היהודים בקזבלנקה-אליעזר בשן אורות המגרב תשע"ח- יחס יהודי קזבלנקה לתמיכה בארץ ישראל ולציונות

עלייה לארץ

בין 1920 ל-1939 עלו כאלף יהודים ממרוקו לארץ. לפני 1939 הפעילות הציונית התבטאה בעיקר באיסוף כסף לקק״ל ולקרן היסוד. בשנות ה-30 של המאה הכ׳' היו משרדי עלייה במכנאם ובקזבלנקה, שעמדו בקשר עם הסוכנות היהודית.

איסור פעילות ציונית

ב-1940 אסרו שלטונות החסות הצרפתית [תקופת שלטון וישי] פעילות ציונית במרוקו. העתון הציוני L'Avenir Illustre נאלץ להפסיק את הופעתו, ויונתן טורש מייסדו ועורכו של העיתון, ונציג ההסתדרות הציונית במרוקו, גורש ממרוקו, לאחר כעשרים שנות פעולה. עד נחיתת בנות הברית במרוקו בנובמבר 1942, שותקה הפעילות הציונית במרוקו.

בתקופה זו התאפשר לעסקנים יהודים ליצור קשר עם ארגונים יהודיים בינלאומיים. חברת כי״ח שינתה את יחסה למען הציונות, אחרי מלחמת העולם השניה והשואה. בסוף יולי 1943 כתשעה חודשים לאחר כניסת בנות הברית למרוקו, נשלח המכתב הראשון מסניף מרוקו של הפדרציה הציונית של צרפת, בחתימתם של ש״ד לוי וש׳ כגן, בו הודיעו למחלקת הארגון של ההנהלה הציונית, על חידוש הפעילות הציונית בקזבלנקה בלבד. הפעילות בקהילות אחרות החלה בשלב מאוחר יותר. המחלקה לארגון של ההנהלה הציונית, הפעילה לחץ על הנהגת הארגון בקזבלנקה, להפעלת תנועה ציונית חזקה בשאר הערים במרוקו.

בועידה היהודית הבינלאומית באטלנטיק סיסי בנובמבר 1944, השתתפה משלחת של יהודי מרוקו. נפגשה עם מנהיגים ציוניים, ובשובם לקזבלנקה, פעלו לחדש את הקשר עם הפדרציה הציונית הצרפתית. באפריל 1945 התקיימו בחירות בסניף קזבלנקה של הארגון הציוני במרוקו, לשם כינוסה של ועידה אזורית של ציוני מרוקו, לפי הדגם של הכינוסים שהתקיימו בשנים 1936־1939. לפי דו״ח שנכתב ביוני 1945, חברי הועד הפועל של הפדרציה הציונית, היו בעלי מעמד כלכלי וחברתי גבוה. ואלה שמותם: מר קלאמרו, יליד ירושלים, סוחר אמיד, מזכיר הפדרציה הציונית. העו״ד כגן, יליד רוסיה, האידיולוג של הפדרציה. מר טולידאנו, תעשיין וחבר בועד הקהילה. בן אסראף, סגן יו״ר ועד הקהילה בקזבלנקה.

בנובמבר 1945 נערכה ועידה בה השתתפו נציגי מפלגת האסתקלאל של מרוקו, מפלגת החירות של אלג׳יריה ומפלגת הדוסתור התוניסאית, ובה הצהירו על מצע משותף בן 13 סעיפים. בסעיף 8 נאמר: ׳היהודים שאינם אזרחי חוץ ואינם ציונים, יחשבו מרוקאים, אזרחיהם של המלך׳. הובעה סולידריות עם הפלשתינאים וגינוי לציונים. חמשת אלפים מתנדבים עמדו לצאת לארץ ישראל, כדי להצטרף למלחמה לצד הפלשתינאים. רובם עוכבו והוחזרו על ידי שלטונות צרפת וספרד.

השליחים מארץ ישראל למרוקו

לאחר תום מלחמת העולם השניה הגיעו השליחים הראשונים מהארץ למרוקו, והתרחבה התחרות בין ארגוני הנוער הציוניים חלוציים במרוקו. למרות ההחלטה של הועד הפועל הציוני בפברואר 1945 להקים מחלקה אחת לענייני הנוער והחלוץ, לא היתה היענות להחלטה, ונציגי התנועות עבדו תוך תחרות. מאז שנות ה-20 המוקדמות של המאה הכ׳ טיפחו שליחי ההסתדרות הציונית העולמית, דהיינו שליח קק״ל וקרן היסוד, את הרגש הלאומי על ידי יוזמות תרבותיות וחינוכיות, כתוצאה מכך היו מורי כי״ח נתונים בתחרות עם כוחות ציוניים. הדבר התברר כאשר קמו בהשראה ציונית אגודות ללימוד עברית, וועדים לאיסוף כסף ללימודים על ההתישבות בארץ ישראל. בשנת 1935 כבר היו בתי ספר כאלה בקהילות במרוקו, וביניהן בקזבלנקה, כפי שפורסם בשנת תשט״ז.

הועידה האזורית של הפדרציה הציונית במרוקו, התכנסה בין הימים 8 עד 10 ביוני 1946 בבית של אגודת תלמידי כי״ח הותיקים בקזבלנקה. הועידה הציונית הארצית השניה, שהתקימה אחרי מלחמת העולם השניה, התכנסה בקזבלנקה במרס 1947. הארגון הציוני קיבל תקנון מחייב שהגדיר את מטרות הארגון, ואת נוהלי פעילותו. וכן התקבלה החלטה להביע תודה לנשיאי הקהילות במרוקו, על שהפגינו רגשות כנים ומסירות להגשמת המטרות של הציונות, ועל ששיתפו פעולה עם ׳הפדרציה הציונית של מרוקו׳. אבל לאחר שגברה המתיחות בארץ ישראל בין יהודים לערבים, פסק שיתוף פעולה זה, ומנהיגי הקהילות יצאו בהכרזה של הסתייגות מהציונות.

ב-1948 התכנסה ועידה אזורית שניה, המטרה היתה לרכז את כל ציוני מרוקו במסגרת ארגונית אחת. הועידה אישרה תקנון לארגון הציוני במרוקו, על פי ההנחיות של המחלקה לארגון של ההסתדרות הציונית. וכן הכניסה את הארגון הציוני במרוקו למעורבות פעילה במדיניות, ובמוסדות של ההסתדרות הציונית. העבירה את הדגש בפעילות הציונית לחינוך ציוני, להכשרה ולעלייה. הועידה העלתה צעירים להנהגת הארגון.

הרב יוסף משאש כתב בכ״ז תשרי תשי״א למנהלי הקק״ל בקזבלנקה, את המכתב הבא:

אורים גדולים! מנהלי הקק״ל בעוב״י – בעיר ואם בישראל – קאז״א בלאנק״א יע״א. ה׳ עליהם יחיו, ולגוי גדול יהיו, בכבוד רב אדברה נא שלם למעלתכם, ולכל המסתופפים בצל קורת כבודכם.

אדונים יקרים ! ערב חג הסוכות הקדוש נגה עלי אור גדול, משני צירי אמונים, יקרים מפנינים, הלא הם הר׳ אליהו בירדוגו הי״ו והר״ר רחמים ן׳ עמארא הי״ו, ובידם מרגליות טובה, פרי עץ הדר, מפרי העץ אשר בתוך הגן ארץ אבותינו אדמת הקדש ירושלים, אשר שלחוהו אנשי שם, ועד הקק״ל אשר שם, העי״א. והם אמרו, כי כבודכם יבחר באחד העם שביהודי מארוקו לתתה לו, והדר״ג בחרתם בי, תודה רבה לבבית על רוב אהבתכם אלי, עד אשר האהבה קלקלה את השורה לחשוב אותי אחד העם היהודי המארוקאי, יען ראיתם אותי במיקרוסקו״פ האהבה, ונראיתי בעיניכם לאדם גדול. ואך רבותי! בתוך עמי אנכי יושב כאחד מהם בלי תוספת דבר כלל. המקום ב״ה יגדיל מעלתכם כמה מעלות טובות, ותזכו לשנים רבות נעימות וטובות, ויחד כלנו עילה ונשמחה בישועת ה׳ על אדמת הקדש בב״א, אחיכם הצעיר. אוצר המכתבים, ח״ג, סימן אלף תקפג.

היהודים בקזבלנקה-אליעזר בשן אורות המגרב תשע"ח- יחס יהודי קזבלנקה לתמיכה בארץ ישראל ולציונות-עמ' 250

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 162 מנויים נוספים

דצמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר