהם לידינו ־ התחייבות בכתב שהם יעלו אחרי ילדיהם, ואנו לא יכולנו להבטיח זאת.

ממרץ 1955 שונו דרכי קבלת הילדים למוסדות עליית הנוער. הבדיקות הרפואיות נעשו קפדניות יותר, והוכנסו הבחינות לקביעת רמת השכלתם של הילדים ומצבם הנפשי. למרות כל ההחמרות עלה מספר הפונים אלינו במידה רצינית, משרד עליית הנוער החל להוות גורם חשוב בעליית משפחות.

צוות המיון של מחלקת הקליטה אשר החל פועל אז פסל משפחות בהן היו למעלה מ-7 נפשות על מפרנס אחד. משנודע הדבר למועמדים לעלייה, התחילו למסור לעליית הנוער את הילדים למעלה מהמכסה הנ״ל, והיו מופיעים בפני צוות המיון במספר מתאים של נפשות. היו גם מקרים של משפחות, אשר מסרו חלק מילדיהם לידי קרובים או שכנים והתייצבו בפני צוות המיון כמשפחה קטנה, ורק אחרי שהפליגו העולים באו הילדים ותבעו מאתנו להעלותם. לא היתה לנו ברירה אלא לשלחם לארץ, כי אחרת היו מופקרים לרחוב. אולם היו מקרים, שהילדים לא התאימו בשום אופן למסגרת עליית הנוער, והדבר גרם לטרגדיות; לפעמים נגזר על-ידי כך גורל עלייתה של המשפחה כולה. באוגוסט 1955, אישרה מחלקת העלייה בארץ העלאת ילדים עם הוריהם; זמן מועט לאחר כך, ביטל הוועד הפועל הציוני את קנה־המידה של מספר נפשות במשפחה כגורם במיון העולים. בעקבות החלטה זו, ביטלה מיד גם המחלקה לעליית הנוער את האישור להעלאת הילדים עם הוריהם ארצה; בסך הכול, הספיקו לעלות בדרך זו 98 ילדים. בחודש אוגוסט 1955 הועלו 91 ילדים, בספטמבר ־ 53, באוקטובר – 126, בנובמבר – 131. כרגע נמצאים במחנה "קדימה" 98 ילדים העומדים בפני עלייה, ועוד כ-120 מועמדים לכניסה למחנה.

הסיבות לריבוי מספר המועמדים בחודשים אלה נעוצות בעיקר בזה, שהמשפחות המטופלות במספר ילדים רב יודעות שיקשה עליהן לטפל כראוי בילדיהם, וכן השמועות שהגיעו להורים בדבר חוסר בתי-ספר במקומות ההתיישבות. אם כי מעלים כרגע כאילו רק ילדים שהוריהם אינם עולים, הרי, למעשה, רבים מהעולים האלה עומדים גם הם על סף העלייה, אלא שברצונם להבטיח את סידור ילדיהם במוסדות עליית הנוער. ברור כי אם נודע לנו כי המשפחה מועמדת לעלייה בזמן הקרוב, אנו נאלצים לסרב לקבל את ילדיהם בהתאם להחלטות הנ״ל; אולם לא תמיד הדבר ידוע לנו.

רוב הילדים הבאים אלינו הם מקזבלנקה ומערי השדה, ורק מעטים מן הכפרים. בעבר היו אלה כמעט כולם ילדי ה״מלח״, ואפילו מהשכבה הנמוכה שבה; ביניהם כאלה, שמצב משפחתם מעורער מבחינה כלכלית וסוציאלית, ילדים עזובים ועזובים למחצה; בזמן האחרון חל שינוי רב במובן זה. התחילו להגיע אלינו ילדים משכבות סוציאליות גבוהות יותר. אמנם, גם עכשיו רוב הילדים באים מה״מלח״, אולם יש ביניהם גם כאלה שהוריהם גרים בריכוזי יהודים שמחוץ ל״מלח״, ומעטים אפילו מהעיר האירופית יוצאי המעמד הבינוני. פחתו האנאלפביתים, שופר בהרבה מצב הבריאות, אחוז הגרענת והגזזת, שהיווה בעבר בעיה רצינית (היו 98% חולי גרענת ו-65% חולי גזזת), ירד בהרבה. סיבת הדבר

נעוצה בפעולתם של הג׳וינט, ״אוזה״, ה״אליאנס״, ״אוצר התורה״, ו״אם הבנים״. המוסדות האלה חדרו גם למקומות רחוקים ונדחים, וכולם יחד עזרו להרמת דרגת הבריאות וההשכלה של יהודי מרוקו בכלל והנוער בפרט.

יש לנו נציגים בכל ערי השדה ועיירותיה של מרוקו. לאחר שאצל נציג כזה נרשם מספר מסוים של ילדים, אנו באים למקום, עורכים את בחינות הקבלה המקובלות, נפגשים עם ההורים ומשתדלים לברר אתם את עברו של הילד, תנאי המשפחה, עורכים ביקורי בית אצל הילדים, ורק לאחר כל זה מקבל הילד אישור לגשת לבדיקות הרפואיות, שהן קפדניות. לילדים במקומות שאין בהם רופא מוסמך, נעשות הבדיקות בקזבלנקה. לאחר אישור כרטיסי הבריאות על-ידי רופא האמון של משרד הבריאות ־ קובעים לילד את התאריך להכנסתו למדור עליית הנוער שבמחנה העולים בקזבלנקה.

עד עכשיו היו הילדים מתגוררים במחנה הכללי, אם כי בצריף נפרד. התנאים היו קשים ביותר, ללא מים חמים, ללא חשמל, ובחוסר מדריכים מתאימים. ביחוד היה קשה גורלו של ילד, אשר נאלץ לשהות במחנה לרגל איזה סיבה שהיא זמן ארוך, ובמיוחד לילדים שנתגלתה אצלם גזזת. ילדים כאלה היו נאלצים לפעמים להשאר במחנה למעלה משנה, כשהם רואים את חבריהם, ולפעמים גם את ההורים, עולים והם נשארים במחנה. אין פלא שילדים כאלה היו מתפרעים. אני רואה מחובתי לציין את מסירותם של המדריכים, אשר הסכימו לחיות במחנה בתנאים אלה. מצב זה הניענו לטפל בהקמת בית במחנה. הפעולה התחילה עוד בשנת 1952, אולם לרגל סיבות שונות נשתהה הדבר, ורק לפני שבוע ימים זכינו סוף סוף להכניס את הקבוצה הראשונה לבית זה, אשר בהקמתו נעזרנו בהרבה על-ידי יהודי מרוקו. המחנה הזה מורכב משני מבנים: באחד חדר אוכל המשמש גם מועדון, כיתה ומטבח; במבנה השני – חדרי שינה מיוחדים לילדים וילדות (ביחד 60 מיטות), מקלחות, חדרי שימוש ושני חדרים למדריכים. מאחר שמספר הילדים העולים גדול מכוח קיבולו של המחנה, נאלצנו להשאיר חלק מהילדים בצריף של המחנה הכללי; אולם גם אלה רק ישנים שם, ואילו את כל היום הם מבלים בבית הילדים שלנו, ומאחר שהצפיפות בצריף אינה כל כך גדולה ניתן לנו גם לשפר קצת את התנאים.

במחנה מעבר זה יכולים הילדים לשהות לכל היותר חודש ימים. עם הגיעם למחנה נמסרות תעודותיהם למחלקת העלייה לשם הכנת הדרכונים, והילדים עוברים בינתיים בדיקות נוספות ובדיקות ביקורת. מבחינה חינוכית משמש המחנה הזה להסתכלות ראשונית בילד (כי הסתכלות מעמיקה יותר נעשית בקמבוז). כן משתדלים להקנות לילד בזמן הקצר הזה ראשית תרגילי ניקיון, נימוס, סדר ומשמעת חברותית.

העליות הגדולות מארצות האסלאם- עליית הנוער ממרוקו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

דצמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר